הירשמו עכשיו!
logo

המכון לחקר הפרופסיות

The Institute for the Study of the Professions

המרכז האקדמי פרס משמש בית טבעי למכון לחקר הפרופסיות, משום הדיסציפלינות הנלמדות בו, אשר קשורות קשר הדוק או משיקות לפרופסיות השונות: רפואה, משפט, פסיכולוגיה, יעוץ ארגוני ועוד.

אודות המכון

המושג הסוציולוגי ‘פרופסיה’ זכה להגדרות רבות ומגוונות, הגם שטרם זכה למקבילה עברית. בדומה, המשימה להבין ולפענח את הפרופסיות ומבנה הפרופסיות הופכת סבוכה ומורכבת, ומחייבת בחינה רב-תחומית, העוסקת במאפיינים הסוציולוגים, האתיים, הרגולטוריים וההיסטוריים וכן בהבנה מעמיקה שלתחום העיסוק של כל אחת מן הפרופסיות.

תחום זה של חקר הפרופסיות מרכז ענין רב בעולם, לרבות באקדמיה הישראלית. על רקע חשיבותו העיונית והמעשית, הוחלט להקים את מכון המחקר, אשר במרכזו חקר הפרופסיות, מתוך זיקה למחקר סוציולוגי, משפטי, אתי היסטורי והשוואתי.

המכון עוסק בכלל העיסוקים הנחשבים כ’פרופסיות’, או המבקשים להגדיר עצמם ככאלה. בפרט, יקדם המכון מחקר בין תחומי, המתמקד בארבעה היבטים מרכזיים (לרבות השילוב ביניהם):

  1. משפט ואסדרה (רגולציה) פרופסיונלית.
  2. נשים, מגדר ופמיניזם בפרופסיות.
  3. אתיקה בפרופסיות.
  4. היסטוריה של הפרופסיות והתפתחותן.

פרופ' אייל כתבן

יו"ר המכון

מרצה בפקולטה למשפטים במרכז האקדמי פרס

בראש המכון עומד פרופ’ אייל כתבן, משפטן, ביואתיקאי והיסטוריון של הרפואה ושל המשפט. כתב שתי עבודות לתואר דוקטור, האחת בתחום הביואתיקה והשניה בתחום ההיסטוריה של הרפואה. מתמחה בחקר הפרופסיות הרפואית והמשפטית. במחקריו מתמקד בבדיקות (הרפואיות, הגופניות והנפשיות) כתופעה חברתית; בנשים בפרופסיות הרפואית והמשפטית; ברגולציה של הפרופסיות הרפואית והמשפטית; בהיבטים ההיסטוריים, האתיים והמשפטיים בהשתלות איברים; ובמושג הכבוד (Honor) לרבות בפרופסיות. עשרות מחקריו של ד”ר כתבן מתפרסמים בכתבי-עת המובילים בתחומי המשפטים, הרפואה וההיסטוריה. שימש חוקר אורח במכוני מחקר ובאוניברסיטאות מובילות. זכה במספר מענקי מחקר יוקרתיים, במלגות ובפרסים בגין עבודתו המחקרית. עמד בראש הועדה הציבורית לבחינת הגיל כקריטריון בהשתלות איברים. חבר ועדת ההיגוי של המרכז הלאומי להשתלות; חבר ועדת הלסינקי העליונה (גנטי). עמד בראש הפורום לאסדרת נוהל לתורמי איברים. שימש כנציג ציבור בוועדת אתיקה מוסדית לפי חוק זכויות החולה; בוועדה מוסדית להשתלות מן החי מכח החוק; בוועדה מוסדית לפי חוק החולה הנוטה למות; ובוועדה להסדרת ניסויים בבני-אדם (ועדת הלסינקי מוסדית). חבר בלשכת עורכי-הדין משנת 1998.

לצד ראש המכון תפעל ועדת היגוי וועדה מייעצת, אשר הרכבה יקבע בהמשך.

פעילויות המכון לחקר הפרופסיות

עם פתיחת שנת הלימודים תשפ”ב, משיק המכון לחקר הפרופסיות במרכז האקדמי פרס, תערוכה מתחלפת. תערוכה זו היא הראשונה בסדרת תערוכות של המכון לחקר הפרופסיות במרכז האקדמי פרס. באמצעות מסמכים ומוצגים היסטוריים, התערוכה מתמקדת במסלול הכשרתם.ן של עורכי-דין בתקופת המנדט עד סמוך לאחר קום המדינה.

באותם ימים, סטודנטים.ות למדו משפטים בחו”ל או באחד משני בתי-הספר למשפטים בא”י: בית הספר הגבוה לכלכלה ומשפט בתל-אביב ובית הספר למשפט המנדטורי (“לימודי משפט”/”כיתות משפט”) בירושלים. בוגרי לימודי המשפטים בחו”ל (לרבות עורכי דין) נדרשו לעמוד לבחינת עורכי הדין הזרים בא”י. רק לאחר מכן זכו ברישיון המיוחל. בוגרי בתי הספר בא”י לא נדרשו לעמוד בבחינות נוספות, אלא בתנאי הסף המקובלים (כגון גיל מינימלי, תקופת התמחות וכן הלאה). לכל אחת מקבוצות אלו מוקדש מיצג במסגרת התערוכה.

 

עיסוקיהם של עורכי הדין בתקופת המנדט לא היו שונים מאלו של מקביליהם כיום. הטכנולוגיה אולי השתנתה. אבל ליבת העיסוק נותרה כפי שהייתה, ואפילו מקצת החוקים נותרו על כנם. גם המאבקים של עורכי הדין, הפרופסיונלים, דומים למדי: ניסיונות להדוף את מסיגי גבול המקצוע; טענות בדבר “הצפת המקצוע”; סוגיות של שכר טרחה ועוד. הבדל אחד קיים בכל זאת: חלק מעורכי הדין טרם קום המדינה, נאבקו בשלטונות המנדט באמצעים משפטיים. רמזים לפעילות זו ניתן למצוא גם בכמה מהמסמכים שבתערוכה. שני מיצגים עוסקים לפיכך בעיסוקיהם.ן של עוה”ד לפני קום המדינה ובסמוך לאחריה.

את התערוכה תמצאו בלובי האודיטוריום, בנין B, המרכז האקדמי פרס. 

תמונות מהתערוכה

המכון לחקר הפרופסיות אירח את החברה הישראלית להיסטוריה של הסיעוד בכנס משותף “סיעוד, תיעוד ומגיפות – על פרופסיה והיסטוריה”. בכנס הוצגו מגוון מחקרים העוסקים בתיעוד ובחשיבות התיעוד של ההיסטוריה של הסיעוד ושל העוסקות/ים בסיעוד. 

תכנית הכנס

ספר תקצירים מקוון ‏‏לכנס המשותף סיעוד, תיעוד ומגפות על פרופסיה והיסטוריה

תמונות מהכנס

 

בדיקות רפואיות, גופניות ונפשיות נוכחות מאוד בחיי היומיום שלנו. החל מבדיקות שגרה, בדיקות לצרכי
העסקה, בדיקות לבחינת נזקי גוף ונפש, בדיקות לקראת גיוס, בדיקות לצרכים פורנזיים, בדיקות לעולים ולמהגרים.
למעשה, בדיקות שונות משמשות עוד טרם לידתו של אדם ועד לאחר מותו. על התפקיד המרכזי של בדיקות ואבחונים
יעיד השימוש הנרחב בהן ב ימי מגיפה: הבדיקות השונות לאיתור הנגיף, נתפסות כאחד הכלים המרכזיים לטיפול
במשבר ולחזרה לשגרה. הפרופסיה הרפואית, והפרופסיונלים בתחומי הרפואה והבריאות, תופסים מקום של כבוד
בהקשר זה. עיקר הבדיקות נערכות לפי בקשת או דרישת העוסקים/ות ברפואה, או נער כות על ידי בודקים/ות
המשתייכים לענפי הרפואה והבריאות השונים.

לכל אחת מהבדיקות בכל אחד מההקשרים הללו, יש תפקיד – כגון, מניעת הפצת מחלות מידבקות, בחינת
הסיכון החוזי של מבטחים, גילוי עבריינים, הבטחת כושרם של משתתפים בפעילויות מסוימות ועוד. חלק מאותם
טעמים לביצוע הבדיקה הם רפואיים, חלקם ממוניים, חלקם נובעים מהצורך לקיים ניהול סיכונים של מבקש הבדיקה.
כל אלו מעוררים שאלות אתיות ומשפטיות כבדות משקל. שאלות של איזונים, של נאמנות כפולה של הרופא הבודק,
של סודיות רפואית ועוד. ואכן, המשפט והאתיקה תופסים תפקיד מרכזי באסדרה של הבדיקות השונות. אבל ברבדים
עמוקים יותר, לבדיקות יש תפקידים מורכבים – מכוונים ובלתי מכוונים. מישל פוקו ורבים אחריו ובעקבותיו זיהו
את הבדיקות ואת האבחון הרפואי ככלים מנרמלים, כאמצעי שליטה חברתי וכיוצא באלה. השימוש בבדיקות מעלה
אפוא סוגיות סבוכות המחייבות עיון ובירור. זו גם מטרת קבוצת המחקר בנושא.

המכון לחקר הפרופסיות מבקש להקים קבוצת מחקר אשר תעסוק בסוגיות ובשאלות אלו, תוך דגש על
הקשרים ויחסי הגומלין שבין הרפואה )המייצגת, יוצרת או מאפשרת את הפרקטיקות האבחוניות( ובין המשפט
והאתיקה )כמסדירים או נמנעים מלהסדיר ולעסוק בפרקטיקות אלו(. מטרת הקבוצה – להציג, לדון וללבן סוגיות
הקשורות בפרקטיקות אבחוניות מנקודות מבט שונות – חברתיות, מגדריות, היסטוריות, משפטיות, ספרותיות ועוד.

קבוצת המחקר תקיים מפגש על בסיס חודשי או דו-שבועי, החל מחודש דצמבר 2021 ועד לחודש יוני
2022 ,באמצעות הזום, בו יוצגו מחקרים )בשלבים שונים( של חברות וחברי הקבוצה. חוקרות וחוקרים, מכלל
הדיסציפלינות, אשר עוסקים או מבקשים לעסוק בסוגיות מחקריות אלו, מוזמנים לשלוח ביוגרפיה מקוצרת )עד
עמוד( והצעת נושא להצגה )עד 350 מילים(, עד ליום 2021.11.28 ,לפרופ’ אייל כתבן, במייל
drkatvan@gmail.com

*פתיחת קבוצת המחקר מותנית במספר משתתפים/מציגים מינימלי. ככל שתהיה היענות רבה ממספר מפגשי
הקבוצה לשנה הקרובה, תיבחן אפשרות קיום כנס במקביל למפגשי הקבוצה. תיבחן גם אפשרות לפרסום משותף,
ככל שתהיה היענות לכך, ובימה מתאימה.

רשימת תאריכים – קבוצת מחקר מפגשים

“קול קורא” – בדיקות

 

 

לשיחת חינם הירשמו עכשיו!