פרק 5- לנהל חברה: נמרוד ורומן, מייסד Ark Empowerment, "מי צריך עוד כלוב של זהב?"

פתיחה והצגת היוזמה

עמרי: שלום וברוכים הבאים לפודקאסט של יוזמת “מנומדין – פרס למנהלים”  מבית המרכז האקדמי פרס. זו תוכנית ייחודית, שמעניקה למנהלים מהמגזר העסקי, כלים להובלת שינוי חברתי משמעותי בישראל. התוכנית משלבת, למעשה, שתי הכשרות משלימות: כלים להובלת שינוי בחברה הישראלית, במרכז האקדמי פרס, ומנהיגות אישית ומסע ומתן בהרווארד קנדי סקול.

0:25-0:55 | מטרת הפודקאסט והיכרות ראשונית

עמרי: דווקא בתקופה המאתגרת הנוכחית של חיינו, מנהיגים עסקיים יכולים להציע רעיונות חדשניים ולתרום לקידום החברה הישראלית. בכל פרק, נכיר מקרוב את אחד המשתתפים בתוכנית. נשמע על הרקע שלו, על האתגרים וההצלחות, קצת על הכישלונות, ונלמד מה ההשתתפות ביוזמה העניקה לו כמנהל וכסוכן שינוי חברתי. אני, עמרי, בואו נתחיל ונגיד שלום לנמרוד ורומן. זה השם נכון? לא תארים מסובכים.

0:55-1:19 | העומס ועודף המשימות

עמרי: שמע, אתה עבדתי בשלל הדברים שאתה עושה – פעילויות עסקיות וציבוריות. יש לך זמן לחיות בך.

נמרוד: מבחינתי, אלה החיים. כן, אלה החיים – זה היוזמות האלה והעיסוקים האלה. אבל, באותה מידה, גם הרבה מאוד מהדברים האלה מסוכנים. אז, אם משהו ייכשל או כל הדברים ייכשלו, זה סתם סיפור של…

נמרוד: פיזור מוחלט עד להתרסקות

עמרי: מה זאת אומרת? תסביר, זה דבר שמטריד גם אותי לפעמים בחיים. הפיזור ועודף המשימות.

1:19-2:31 | 16 שנים בעולם עריכת הדין

נמרוד: המשימות? כן, זה אני. בן ארבעים ושתיים, ושש עשרה שנים עשיתי בדיוק את אותו דבר. עשיתי אותו בהצלחה, גם בזכות עבודה קשה, אבל גם הרבה בזכות מזל. הייתי עורך דין ושותף הרבה מאוד שנים במשרד איגאל ארנון. היום, ארנון תדמור לוי, סוג של ניהלתי שם את מחלקת הסטארט-אפים בתוך מחלקת ההייטק, שהיא מחלקה מאוד גדולה.

נמרוד: ועשיתי את אותו דבר. כתבתי חוזים שש עשרה שנים, ולאורך כל התקופה, היו לי ספקות לגבי עד כמה אני אשרוד בתחום הזה.

נמרוד: וואו, זה מתואר אצלי בצורה מאוד מדויקת. מלכתחילה, הכניסה שלי לתחום הייתה כי רציתי לעבוד עם יזמי הייטק ולהיות יזם הייטק בעצמי. היה לי סטארט-אפ, סטארט-אפ נכשל, טעם להיכנס לזה. סיבות רגילות לגמרי בזמן התואר, ואז אמרתי: “אני, בתור מישהו שאין לו רקע טכנולוגי, אה, עורך דין, ועוד עם עשרת אלפים שעות, קראתי את ‘האוטליירס’ של מלקום גלדוול”.

נמרוד: ואז, אחרי שאני אדע את התחום באמת, כמו שהביטלס ידעו לנגן – כן, עשרת אלפים שעות – אז אני אקים סטארט-אפ. אז, מלכתחילה, הברית שלי עם המשרד הייתה זמנית.

2:31-3:59 | התנתקות הדרגתית ואובדן הקשר

נמרוד: ואת החוק לא מאוד אהבתי. לראות מישהו יוצר ולאמץ מגבילה אותו, כן לאמץ את התפקיד של מי שמקריא לו את ספר החוקים. זה הזיה, והדליבראבל – תוצר העבודה שלי – זה חוזים. זה לא זה, אחר כך זה התנתקתי מהתפקיד בהדרגה. זאת אומרת, בהתחלה מלכתחילה החוק לא היה. אחרי זה, התלהבות מסגירת עסקאות ירדה מהפרק, כי כבר כמה אתה עושה – מאה, מאתיים, שלוש מאות עסקאות – כבר לא מתלהב.

נמרוד: אחר כך, המיומנות הסולר – מה שהופך עורך דין למישהו שסוגר – עברה לי לעולמות השיווק הרחב. כאילו אין לי בעיה לתת תוכן, להתראיין לפודקאסטים, לעשות הרצאות, ואפילו צילמתי סדרת אינטרנט שהצליחה מאוד ליזמים. אבל זה כבר לא הקטע של לסגור לקוח, זה קטע של סתם להוציא תוכן.

נמרוד: ובסוף, מה שממש ניתק אותי, כאילו הדבר האחרון שנשאר לי, זה היה האמפתיה על הלקוחות.

נמרוד: וכשהבועה של ההייטק בתקופת הקורונה הגיעה, הרגשתי שגם הלקוחות שלי התנתקו.

עמרי: מיצירת, גם הדבר האחרון שנשאר לך, עוד שיחזיק אותך בתוך הקשר הבין-אישי.

נמרוד: זה הלך, כי הם רצו לעשות עסקאות מאוד גדולות. בגלל שהיה בועה, אני וכל מי שהיה סביב העסקה ידע שההערכה היא עשרות מונים מעבר לערך האמיתי. אבל כולם רצו לסגור אותה, ואני סתם איזה לבלר מסמכים שמוודא שהיא נסגרת. אמרתי: “די, זה כבר עכשיו, זה כבר לא אמיתי בכלל”.

נמרוד: ואז התחיל תהליך יציאה מדורג. שבלי ענווה, גרזן ירד עליו בשביעי באוקטובר. אז, זה מה שאפשר, ממש לצאת.

4:07-5:18 | תהליך היציאה וההקמה של Ark Empowerment

נמרוד: התהליך יציאה התחיל, כמו שאמרתי, בקורונה שלוש שנים קודם. שם, שכנעתי את המשרד להקים חברת ייעוץ גדולה, כדי שנמכור גם שירותים עסקיים וניכנס לקרביים של הלקוחות. חשבתי שזה מה שייתן לי את החופש לחוות את העולם הזה, לא רק מהצד המשפטי. אבל זה עדיין ייעוץ, ואז, שנה לפני המלחמה, התחלתי להתעסק במודלי שפה גדולה, רבים, לא רק בג’י פי טי. כתבתי ספר בתקופה הזאת, שאני מניח שנדבר על זה אחר כך.

נמרוד: והבנתי שאני רוצה להקים סטארט-אפים בתחום שלי, וגם בתחומים אחרים שנשענים על מודלי שפה גדולה. מה שאומר שנשאר לי רק להיפרד עכשיו. להיפרד ממשרד עורכי דין זה לא כמו ללכת למעסיק שלך ולהגיש הודעת התפטרות.

נמרוד: יש לך קודם כל בין שלושים. הם יגידו שיש להם שבעים או שמונים שותפים, אבל בפועל יש בערך שלושים שותפי הון. זה כמו שלושים קרובי משפחה, שאתה צריך להודיע להם שאתה לא חלק מהמשפחה. זה לא קל, אבל עוד יותר מזה, אם אתה היית עורך דין טוב, זה אומר שגם יש לך מאתיים לקוחות, שהם כמו בני ובנות זוג. להיפרד מהם זה עוד יותר קשה, כי שם הם ממש, אתה נוטש. יש קשר, ואתה נוטש.

5:18-6:56 | הפרידה והמילואים

נמרוד: אממ, הזכרתי במשהו נחמד. שהיו זוגות בתיכון שהיו מושכים גם לצבא, אתה אומר “וואי, הם יהיו ביחד כל החיים, איזה יופי, איזה רומנטיקה!”. ואחרי הצבא, הם יוצאים לטיול אחד בטיילנד ואחד בדרום אמריקה, או להפך. איזה קטע – נפרדים לטיול, חוזרים מהטיול, ולא חוזרים להיות ביחד.

נמרוד: אני בתשיעי באוקטובר התנדבתי למילואים. הלכתי לארבעה חודשים. אף אחד לא יטיל ספק בצורך להיות במילואים, כמו שאף אחד לא מטיל ספק בצורך לעשות טיול אחרי צבא. אז הם אפשרו לי להעביר לשותפים אחרים, ואז חזרתי. אמרתי: “תקשיבו, זה לא אתם, זה אני”.

עמרי: זה ככה. אפשר את הפרידה, את המגלשה, למרות שזה, אני חושב, גם מבחינתך, זה לא קל לעזוב מין כלוב של זהב שכזה.

נמרוד: שכזה, קלוב של זהב מצוין.

עמרי: מצוין, שהיית מסודר.

נמרוד: זה היה כן, בצורה גם יוצאת דופן וגם ביחס למשרדים אחרים. כיוון שמשרדי עורכי דין מתחלקים לשניים: יש כאלה שמתגמלים את הבאת-לקוחות, ויש כאלה שאומרים “לא, המותג מביא את הלקוחות, ואתה תעבוד”. בכזה משרד, השני, לא הייתי שורד בחיים, גם לא שנה.

נמרוד: משרד שלי גם תגמל חזק על הבאת לקוחות, כי איגל ארנון עצמו היה יזם בנפש, והוא הביא שם חוק. וזה הפך כאלה כמוני, שמדברים וגם מביאים סטארט-אפים בגילם – סטארט-אפיסטים. אני לא איזה ילד שצריך לשכנע חברה גדולה, אני ילד שצריך לשכנע ילדים.

נמרוד: כן, זה היה מאוד. זה אפשר לי להתעשר, אבל במה שנקרא במספרותי, כן, כל שקל שאתה מקבל, אתה נשאר עם חצי ממנו, וזה מחזיק אותך בדיוק באורח חיים כזה שכל הזמן מחלה את עצמו.

נמרוד: אבל כן, זה היה החלטה מאוד קשה. אתה מסתכל על האמא המדומיינת שלך, שלא מבינה למה אתה עוזב את עריכת הדין או הרפואה בשביל דברים אחרים. אבל היא מדומיינת, כאילו אמא שלך שם, אפילו כשהיא לא אומרת לך את זה. או שהיא מביאה תמיכה, אתה עדיין נותן דין וחשבון לסופר אגו.

7:14-8:27 | הצגת ארק והחזון

עמרי: נגיד שאתה קלבניק, אתה תושב נס ציונה, נשוי, אבא לשניים, מייסד ומנכ”ל של “ארק אמפאורמנט”. בעם, ככה קוראים לזה, זה מיזם שמטרתו להגדיר מחדש את תעשיית השירותים המקצועיים עם פלטפורמות חדשניות, מונעות בינה מלאכותית. עכשיו אני קורא את זה, אני לא באמת יודע מה זה אומר, אז תסביר, כי זה נשמע מעניין.

נמרוד: כן, זה אותי מרתק.

נמרוד: החזון של ארק הוא להפוך להיות חברת הייעוץ הגדולה ביותר בעולם, שרק אחוז ממנה הוא בני אדם, בשר ודם, ותשעים ותשעה אחוז זה סוכני בינה מלאכותית שעובדים בצוות עם בני האדם.

עמרי: כלומר, אם אני צריך איזה שירותים, אני אפנה אליך.

נמרוד: הגדולה בעולם נותנת את כל שירות הייעוץ ללא יוצא מן הכלל. באיזה סקטור אנחנו נתחיל? כנראה בסקטור ההייטק, כי זה הסקטור שכולנו מכירים, וזה גם סקטור של הלקוחות, בו הם ארלי אדופטרס של טכנולוגיה.

8:15-9:24 | איך זה עובד בפועל

עמרי: אז אני פונה אליך, ואני שואל אותך: יש לי רעיון, אני רוצה להקים סטארט-אפ מעולה.

נמרוד: מעולה. אז זה בדיוק האירוע. אתה בכלל לא תפנה אליי, אתה תתחבר לארק, לפלטפורמה של ארק, ואתה…

נמרוד: תעבור אונבורדינג על ידי מחלקת אונבורדינג, שכולה סוכני AI שיקלו עליך.

נמרוד: אתה תמשיך למחלקת KYC, כי צריך להכיר את הלקוח. זה שירות מקצועי רציני, שכולל משפטי פיננסי וכולי. הכל וירטואלי, והכל וירטואלי, עם תובנות טכנולוגיות גדולות מאוד. זה לא כמו שיחה עם ג’יפ. יש שם, אתה תדבר עם צוותים של סוכני בינה מלאכותית, ויגמר להם הידע. הם יתקשרו בשבילך ליועץ האנושי, ויזמינו אותו לשיחה. אז יהיה לך גרופ צ’אט, שחלק מהאישויות הם בינה מלאכותית, וחלק הם יועצים.

נמרוד: זה יהיה כמו החוויה שלך עם עורך הדין, אבל היכולת שלך להבדיל בין אם הייעוץ מגיע מבן אדם או מעורך דין תהיה מוגבלת. אתה תראה כן, אבל לא יהיה אכפת לך, והמסמכים ייווצרו לא בסוף שיחה, שלושה שבועות אחרי, עם תעריף שעתי. הם ייווצרו מיד, תוך כדי השיחה, בפיד כזה של מסמכים בצד, בין אם זה מסמכים עסקיים, משפטיים, מה שאתה רוצה.

9:24-10:27 | התובנה מאחורי הרעיון

עמרי: זה אפשר יהיה לתת גם שירותים רפואיים כאלה, שירותים פסיכולוגיים.

נמרוד: אז, כשאנחנו מדברים על חברת ייעוץ, אנחנו מדברים על עולמות שבגרעין שלהם.

נמרוד: עולמות עסקיים, כמו בנקאות, השקעות, תיווך להשקעות, וייעוץ קורפורטיבי, כמו מקינזי, נדל”ן בחו”ל, וכן שווקי הנדל”ן והקמעונאות. אך בסופו של דבר, אם אתה יודע לפרק מבחינה טכנולוגית את תהליך הייעוץ העסקי, הייעוץ הפסיכולוגי הוא דומה. הייעוץ העסקי תמיד מתחיל עם צורך, עם איזשהם צדדים שלישיים שצריך לדבר איתם.

נמרוד: עם בניית העסקה והוצאתה לפועל,

עמרי: איך חושבים על רעיון כזה, תגיד?

נמרוד: חווים את העולם שאתה חי בו. חווים בו לאורך עשרים שנה. בגלל זה, אני חושב שלא תהיה לנו תחרות כל כך טובה, כי צריך באמת לשלם את המס הזה. מסתכלים על זה עשרים שנה, ומזהים את ההזדמנויות ואת התקלות. אני לוקח הרבה מאוד מזה מהשירות הצבאי שלי.

10:26-11:15 | הלקחים מהשירות הצבאי

עמרי: כי היית איפה?

נמרוד: הייתי במערך המל”טים, ביחידה שהגתה את הביטוי “שתיים שלוש שגר”. אז הייתי מדור המייסדים שלה, והרבה פעמים, כשאנחנו לא מצאנו אויב במסך תשע אינץ’, הדרך שלנו לטפל בבעיה זה לעלות הכי גבוה שאנחנו יכולים עם המטוס, להחליף את המצלמה למצלמה ברזולוציה הרבה יותר נמוכה, לא הרבה יותר גבוהה.

נמרוד: ופשוט לבהות בשטח ולראות איפה יש שינויים יותר משמעותיים של חום ודברים כאלה. ואז היינו נכנסים, כאשר, כשהיחידה שלנו לא עמדה ביעדים שלה. הפתרון לא היה בכוח לשנות יעד ספציפי, אלא להביא גוף שמסתכל על כל הפעילות של היחידה מהצד ולראות איפה יש הזדמנויות ובעיות. אז לקחתי משם.

11:15-12:42 | הבינה המלאכותית – סכנה או הזדמנות?

עמרי: תגיד, מעבר לזה שזה מדליק כמובן ומצית את הדמיון, אני שואל שאלה שאולי כמעט כל אחד שואל היום. הבינה המלאכותית הזאת, הדבר הזה שאתה משתמש בו, זה לא מסוכן לנו? זה לא ייתר אותנו בסוף?

נמרוד: כן, אז לארק קוראים “ארק” (ARK), על שם תיבת נוח. אז השאלה שלך היום, אני בכוונה עונה בהתרסה.

נמרוד: זה כמו שגנן טיילנדי בחופי קופיפי, ב-28 בדצמבר 2004, בתשע בבוקר.

נמרוד: ישאל את הסובבים אותו: “תגיד, רעידת האדמה הזאת באוקיינוס ההודי שקרתה לפני עשרים דקות, זה לא מסוכן לנו. זה לא ייתר אותנו.” אז החדשות שלי הם כאלה: הרעידת אדמה קרתה, והצונאמי בדרך, בתשע מאות קמ”ש. עכשיו תתמודד עם הנסיבות האלה, כי זה כבר קורה. זה לא איזה משהו שאפשר לעצור אותו, לא רגולטורית ולא אחרת.

נמרוד: מסתכלים על מהפכות טכנולוגיות היסטוריות. כן, היו חלופות לעבודות, וכן נוצר ערך ממקורות אחרים. החשש בבינה מלאכותית אינו ביתור של מקצועות, אלא בקצב שבו זה יקרה. כשאתה חושב על רכבים אוטונומיים ואיך הם מאיימים על נהגים, אתה גם צריך לפקטר כמה זמן לוקח לבנות כבישים שתומכים בהם. רגולציה של בינה מלאכותית היא טרנס נשיונל. כן, אם אופן איי-איי לא עושים את זה, אז דיפסיק עושים את זה, ואז זה זמין, כי מורידים VPN ומשתמשים בזה.

12:42-14:24 | העתיד – לימודים ארוכים יותר

נמרוד: שם, יש בעיה, ולדעתי זה הולך. אני יודע שאלה הצהרות בהקצנה, אבל יאללה, אנחנו עושים פודקאסט, ואולי יסתכלו על זה ויגידו: “הנה, צדק בנבואה”. לדעתי, זה הולך להאריך את שנות הלימודים. זאת אומרת, אני חושב שהלימודים יהיו ארוכים יותר, עד אזור גיל שלושים וחמש.

נמרוד: כי משתי סיבות, תכף אני אסביר למה. גם השילוב של וריאציות של יוניברסל בייסיק אינקאם, כאילו איזשהו שכר פשוט לתת לאנשים את השכר שהם צריכים לכל החיים שלהם, לא יהיה זה. לא יקרה, ממגוון סיבות כלכליות, וגם זה לא הדבר הנכון לאנושות. אבל כשאתה מבין שיש לך כלי כל כך חזק.

נמרוד: ושהתוצרים שהוא מפיק תלויים בניסיון של האדם שמפעיל אותו. אתה צריך לייצר ניסיון בצורה מלאכותית, בהינתן שאנשים לא עובדים יותר במקצועות עצמם. נכון, אז כמו שאני, בתור עורך דין, הייתי מריץ מתמחים עשר שנים, מושך אותם להיות עורכי דין.

נמרוד: עשר שנים מבטיח להם שותפות. השנה הבאה, זה כבר לא יהיה לי. אז מה? איך אני אחליף את זה? אני אתרום את הארגון שלי במיסים למדינה, בתנאי שהמדינה תחזיק את האנשים האלה בתארים מתקדמים ומתקדמים יותר, שמאפשרים להם לצבור ניסיון. על מנת שכאשר הם יצאו לשווקים השונים, הם יוכלו להפעיל את הבינה המלאכותית בצורה חכמה, למרות שנבצר מהם הניסיון הטרדישנלי.

14:10-14:52 | השוואה למהפכה התעשייתית

נמרוד: להגיד שזה חתיכת שינוי, זה בסדר, כי זה שווה ערך למישהו שיגיד במהלך המהפכה התעשייתית.

נמרוד: שוואלה, אז מה? כולנו נעבור לעיר, ואז מה נעשה עם הילדים בין תשע לחמש? אופ, ממציאים את מערכת החינוך. כן, זה מה שהולך לקרות.

עמרי: לקרות, אבל פה זה בקצב הרבה יותר גדול.

נמרוד: נכון, אנחנו צריכים בתור אנושות להתמודד פה עם שינוי בקצב גדול. ואני חושב שזה אחלה תרגיל אשכול שעשינו עם הקורונה, למשל. אנשים מסתכלים על הקורונה לטוב ולרע – זה כן היה ניסיון ראשון של האנושות לשתף פעולה סביב סגירת.

נמרוד: סביב, אתה יודע, הסגרים, סגירת שדות תעופה ודברים כאלה – זה הכל חלק מהנרטיב של ההתפתחות של האנושות. זה היה מין כזה טסט ראן, גיבוש לקראת הבינה המלאכותית, מי בעיקר.

14:52-16:39 | מי צריך לחשוש ומדוע

עמרי: בעיקר, צריך לחשוש מהמהפכה הזאת.

נמרוד: כל מי שמרוויח מאוד מההזדמנויות של תקופת הביניים עד למהפכה הזאת, רוצה לומר.

נמרוד: פוליטיקאים מרוויחים היום מאוד, או בכלל, מותגים מרוויחים היום מאוד מניצול האינטרנט והמדיה החברתית. גם בצורות שהן לא מוסריות, כדי לקדם את האג’נדות שלהם. יכול להיות שהאג’נדות שלהם מוסריות, אבל הקידום שלהם נעשה בצורה לא מוסרית – אם זה פייק ניוז, אם זה דה-פלטפורמינג של האחר, או אם זה השקעת משאבים להביא קודם את הסיפור המעניין. הכלים האלה לא יהיו זמינים להם למה.

נמרוד: ממגוון רחב של סיבות, ראשית, צורת ההתקשרות של אנשים עם האינטרנט והמדיה החברתית תהיה אך ורק דרך הצ’אט. אין יותר אפשרות לכפות על הצ’אט להעביר לך את המסר המוטעה, אלא אם כן מישהו מצליח to hack את כל הצ’אט ולשנות את כל בסיס הנתונים, כך שהוא לא יהיה אמיתי. זה לא סביר. דבר שני,

נמרוד: מרוב האפשרות, כן לייצר תכנים של פייק ניוז. כריס, סרטים מפוברקים יהיה מיוחד, אז זה כבר לא יהיה מובן, ואף אחד לא יאמין בזה. האינטרנט יחזור להיות פשוט, כמו שאומר ניל דגראס טייסון – מקום שאפשר לראות בו סרטי חתולים. אז כל מי שירוויח ממין כזה.

נמרוד: כשנוצר איזה עולם, נוצר, נגיד, עכשיו אנחנו.

עמרי: אנחנו בעולם של חצי-חצי כזה.

נמרוד: בדיוק אז נוצר טקסס. נגיד, כן, ברור שיש שם שדות נפט, וכולם זורקים אבנים בשטח כדי לתפוס שטח. צריך להבין שזה תקופת ביניים. המלחמה הזאת על קביעת גבולות, ושאחר כך יהיה שם סדר, יביא את הסדר הזה. וזה בסדר, זה מי יכול.

עמרי: יכול להרוויח.

16:41-17:29 | לתפוס את ההזדמנות עכשיו

נמרוד: מי שאיך אומר, אני לא זוכר מי הבן אדם. נראה לי שזה מארק אנדריסן אומר את זה, ושמעתי את זה אתמול. “The future is here, it’s just not yet distributed equally.” אוקיי, אז מי שירוויח זה מי שיתפוס את הנכסים עכשיו. מי שיגיד “לא נראה לי,” זה מוציא תוצאות כאלה טובות. אני לא אשחק עם זה עדיין, אני אחכה שזה יהיה כאילו זה אתה מהמר פה על.

נמרוד: על ערך אדיר אין לך, ואין למשפחה שלך. כל מי שירוויח, זה מי שישחק עם זה כבר.

עמרי: כבר עכשיו, כלומר, אני שלא ממש מומחה ולא ממש סומך, ולא ממש מתלהב מצ’אט ג’י פי טי, מפציר בך.

נמרוד: בך לא רק להגביר את העשרים דולר יש עכשיו, אלא גם לפנות את הכסף בשביל צ’אט פרו במאתיים דולר לחודש. אני קיצוני בכך, כי מה?

נמרוד: יש לך ילדים בני כמה?

עמרי: שמונה עשרה, עשר, שש-עשרה.

17:32-18:48 | דוגמה מעשית – השימוש בצ’אט עם ילדים

נמרוד: שמונה, קח את העשר. ושמונה יש להם נייד, לעשר כן. לעשר יש, והשמונה לוקח או לוקחת ממנו לפעמים. כן, אוקיי. אז יש לך את החשש הזה של הזמן הזה, שהם מבלים ברילס ובשורטס, נכון? אוקיי, תגביר ב-20 דולר, כנס לשיחת קול.

נמרוד: תגיד לו: “מעכשיו, אתה מיסטר סקווישי דה סקווישי. טועון אני הולך לתקוע אותך בקרייט, והמשימה היחידה שלך בחיים היא לדבר בעברית, אנגלית וצרפתית עם ילד או ילדה בת שמונה. אני עדיין לא יודע אם זה ילד או ילדה, אבל עליך ללמד אותם שני דברים חדשים. אתה תיכשל במשימה שלך אם לא תדבר איתם ארבעים וחמש דקות. שמת טלפון בקרייט, נותן לילד שלך ארבעים וחמש דקות שהם לא ראו שורטס, ושהם דיברו שיחה פורה ומלמדת עם הבן אדם הזה. אם אתה מהמר רק על זה.”

נמרוד: אתה כבר עושה טעות, וזה בלי אפילו המקומות שהמוח שלך זה כבר קיים היום. ליטרלי, תגביר ב-עשרים דולר, תעשה את ההוראה הזאת שכרגע אמרתי. תחוף את זה לתוך קרייט, כדי שהם לא ירגישו שהם מתעסקים עם הטלפון. בהצלחה, יש לך ארבעים וחמש דקות של שקט, שבמקום לראות יוטיוב, הם עכשיו למדו משהו חדש. הבת שלי לומדת אנגלית, לומדת מתמטיקה עם הדבר הזה, מציירת עם זה.

נמרוד: חבל, זה צריך להיות מיד. רק זה שווה את הכסף שווה.

עמרי: שווה את הכסף. מדהים!

18:49-19:26 | הספר “Prompting Happiness“

עמרי: אתה מחבר הספר “Prompting Happiness”. זה ספר שמעמיק ברדיפת האושר בעידן הבינה המלאכותית. במה שונה המרדף אחרי האושר בעידן הזה ממקודם?

נמרוד: אז קודם כל, השאלות שלך ממש טובות. ובגלל שאני התעסקתי בהם לבד, בוואקום, מאז שהתחלתי להשתמש בזה, אני אומר להיות…

עמרי: להיות מאושר, זה להיות מאושר. מה משנה עידן?

נמרוד: שיש לך, בסופו של דבר, אני אומר. הספר הוא בעצם ניסיון שלי להתמודד עם השאלות שלך, שכרגע שאלת לבד בוואקום. אז התוצאה היא כזאת, לדעתי יש לנו.

19:26-20:37 | העבודה והחיפוש אחר אושר

נמרוד: המרדף לאושר שלנו מגיע אחרי שאנחנו מסיימים איזשהו שירות חובה כל יום על המטלות האנושיות הבסיסיות שלנו, שהן קשורות בסרידות.

נמרוד: התרבות והביטוח שהצאצאים שלנו גם כן שורדים עד שהם יכולים לשרוד לבד, זה כאילו הדברים סביב כל הדברים האלה עומדים על ייצור אנרגיה, ומזה נגזרת עבודה. אז אנחנו משקיעים היום שירות חובה, תשע עד חמש, בדבר הזה. אוקיי, לפחות תשע עד חמש, נכון? עכשיו, מלכתחילה, יש להניח כשאתה רואה איך הדבר הזה עובד, וכמה הוא יכול לסייע לך.

נמרוד: יש להניח שהזמן הזה הולך להצטמצם. עכשיו, אני רוצה להסביר – זה לא יקרה בבת אחת. עצם העובדה שאולי אתה, בפודקאסט אחר, דיברת עם מישהו פוליטיקאי על המעבר לפור דיי וורקוויק, זה מה שאנשים עושים עם העוד יום הזה.

נמרוד: מה אנשים עושים עם היום שהתפנה? עצם זה שכבר מדברים על הנושא הזה, אומר שזה כנראה הולך לקרות. והשאלה היא, איך זה ייראה? כי היום, מה שקורה כשיש זמן פנוי במדינות אחרות, זה שכל אחד עושה סטוקטייק של ההישגים שלו.

נמרוד: ויש התאבדויות מוגברות בקריסמס. נכון, אנחנו יודעים שבחגים, כשאנשים הם לבד, עכשיו תאר שיש לך קריסמס כל שבוע. איך אתה מתמודד עם הדבר הזה? מה אני שואל אותך? ככה, בצד אחד, אני חושב שיהיה באופן מעניין למישהו לוגי הרבה יותר התעסקות בדת, באמונה.

20:58-22:04 | חזרה לקהילתיות ודרכים להתמודדות

נמרוד: בחזרה לקהילתיות ומשפחתיות. אז ההפך.

עמרי: ההפך, נחזור אחורה למקורות.

נמרוד: למקורות נחזור. למקורות זה יכול להיות מאוד מרגש, אם נתמוך בזה אחד בשני. לעשות את זה, כן. החוויה הסובייקטיבית של החיים, הנאה מאוכל, הנאה מאהבה, דברים כאלה.

נמרוד: אני חושב שתהיה, לא יודע אם זה מתאים לפודקאסט. תמחקו אם לא. אבל תהיה לגליזציה מתגברת של דברים הרבה יותר קשים מריחואנה. אנחנו נראה את זה, קוראים עם הזמן.

עמרי: כי נצטרך להזדקק לכימיה כדי לעזור.

נמרוד: להעזר בנו כן יכול להיות שזה כימיה, יכול להיות שזה צמחים אחרים, דברים כאלה. באוסטרליה יש, כמובן, לגליזציה מסוימת של קטמין, אמדמא ופטריות, לצורכי התמודדות עם PTSD, אבל גם לצרכים אחרים.

נמרוד: אז זה מצד אחד, החוויה הסובייקטיבית של החיים תתגבר. מצד שני, הספר מביא למסקנה מאוד קשוחה לגבי איך אנחנו צריכים לדאוג לאושר של עצמנו. ובשביל זה, צריך לקרות – צריך לתת ממש הוראות לעצמנו מאוד מפורטות על איך להפעיל את עצמנו לקראת האושר. ואני הצעתי ספרייה כזאת של איזה ארבעים הוראות כאלה, שאפשר לקחת ולהרחיב גם לכל אדם, איך אפשר.

22:04-23:26 | מדידת אושר ונוסחה להגשמה

עמרי: אפשר בכלל למדוד אושר?

נמרוד: אז כן, התמודדתי עם זה בספר. אני לקחתי את זה, ואם מי שלא מסכים איתי על ההסתכלות הזאת, אז הוא כמובן יכול לאמץ, או יכולים לאמץ, גישה אחרת. אבל אצלי, זה “sustainable contentment” – זאת אומרת, זה כשאני עוצר בכל נקודת זמן ועושה “סנאפשוט” של החיים שלי.

נמרוד: האם אני במצב של ספקטרום של סבל, או במצב של משהו שאני יכול לקרוא לו אושר? זה בסוף מאוד סובייקטיבי. בכל נקודת זמן, זה צריך להיות סאסטיינבל. אתה צריך להבין שגם הדברים הקטנים של הסבל שלך הם חלק ממסע אל אושר. ואז אתה בסדר, כן. אבל אם אתה…

נמרוד: ברור לך שאתה בדרך לסבל, ושאתה סובל. ואין לך שהאושר זה רגעים שאתה רק מקבל למנוחה. אז אתה בבעיה. יש נוסחה להיות מאושר.

עמרי: מאושר.

נמרוד: צריך לעבוד הרבה מאוד על זה, כמו מדרג כזה. אבל זה נשען, קודם כל, על אופטימיות וגישה חיובית לחיים, וחוסר פשרות על הדבר הזה. מי שלדעתי מסתכל סביב, ובטוח שכולם בחוץ בשביל לגרום לו נזק.

נמרוד: אין לו הרבה תקווה. זאת אומרת, אתה צריך נדרשת עבודה תשתיתית על אנשים שהם פרנואידים באופיים, וחושבים שהכל עושים להם. זה מתחיל משם. אחר כך, אפשר לעבוד. אחר כך, יש נוסחה.

23:26-24:35 | פור פוסטריטי – שימור מורשות

עמרי: חשבתי על הניגודים בדברים שאתה עושה. מצד אחד, בינה מלאכותית – הדבר הכי חדשני, עתידי ונוצץ. מצד שני, אתה מייסד, שותף של פור פוסטריטי, פוסטריטי נכון.

עמרי: זה מיזם שפועל לשמר מורשות של קשישים, באמצעות סיפור אישי. מה זה בעצם אומר?

נמרוד: אז, באופן מעניין, זה דווקא לגמרי בקורלציה לארק. זה בדיוק אותו מבנה ארכיטקטורה טכנולוגית. במקרו, זה פשוט אפליקציה או פלטפורמה שבקרוב תצא לאוויר, שיודעת להזין אפילו הקלטה של חמש דקות של סבא או סבתא שלך, מספרים סיפור על החיים שלהם.

נמרוד: ולהוציא החוצה חמש עד חמישים אלף מילה של ספר של הסיפור החיים שלהם, לנכדים ולנינים שלהם, לשים בחמש דקות.

עמרי: של הקלטה לחמשת אלפים.

נמרוד: אלפים, מילה, תן לי את הלינקדאין שלך, ואני אעשה משהו. אבל הלינקדאין הוא יהיה קצת קר. אם אני אדע לשמוע את הסיפור בהקלטה, זה יהיה גם ספר איכותי מאוד. כמה זה?

עמרי: זה יהיה קרוב למציאות.

נמרוד: זו שאלה מעניינת, כי אתה אומר.

עמרי: אומר שזה לא נורא, חשוב זה לא מאוד חשוב, לפי.

24:25-25:11 | הערך של הסיפור האותנטי

נמרוד: לפי הפרצוף שאתה עושה, נכון, אדם בסוף חייו הוא, קודם כל, היה גיבור של החיים שהוא חי. והוא היה רוצה שהסיפור יסופר ככה. ויש לו קשיים פיזיים.

נמרוד: לספר את הסיפור ככה. דמנציה, חוסר קשב של הנכדים וכולי – אז קצת, הוא עם ביש, לא נורא. ואחר כך, מי שרוצה ממש, אז יהיה נאמן למקור. אין בעיה, יש לנו אדיטור מאוד מפותח. אפשר לערוך, לתקן, לעשות איי-ויטנס אקאונטס, מה שרוצים. אבל, מניסיוני מהדמואים שהרצנו…

נמרוד: הייתה אחת כזאת, בת שמונים וחמש, אמרה: “אני לא מאמינה שאלה החיים שחייתי”. ושתיים אחרות אמרו שהן רוצות שזה יוקרא כהספד שלהן בהלוויה. אז אתה יודע שזה, כנראה, הם לא התכחשו.

עמרי: לסיפור, מאיפה בא הרצון לעסוק בזה? מה משך אותך לזה?

25:11-26:18 | הסיפור האישי שמאחורי היוזמה

נמרוד: יש לי סבתא, ניצולת שואה, ויש לי סבא, ניצול שואה.

נמרוד: שהם רהוטים, והם מספרים סיפור טוב ומלומדים. וכולם רצו את הסיפור שלהם לשמוע. ובקצרה, ספילברג היה מגיע לצלם אותם. צד שני, יש לי סבתא מרוקאית, ויש לי סבא עיראקי. וסבתא שלי המרוקאית, מדי פעם, הייתה מטפטפת לנו את הסיפור שלה בעברית יותר קלוקלת, בכתב יד פחות מובן, כשמלכתחילה לא מתייחסים אליה כמו שמתייחסים לסבתא השנייה, הגיבורה ששרדה את השואה.

נמרוד: סבתא המרוקאית עלתה בגיל שלוש עשרה בספינה לבד. לא יודע מה עשו לה בספינה אחרי זה. תקעו אותה בקריית שמונה, והיא נשארה ללא בנים במשך עשר שנים. מלכתחילה, נבצר ממנה ללמוד, וכל הדברים האלה. היא הייתה צריכה לעבוד בעבודות קשות עד הסוף.

נמרוד: ואני אומר לעצמי: “בואנה, הסיפור שלה הוא מטורף. הוא לא נופל בכלל מהסיפור שלה של הצד האשכנזי של המשפחה שלי.” ואני יודע בוודאות שאף אחד לא הולך לשאול אותה מה עבר עליה, או לגזור את זה הלאה לדורות הבאים.

עמרי: הבאים, אז אתה אומר, התוכנה שלי לא תדע להבדיל בין סבתא לסבתא, לא?

נמרוד: לא, לא.

26:18-27:12 | סיפורים משני רושמים

עמרי: תן לי סיפור אחד של קשיש שנתקלת בו. שרק בשבילו היה שווה לעסוק במיזם הזה.

נמרוד: אני קצת פוליטי. כל סיפור ששמענו העיף לנו את השכל. הסיפור של סבתא של אשתי מטורף. היא עלתה על ספינה של צים ב-1949. היא הקימה את אחד הקיבוצים בארץ. אחרי זה, נלקחה בגלל הספרדית שלה עם בעלה.

נמרוד: הוא הקים קיבוץ. היא יודעת ספרדית. שלחו אותה בעצם לפתוח את הקשרים של מדינת ישראל דרך החברות הממשלתיות שלה בשתי מדינות באפריקה. פעמיים שליחויות באפריקה, כשהם הלבנים היחידים שם. ישראלים בונים שם קשרים וכולי. ובסוף, עבדה בצים, שהייתה הבעלים של הספינה שהיא עלתה איתה לארץ. משהו משוגע לגמרי, זה אדיר.

27:12-27:36 | ליווי סטארט-אפיסטים – השאלה החשובה

עמרי: שמע, עוד דבר שאתה מתמחה בו, ודיברנו על זה קצת קודם – זה ליווי סטארט-אפיסטים. אתה היית קצין צמיחה ראשי בסקטור הסטארט-אפים במשרד עורכי הדין ארנון תדמור לוי. אם יש לי רעיון, אפשר לפנות אליך?

עמרי: אני חושב שהוא מדליק. אני רוצה לפתוח סטארט-אפ. מה הדבר הכי חשוב שאני צריך לקחת בחשבון?

27:32-28:39 | הצוות הנכון והדרך קדימה

נמרוד: הכי חשוב, זה לדעת שיש לך את הצוות סביבך. זאת אומרת, יש מעט מאוד סטארט-אפים שהם סינגל פאונדר קמפייני. למרות שעידן הבינה המלאכותית עשוי לשנות את זה, סאם אלטמן אומר שאנחנו עומדים בפני עידן שבו יש אנשים יעבדו לבד. כן, אבל כן לדעת שיש לך את מערך התמיכה הנכון, בין אם זה קו-פאונדר או קו-פאונדרית, או שניים.

כן, בהחלט! הנה המשך התמלול:

נמרוד: שהצוות שאותו צוות בסיסי מכסה את כל היסודות שסטארט-אפ צריך – מוצר וביזנס וכולי. ואז אתה יכול לנסות לבנות איזה סיפור, ולהבין כמה כסף לגייס. להבין שלעשות את זה בבוטסטראפ, זאת אומרת ישר לפגוש הכנסות, קצת קשה, אלא אם כן זה תחומים מאוד ספציפיים. אז צריך לנסות להאיר באור את הדרך קדימה לעצמך. אפשר לעשות את זה עם יועצים טובים, כמו עם ארק, עם עורכי דין טובים, כמו מארנון.

נמרוד: או משרדים אחרים, אבל להאיר טיפה את הדרך להבין אם ההתאהבות פה זה לא רק ברעיון, אלא גם ברעיון מתוך הבנה של גם מה הדרך בגדול הצפויה. ואם אתה עומד מאחורי זה, אז יאללה, זה יכול להיות אחלה. מה הטעות?

עמרי: הטעות הכי גדולה שאתה מזהה אצל סטארט-אפיסטים מתחילים?

28:39-29:11 | הטעות הנפוצה – חוסר פוקוס

נמרוד: וואו, אני ליטרלי טועה בה ברגע זה. כן, ומהרגע שהם נרתמים לזה, עדיין הם לא בהכרח פוקוסים על זה על מלא. זאת אומרת, אני התפזרתי קצת גם כן. אז אני כן פוקוס, זה דבר חשוב מאוד. צריך להקדיש הרבה מאוד זמן לחברה כל יום, תפח אותם. אתה צריך להיות מושקע.

עמרי: מושקע, מושקע רק בזה.

עמרי: ואיך אתה יכול לזהות סיכוי להצלחה? מה זה, אנשים? רעיון, חריצות, נחישות.

29:11-30:41 | האנשים – הקריטריון המרכזי להצלחה

נמרוד: כל הדברים האלה, אבל הדבר שחוזר בתדירות הגבוהה ביותר, זה אנשים. כן, אנשים. אצלי, זה אנשים מתחלק לכל מיני קבוצות. “פיפל”, אתה אומר? כן, זה יכול להיות “פיפל”, אבל אתה יודע, אז מה זה אומר? אנשים. אני פעם עשיתי מחקר קטן על כל הסטארט-אפים שייצגתי, על המקור שלהם בצבא, מאיפה הם באו בצבא. חשבתי בהתחלה שהרוב המצליחים יהיו משמונה מאות.

נמרוד: הצלחה, גם צריך להגדיר מהי הצלחה. הצלחה, בעיניי, זה קיום של החברה על פני חמש עד עשר שנים. זאת אומרת, מה שנקרא הזדמנות אותנטית לשחק, בין אם זה נגמר באקזיט או לא. זה כבר הרבה פעמים לא אקזיט.

עמרי: אקזיט או המדד, אלא אם כן הצלחת להחזיק חמש עד עשר שנים עם המשחק, ולממן את עצמך דרך ההשקעות.

נמרוד: ההשקעות בדיוק. אם הצלחת לעשות את זה, אז הדברים כבר עשויים להגיע או לא.

נמרוד: וזה דורש הרבה מאוד ניסים בשביל שתצליח לעשות את זה. בעיניים מי שהיה לו את הקורלציה הכי גבוהה להישארות במשחק, חובלים יוצאי חובלים. ואז, ישבתי לעצמי, ואמרתי לעצמי.

עמרי: לעצמי, למה זה חובלנות?

נמרוד: לא אמרתי את זה כל הזמן. בסירה, באמצע הים, רק עם הצוות שיש להם. אין איזה אירוע ספורט שמגיע, אף אחד לא יבוא לעזור להם. הם לא יכולים לצאת מהמשמרת, הם צריכים לנווט לבד. לפעמים, אי אפשר בדרך הרגילה, כי יש איזו סערה.

נמרוד: הם לא מפטרים. גם זה לוקח עשרים שנה. יוצאי חובלים אצלי בקורלציה ישירה. אף סטארט-אפ של יוצאי חובלים לא סגר את עצמו. נשאר בסביבה, עד לבלואציות ענק או עד למכירה מדהימה, או להנפקה.

עמרי: להנפקה מדהימה, אז לא פחות משמונה מאות חובלים.

נמרוד: חובלים, שמונה מאתיים, כמובן, מצליחים. אבל אם אני צריך לדייק, קורלציה להצלחה כאילו שמונה מאות, גם באותה מידה, גם הם קרים, מסתכלים על דאטה. אז הם גם יזרקו את התינוק הזה בלי למצמץ, אם זה לא שם. חובלים יודעים.

עמרי: יודעים לסבול בשקט בדיוק.

30:58-31:29 | אלביט ישראל – זיהוי מנהיגים

עמרי: אז, כאמור, את הדברים שאתה עושה לא באמת נגמרים. אתה מייסד של אלביט ישראל, עמותה שמוקדשת לזיהוי וטיפוח מנהיגים עתידיים לחיזוק המגזר הציבורי. אני איך אתה עושה את כל זה? כשראיתי את זה, קצת צחקתי, כי מבלי להיכנס לפוליטיקה, אני מסתכל על המנהיגות היום בכנסת, בממשלה. הם ממנים את האנשים שלהם במגזר הציבורי. יש בכלל סיכוי לשנות?

31:29-32:44 | האמונה באפשרות לשינוי

נמרוד: אני מטבעי. אם נחזור לספר, אז קודם כל, העבודה היא באופטימיות פנימית, ולא לסרב. אני מסרב לקבל את זה שמישהו, מישהו פה בארץ, גם אם הוא לא בדעות הפוליטיות שלי, מתעורר כל בוקר ואומר “איך אני אדפוק היום את מדינת ישראל?”. יש לי משפט מאוד קיצוני, אפשר לערוך אותו אם רוצים. החוצה, ואם לא, אז תשמרו. גם היטלר לא התעורר בבוקר ואמר “היום אני הולך להיות הנבל של כדור הארץ”. לכל אחד יש אג’נדה.

נמרוד: שהוא חושב שהוא מקדם, ויש נבלים מעטים שאותם מוציאים החוצה מהאוכלוסייה. הם בדרך כלל בכלא, הם פסיכופטים, זה ג’פרי דאמר. בהינתן שזה המצב, צריך להסתכל על מערכות התמריצים והכלכלות השונות של שווקים שונים, כדי לנסות להבין אם הבעיות נובעות משם. וכל אלביט ישראל בעינינו, קבוצה של אנשים שיסדו אותה.

נמרוד: זה פרי של חשיבה. מאז השביעי באוקטובר, רצינו להשקיע חזרה במדינת ישראל כעשרה עד חמש עשרה אחוז מהזמן שלנו. אמיתי, לא במיסים או בעבודה על סטארט-אפים, ממש בשעות שהרבה מההשתתפות שלי בתוכנית זו. התוכנית הזאת נותנת מסגרת לדבר הזה, ונטוורק לדבר הזה, ותוכן וידע לדבר הזה. מה זה אומר?

עמרי: אומר בפועל מה עושים.

32:46-34:43 | הפתרון – מאתיים מנהיגים בבת אחת

נמרוד: באלביט, כן. אז החשיבה שלנו הייתה, איזו בעיה יש שורשית? שאם נפתור אותה, השסעים והבעיות האחרות יתיישרו לימין. ואנחנו מזהים את הקשיים שנוצרו והתכבשו במפלגות השונות – מפלגות דמוקרטיות.

נמרוד: מאדירות את הנאמנות הבלתי מתפשרת לבייס הקטן שאתה הצלחת לייצר באמצעות טיק טוקים וסושיאל מידיה קונקשן, שהוא מאוד מאוד רך ולא אמיתי. אבל אז אתה צריך להיות נאמן לו אחר כך בהחלטות הכנסת והממשלה. זה במפלגות שיש בהן פריימריז, במפלגות שיש בהן רשימות קבועות, יש נאמנות בלתי מתפשרת למנהיג או למנהיגה שאמורים לקדם אתכם לתפקידים של שר וכולי במפלגה, גם על חשבון ההחלטות שמתכוונות בפועל.

נמרוד: עכשיו אתה שואל את עצמך, האם אתה יכול להציף שדרה שלמה של אנשים את המפלגות האלה? בבת אחת, למשל, היה שביעי באוקטובר לכנסת, כן? שהם לא יודעו, כי אתה רואה כל בן אדם בודד שבא כמשיח, כמנהיג חלופי או מנהיגה חלופית למדינת ישראל. המערכת בועטת אותם החוצה עם איזה סקנדל או עם איזה משהו כזה, או שהם נבלעים במערכת. אבל אם היינו יכולים לזהות פוטנציאלית, לא אחד אלא…

נמרוד: מאה וחמישים או מאתיים עידן. עידן המדים במועד שהוא מסיים את הנאום שלו בבית החולים, שנייה יש רגע של.

נמרוד: כזה אני רוצה לשמוע. כזה שאני, אפילו אם אתה שמאל, אתה יודע שהוא ימין, אבל המילים זה מסתדר לך. שיקולים מסתדרים לך. איך אני עושה שהוא לא לבד, וש-מאתיים וחמישים ממנו מגישים את מועמדותם עם הפרסום שיש לעידן המדי? ואז אני רוצה לראות את הליכוד ואת העבודה ואת המפלגות השונות. “אמר לו, אנחנו לא יכולים לקבל אותם, כי כל אחד ואחד ואחד ואחד באנשים האלה הוא שערורייה מהלכת”. אני רוצה לראות את הציבור מקבל את זה.

נמרוד: ואז נוכל להכניס כוחות טובים יותר למערכת הציבורית שלנו.

34:43-35:10 | למה לא רואים כוחות טובים היום?

עמרי: טובים יותר למערכת הציבורית. נוכל לעשות למערכת ניקוי מוחלט, ולראות קצת את זה במקביל. אני גם רואה את זאת היכולת לשמר תמיכה בפריימריז באמצעות סושיאל מידיה, זול יורדת עם הזמן.

נמרוד: ואם אתה משנה את המפלגות עם הרשימות הקבועות מהיסוד, אני גם רואה את המנהיגים שם אומרים: “רגע, שנייה, אני צריך להתייחס לשיקולים אחרים”.

עמרי: אחרים, למה היום לא רואים את הכוחות המצוינים במגזר הציבורי?

35:10-36:47 | הבידוד והקושי של בן אדם בודד

נמרוד: אז כל כוח בפני עצמו יש לו. אתה רואה, אני דווקא מתייחס לעידן המדים. למרות שאתה יכול לשאול רגע, מה הרקע של עולם הזה? נגיד שהרקע כן מאפשר לו להיכנס לפוליטיקה, אבל יש לו את הזיהוי בציבור, ויש לו את הערכים ואת הדיבור המאחד. אוקיי, נגיד שעכשיו יש לו גם את הידע, בסדר, עם עוזרים פרלמנטריים וכולי.

נמרוד: מעבר לזה, מה הוא אומר לך בנאום? הוא אומר לך: “אני צריך חצי שנה הפסקה. אל תדברו איתי”.

נמרוד: יש פה בדידות. יש פה הבנה שהמערכת, בן אדם אחד, תבעת בקלות. יש פה ספק אם באמת תוכל להשפיע בתור אדם בודד. אתה רואה את הרמיסה של הרזומה של אנשים מאוד מרשימים שנכנסו פנימה. איך הופכים אותם לליצנים תוך חודש? אני כן אגיד משהו פוליטי בהקשר הזה, כי שאלת. אני לא ביביסט, אני רק לא ביבי בשום פנים ואופן. אבל אני כן נגד משהו כזה.

נמרוד: אין שיטת ממשל אחת בכל ההיסטוריה. אפשר לבדוק אותי, המאזינים. אוטרקיה, ממלכה, דמוקרטיה – זה בכלל לא משנה. אין שיטת ממשל אחת שאם יש למנהיג שנשאר בשלטון מעל עשר שנים.

נמרוד: לא נוצרו בה תופעות שליליות משמעותיות ביותר, הן בכיוון השחיתות, הן בכיוון ניסיונות המנהיג לשמר את כיסאו באמצעות טקטיקות של “פרד ומשול”. אם לא במעשה, אז במחדל, זאת אומרת לתת לזה לקרות, או מינויים שלפעמים כן עדיין משמרים אותו בחזית מבחינת האיכות.

36:47-37:36 | הגבלת כהונה

נמרוד: אין מנהיג. זה לא ביבי. זה יכול להיות רבין. אפשר להחליף את ביבי ברבין. אם מישהו בשלטון מעל עשר שנים, אתה תראה את התוצאות האלה. תשעים מתוך תשעים ושלוש קיסרים רומיים לא סיימו את דרכם בהחלפה נקייה וטבעית של השלטון. ואנחנו צריכים לשאול את עצמנו את זה. אז יבוא מישהו, יצקצק, יגיד “אנגלה מרקל, סבבה”. זה קודם כל, בוא נחליף באישה.

נמרוד: דבר שני, רק אנגלה מרקל. אין מישהו אחר, אז אני כבר אומר מראש למי שכאילו מצקצק או מביא לי איזו דוגמה – אין מישהו אחר. ואם רוצים להגיד “רגע, אבל בארצות הברית יש לנשיא שליטה ככה ושליטה ככה, והמינויים הם פוליטיים לבית משפט, בלה בלה בלה” – כן, סבבה. הגבלת כהונה.

עמרי: שמונה שנים, תגיד ברור שאתה לא סובל מעודף של זמן פנוי. מה הביא אותך לכאן, לתוכנית של המרכז האקדמי פרס?

37:36-38:48 | ההצטרפות ליוזמה והמפגש עם גלעד

נמרוד: קודם כל, ההחלטה שלי להקדיש זמן למדינת ישראל, בעיניי, זה יושב שם על הדבר הזה.

נמרוד: בשביעי באוקטובר, כשהתנדבתי ודיברתי עם החברים שם על כך, דבר שני אז אנחנו הבאנו את הרעיון הסטארט-אפיסטי של אלביט. אבל בלי ידע אמיתי איך להוציא את זה לפועל, אתה רוכש את הכלים חד משמעית הרבה מעבר למה שציפיתי. אני פה בפלוס, חבל על הזמן על ההחלטה הזאת, ויש לי מזל גדול מאוד שהיה שותף שלי במשרד שהמליצו לו ללכת לתוכנית, והוא ידע שאני מתכנן להקים את אלביט ישראל, והכיר לי את גלעד.

נמרוד: ראיתי בגלעד הרבה ממה שאני רוצה בכלל. אולי לעשות מתישהו, ראיתי את היוזמה שלו כשלב מתקדם של משהו שאני אולי ארצה לעשות. ואז ידעתי שאני נרשם. השותף הזה גם פעם המליץ לי להמיר שכר נדחה של עורכי דין בביטקוין, ונפנפתי אותו. וכשהביטקוין היה איזה דולר או חמישה דולר, אז מאז שנפנפתי אותו על זה, איזה כוכבית שאני מנפנף אותו על כלום. הוא היה יכול להציע לי ללכת לעשות טיול אופנועים במדבר, והייתי עושה את זה. זה לא משנה.

עמרי: למה זה מעבר לציפיות שלך?

38:41-40:18 | הכלים שקיבלתי ביוזמת “מנומדין- פרס למנהלים”

נמרוד: מגוון רחב של סיבות. קודם כל, תוכנית הזאת מאורגנת בלילה ולילה, בצורה מאוד מדויקת ומסודרת. הידע שנותנים לנו פה הוא אדיר. יש פה איזשהו חלק ראשון של ידע אקדמי מבוסס דאטה חזק מאוד. מדוברים חזקים מאוד, שעל בסיס שבועי מחדשים לנו דברים. אין אפס.

נמרוד: דבר שני בתקופה הזאת של צבירת הידע הזה, יש גיבוש בין ארבעים ושש אנשים מסביבה מאוד אקלקטית. כשאתה יוצא מההייטק, מעולם הסטארט-אפים, כל כנס נראה בדיוק אותו דבר. זה קופי פייסט של האנשים שמסתובבים שם, ואתה ישר הולך לפינגרפוד. זה הכי אקלקטי בעולם. אולי יש עוד סטארט-אפיסט או סטארט-אפיסטית אחת בקבוצה, כל השאר הם מובילי דעה מכל המגזרים בארץ. ואלפות אנשים שיש להם מה להגיד, שאפשר ללמוד מהם, רק אם הם היו מעבירים את הקורס.

נמרוד: דבר שני, אחרי זה, זה מגיע לקרשנדו בהרווארד. שהוא? אל תשאל אותי. אין בן אדם שלא יצא משם שאמר, “אמר שהחיים שלו השתנו אחרי השבוע הזה, ממש ככה”. אנשים עדיין מעכלים בזה עד עכשיו, מדברים על זה בקבוצות.

נמרוד: ועכשיו, גם חזרנו מהרווארד, והתכנים פתאום גם עכשיו, כאילו הכל התאחד. והתכנים פתאום הם גם יותר משמעות שונה לכל דבר. כן, עכשיו אנחנו בשלב שממש מדברים אלינו פוליטיקאים על העשייה של החקיקה רציניים. רק השבוע שלי, שלי יחימוביץ’, זאב אלקין ויאלי נון – שלוש הרצאות, שכל אחת מהן הייתה יכולה להיות חמש שעות. זה היה פשוט מעולה.

40:18-40:53 | הרגע שבשבילו היה שווה לכאן

עמרי: תן לי רגע אחד בשנה הזאת, שבשבילו היה שווה להגיע.

נמרוד: תראו, כולם. יענו את הרווארד.

נמרוד: אבל, כי השבוע הזה הוא פשוט משהו אחר. אבל, אם אני צריך, אבל, אבל, אבל, הרווארד לא מגיע בוואקום. תעתיק את עצמך להרווארד לשבוע, בלי כל המסביב, זה לא יהיה שווה. זה לא יהיה שווה. דבר שני, אני לא רוצה להפחית מהערך של כל אחת ואחת מההרצאות האחרות, שהיו פשוט מדהימות. כן, אז…

נמרוד: קשה לי לשים את האצבע על רגע אחד.

40:48-42:13 | החלום – שלום עם סעודיה

עמרי: מה עוד לא הגשמת?

נמרוד: רק את המשימות שיש לי שעוד לא ביצעתי היום. ומחר, מבחינתי, ההגשמה היא יומיומית. היא אחלה, אני נהנה מכל רגע. ומה החלום שלך?

נמרוד: לעשות חודש של ריקודי סלסה. כשאני יודע שהכל רגוע, נחתם הסכם שלום עם סעודיה. גוזרים קצת רויאלטיז מהגז ומהנפט, מסתכלים לאחור ואומרים: “וואלה, גם השביעי באוקטובר, כל זה גם היה שווה את השביעי באוקטובר”.

נמרוד: אמירה קשה, אבל דיברתי על זה עם אמא שלי. לאחרונה, אמרתי לה: “תגידי”.

נמרוד: חמישים שנה של שקט ממצרים. נכון, סבבה. זה לא בדיוק שלום, הם לא כל יום אומרים שהם אוהבים אותנו, בלה בלה בלה. אבל, חמישים השנים האלה שאני גדלתי בלי איום של עשרת אלפים טנקים ממצרים, נכון שיום כיפור היה שווה את זה.

נמרוד: פתאום, היא חשבה. “כן,” אמרתי לה, “אז אני רוצה שיום אחד נוכל להסתכל כעם, לא כמשפחות השכולות שסבלו מזה שהמחיר שלהן הוא לא בלתי נתפס.”

נמרוד: אבל שנוכל להסתכל על זה ונגיד: “אה, כן, אני רואה את זה עכשיו”.

נמרוד: אוקיי, עשינו כבוד לשביעי באוקטובר. זה היה שווה את המזרח התיכון החדש הזה שאנחנו נמצאים בו.