קבוצת ילדים עם קשיי התנהגות מתקבצת בכיתה אחת. אחרי תהליך מיון ממושך מגיעים להבנה מי מהילדים מתאים לקבוצה, ונבנית אסטרטגיה טיפולית ממוקדת. הילדים האלה עומדים לעבור תהליך משמעותי יחד.
על התהליך הזה ועל שלל פרויקטים נוספים במסגרות חינוך מגוונות, מנצחת הדר בירן אנגל, בוגרת המרכז האקדמי פרס והפסיכולוגית החינוכית שמלווה את בית הספר במסגרת עבודתה בשפ”ח (שירות פסיכולוגי חינוכי). מה כוללת עבודתה של פסיכולוגית חינוכית בשפ”ח, ואיך היא נראית ביום יום? שוחחנו עם הדר כדי להבין.
“זהו הכוח של הפסיכולוגיה החינוכית: לראות את התמונה המלאה”
תואר שני בפסיכולוגיה חינוכית יכול להוביל את הבוגרים להרבה אפשרויות תעסוקה. מדוע השפ”ח מושך אליו בוגרים באופן מיוחד? אולי הסיפור של הדר יסביר את התופעה.
“לפני שנועה (שם בדוי) הגיעה לקבוצה, היא סבלה מהתפרצויות זעם”, מספרת הדר. “הצוות החינוכי היה חסר אונים – אך המעטפת הטיפולית שנבנתה עבורה ועבור יתר חברי הקבוצה חוללה בה פלאים. יחד עם פסיכולוגית חינוכית נוספת, הצוות החינוכי של בית הספר והורי הילדה, יצרנו אסטרטגיית טיפול פרטנית – והיום, למרות שהדרך עוד ארוכה, אנחנו יכולים לראות תוצאות. התפרצויות הזעם פחתו, הילדה רגועה הרבה יותר ואפילו לוקחת חלק בתפקידים חשובים בבית הספר”.
האם מדובר בקסם? אם תשאלו את הדר, התשובה היא: ממש לא. “השינויים האלה דורשים זמן והשקעה. חשוב מאוד ליצור יחסי אמון עם הילד, עם ההורים ועם הצוות החינוכי בבית הספר, ובעיניי זה בדיוק הכוח של הפסיכולוגיה החינוכית – להבין שילד בא מתוך הקשר ולראות את ההקשר הזה כל הזמן, מתוך אמפתיה עמוקה. אנחנו מתמקדים ברווחה הנפשית של הילד, אבל עובדים גם בצורה מערכתית וכך יכולים לראות את התמונה המלאה”.
שירות פסיכולוגי חינוכי (שפ”ח): ככה זה עובד
הדר בירן אנגל היא בוגרת התוכנית לפסיכולוגיה חינוכית במרכז האקדמי פרס. את שנת ההתמחות השלישית שלה עורכת הדר בשפ”ח רמת גן, שם היא עובדת שלושה ימים בשבוע. “אני אחראית על כמה מסגרות – בית ספר, גני ילדים ומסגרות חינוך מיוחד, ולכן רוב היום נמצאת מחוץ למשרד”, היא מספרת. “בשירות הפסיכולוגי לרוב נערוך אבחונים, הדרכות הורים וטיפוליים פרטניים. כמו בקליניקה, גם בשירות הפסיכולוגי המרוחק פיזית מהמערכות יש יותר עבודה פרטנית”.
ומה התפקיד שלך כולל, כשאת במסגרות עצמן?
“התפקיד שלנו הוא להיכנס לתוך המערכת החינוכית ולבחון, קודם כול ברמה המערכתית, איך היא מתפקדת – סביב סוגיות כמו אקלים, התנהגות, אינטראקציה בין הסמכות החינוכית לבין הילדים באותה מסגרת ועוד”, משתפת הדר. “אם אנחנו מזהים קשיים ברמת המקרו – קושי בקשר בין המורים לתלמידים, בין הגננת לסייעת או בין ההנהלה לבין צוות המורים – ההתערבויות יהיו ברמה המערכתית ונחשוב על תוכניות לשיפור המצב דרך הדרכות מורים, הדרכות אישיות או בניית אסטרטגיה שתהפוך את האקלים החינוכי לטוב יותר”.
וכיצד בא לידי ביטוי הפן הפרטני בעבודה?
“רווחת הילד היא הסיבה שבגללה אנחנו נכנסים למסגרת מלכתחילה. הפוקוס שלנו הוא על הילד, ואנחנו עובדים לשיפור הרמה המערכתית כדי לסייע לרווחה האישית שלו. כשאנחנו מבחינים בכך שלילד יש קשיים לימודיים, קשיי התנהגות, קשיים חברתיים או שחלילה הוא מתבטא באופן אובדני או מתמודד עם טראומה מכל סוג – אנחנו מייד מתחילים בתוכנית התערבות טיפולית”.
מהי “התערבות טיפולית”?
“זה תלוי מאוד באופי הקושי. אנחנו עורכים אבחונים פסיכולוגיים או פסיכו-דידקטיים במקרה הצורך, מנהלים מערך טיפולי אישי לילד, מערבים את ההורים והצוות החינוכי ונותנים מענה לקושי שאיתו הוא מתמודד. כפסיכולוגית חינוכית אני מוצאת את עצמי לא פעם עוברת תהליך ממושך דווקא עם ההורים, ומנסה לעזור להם לראות את קשיי הילד ולהתמודד איתם”.
מה היתרונות של העבודה בשפ”ח?
“העבודה הזו מספקת לי ניסיון מקצועי אדיר ומלמדת אותי לעבוד עם מערכות גדולות, להעביר אבחונים ולנתח אותם, להדריך קבוצות ילדים, הורים ואנשי פדגוגיה ויותר מהכול – אני רוכשת ניסיון טיפולי יקר ערך”.
היום שאחרי: כך מכינים את הסטודנטים לעולם האמיתי
יש מקרים שבהם הלימודים התיאורטיים רחוקים מאוד מהמצב בשטח, אך לא כך בלימודי פסיכולוגיה חינוכית במרכז האקדמי פרס. “העבודה בשפ”ח היא העתק מדויק של מה שאנחנו לומדים במהלך התואר”, מספרת הדר. “למדנו המון קורסים טיפוליים, למדנו להבין את המערכת, הבנו מה המשמעות של להיות פסיכולוג חינוכי והבנו מה מחכה לנו מעבר לכותלי החממה הלימודית. מעבר לזה, אנחנו יוצאים במהלך הלימודים לפרקטיקום ומתנסים בעצמנו בעבודה בשטח – בסוף, כל מה שלמדתי היה מעשי”.
מה בעינייך חשוב לדעת כבר בזמן הלימודים?
“העבודה בשפ”ח דורשת יכולת התארגנות גדולה מאוד. צריך לדעת ‘להחזיק’ הרבה דברים יחד ולהצליח להתפרש על פני המון תחומים. זו עבודה שמתאימה למי שאוהב לעבוד במקביל על כמה פרויקטים, כי המולטי-טסקינג פה הוא משמעותי מאוד. וכמובן – כמו כל פסיכולוג, חשוב שתהיה יכולת הכלה, אמפתיה ורצון שלמטופל יהיה טוב. עם זאת, העבודה היא אינטנסיבית וזה מורגש”.
יש לא מעט אפשרויות עבודה לפסיכולוג חינוכי. למה דווקא שפ”ח?
“העבודה הציבורית מאפשרת לנו להכיר ולעבוד מקרוב הן עם הפן המערכתי והן עם הפן הפרטני. זאת עבודה דינמית ומעניינת מאוד. אני מרגישה שבשפ”ח אני יכולה ליהנות משילוב מרתק בין הפרט לבין המערכת ולהצליח להשפיע על שניהם. זהו שילוב מיוחד מאוד”.
