פרק 1- חמי פרס: "אין מצבים נואשים- יש רק אנשים שמתייאשים"

 נמצא איתנו היום חמי פרס הבן של שמעון פרס שעל שמו נקרא כאן המרכז האקדמי ממקימי תעשיית הון הסיכון בישראל ותעשיית ההייטק בישראל והיום שותף מייסד בקרן פיטנגו הקרן הכי גדולה בארץ חמי איך מטייס בחיל אוויר שמשתחרר מקימים את הקרן הון סיכון הראשונה ומשם מגיעים להישגים כאלה

 לגמרי במקרה קודם כל בוקר טוב בוקר טוב אני שמח להיות כאן וכמו שאמרתי כשהגעתי אין התחלה טובה יותר מאשר להגיע לרחוב שמעון פרס עשר אתה גם מרגיש עשר וגם בבית האמת היא שהגעתי לזה לגמרי במקרה אחרי עשר שנים בחיל אוויר כטייס מסוקי קרב כשהשתחררתי התחלתי ללמוד באוניברסיטת תל אביב הנדסה

ואחר כך תואר שני מנהל עסקים במקביל נאלצתי לעבוד עבודה הראשונה שלי הייתה בתעשייה אווירית עבדתי על פרויקט הלווי זה פרויקט שנסגר בשנת שמונים ושבע

וכשהפרויקט נסגר יצאו לרחובות המון מהנדסים שנפלטו מהתעשייה האווירית רבים מהם הקימו סטארט-אפים

אני באותה תקופה הצטרפתי לחברת תוכנה שעסקה במעבר מעולם הביטחון לעולם האזרחי ממערכות בפיתוח למוצרים והצטרפתי להנהלה של החברה

ותוך כדי המסע הזה הגיעו אלינו הרבה מאוד חברות צעירות שחשבו שאנחנו נהיה שותף אסטרטגי

אנחנו כחברת תוכנה שאחר כך הנפיקה את עצמה גם לא ראינו שום יתרון בלהשקיע מעט כסף בסטארט-אפ ולהיות בעלי מניות קטנים חברות אופרטיביות מטבע הדברים או שהן רוכשות את החברות או שהן קונות רישיון להשתמש במוצרים והבנתי שיש ביקוש של הרבה מאוד סטארט-אפים לכסף ואין שום פלטפורמה שנותנת מענה

ובאותה תקופה ממשלת ישראל הקימה שתי תוכניות להקמת קרנות הון סיכון הראשונה הייתה יוזמה והשנייה הייתה ענבל ואני החלטתי יחד עם המנכל של החברה להקים לנו מין פלטפורמה כזאת שתוכל לממן סטארט-אפים שפנו אלינו במימון של קרן יוזמה כי אנחנו  לא היינו יוזמה יוזמה כדי להתקבל לתוכנית של יוזמה היית צריך להביא מנהלים זרים מנוסים ולנו לא היה קשר כזה, הלכנו על ענבל הנפקנו בעצם קרן הון סיכון בבורסה בתל אביב, מופת נכון? מופת בדיוק כשמה שהמדינה נתנה אז היא אמרה למשקיעים מי שמחזיק מניות של מופת או כל קרן אחרת יוכל במשך חמש שנים הקרובות למכור את המניות שלו בשמונים אחוז מהעלות ככה שיש לך שהוא סייפטי כן רשת ביטחון ועם זה יצאנו לדרך ובינואר 1993 הנפקנו את מופת, גייסנו שישה מיליון דולר ועוד היו לנו ניירות ערך שאיפשרו אחר כך המרה סך הכל הגיוס הגיע לכ-עשרים מיליון דולר ואם זה יצאנו לדרך.

זה הייתה תקופה שכמעט לא הייתה תעשיית הון סיכון בישראל זה ממש בתחילת נכון

 נכון הייתה קרן אחת שקראו לה אתנה שהיא נתמכה גם על ידי משקיעים מארצות הברית

אבל למעשה הגל הראשון יוזמה הקימה עשר קרנות וענבל ארבע קרנות הגל הראשון של הון סיכון בישראל היה ארבע עשרה קרנות ארבע ציבוריות ושר ממומנות על מתווה של יוזמה סך הכל זה היה כ -שלוש מאות מיליון דולר וזו הייתה התקופה שהתחלנו להשקיע כל ההשקעות היו early stage כל ההשקעות היו קטנות כל ההשקעות היו בסינדיקציה כולם שיתפו פעולה וזו הייתה התחלה.

 אולי אגב זה לא במקרה כי היה פה זיהוי הזדמנויות היו פה אנשים שיצאו ללא תעסוקה מפרוייקט תל לביא הרבה מהנדסים ולקחת את כל הדברים האלה והסתכלת על התמונה היה פה ניתוח של סיטואציה זיהוי הזדמנויות

 היה פה יותר מזה כי מה שקרה בשנת 1984, קמה ממשלת האחדות עם הרוטציה הראשונה שזה היה אבא שלי יחד עם יצחק שמיר ובאותה תקופה אני לא יודע מי זוכר אבל הכלכלה הישראלית הייתה בקריסה מוחלטת.

 בלם אינפלציה הגענו ל 450% אינפלציה זה קרה כי ב1973 כשהמצרים וצבאות ערב תקפו אותנו בהפתעה, לקח לנו עשר שנים עד שהכלכלה שלנו למעשה קרסה לא היה לנו אז תעשיית הייטק לא היה לנו איך לממן את צורכי הביטחון שלנו והמשק קרס לתוך עצמו

ומה שקרה בשנת 1984-1985 ובהמשך עם הלווי ב-1987 היה ברור שצריך לעשות פה איזשהו שינוי מאוד דרמטי בכל הנושא הכלכלי של מדינת ישראל ומתוך הדבר הזה צמחו שני מנועים גדולים מנוע אחד היה להביא חברות רב-לאומיות לישראל להקים כאן את התשתיות מחקר ופיתוח שלהם והממשלה נתנה תמריצים יוצאי דופן כולל כמובן אינטל

 ובמקביל נעשה מאמץ להקים כאן תעשייה של קרנות הון סיכון.

החלטות מצוינות משמעותיות שינוי דרמטי בכלכלה של ישראל היום הכלכלה שלנו מאוד מאוד חזקה

לא רק שהיא חזקה גם בגלל שהיא מבוססת במידה רבה על המנוע הזה של הייטק גם כשיש מלחמה. אז תעשיית ההייטק ממשיכה לפעול כי היא לא מחוברת לגבולות היא לא מחוברת לאדמה היא יכולה להיות בכל מקום ולכן היא מאוד מאוד חסינה

היה עוד פקטור אחד של גל עלייה מחבר העמים, נכון, שבה כוח עבודה מיומן שהיה צריך למצוא לו גם פתרון והוא נספג בתוך תעשיית ההייטק

 ההייטק נכון באמת בשנות התשעים במשך עשור ישראל הגדילה את האוכלוסייה שלה בכ-15% תודות לגל עלייה אדיר שבה מרוסיה עלייה מאוד מאוד משובחת מבחינה אינטלקטואלית אנשים מאוד משכילים אנשים שידעו גם טכנולוגיה וגם אומנות השאירו את התרבות הישראלית ואת הכלכלה הישראלית בצורה יוצאת דופן ואפשר היה לראות אחר כך כמעט בכל חברת הייטק שהשקענו.

היו רוסים אני יכול לספר שבשלב מסוים היה ביקור בארץ של הנשיא גורבצ’וב שבא קיבל פרס נובל לשלום ועשו עליו תוכנית רדיו הוא הגיע לישראל הוא נפגש עם אבי שגם קיבל פרס נובל לשלום

 ואבי פנה אליי וביקש שנארח אותו לארוחת צהריים בגינה שלנו ברעננה ובאמת גורבצ’וב הגיע והזמנו מכל חברות ההייטק מהנדסים ויזמים רוסים והצגנו בפניו את התוצרת המדהימה של המערכת הרוסית כמו שהיא באה לידי ביטוי בישראל זה היה בלתי נשכח

אתה ככה מחזיר אחורה למשבר ההוא ולמלחמה ההיא ואני חושבת על המלחמה הזו, ואומנם אתה אומר שהמצב של הכלכלה הוא מאוד טוב ובטח יחסית למה שהיה אז אתה לא חושב שעברנו או תעשיית ההייטק עברה משבר עכשיו לאור המלחמה

 המשברים שתעשיית ההייטק חובה הם משברים שקשורים בכלכלה העולמית מפני שבסופו של דבר סטארט-אפ יכול להיות בכל מקום, ממילא רוב הכספים שמושקעים הם כספים זרים והשווקים הם שווקים זרים  אנחנו קונים חברות ונרכשים על ידי חברות בחול מנפיקים את החברות בחול

ככה שהיופי של התעשייה הזאת מצד אחד שיכולה לתרום לכלכלה הישראלית מצד שני היא לא תלויה אבא שלי אמר פעם שיש במדינת ישראל שלוש אליטות לכאורה אליטה אחת זאת האליטה שמורכבת מהבונים והחקלאים, אלה שבונים את הארץ אליטה שנייה מאלה שמגינים ולוחמים על הארץ והאליטה השלישית זה אלה שהם המהנדסים והיזמים והממציאים והמפתחים

 הוא אמר ההבדל בין שלושת האליטות זה ששתי הראשונות קשורות לאדמה השלישית יכולה להיות בכל מקום וברגע שהיא מרכיב משמעותי מכלכלת ישראל היא יכולה להיות מאוד מאוד חסינה גם למלחמה

הבעיה במלחמה הזאת היו שתי בעיות אחת זה שהיא נמשכה הרבה מאוד זמן והדבר השני זה שנאלצנו לראות הרבה אנשים יוצאים למילואים יותר ממה שראינו ברגיל אבל אנחנו יודעים להתאים את עצמנו לכל מצב ולפצות על האנשים שיצאו למילואים ולהשלים אותם ולמעשה תעשיית ההייטק כמו שאומרים באנגלית delivers no matter what אנחנו תמיד מביאים את המוצר בזמן לא משנה מה קורה בעולם השאלה, אני חושבת ככה על ההיבט המיתוגי של ישראל כמעצמת הייטק והחיבור של זה למלחמה ולקולות שנשמעו נגד ישראל האם זו לא הייתה הבעיה שתעשיית ההייטק נתקלה?

 הבעיה הייתה שברגע שאתה מגדיר את המצב שלך כמצב מלחמה מראש זה עוצר תנועה של הרבה מאוד אנשים שלא יכולים להגיע לארץ כי לא מרשים להם פשוט מה שנקרא קציני ציות בפירמות שונות ברגע שיש תיוג של מלחמה הם מונעים את הנסיעות והם גם מונעים השקעות כמובן שככל שהגוף הוא יותר מוסדי ופחות מכיר את ישראל הוא נוטה יותר ויותר להיות על הצד הבטוח ולהימנע מלעשות מהלכים לפי דעתי מה שמדינת ישראל צריכה לעשות כרגע אתה צריכה לעשות את זה קודם זה להודיע המלחמה הסתיימה הלחימה בטרור תימשך כנראה עוד הרבה שנים.

אבל מצב המלחמה וההבדל בין השניים הוא מאוד משמעותי כי מלחמה היא מעסיקה את כל התשתיות היא מעסיקה את כל המדינה בעוד שלחימה היא מעסיקה חלקים מסוימים בצבא והיא מאפשרת שמיים פתוחים והיא מאפשרת עסקים והמשך התפתחות ואת זה צריך לעשות  אבל אולי נדבר על משבר באמת שהיה גלובלי והשפיע על תעשיית ההייטק, משבר הדוטקום איך אנחנו מדברים ממשבר להזדמנות מה קרה בתקופה הזאת משבר הדוטקום היה בשנת 2000 בעצם הקריסה של הכלכלה בעקבות הבועה בדרך כלל כשמפתחים מפתחים דברים חדשים הנטייה של אנשים זה להאמין שהעולם משתנה נורא מהר אבל כשזה לא קורה אנשים נוטים פתאום למפח נפש בדרך כלל מה שקורה אנחנו אופטימי מאוד בהתחלה ופסימים בהמשך אבל בסופו של דבר המעגל הזה מושלם כי העולם השתנה בצורה דרמטית בעקבות האינטרנט רק שזה לקח עשרים שנה לא שלוש שנים ואז מה שקרה באמת זה שאנשים בגלל הציפייה הגבוהה השובעים שחברות התנפחו אנשים על בסיס הניירות שהיו להם לכאורה אופציות מניות לקחו הלוואות קנו כל מיני דברים השתוללו ואז פתאום הכל נגמר והבועה הזאת התפוצצה.

כתוצאה מכך כל ספרי הצ’קים אלה שכתבו צ’קים נסגרו בבת אחת וגם החברות הגדולות שקנו מסטארט-אפים הפסיקו לקנות כי הם לא ידעו אם יש להם עתיד או לא זאת אומרת חברות הסטארט-אפ נכנסו למה שנקרא Death Valley לעמק המוות מצד אחד אף אחד לא רוצה להשקיע בהם מצד שני אף אחד לא רוצה לקנות מהם מבחינתם זה תקופה של יובש, הם יכולים רק לחיות על הכספים שיש להם בקופה או מה שאנשים מוכנים לתת להם.

אבל איך אתם כתעשיית הון סיכון מה עשיתם?

 הקרן שלכם אנחנו הבנו את זה מיד פנינו לחברות ואמרנו להם תראו אין יותר כסף מה שצריך לעשות עכשיו זה לחתוך בבשר החי צריך לצמצם את ההוצאות למינימום צריך מהר ככל האפשר לגמור את הפיתוחים ולבוא עם המוצרים לשוק וצריך לשרוד, עכשיו זה מבחן ההישרדות אין עכשיו כספים שאפשר לבזבז קשה יהיה מאוד לגייס ידענו שיהיו חברות שלא יצליחו לעבור את העמק הזה ניהלנו איתם דיאלוג בתחת הסכמה חלק מהחברות נסגרו והיו חברות אחרות שחשבנו שהן יכולות להחזיק מעמד לטווח ארוך במיוחד אלה שגייסו כסף בזמן ומספיק היה להם מספיק זמן להתארגן המסר לסטארט-אפים הוא לגייס תמיד יותר ממה שאתה צריך לא לעצור ולחשוב מדללים אותי יותר מדי כי בסוף זה החמצן ויכול להיות שהדבר היחיד שיהיה לך זה ניהול סיכונים למעשה לחלוטין ניהול סיכונים תכנון לטווח ארוך הבנה היא שאתה לא יכול לבנות על זמינות של הון שיושקע מתי שאתה תרצה,  מתי שאתה צריך, אתה צריך לגייס אותו כשאתה יכול יש לך איזה דוגמה מהתקופה הזאתי שאתם איזה חברה תמכתם בה והיא עשתה איזה אקזיט מטורף?

יש לנו האמת שיש לנו לא מעט דוגמאות אני לא חושף כי אני לא רוצה לפגוע ביזמים או בחברות ולהפלות אחד מהשני אבל היו חברות שממש שרדו את התהליך הזה דיברנו קצת על אחת החברות שלנו חברת ווקלטק שבעצם הייתה חברת האינטרנט הראשונה שהשקענו בה חברה שהיא עברה הרבה מאוד משברים אבל היא גם עשתה את אחת המהפכות הכי גדולות בעולם היא המציאה למעשה את הפרוטוקול שנקרא Voice over IP מה שמאפשר לנו היום את השיחות הטלפוניות על רשתות.

 החברה הזאת עברה לא מעט משברים אבל בסופו של דבר היא הצליחה בזכות הנחישות ובזכות ההתמדה ובזכות היכולת להצטמצם כשצריך ולגייס כשצריך הצליחה לצלוח את עמק המוות הזה ובסופו של דבר גם הצליחה האמת היא שהנפיקה קצת לפני ויצאה להנפקה טיפה מוקדם יותר אבל בזכות המהלך הזה של גיוס הון.

בהנפקה לפני המשבר היא צלחה גם את המשבר והפכה להיות חברה מאוד מוצלחת כמובן לימים היא נרכשה אבל זה סיפור כבר אחר ובעצם מצחיק אני חושבת על זה עכשיו שממשבר למשבר זאת אומרת משבר הקורונה אולי הוא זה שהקפיץ הכי הרבה את כל העולם הזה של האינטרנט זאת אומרת זה ברור שאנחנו חיים פה בכל כך הרבה משברים חלק מהם יבואו לנו טוב חלק פחות טוב.

 אז איך זה פגש אותך אתכם משבר הקורונה?

אז קודם כל אני חייב עוד פעם לציין שאבי דיבר לא מעט על השינוי של העולם החדש הוא טען שלאורך זמן זה לא יקרה ביום אחד, מלחמות בין עמים ילכו ויפסקו בזכות הטכנולוגיה בין השאר כי הטכנולוגיה נותנת גם למדינות עניות עושר מאוד מאוד גדול שמונע ממנו את הצורך ללכת ולחפש את זה במקומות אחרים חסר לך אנרגיה אתה יכול להביא אנרגיה מהשמש חסר לך מזון אפשר היום לגדל מזון גם בלי מים ובלי אדמה ככה שהטכנולוגיה מפצה על כל החוסרים והיא במידה מסוימת מפחיתה את הצורך לצאת למלחמות.

אתה גם לא צריך יותר כוח עבודה זול כי באמצעות בינה מלאכותית אתה יכול ממש להשתמש בכוח עבודה שלכאורה כאילו לא קיים.

ככה שהצורך לצאת למלחמות ילך וירד מה שיגדל ויחליף את עידן המלחמות יהיה עידן של סכנות גלובליות סכנות גלובליות הן תוקפות את כולם בבת אחת הן מחייבות אותנו כדי להתמודד עם המשבר לעשות שני דברים א’ לפתח את הרעיון הזה של ערבות הדדית וסולידריות כמה שאפשר,

 למתוח את זה מחוץ לגבולות והדבר השני לפתח פתרונות טכנולוגיים חדשניים שמאפשרים לנו להתמודד עם הבעיה מה שקרה בקורונה היה משבר מהסוג הזה אנחנו נראה משברים כאלה גם בעתיד, בבת אחת העולם הפיזי נעצר נסגר היה פתאום ניתוק של שרשראות אספקה וסגירת גבולות.

מצד שני במרחב הדיגיטלי נוצר שיתוף פעולה גם סולידריות וגם שיתוף פעולה טכנולוגי ולמעשה באמצעות המרחב הדיגיטלי גם למדנו להבין מול מה אנחנו מתמודדים איך הנגיף מתנהג מה עם שיטות ההגנה פיתחנו בעצם חיסון ותרופות ביחד מרוץ עולמי לפתח את הדבר הזה והיה ברור דבר אחד זה לא ייגמר בשום מקום עד שזה לא ייגמר בכל המקומות וזה משבר מאוד מיוחד כל מי שהיה לו עסק שהיה תלוי בעולם הפיזי, היית תלוי בקניונים היית תלוי באצטדיונים הביזנס שלך ירד מ-100 ל-0 ביום אחד, כל מי שהביזנס שלו היה תלוי בעולם הדיגיטלי בעצם פרח חברת ZOOM למשל שאפשרה לנו לעשות זומים צמחה לגדלים בלתי רגילים המסקנה זה שבעולם החדש אנחנו צריכים שהאסטרטגיה שלנו תהיה גם דיגיטלית וגם פיזית אנחנו צריכים להיערך לסכנות גלובליות שמתקיפות את כולם בבת אחת.

וזה דורש מאיתנו להשתמש בכל מיני שיטות כדי להתמודד עם המשבר אני יכול להגיד על הקורונה למשל שהיה ברור שאחד התחומים שיפגעו זה יהיה תחום הפרסום אנשים הורידו את התקציבים של פרסום אחת החברות שלנו הציבוריות הם גם דיברו על זה טבולה היא היום חברה שנסחרת בנסדק הם פשוט מידלו את המשבר- עשו מודל, הם לקחו והסתכלו מה היה במשברים קודמים מה קרה לעולם הפרסום מה עבד מה לא עבד איזה קצב זה התאושש ולפי זה הם כיוונו את המאמצים ואת המשאבים של החברה כדי להמשיך ולפעול התוצאה הייתה שהם עשו יותר טוב בהרבה פחות תוצאות ושרדו את המשבר הזה בצורה בלתי רגילה.

אני רוצה להגיד על הקורונה שמה שהמפאת שלנו המפאת, דארפה על ידי חברת דארפה כי דארפה עשו את זה עשר שנים קודם WHAT IF היה להם צוות חשיבה what if, what if… אמר מה יהיה אם יהיה פתאום מגיפה בעולם בואו נערך וככה הם התחילו לפתח את הנסיוב והם תמכו הראשונים בנסיוב אז אני רוצה לומר שהרבה פעמים חברות לפחות גדולות צריכות לעשות את ה-what if  ואנחנו נוכחנו שטף הזה הוא חלק מניהול סיכונים היום מצבי קיצון הברבור השחור כל הדברים האלה קורים נכון אז זה חלק מניהול סיכונים שצריכים כן לחשוב עליו בשאלה אני רוצה לשאול אותך בהקשר הזה האם אתם בתוך תעשיית הון סיכון לוקחים עושים איזו צורת חשיבה כזאת what if?

בוודאי אנחנו מנסים להסתכל הכי רחוק שאפשר, דרך אגב אנחנו בימים אלה במרכז פרס לשלום ולחדשנות שזה מוסד אחר אנחנו עוסקים בהקמת המכון העתיד, מכון לחקר העתיד שמטרתו באמת להסתכל רחוק ולנסות להבין לא רק איזה משברים הולכים להיות אלא גם איך הדברים שאנחנו מפתחים הולכים להשפיע עלינו כי למעשה פעם ראשונה בצורה קיצונית אנחנו רואים שטכנולוגיה שאנחנו מפתחים אותה היא גם טכנולוגיה שתעשה דיסראפשן בלתי רגיל, היא תכניס את כולנו גם למשבר אני מדבר על בינה מלאכותית הבינה המלאכותית תשנה את החיים שלנו בצורה קיצונית מצד אחד, מצד שני ההתפתחות של הטכנולוגיה הזאת תאפשר לחברות חדשות להרוס את החברות הקיימות אני יכול להגיד לכם שבארצות הברית בתעשיית הון הסיכון יש חרדה מאוד גדולה בקרב הרבה מאוד קרנות שהשקיעו כבר משנת 2017 בחברות תוכנה והן חוששות מאוד שמוצרים שפיתחו ובצדק ומאוד הצליחו ומחר יבוא מישהו ועם בינה מלאכותית פשוט יחסל להם את העסק.

אז איך נערכים איך יוצאים איך המשבר יוצר הזדמנות?

קודם כל צריך ללמוד ולקרוא ולהבין ולנתח ולהקשיב ולשמוע פודקאסטים בעיקר של המרכז האקדמי פרס כאן ובאמת אני חושב שאנחנו צריכים להיכנס לעידן של למידה בלתי רגילה אני חושב שפרדיקשן לא מספיק אני חושב שצריך להשתמש בדמיון שלנו קשה מאוד להבין איך העולם למשל כשאנחנו מדברים על מכון העתיד אנחנו מדברים על שאלה למשל מה יקרה לשוק התעסוקה בישראל? שכבות הייטק היום יכולות לגדול מהר יותר עם פחות אנשים יש לזה השפעה עצומה על שוק העבודה יש לזה השפעה עצומה על שוק הרפואה יש לזה השפעה עצומה על המון תחומים בחיינו ולכן אנחנו חייבים להיות לומדים אבל עוד יותר חשוב מזה אנחנו צריכים להיות חברה שהיא מטמיעה.

 אנחנו חייבים להיות חברה שמשתמשת בכלים טכנולוגיים ומטמיעה טכנולוגיה כי בעזרת טכנולוגיה בעזרת דאטה בעזרת אלגוריתמיקה אפשר לפתור הרבה מאוד משברים.

אפשר למדל אפשר לצפות אפשר לעשות what if אפשר לעשות סימולציה אפשר לעשות המון דברים באמצעות טכנולוגיה ולכן אני חושב שהנושא הזה של הטמעת טכנולוגיה צריך להיות משהו שהוא מאוד מוטבע בחברה הישראלית בתרבות שלנו אנחנו התמנו ומשתמשים בטכנולוגיה בעיקר כשזה מגיע למערכות ביטחון, זה גם קרה כשהיינו צריכים פתרונות למים ולחקלאות ולמזון.

 אבל זה פחות קורה למשל שירות ממשלתי שירות מוניציפלי, זה דווקא הקורונה עזרה לנו מאוד לעשות את זה ועדיין הקורונה גרמה לאנושות לאמץ שימוש בטכנולוגיה בקצב שלדעתי בתוך שנתיים שלוש עשינו מה שאני חשבתי שיקרה 10-15 שנים, פתאום כולם יודעים לעשות e-commerce כולם יודעים לעשות זום כולם יודעים ללכת לעשות ביקור רופאים לעשות וואטסאפ לעשות אדיוקיישן המון דברים שפעם היינו עושים אותם בעולם הפיזי ונמנעים מהעולם הדיגיטלי.

אז הטמעת טכנולוגיה תהפוך אותנו למדינה יותר חסינה וגם מה שאנחנו הולכים לעשות במרכז פרס לשלום ולחדשנות המכון העתיד אני מקווה מאחר ואנחנו נפתח את זה לשותפויות בכל הארץ אני מקווה שיותר ויותר ארגונים ומוסדות יאמצו את הגישה שלא מספיק לדעת מה קורה עכשיו, אלא צריך לדמיין מה יקרה מחר ולהיערך לזה ובין השאר זה יעזור לנו להיות טובים יותר כשיש משבר דרך אגב אני יכול להגיד עכשיו בקטע הזה שהיה של השבעה באוקטובר מה שקרה זה לקומץ חברות הייטק היה פתאום משבר עצום שנבע מהמלחמה למשל פתאום משקיעים שהתכוונו להשקיע ברחו והחברה נשארה בלי כסף חברות שעמדו לחתום על עסקאות גדולות פתאום העסקאות עוכבו מה שקרה בצורה מאוד יפה בתעשיית ההייטק זה שקומץ של שותפים בקרנות הון סיכון באו עם יוזמה שנקראת איירון ניישן מדינת ברזל, אספו כמה מנהלי קרנות הון סיכון גייסו כסף ממשקיעים ותורמים, והקימו מעיין קרן הון סיכון שמהר מאוד בדקה מאות חברות והיא בחרה את אלה שנראו לה הכי טובות שסבלו כתוצאה מהמלחמה ונתנו להם מימון בלי להתעסק בשווי חברה וכן הלאה הלוואה שתאמר למניות חלק מהמשקיעים עשו את זה כביזנס חלק עשו את זה כתרומה התוצאה היה שהם הצילו לא מעט חברות טובות שלא היו שורדות את המשבר בגלל הניתוק המיידי הזה של המלחמה.

אני רוצה לשאול אותך לגבי תמהיל קרן הון סיכון האם בתוך התמהיל אתם עושים אם יהיה משבר והאי- קומרס יקרוס או הסינים יערערו לנו את האי- קומרס המסורתי אז יש לנו משהו אחר, גיבוי זאת אומרת אתם עושים איזה תמהיל כזה של יציאה ממשבר שאחד מפצה את השני.

תראי בקרן הון סיכון יש כמה הנחות יסוד הנחת יסוד אחת זה שאתה תשקיע בכמה חברות ובהגדרה חלק מהם ייכשלו אתה יודע את זה מראש זה הביזנס היחיד שאתה יודע שאתה הולך להיכשל בוודאות יהיו גם הצלחות אבל הכישלונות מובטחים מראש זה דבר ראשון

 דבר שני, אתה יודע יותר טוב לנבא היום מפעם, יש בסוף מעט מאוד חברות שממש ממש טובות ויש מעט חברות שהן ממש ממש גרועות כשאתה רואה אותן והפלח העיקרי זה חברות שנורא קשה לך לצפות מה יקרה מצפים ממך להיות מגיד עתידות ואחרי שאתה משקיע מצפים לך להיות פסיכולוג ולפתור את כל הבעיות זה מקצוע מאוד מוזר אבל אני אגיד ככה כשאתה פוגש חברה טובה מאוד אתה פוגש אנשים שהם יוצאי דופן ואתה פוגש אנשים שיודעים מה הם עושים והם הולכים על שוק שהוא מאוד מאוד גדול סיכוי טוב מאוד יש לחברה הזאת להצליח עכשיו יש פה דילמה בין אלה שאומרים בואו נשקיע מעט כסף בהרבה חברות נראה מה מצליח ומה שמצליח בוא נעטוף אותו ונתמוך בו ונשקיע בו.

אני קצת שייך לבית ספר אחר שאומר חבר’ה בואו פיזור הוא טוב עד גבול מסוים כשמתפזרים יותר מדי אתה יודע שאתה עושה שגיאות בוא ננסה למצוא את הנקודה שבה אנחנו נשקיע מצד אחד בפורטפול הכי קטן שיש מצד שני מספיק גדול כי אנחנו יודעים שלא נצליח בכל

צריך למצוא את נקודת האיזון זה מבוסס על הרבה מאוד ניסיון לאורך שנים כי גם קרן הון סיכון שהיא משקיעה היא צריכה לתכנן את הרזרבות שלה, כשאתה משקיע בחברה אתה צריך לשמור כסף לסיבוב הבא ואולי לסיבוב אחרי זה ואתה יודע לפעמים שאם אתה לא תשתתף זה בעצם סופה של החברה כי אם פיטנגו לא תתמוך או קרן אחרת זה סימן לא טוב מצד אחד מצד שני אתה לא רוצה לשים כסף טוב אחרי כסף רע

צריך להיות פה מאוד מאוד זהיר ומאוד מאוד חכם ולתת לדברים להשקיע לתת לזה קצת להתבשל להשקיע עוד לתת להתבשל ובעיקר בעיקר צריך להבין מה עובד טוב מה שעובד טוב זה אנשים יוצאי דופן אנחנו משקיעים המון המון עבודה בלראות מי הם היזמים לעשות עליהם דיו דיליג’נס, לוודא שמה שאחרים אומרים עליהם זה קונסיסטנטי עם מה שאנחנו חושבים עליהם.

וצריך לגשת עם המון המון צניעות צריך להיות כל הזמן עם שבע עיניים על כל ההחלטות על התקציב לא לתת לדברים לברוח לא לתת לחברה להתנפח לתת לה לגדול בקצב נכון לבנות את התשתיות בקצב נכון וחברות שמצליחות הרבה פעמים מה שקורה זה שהן גדלות כל כך מהר שפתאום פתאום אתה בדיוק עוד לא בנית את התשתיות ואת השירים ואתה פתאום חברה שהיא לכאורה חברת צמיחה גדולה אבל אתה עדיין סטארט-אפ אתה עדיין תינוק מגודל, צריך למצוא את זה גם סוג של משבר

המשברים גם קורים כשאת כשדברים טובים קורים אתה צומח מהר מדי יותר מפחיד

 מפחיד לגמרי

לגמרי לגמרי אז אולי אני אשאל אותך באמת על אבא שלך בכל זאת וודאי אנחנו במקום שקרוי בשמחה

 בשמחה אני חייבת אבי אמר משפט שאני הולך איתו תמיד הוא אמר לי “אין מצבים נואשים יש רק אנשים שמתייאשים” אז אני משתדל גם כשהמצב קשה לא להתייאש אלא לחפש פתרונות ואפשר למצוא פתרונות.

אני נמצאת פה במרכז האקדמי פרס כבר מעל עשור וזכיתי לחגוג עם אביך את יום הולדתו כשקלינטון היה כאן והיה פה אירוע מרגש, כל פעם כשאני מגיע לפה התמונה שלו אז זה מרגש להיות יחד איתך כאן, תודה רבה

אז אולי באמת באמת אבא שלך הוא היה כבר איש עולם ולא נדבר על כל המסלולים שהוא עשה מפיתוח הכור בדימונה ועד בלימת האינפלציה ועד שהוא הפך להיות נשיא ואחד משואי העולם אבל בדרך לא תמיד היה קל.

 תמיד היה לו קשה

 אז אולי תגיד משהו באמת בתפיסת עולם שלו איך הוא ראה את המשברים? כי אצלו כל משבר היה רק תחנה בדרך

תפיסת העולם שלו הייתה כזאת קודם כל הוא אמר להתעסק בעתיד ולא בעבר את העבר אתה לא יכול לשנות אז אל תתפרק עליו ואל תבכה עליו אתה לא יכול לעשות שום דבר בקשר לעבר תתרכז אך ורק בעתיד, זה הדבר הראשון.

הדבר השני הוא אמר כדי להיות אדם גדול אתה צריך לשרת עניין גדול אז תתעסק בחלומות גדולים ובמשימות משמעותיות ולא בדברים שהם דברים קטנים

הוא אמר כמובן שאין מצבים נואשים אלא רק אנשים מתייאשים ולכן אתה צריך כל הזמן להאמין אתה צריך להיות אופטימי האופטימיות זה לא תכונה דווקא שהיא תכונה מולדת או תכונה של נאיביות אלא היא כלי עבודה ברגע שאתה אופטימי ברגע שאתה מאמין בכוחך לשנות אתה פועל אם אתה פסימי אתה אומר זה לא ישתנה ממילא זה לא יצליח זה מרפא את ידיך לכן הוא לא אהב ציניות והוא לא אהב אנשים שהם פסימים זה לא אומר שהוא לא יקשיב להם, זה לא אומר שהוא לא הבין אותם אבל הוא העדיף להשתמש באופטימיות ככלי מפתח עכשיו הוא אמר עוד דבר מעניין, הוא אמר שכל פעם שיש לך שתי אפשרויות לא טובות תחפש את השלישית שלא קיימת וכשאתה חושב על זה לפעמים זה נשמע קצת אתה אומר אוקיי יש לי שתי אפשרויות לא טובות אני אבחר בזאת שהיא פחות גרועה אומר לא תחפש את זאת שלא קיימת למשל במבצע אנטבה כאשר חטפו מטוס והטיסו אותו למרחק של ארבע אפס קילומטר זה נראה כאילו אין לך אפשרויות טובות או שאתה תעשה משא ומתן עם המחבלים ואתה תשחרר את המחבלים או שבסופו של דבר תצטרך להקריב את כל החטופים

והוא הלך על האפשרות השלישית שלא קיימת והוא בעצם ביקש מהצבא לבוא עם תוכנית של חילוץ החטופים וכשהסתכלו על זה אמרו אין לנו מודיעין וזה רחוק ולוגיסטיקה ואיך נטעה אותם ואיך נצליח והם שמורים וכן הלאה וכן הלאה

אבל הוא האמין שהאפשרות השלישית קיימת וכל פעם הוא היה כותב איזה פתק ואחד הפתקים ששמורים אצלנו מרכז פרס לשלום החדשנות הוא כתב לרבין באחת מהישיבות הוא כתב לו יצחק החידוש האחרון זה שהמכונית שתרד יהיה בה מישהו שיהיה כאילו זה אדמין חוזר אני לא יודע אם זה יצליח אבל זה מעניין והוא כתב על פתק אחר הוא כתב לעצמו גם כן הוא אומר איך מקבלים החלטות איך מבצע נולד הוא אומר הדבר הראשון אומרים זה לא יצליח, הדבר השני אומרים זה לא הזמן לעשות את זה, הדבר השלישי אומרים הממשלה לא תאשר ואז הוא כתב למטה ואותי מעניין רק התוצאה והיה משבר מאוד גדול של החטיפה וזה נגמר בניצחון יוצא דופן כמובן במחיר אובדן יוני נתניהו.

אבל מדינת ישראל לא תשכח את המבצע היוצא דופן

 אני חושבת שאין מסר יותר טוב מאשר אבל יש לי שאלה אחרונה אני חושבת על התפקיד שלי כראש התואר השני למנהל עסקים ואני רוצה לשאול גם אותך ואם אתה יכול להגיד לי גם מה אביך היה עונה?

מה אתה חושב הכי חשוב למנהלים היום ללמוד?

אני אגיד לך חשוב שאני למדתי ממנו שלדעתי הוא הכי חשוב אני גם ראיתי אותו מדבר על זה עם מנכ”לים גדולים מאוד במשק, זה נשאב מהניסיון היחיד שהיה לו הייחודי שהוא זכה להיות גם ראש ממשלה וגם נשיא

ושאלתי אותו פעם מה ההבדל והתשובה שלו הייתה מאוד מעניינת הוא אמר כשאתה ראש ממשלה יש לך סמכויות וכשיש לך סמכויות ואתה רוצה לעשות משהו כולם נגדך השרים נגדך חברי הכנסת אתה כל הזמן פותר סכסוכים אתה כל הזמן מתמודד עם חיכוך אתה כל הזמן מתמודד עם בעיות כי יש לך סמכות וכשיש לך סמכות אנשים מתנגדים לך ואנשים רוצים לעשות את הדברים בדרכם.

הוא אמר תשעים וחמש אחוז מהזמן הלך על פתרון סכסוכים חמישה אחוז מהזמן הוא יכול היה לפעול הוא אומר בתקופת הנשיאות, הוא אומר לקחו ממני את כל הסמכויות וברגע שלקחו ממני את כל הסמכויות לא יכולתי לכפות על אנשים לעשות דברים אז ביקשתי מהם הסברתי להם וביקשתי מהם ופניתי אל הלב ופניתי אל רוח ההתנדבות ופניתי אל הציונות ועל החלק הטוב באדם וגיליתי שברצון טוב אפשר לעשות הרבה יותר רוצה לומר שמנהל טוב מנהיג טוב גם ראש ממשלה טוב לא צריך לכפות את רצונו על העם הוא לא צריך להראות שיש לנו כאן אוטוריטה זה לא מה שווה התאגיד אם אי אפשר לשלוט בו, זאת גישה לא נכונה אנשים הם לא נולדו עבדים והם לא מוכנים להיות כאלה שמצווים עליהם צריך לפנות לרצון הטוב יש בעם הזה רצון טוב אדיר בכל חברה יש אנשים שרק רוצים לעשות טוב אתה רק צריך למצוא את הדרך ולהגיד להם “בואו ביחד נעשה ונצליח ביחד כולנו”.

וכשאתה פונה לרצון הטוב אתה יכול להיות מנהל הרבה יותר אפקטיבי הרבה יותר טוב מזה שמנסה להשתמש בדירכות או בסמכות כדי לגרום לאנשים לעשות משהו אל תיצרו חיכוך תיצרו רצון טוב וזאת ההצעה שלי למנהל עסקים כתפיסה, נאמר תפיסה הניהולית של פרס שאומרת תחפש כל אדם יש את הטוב בו תנסה להוציא את הרצון הטובואל תשתמש בסמכות שלך כדי לכפות

ואני אגיד ואל תתייאש ולעולם לעולם אל תוותר ואני אסיים אולי אם זה כבר סיום במשפט הסיום המוחץ – שאופטימיים ופסימיים מתים באותו אופן אבל הם חיים אחרת נכון ולכן עדיף לחיות כאופטימיסט

 נכון מדהים

 תודה רבה היה מרתק מרתק ואיזה תובנות

 אני שמח על ההזדמנות