מתלבטים אם להירשם לתואר ראשון? כך תחליטו מה להחליט

“אני לובש רק חליפה כחולה או אפורה”, אמר נשיא ארה”ב לשעבר ברק אובאמה, והסביר: “אני מנסה להפחית את מספר ההחלטות שאני צריך לקבל ביום, כי אני צריך לקבל הרבה כאלה”.

אולי אתם לא נשיא ארה”ב, אבל גם אתם מקבלים המון החלטות קטנות מדי יום: מה ללבוש, מה לאכול בצוהריים, איזו כתבה לקרוא ב-Ynet, באיזו מטלה להתעסק קודם כול בעבודה ובאיזו סדרה לצפות בנטפליקס. עם כל כך הרבה החלטות, מה הפלא שרבים מבני דורנו מתקשים בתהליך קבלת החלטות בנושאים חשובים באמת, כמו הרשמה ללימודי תואר ראשון?

ללמוד או לא ללמוד תואר ראשון?

הרבה שאלות עולות בראשנו כאשר אנחנו מתלבטים אם להירשם ללימודי תואר ראשון. האם הלימודים הם הצעד הראשון לקריירה או שכדאי קודם להתחיל לעבוד ולהתבסס כלכלית ורק אז ללמוד? האם בכלל נדרש תואר ראשון כדי להגשים את החלום שלי, או שאני דווקא צריך להיות יזם שפותח עסק ומדלג על השלב של לימודים אקדמיים? האם אני באמת יודע שהתואר הראשון שאני רוצה ללמוד מתאים לי? באיזה מוסד כדאי לי ללמוד את התואר הספציפי הזה? ועוד.

אם אתם עומדים בצומת החשוב הזו בחייכם ומתקשים להחליט, ואפילו נגררים עם ההחלטה שנה אחר שנה, אתם ממש לא לבד. הבשורות הטובות הן שעם השנים פותחו שיטות לקבלת החלטות, ומייד נדגים לכם שיטה תלת-שלבית שאנו מציעים בנוגע להחלטה על לימודים אקדמיים.

שלב א’: החלק הרציונלי בתהליך קבלת החלטות

כשניצבים מול החלטה משמעותית כמו לימודים אקדמיים, חשוב לגשת לעניין מזווית מחקרית ולהתחיל באיסוף נתונים יבש וללא הסקת מסקנות ביניים. ההכרעה היא רק השלב האחרון בתהליך, ממש כפי שבמחקר לא נעשית הסקת המסקנות עם תחילתו.

לדוגמה, כאשר קיימת ההתלבטות בתחום הכלכלי, יש לאסוף נתונים על אודות העלות המדויקת של הלימודים, ולעמתה מול יכולתכם הכלכלית:

•  עלות: מה מחירי התארים הרלוונטיים במוסדות השונים? אילו מלגות מציעים במוסדות האקדמיים השונים? אילו הלוואות מציעים הבנקים לסטודנטים? מה יהיו העלויות הנלוות ללימודים כמו נסיעות ומגורים?
•  מצב כלכלי: האם יש לכם חסכונות? האם השתמשתם כבר במענק השחרור? האם אתם עובדים במקביל ללימודים ומה הכנסותיכם? האם יש לכם סיוע כלשהו מהמשפחה?

לאחר שסיימתם לאסוף נתונים, אפשר להתחיל להצליב אותם כדי לקבל את התמונה הרחבה. כדאי להכין טבלה עם החלופות הרלוונטיות ביותר ולהצליב נתונים בדרך של יתרונות וחסרונות: אם מדובר לדוגמה על מוסד לימודים רחוק מהבית שנותן מלגות טובות יותר, כתבו גם את המרחק והמשמעות הכלכלית שלו, וגם את עניין המלגות.

עכשיו, ניתן לבחור את החלופות המובילות מבחינה רציונלית. העניין הוא שאנחנו לא רובוטים ולא מחשבים, וההכרעה הרציונלית מהווה רק חלק מההחלטה. הגיע הזמן לצרף למשוואה את החלק האמוציונלי.

שלב ב’: החלק האמוציונלי בתהליך קבלת החלטות

קבלת החלטות, כאמור, אינה רק רציונלית. על כך יכול להעיד פרופ’ דן אריאלי, מומחה בעל שם עולמי בכל הנוגע לקבלת החלטות ולכלכלה התנהגותית. פרופ’ אריאלי הדגים במחקריו שהחלטות שאנו מקבלים אינן רציונליות, למרות שאנו מעדיפים לחשוב שכן. אולם, עצם העובדה שהרגש משתתף בתהליך קבלת ההחלטות אינה רעה או מזיקה. נהפוך הוא, מחקרים שונים מצביעים על כך שתחושת הבטן תאותת לנו בדיוק מה שנכון עבורנו, גם אם רציונלית קיימים טיעוני נגד. העניין הוא שלפעמים הרגש מתעתע בנו, במיוחד כאשר הוא משתמש בחששות הקשורים לעתיד הקרוב, כדי לקבל החלטות שלהן משמעות ארוכת טווח.

אחד מהניסויים שערך פרופ’ אריאלי עסק במידת הרצון להפריש כסף לפנסיה. קבוצת אנשים, נשים וגברים בגילאים שונים, חולקה לשתי קבוצות: קבוצת הניסוי וקבוצת הביקורת. קבוצת הביקורת התבקשה רק למלא שאלון לגבי מידת הנכונות להפריש כסף לפנסיה בעוד אנשי קבוצת הניסוי, באמצעות אפליקציה מיוחדת, ראו את עצמם במראה מבוגר בגיל הזקנה. נמצא שאנשי קבוצת הניסוי גילו אמפתיה רבה יותר כלפי עצמם בעתיד והיו מוכנים להפריש יותר כסף מתוך הכרה שהעתיד אינו אמורפי אלא יגיע בעוד מספר מסוים של שנים. קבוצת הביקורת הזדהתה עם הצורך המיידי שלא להפחית את מלאי הכספים הקיים היום לטובת צורך עתידי מופשט מדי.

אומנם הניסוי של פרופ’ אריאלי עסק בפנסיה, אך את נושא הפנסיה אפשר להחליף גם בנושא הלימודים: גם כאן חששות מפני עלות הלימודים או מהשילוב שלהם עם עבודה לטווח הקצר יכולים להאפיל על המשמעות הכלכליות העתידיות של הקריירה שלנו. גם אם אין בידינו את האפליקציה שתיקח אותנו קדימה בזמן, בהחלט ניתן לדמיין את עצמנו בעתיד הרחוק יותר. איפה נהיה בעולם התעסוקה והקריירה בעוד חמש או עשר שנים מהיום? האם הלימודים פותחים לנו פתח לקריירה עם שכר שיאפשר לנו לחיות את החיים ברמת החיים שאנו רוצים? האם באופן כללי נרגיש שאנו מגשימים את עצמנו, ואוהבים את הקריירה שלנו? נכון שאיננו נביאים ומובן שבחירות רבות ישפיעו עלינו במהלך הקריירה, אך עדיין גם לתמונה העתידית שנראה בדמיוננו כעת יש משמעות. גיוס האינטואיציה לטובת הטווח הארוך תהווה חלק חשוב בהחלטה – לכאן או לכאן.

שלב ג’: לעזור לשכל ולרגש להחליט – להגיע למקום

איסוף הנתונים והניסיון לדמיין את מהלך הקריירה שלכם קדימה יעזרו לכם לקבל החלטה משולבת של שכל ורגש. הם גם יעזרו לכם לסנן אפשרויות לא רלוונטיות. אבל את החותם הסופי להחלטה כדאי לעשות על ידי הגעה לכל מוסד לימודים שבא בחשבון מבחינתכם. חשוב להסתובב בקמפוס, לדבר עם סטודנטים, עם אנשי סגל רלוונטיים, עם יועצי הלימודים, ולהקשיב היטב לתחושות שלכם.

מה שבטוח: גרירת ההחלטה בגלל החשש להחליט לא מקדמת אתכם לשום מקום. הכרעה אם ללמוד, מה ללמוד ומתי חשובה, כדי לא לבזבז את המשאב החשוב ביותר שיש לכם: זמן.