פרק 7- איך נוצרת הזהות המזרחית
ד"ר זאב לרר
ראש תוכנית הסוציולוגיה בבית הספר למדעי ההתנהגות במרכז האקדמי פרס
פרופ' ניסים ליאון
סוציולוג וחוקר בתחום התרבות והחברה בישראל
בפרק זה, מארח ד"ר זאב לרר את פרופ' ניסים ליאון לשיחה על עומק הזהות המזרחית בישראל. פרופ' ליאון משתף במסלולו האישי – מילד מגבעתיים שגילה את המוזיקה של זוהר ארגוב, דרך ההתמודדות האישית עם חוויות של "ועדות קבלה", ועד להפיכתו לחוקר מוביל המבקש להשמיע את קול המזרחים מבפנים. השיחה צוללת לניתוח סוציולוגי מרתק על האופן שבו תנועת ש"ס יצרה זהות מזרחית "בתנאי הלכה", על היחס הדיאלקטי של הליכוד לזהות זו, ועל התהליך ההיסטורי שבו הפכה הזהות המזרחית מזהות מודרת ומושתקת לזהות משפיעה ומובילה בחברה הישראלית.
- 00:00 - 00:56 : פתיחה וזהויות אישיות: הצגת ד"ר שולה מולא מהאוניברסיטה העברית כקולה החד והבלתי מתפשר של יוצאי אתיופיה, הגדרת ארבע זהויות מרכזיות: אישה, אמא, אתיופית, ישראלית
- 00:56 - 02:21 : גילוי הזהות האתיופית: תיאור התהליך של שבע-שמונה שנים האחרונות של חיבור מחדש לתרבות האתיופית באופן עמוק ומכבד, לא כזהות שמודבקת בגלל צבע עור אלא כבחירה מודעת למרות הסימון החברתי הקבוע
- 02:21 - 03:22 : המתח המכונן: תיאור המתח בין הזהות האותנטית לבין הסימון החברתי המתמיד, הסבר על המינוח "נאצ'ים/פראנג'י" (לבן) מול הסטריאוטיפ הישראלי על האתיופים כמפגינים ו"חבר'ה נחמדים"
- 03:22 - 04:37 : תגלית היסטורית: הגילוי המהפכני על אוטונומיה יהודית באתיופיה במשך אלף-מאה שנה, ההבנה שהקהילה לא רק נרדפה אלא גם שלטה - סיפור של גאונות וממלכות, לא רק של סבל ורדיפה
- 04:37 - 06:15 : הנרטיב הציוני כמחיקה: חשיפת האופן שבו הנרטיב הציוני דרש התאמה לסיפור הסבל האירופי, מחיקת הסיפור האמיתי של כוח ואוטונומיה בטענה שזה יותר זהיר לציונות מהסיפור של הצלחה ושליטה
- 06:15 - 07:21 : קהילתיות כערך מרכזי: תיאור הקהילתיות והערבות ההדדית כערכים שמתקיימים למרות הלחצים - רשתות תמיכה חזקות, ידיעה אינטואיטיבית מי צריך עזרה, אלפי אתיופים מתייצבים בזמני משבר
- 07:21 - 10:37 : המתח בין קולקטיב לפרט: דילמת הבחירה בין קהילתיות לפרטיות - הלחץ להגיע לכל מקום, הצורך להסביר כשלא מגיעים, החיים כבחירה מתמדת בין צרכי הקהילה לצרכים אישיים
- 10:37 - 14:47 : מההתעוררות לפעילות: הסיפור הטרנספורמטיבי של גילוי האפליה כשהאח הוכנס לחינוך מיוחד, זיהוי שישה מעשרה ילדים בכיתה אתיופים, הנאום בפני שר החינוך וההחלטה לפעול במקום לכעוס
- 14:47 - 17:48 : "אני אתיופית. אני חייבת להיות מעולה": הסיפור המכונן על הבת נועם בכיתה ט' שמבינה את הדינמיקה הגזענית - אם אתיופית ומעולה החיים טובים, אם אתיופית וגרועה יעשו אותך עוד יותר גרועה
- 17:48 - 19:53 : הסימון הבלתי נמנע: הסבר על הבדל בין מזרחים שיכולים "לעבור" כאשכנזים לבין האתיופים שאי אפשר להתעלם מהנוכחות הפיזית שלהם - הצבע כסימון מתמיד שמונע אפשרות של "העברה"
- 19:53 - 24:11 : פרידום של התפעלות גזענית: הסיפור על הבת בטקס שזוכה להתפעלות יתרה בגלל צבע עורה, ההבנה שהתפעלות היא צורה של גזענות המניחה שהישג הוא חריג למישהו עם צבע עור כהה
- 24:11 - 29:31 : מחאת 2019 והשבר: תיאור הרקע ההיסטורי למחאות מ-1985, דרך 1996 ועד 2019, הרגע הטרנספורמטיבי של צפייה ב"When They See Us" ומיד אחר כך שמיעה על רצח סולומון טקה - הרגשת "גמור" שאין מה לתקן
- 29:31 - 32:58 : החרדה של הקהילה: הסבר שמחאת 2019 לא הייתה רק כעס של צעירים אלא חרדה של הורים שלא מסוגלים להגן על ילדיהם - תחושה שאתה לא יכול לתת לילד לצאת מהבית
- 32:58 - 38:01 : מיקרו-גזענות במערכת החינוך: דוגמאות קונקרטיות לגזענות יומיומית - מורה שלא נותנת לילדה אתיופית לענות, התלמידה שאומרת "כשהם רואים אותנו העיניים שלהם מרצדות", החזרה לאוניברסיטה כדי להבין ולשנות
- 38:01 - 41:51 : מכניקת הכוח הגזעני: הסבר על "שבריריות לבנה" ואיך אנשים לבנים מגיבים בפגיעות כשמצביעים על גזענות שלהם, יצירת רשימת הצדקות במקום התמודדות עם הביקורת
- 41:51 - 50:59 : עמדת כוח מבפנים המערכת: תיאור המחקר על מגוון והכללה באוניברסיטה שמעסיקה אותה, הפרדוקס של מדיניות "מקלה" שמסמנת קבוצות מגוון כנחותות תוך כדי טענה לעזרה להן, הסירוב להיכנס דרך "מהלכים מקלים" והעדפת הכניסה בכוח עצמי
- 50:59 - 51:05 : מסר של התנגדות ותקווה: החלטה לא להתייאש למרות הקשיים, התחייבות להמשיך למצוא דרכים, לעודד צעירים ולחשוף את "הפיקציה של המסננת" - "זה הבית שלנו, זה המקום שלנו"
22 דק
24000 מקשיבים
