תואר ראשון במדעי ההתנהגות [B.A]

מטרת הקורס היא להקנות ידע בסיסי במגוון התחומים שבהם עוסקת הפסיכולוגיה בת זמננו. הקורס יסקור את הנושאים הבאים: מבוא לפסיכולוגיה, שיטות מחקר בפסיכולוגיה, פסיכולוגיה פיזיולוגית, למידה.

הקורס מציג את התיאוריות וכלי המחקר לבדיקת הבסיס הביולוגי, התרבותי והחברתי של האישיות. במסגרת הקורס יידונו המושגים הבסיסיים בפסיכולוגיה של האישיות, תיאוריות המסבירות את תפקודי האישיות, והספרות המחקרית העוסקת במבנה ובתהליכים אישיותיים.

הכרות ראשונית עם מושגי היסוד של הסוציולוגיה ומגוון הנושאים הנחקרים על ידה. איתור והכרה של תופעות ובעיות חברתיות, ופיתוח היכולת לראות את הקשרים שבין התופעות במישור הכללי למציאות החברתית במישור האישי והיומיומי.

מטרתו של הקורס היא להציג בפני התלמידים סוגיות ודילמות יסודיות העומדות בבסיס ההגות של מדעי החברה. דגש מיוחד יושם על הקשר שבין ההקשר ההיסטורי-חברתי לבין התפתחותם של הרעיונות.

מטרת הקורס להעניק בסיס ידע מספק בשיטות סטטיסטיות להבנה, תיאור, עיבוד וניתוח נתונים. להכיר את המודלים ההסתברותיים המשמשים להסקת מסקנות.

מטרת הקורס הינה לאפשר לסטודנטים הכרות עם מושגים מרכזיים ומודלים הקשורים ללמידה, לעבור תהליך אישי של זיהוי סגנון למידה וגורמים התורמים ומעכבים את הלמידה. שיפור איכות הלמידה, הקריאה והכתיבה האקדמית תוך ניצול יעיל יותר של המאמץ המוקדש ללמידה והכרות ותרגול של מגוון אסטרטגיות למידה.

מטרת הקורס היא להקנות ידע בסיסי במגוון התחומים שבהם עוסקת הפסיכולוגיה בת זמננו. הקורס יסקור את הנושאים הבאים: זיכרון, מוטיבציה, הפרעות פסיכולוגיות והטיפול בהן, פסיכולוגיה חברתית.

הקניית ידע והבנה של תהליכי התפתחות מראשית החיים עד לבגרות בתחומים הקוגניטיבים, רגשיים, חברתיים ואקולוגיים, באמצעות מודלים תיאורטיים קלאסיים וחדישים ושילוב ממצאים אמפיריים העוסקים בהתפתחות הפרט. מטרת הקורס הינה להציג בפני התלמידים תיאוריות מרכזיות בתחום הפסיכולוגיה ההתפתחותית, מתוך פרספקטיבה מדעית-מחקרית.

בקורס זה נעמיק בתיאוריות אישיות פסיכואנליטיות, ובהן תיאוריות מאסכולת יחסי האובייקט ופסיכולוגיית העצמי. כמו כן, נעסוק בהרחבה בתיאוריות מהאסכולה האקזיסטנציאליסטית וההומניסטית. יושם דגש על מונחים תיאורטיים מרכזיים, כמו גם על חיבור בין תיאוריה לפרקטיקה טיפולית.

הקניית מושגי יסוד ותיאוריות מרכזיות בפסיכולוגיה חברתית, בקורס נציג את הגישות והתיאוריות העיקריות בתחום הפסיכולוגיה החברתית וכן את המחקרים שהתפתחו במסגרת גישות אלה. בסמסטר א’ נתמקד בפרט בסיטואציה החברתית, ונדבר על העצמי החברתי, תפיסה חברתית, קוגניציה חברתית והשפעה חברתית.

הקורס ידון בסוגיות מרכזיות באנתרופולוגיה תרבותית וחברתית כגון דת, שארות, ארגון חברתי ופוליטי, דפוסי מחיה ושיטות כלכליות. נציג את הפרספקטיבה האנתרופולוגית להבנת האדם ותרבותו בהתאם לגישות הרווחות בדיסציפלינה האנתרופולוגית.

בקורס נכיר את התיאוריה העומדת מאחורי המבחנים הסטטיסטיים (התפלגות הדגימה ומשפט הגבול המרכזי), ונשים דגש על מבחנים לבדיקת מובהקות.

בקורס נסקור גישות פסיכולוגיות שונות ללמידה – ההתנהגותית (בהייביוריסטית), הקוגניטיבית והקוגניטיבית-חברתית – אך את עיקר הזמן נקדיש לגישה המזוהה יותר מכל עם חקר הלמידה – הגישה ההתנהגותית. נכיר הרבה מחקר, אבל נדון גם בדוגמאות מהחיים, שכן ההתניות שחוקרים בתחום הלמידה מעורבות בכל תחומי ההתנהגות שלנו.

הכרת שיטות המחקר האיכותיות על יתרונותיהן, מגבלותיהן, והדילמות האתיות והפרקטיות שהן מעלות. במהלך הקורס נדון בהיבטים התיאורטיים והיישומיים של שיטות מחקר איכותניות ונכיר כלי מחקר שונים כגון: תצפיות, ראיונות וניתוח טקסטים. הקורס ישלב למידה תיאורטית עם התנסות מעשית.

הקנית מושגי יסוד ותיאוריות מרכזיות בפסיכולוגיה חברתית שיעור זה יציג את הגישות והתאוריות העיקריות בתחום הפסיכולוגיה החברתית וכן את המחקרים שהתפתחו במסגרת גישות אלה. בהמשך נעמיק לתהליכים בין אישיים וקבוצתיים המשפעים על הפרט, סטריאוטיפים, עמדות ושכנוע, קונפליקטים בין קבוצות, תוקפנות, רגשות ואהבה.

הקורס עוסק בתהליכי החשיבה המנחים את ההתנהלות היומיומית של כל אחד מאיתנו בעולם: כיצד אנו תופשים את העולם? כיצד מזהים פרצופים ואובייקטים? כיצד אנו קשובים לחלק מהעולם ומסננים חלק אחר? הקורס יקנה לסטודנט ידע בתיאוריות ומודלים בחקר הקוגניציה.  

הקורס יציג את הסוגיות העיקריות של התאוריה הסוציולוגית ואת האופנים השונים של התמודדות עם סוגיות אלה.

במהלך הקורס תוצג בפני הסטודנטים התשתית לתחומי ידע נרחבים בפסיכולוגיה, אשר בסיסם הוא עובדתי, אמפירי, המושתת על יסודות של מחקר וידע רב שנצבר מתחום הנוירולוגיה, הפסיכיאטריה והפסיכולוגיה הקלינית.

הקורס מח והתנהגות מהווה קורס בסיס להבנת תהליכים פסיכולוגיים במונחים נוירולוגיים ואנטומיים. במהלך הקורס תוצג בפני הסטודנטים התשתית לתחומי ידע נרחבים בפסיכולוגיה, אשר בסיסם הוא עובדתי, אמפירי, המושתת על יסודות של מחקר וידע רב שנצבר מתחום הנוירולוגיה, הפסיכיאטריה והפסיכולוגיה הקלינית.

הבנת התהליך המדעי ועקרונותיו. הבנת מחקרים במדעי החברה. יכולת תכנון וביצוע מחקר במדעי החברה. כתיבת דוח מחקר מדעי. הקורס בחלקו הראשון יעסוק במושגי יסוד בחקירה מדעית, הבחנה בין סוגים של מערכי מחקר שונים, מהימנות ותוקף, מחקר מתאמי והסקר.

מטרת הקורס להקנות ידע על תפיסות וגישות חדשות בפסיכולוגיה, תוך התמקדות בסוגיות הנוגעות לפסיכולוגיה במערכת החינוך דרך שלוש נקודות מבט: 1. הגיל הרך ועד סוף חוק חינוך חובה, 2. ילדים – אלה הלומדים בחינוך הרגיל ואלה הלומדים בחינוך המיוחד (ספקטרום אוטיסטי, פיגור, ולקויות למידה). 3. סוגיות פסיכולוגיות מערכתיות  העולות בהקשר הכיתתי בקרב התלמידים והצוות.

הקניית ידע בתיאוריות, מודלים ושיטות מחקר בחקר הקוגניציה. הקורס עוסק בתהליכי החשיבה המנחים את ההתנהלות היומיומית של כל אחד מאיתנו בעולם. האם החשיבה שלנו מותאמת לעולם המודרני? האם אנו תופשים את המציאות כמו שהיא? התשובות בקורס.

במהלך הקורס נציג, ננתח ונבקר את הגישות השונות לחקר החברה הישראלית תוך התמקדות בויכוח בין ההסטוריונים והסוציולוגים ‘החדשים’ וה’ותיקים’

מטרת הקורס הינה הקניית ידע תיאורטי והתנסות מעשית בשיטת המחקר של ניסוי המעבדה  בתחומיה השונים של הפסיכולוגיה, וזאת תוך שימת דגש על עקרונות יסוד, תאורטיים ומעשיים, בשיטת ניסוי המעבדה כדרך מחקר בפסיכולוגיה ועל שיטות להסקה סטטיסטית ושילובן בעבודה הניסויית.

להקנות לתלמידים יכולת לבצע עיבודים סטטיסטיים בסיסיים באמצעות תוכנת ה – SPSS. בקורס נלמד כיצד משתמשים בתוכנת SPSS, החל בהזנת נתונים, דרך ביצוע עיבודים סטטיסטיים וכלה בקריאת והצגת הפלט.

הקורס סוקר את תהליכי עיבוד המידע החל מרמת הגירוי הפיזיקלי המתקיים במציאות החיצונית, דרך קליטת גירוי זה על ידי אברי החישה ועד פיענוח המידע על ידי האזורים המוחיים הייחודיים לכך.

3 קורסי בחירה בתחום הנבחר

קריאת טקסטים אקדמיים כולל טקסטים מחקריים. תרגול והעמקה של אסטרטגיות קריאה, של סוגי שאלות וסוגי טקסטים, סקירה ומחקר. היבטים לשוניים הכוללים תחביר, מגוון של תבניות ארגוניות של פסקאות ופורמט של טקסט שלם

מטרת הקורס הינה להציג בפני התלמידים תיאוריות מרכזיות בתחום הפסיכולוגיה ההתפתחותית של טווח החיים, במיקוד לתקופות הבגרות והזקנה, מתוך פרספקטיבה מדעית-מחקרית.

מטרת הקורס היא להקנות ידע בסיסי בהפרעות נפשיות. הקורס יפתח בדיון על ההבדל בין נורמלי לאבנורמלי, הצורך במתן אבחנה להפרעות נפש, שיטות האבחון השונות, על יתרונותיהן וחסרונותיהן.

הכרה עם מושגי יסוד בטיפול פסיכולוגי גישות טיפול מרכזיות, אתיקה טיפולית, ויצירת אינטגרציה בין קורסים קודמים שנלמדו – אישיות, פסיכופתולוגיה, פסיכולוגיה חברתית, פסיכולוגיה קוגניטיבית.

הקורס נועד ליצור הבנה בסיסית בתחום ההפרעות הנפשיות.  להכיר את  המאפיינים הנפשיים-התנהגותיים, תיאורם וזיהויים, ולהעריך את הגורמים הביולוגיים והפסיכו-חברתיים התורמים להתפתחותן או שימורן של הפרעות נפשיות, ואת תפקידם של גורמים תרבותיים בביטויין של אלו.

מטרת הקורס היא להציג את הסוגיות העיקריות המצויות במוקד הדיון והפולמוס הסוציולוגי העכשווי, כגון “המצב הפוסטמודרני”, בעיות הזהות, מגדר ופמיניזם, התיאוריה הקווירית, הנאו-קולוניאליזם.

מטרת הקורס לאפשר לסטודנטים להתנסות בעבודה יישומית בתחומים שונים של הפסיכולוגיה/ משאבי אנוש, דרך יצירת קשר עם אדם מהקהילה. במסגרת הקורס יתנסו הסטודנטים ביצירת קשר עם אדם מהקהילה, בתוך מסגרת טיפולית אליה הוא שייך. עיקר ההתנסות תעשה דרך ליווי אישי, לצד תהליך של הדרכה , הן במסגרת ההתנסות והן במרכז האקדמי. דגש יושם על תהליך יצירת הקשר והבנת תהליכים אישיים ובינאישיים. * עבודת שדה משלבת פרקטיקה בשנה ג’ לתואר. עבודת השדה תתבצע בנוסף לשעות הלימוד

הקורס ישלב היבטים תיאורטיים, קליניים ומחקריים של הגורמים לבעיות רגשיות של ילדים ומתבגרים, תוך מיקוד במסגרת המשפחתית והחינוכית.

הקורס יתבונן במאפיינים ובתהליכים הייחודים והמשותפים של מערכות היחסים ההוריות והזוגיות של האדם. עוד יבחנו הקשרים וההשפעות הרב-צדדיות שבין מערכות יחסים אלו. דגש מיוחד יינתן להשפעות בין-דוריות שבין הורות וזוגיות וכן הדרך בה מערכות יחסים אלו משפיעות על תהליכים בדינמיקה המשפחתית. הקורס יעסוק באטיולוגיה הן של מצבים נורמטיבים והן פתולוגים בזוגיות ובהורות ויתעמק בכישורים הנדרשים להתמודדות עם כל אחד מהם.

הקנית מיומנות בקריאת טקסט אקדמי באנגלית  בנושא מדעי ההתנהגות חזרה על מיומנויות השפה כמו דקדוק בסיס תחביר ככלי להבנת הנקרא. מבנה טקסט אקדמי כולל מאמר מחקרי רכישת מונחים מתקדמים  באנגלית בתחום מדעי ההתנהגות.