קול הזהויות

בפרק השני של תת-הסדרה "המיליון הנעלם", ד"ר זאב לרר מארח את לנה רוסובסקי לשיחה כנה על המורכבות שבגדילה כדור ראשון להגירה. הפרק עוסק בחוויה הייחודית של "דור ה-1.5", שנדרש לעיתים קרובות לתפקד כהורה להוריו בתהליכי הקליטה. רוסובסקי משתפת בסיפור הקמת קהילת הפייסבוק שלה שהפכה לכוח ציבורי, מפריכה מיתוסים על "גטו רוסי", ומנתחת את המתח התמידי בין הרצון להשתלב בחברה הישראלית לבין החובה לשמור על ייחודיות תרבותית. הדיון נוגע גם בנושאים כואבים כמו יחס הממסד הדתי לעולים, בדידות הקשישים במגזר, והייצוג הפוליטי החסר.

פרק זה מהווה את פתיחת הסדרה "המיליון הנעלם", העוקבת אחר האוכלוסייה דוברת הרוסית בישראל, המונה כ-16% מהאוכלוסייה. השיחה, המתקיימת בגישה כנה ונטולת פילטרים, בוחנת את השפעת העלייה מברית המועצות לשעבר על פני החברה הישראלית, החל מהייטק ורפואה ועד לפוליטיקה. המשתתפים דנים בשאלה האם העולים נטמעו או הסתגרו, ועוסקים בנושאים רגישים כגון המאבק להכרה בזהות יהודית מול מוסדות המדינה, פרשת הסובוטניקים.

בפרק זה, ד"ר זאב לרר מארח את ד"ר בני נוריאלי לשיחה מאתגרת על הקשר שבין זהות מזרחית, כוח פוליטי וצדק חלוקתי. הדיון בוחן האם הזהות המזרחית היא מהות פנימית או קטגוריה פוליטית שנועדה לתחום פלח אוכלוסייה. נוריאלי מנתח את המעבר ההיסטורי של מצביעים מזרחים לליכוד, ושואל האם הוא אכן פתר את בעיות אי-השוויון או יצר מלכוד חדש. הפרק צולל לעומק הפערים המעמדיים בישראל, משמעות ה"מסורתיות" כחלופה למנגנוני חלוקת משאבים היסטוריים, והשליטה בקרקעות המדינה – תוך הצגת תוכנית פעולה לתיקון חברתי.

בפרק זה, מארח ד"ר זאב לרר את פרופ' ניסים ליאון לשיחה על עומק הזהות המזרחית בישראל. פרופ' ליאון משתף במסלולו האישי – מילד מגבעתיים שגילה את המוזיקה של זוהר ארגוב, דרך ההתמודדות האישית עם חוויות של "ועדות קבלה", ועד להפיכתו לחוקר מוביל המבקש להשמיע את קול המזרחים מבפנים. השיחה צוללת לניתוח סוציולוגי מרתק על האופן שבו תנועת ש"ס יצרה זהות מזרחית "בתנאי הלכה", על היחס הדיאלקטי של הליכוד לזהות זו, ועל התהליך ההיסטורי שבו הפכה הזהות המזרחית מזהות מודרת ומושתקת לזהות משפיעה ומובילה בחברה הישראלית.

בפרק זה, מארח ד"ר זאב לרר את פרופ' ניסים ליאון לשיחה על עומק הזהות המזרחית בישראל. פרופ' ליאון משתף במסלולו האישי – מילד מגבעתיים שגילה את המוזיקה של זוהר ארגוב, דרך ההתמודדות האישית עם חוויות של "ועדות קבלה", ועד להפיכתו לחוקר מוביל המבקש להשמיע את קול המזרחים מבפנים. השיחה צוללת לניתוח סוציולוגי מרתק על האופן שבו תנועת ש"ס יצרה זהות מזרחית "בתנאי הלכה", על היחס הדיאלקטי של הליכוד לזהות זו, ועל התהליך ההיסטורי שבו הפכה הזהות המזרחית מזהות מודרת ומושתקת לזהות משפיעה ומובילה בחברה הישראלית.

בפרק זה, מארח ד"ר זאב לרר את פרופ' ניסים ליאון לשיחה על עומק הזהות המזרחית בישראל. פרופ' ליאון משתף במסלולו האישי – מילד מגבעתיים שגילה את המוזיקה של זוהר ארגוב, דרך ההתמודדות האישית עם חוויות של "ועדות קבלה", ועד להפיכתו לחוקר מוביל המבקש להשמיע את קול המזרחים מבפנים. השיחה צוללת לניתוח סוציולוגי מרתק על האופן שבו תנועת ש"ס יצרה זהות מזרחית "בתנאי הלכה", על היחס הדיאלקטי של הליכוד לזהות זו, ועל התהליך ההיסטורי שבו הפכה הזהות המזרחית מזהות מודרת ומושתקת לזהות משפיעה ומובילה בחברה הישראלית.

כשהילדה שלה אומרת: "אמא, אני אתיופית – אני חייבת להיות מעולה", ד"ר שולה מולא, מבינה עד כמה העומס הזה נטוע בזהות. ד"ר מולא, פעילה חברתית וחוקרת, מייסדת פורום "אמהות על המשמר", לוקחת אותנו להיסטוריה שלא סיפרו לנו עליה: על יותר מאלף שנות אוטונומיה יהודית באתיופיה — קהילה עם הנהגה, חוק, ושפה משלה- שלא זכתה למקום של כבוד בספרי ההיסטוריה של הילדים שלכם. בפרק ניחשף גם למציאות הישראלית שבה הזהות הזאת נשחקת יום־יום: למה מורה “מחזיקה” תלמידה אתיופית שלא תענה בכיתה, איך מחמאות הן בעצם העלבות, ואיך ילדים לומדים די מהר ש״כדי שיקבלו אותך — תתנהג כמו שהם מצפים״

בפרק מרתק זה מארחת המראיינת את ד"ר זאב לרר, המציג ניתוח סוציולוגי פורץ דרך של הסכסוך היהודי-ערבי והיהודי-יהודי בישראל. ד"ר לרר מתאר כיצד הסכסוכים הפנימיים והחיצוניים שזורים זה בזה ומוזנים על ידי מבנים פוליטיים וצבאיים, ומציע מבט ביקורתי וחדשני על הדרך בה התפתחו הדברים מאז קום המדינה. לצד ניתוח נוקב, הפרק מציע גם כיווני חשיבה ופעולה לשינוי אמיתי במציאות הישראלית.

ביום הזיכרון, בית העלמין הצבאי נתפס כסמל לאחדות ושוויון, אך האם זה באמת כך? ד"ר יאנה פלדמן חושפת בפנינו את המציאות המורכבת מאחורי הקלעים: הפרדה בין חלקות, זהויות מודרות, והדרכים שבהן משפחות מנהלות משא ומתן על זיכרון, השתייכות ושייכות במקום שמבקש להיות אחיד. שיחה מרתקת על המתח שבין הלאומיות המאחדת לבין הזהויות המגוונות שבתוכה.

בפרק מרתק של "זהויות בסכסוך", ד"ר שירה ברביבאי שחם מציעה מבט חדש ואמיץ על הקשר בין מגדר, ביטחון ודמוקרטיה בישראל. היא מצביעה על הפרדוקס שבו נשים, שהן רוב האוכלוסייה, מודרות מזירות קבלת ההחלטות הביטחוניות, וקוראת לפמיניזם ישראלי חדש — "ביטחון פמיניזם" — שמבקש מנשים להיכנס באופן פעיל למוקדי הכוח הביטחוניים, כדי להשפיע על המלחמות שמשפיעות על חייהן. שיחה חשובה שמעלה שאלות נוקבות ומציעה פתרונות מעשיים למציאות ביטחונית וחברתית מורכבת.