פרק 3- כוח נשי מול סמכות גברית
האם אפשר לנצח את המשפט הגברי באמצעות מניין נשים? בפרק מרתק של הפודקאסט "משפט ותרבות", ד"ר שאולי שארף וד"ר יניב גולדברג מנתחים את ההצגה "מניין נשים", המבוססת על סיפור אמיתי, ובוחנים את המתח שבין מוסדות השיפוט הגבריים לבין נקודת מבט נשית. דרך דיון סוחף על פמיניזם, כוח ומערכת המשפט, הם מעלים שאלות נוקבות על האופן שבו העולם התרבותי שלנו משפיע על עשיית הצדק.
- 00:15 - 00:47 : פתיחה והצגת המנחים ומטרת הפודקאסט
- 00:47 - 02:32 : רקע ההצגה: סיפור חנה קשמן והגירוש מהקהילה החרדית
- 02:32 - 04:00 : מבנה ההצגה ומשמעות המניין הנשי מול בית הדין הגברי
- 04:00 - 05:17 : ניתוח דמותה של האם ועמדתה הבלתי מתפשרת
- 05:17 - 07:19 : דיון במאבק הכוח בין גברים לנשים בקהילה ובמשפט
- 07:19 - 09:41 : השוואה בין הפמיניזם הליברלי לתרבותי והביקורת על מניין הנשים
- 09:41 - 12:46 : דיון אישי על מניין נשים בהקשר דתי ועל חירות הבחירה
- 12:46 - 16:48 : ניתוח הפשרה בהצגה בין קבלת מוסדות גבריים לעיצובם מחדש
- 16:48 - 19:25 : הסבר הרקע הפדגוגי לקחת סטודנטים להצגה זו
- 19:25 - 21:43 : סיפור השופטת והשפעת התרבות על קבלת החלטות משפטיות
- 21:43 - 22:39 : סיכום על השפעת התרבות האישית של השופטים על הפסיקה
אנחנו מדברים פה על משפט ותרבות. אולי הוא התבייש שאימא שלו לא הביאה לו את הבגדים. בגלל זה, הוריד את הראש.
יכול להיות הכל. יכול להיות זה בדיוק העניין. אנחנו רגילים להסתכל על התרבות ככלי לביקורת המשפט, כלומר, לכלי עזר למערכת המשפט. אני רוצה לטעון שמשפט ותרבות הולכים זה לצד זה.
אני לא יכול לנתק את עולם המשפט. אני מסכים איתך, ולכן, לקראת סיום, רוצה לשאול שאלה מאוד חשובה. אם כך, יוצא שכל שופט יש לו את העולם התרבותי שלו, את עולם הערכים שלו, את החוויות שלו, את הטראומות שלו. האם יכול להיות מצב שכל שופט ישפוט בצורה שונה?
וודאי, אתה חושב שהשופטים יכולים להיות אובייקטיביים? דיברנו על משחקים בחצר האחורית. ההצגה השפיעה, בסופו של דבר, על התוצאה בעליון.
יש לנו לא מעט מקרים. השופט יכול להגיע, אתה אומר ששופטים הם בני אדם. הם עלולים לטעות, להיות מוטים או להיות מושפעים מגורמים חיצוניים. לכן, חשוב מאוד שיהיו מנגנוני בקרה ואיזונים כדי להבטיח את הצדק והיושר בהליכים המשפטיים.
יותר מזה, יותר מזה. לא רק ששופטים הם בני אדם, האמירה שההנחה שהייתה פעם מקובלת, כשהשופט יושב על כס המשפט, השופטת כמובן מנותקים לחלוטין מכל העולם התרבותי, החינוכי, מהחדשות שהם קרו קודם היא מגוחכת.
אז אנחנו צריכים לשאול כמה שאלות. קודם כל, אם אני בפריזמה צינית, אז כמובן אני מעודד את מי שהולך להיות עורך דין לנצל את החולשות של בני האדם, באשר הם לומדים. אנחנו לומדים טכניקות של תיאטרון, נכון? כדי לדעת איך לחקור, לדעת איך לבחון טקסטים ונקודה שנייה, וזה כמובן צריך לשמור את זה לדיון בפעם הבאה.
זה מה שאנחנו עושים כדי לאפשר לשופטים לרכוש תרבות. ואיזו תרבות, ואיזה שופטים תרבותיים היינו רוצים, כלומר, אני חושב שקודם כל צריך ללמד את השופטים להיות מודעים לדברים האלה. ואחרי שהם יהיו מודעים, אולי הם יצליחו קצת לנטרל.
ואז, אולי הם יהיו גם תרבותיים, אתה אומר. אבל זו שיחה לפעם אחרת. שיחה ארוכה ומקווה שמרתקת. תודה רבה, יניב. תודה רבה. שאולי, להתראות. להתראות.
כן, כן, אנחנו נסיים פה.