פרק 3- כשחילונית וחרדית מדברות על גיוס – כל השאלות עולות לשולחן

אה כן לא כי את אשת שיחה פנומנלית בדיוק דיברתי על זה עם שחר שיש לך יכולת סטוריטיילינג מטורפת

ככה נולדת?

לא יודעת נראה לי שגם הרבה דברים למדתי אבל לא למדת את זה?

 לא, לא למדתי הייתי בדרך אבל בעיקר אני אוהבת להקשיב באמת

זה באמת כלל בתקשורת

אז כאילו זה נשאר

זה לא רק כי את גם יודעת לסחוף שלום, היי

היי, שלום ריקי מה שלומך

מעולה מעולה

 כיף להיות פה איך עבר השבוע ארוך

ארוך ארוך אבל כיף להיות פה

 כן וואי היה כל כך מעניין איתך שבוע שעבר בעניין הזה הלכתי עם הרבה מחשבות

ויש לנו עוד חוב להשלים יאללה סיפרת לי על זה שאת עכשיו

 וואו אני מכניסה את עצמי לבעיה אבל סיפרתי על זה שאת מילואימניקית. נכון השנה האחרונה הייתה לא פשוטה

היית שם מלא כמה ימי מילואים עשית?

אני עדיין במילואים ארבע מאות ושבעים ומשהו לא אז כל הימים האלה את במילואים כן מאז השביעי לאוקטובר וואו כן

 אני חייבת לומר שבחוויה שלי זו זכות גדולה כי בטח בהתחלה להיות חלק מהעשייה ביטחונית זה נותן לך הרבה תחושת שייכות

את יכולה להרגיש בנוח בתוך הסיטואציה הזאת שיש לך חלק שאת בעשייה זה באמת היה זכות להיות חלק ושליחות מאוד גדולה איפשהו שהמלחמה הלכה והתמשכה בעוד חודש ועוד חודש הייתי בטוחה שזה לוקח חודשיים עשינו התערבות בין חודשיים לחודשיים וחצי סיים את זה גג גג גג נובמבר אמרנו מטורף אנחנו עדיין שם ממש

מה את עושה במילואים?

 היום אני משרתת ביחידה לשיתוף פעולה של חיל האוויר אני מתעסקת בכל מה שקשור בתקשורת בין הכוחות בשטח המתמרנים לבין חיל האוויר בהקשרי פצצות קרב פינוי פצועים דברים כאלה זה דורש הרבה שיח ותקשורת טובה כדי לתת להם סיוע צמוד

אז את יושבת בפועל בבסיס?

לא בחיל האוויר אני יושבת איתם עם האוגדות המתמרנות או החטיבות המתמרנות בעצם בקדמית של האוגדה ואני בעצם מקשרת עם חיל האוויר כל מה שקשור בתכנון של הדברים ובביצוע

 זה לא יומיום, אלא זה ברמת תכנון

לא לא זה יום יום דקה דקה תמיד יש נציג חיל האוויר שהוא בעצם מוציא תעשייה לפועל זה יכול להיות מאוד מאתגר לקחת שני עולמות מאוד רחוקים עולם התמרון והכוחות בקרקע ועולם האוויר שצריך לתת סיוע מאוד צמוד בין השטח קרקע אז אני צריכה להבין מה הצורך המבצעי איפה צריך את הפצצת קרב

האם היא קרובה מספיק רחוקה איך דואגים שהכוחות לא יהיו צמודים האמת שאני לא בטוחה עד כמה אני נכנסת לפירוט זה סופר מרתק האמת שזה סופר מרתק אבל כן אני מבינה שזה מורכב להיכנס לכל ההסברים

 זה מורכב זה היה מסע אני חושבת שגם למדנו והשתפרנו עם הזמן זה אחריות גדולה נכון

 וזה גם חוויה מוזרה הניתוק הזה זאת אומרת להיות כמה ימים שם ואז לחזור הביתה ואנחנו לא חודש במלחמה לא חודשיים אנחנו כבר שנה ומשהו

 אז איך לומדים איך עובדים?

לומדים לעשות את הניתוק המהיר הזה זאת אומרת להיות כמה שעות בתוך הקרון ולחוות את המציאות בתוך ג’בליה

ואז לחזור הביתה לענייני לנתק את החוויה כן זה משהו שאני חושבת שהרבה אנשים שהם בעשייה המבצעית מתמודדים איתם היום בחיל האוויר מתמודדים עם זה משהו שדיברו עליו עוד בלבנון השנייה שהייתה עולה לטיסה מפציץ באמצע לבנון חוזר לתל אביב לשתות בירה כאילו זה לא

וואו כמה אתגרים נדרשים מאיתנו בתקופה כל כך מורכבת הזאת כאילו

 לא חשבתי אף פעם על הרגע להיות בעומק של העשייה של כל לראות בעיניים לחוות לפחד להרגיש וישר להיזרק לחיים בבת אחת כן

ועם הזמן זה נהיה טבעי כאילו פתאום מוצאת את עצמך בנסיעה מאשקלון לרחובות כבר מתחילה לחשוב את המחשבות היומיומיות שלך

בראש שלי זה כאילו חיילים נלחמים אז הם על זה בתוך זה ממש בתוך הדבר הם במילואים הם מנותקים לגמרי ממה שקורה ואז חוזרים לתקופה כאילו תקופה לא יודעת שבוע שבוע לא יודעת איך להסתכל על זה אבל כאילו זמן צבא וזמן חיים ואת מדברת בכלל על משהו אחר על זמן צבא חיים

זה בעצם חלק ממי שאני היום זאת אומרת היום כבר מזה שנה וחודשיים מה שאני עושה אני מילואימניקית אני עצמאית אני סטודנטית וזה הכל ביחד בתוך זה גם ממש מעצב כדמות וזה אתגר אחר אני חושבת שזה אתגר אחר אגב אני לא שמה את עצמי במקום של הלוחמים אני בטוחה שהאתגר שלהם לא רואה את מה שאני חווה זה משהו שונה לגמרי

 אבל אני כאילו לא מצליחה נגיד להבין מאיפה יש ראש ללימודים כאילו איך את מצליחה להיות מרוכזת במשהו שנראה כזה מה זה מנותק עכשיו מה את לומדת אגב מנהל עסקים

תראי אני חושבת שבסוף גם הבחירה לחזור לחיים ולקיים חיים שגרתיים תוך כדי העשייה בצבא היא בחירה בחיים

ממש אבל כאילו איך אני באמת שואלת אני כאילו עסוקה בשנה ורבע האחרונות סביב משפחות החטופים וכאלה וכאילו אני מרגישה שאין לי סבלנות אני לא יכולה לשבת ולהקשיב פעם ממש אהבתי לשמוע הרצאות נגיד

אני מבינה מה את אומרת

יש לי ימים שאין לי עצבים לכלום ואני חוויתי חוויה לא טובה במשמרת ואני חוזרת ואני די מרוסקת זה לא קורה הרבה אני חייבת לימודים כי את לומדת לעשות את הניתוקים האלה מאוד מהר זאת יכולת נרכשת ושוב הלימודים הם גם באיזשהו מקום השגרה הלימודים העסק העשייה היומיומית היא הדרך לשקם, היא הדרך לחיות חיים כאילו לא הייתי רואה בוא נאמר שאחת הבחירות הכי טובות שקיבלתי ואני תמיד אומרת את זה לחברים זה להתחיל לימודים במלחמה התחלתי את הלימודים באוקטובר כשבשביעי לאוקטובר גויסתי ובסוף נובמבר אני חושבת שהתחלנו את הלימודים כי הם קצת נדחו במלחמה כן זו הייתה השנה הראשונה ואני חושבת שזאת הייתה בחירה מצוינת כי זה עזר לי להחזיר את השגרה בתוך המציאות הזאת

 וואו אלופה כאילו לא באמת אני לא מצליחה להבין איך? רק להתרכז עזבי כל הלילות זה זה נורא נורא קשה והמקצועיות השונה כאילו מדעי ההתנהגות ומנהל עסקים וצבא כרגע ולהיות עם לקוחות ולשווק

כאילו ממש אני חייבת לומר שאני עוד חיה מציאות מאפשרת זאת אומרת זה שאני יכולה להיות כמה ימים בבסיס ולחזור יש הרבה מילואימניקים שאני רוצה לומר את כולם ולהזדהות איתם שאלף הם לא מקבלים את התמיכה שאני מקבלת, בפרס נתנו פה מעל ומעבר לאנשי המילואים אני קיבלתי מתווה כן כסטודנטית מילואימניקית יש מתווה מילואים שהוא מותאם ומיוחד והוא בזום וזה פריבילגיה שאין לכל הסטודנטים

 רוב הסטודנטים שאני פוגשת במילואים לא מקבלים את ההקלות האלה והם צריכים לחזור הביתה שבוע או שבועיים לפני המבחן להשלים את הכל זה חוויה מאוד מאוד קשה ואגב אני חוויתי מהרבה חברים שלי שלומדים במקומות אחרים או לא משנה שיש גם פתאום את הקושי הזה לראות את מי שלא נושא בנטל את מי שחי על זה

אגב לא כיוונתי לחרדים לא כיוונתי לחרדים אבל אפרופו כן אגב יום אחד אני זוכרת בחברותא שהגעת למפגש באמצע באיחור היה מדהים ועשיתי לכם הפתעה כי דיברנו על זה שבאותו יום אני לא אגיע כל כך שמחנו שבאת וכאילו היה גם הרבה קושי בלדבר על זה כי עם כל האהבה שלי לצבא היה לי שירות משמעותי לא הייתי מחליפה דקה בשירות שלי לא במילואים ולא בסדיר אבל זה משהו שבאיזשהו מקום עיכב אותי מלהשיג דברים בבתים אחרים ואני זוכרת שפגשתי שם נשים בגילי שהן עם תואר שני ועם ילד ואמרתי אוקיי

ואת לומדת עכשיו לתואר ראשון?

אני לומדת לתואר ראשון אני השתחררתי רק לפני שלוש שנים מתוכם שנה וחצי כמעט אני במילואים וואלה אז כאילו זה דורש זה דורש משאב

כן כן כן לגמרי יש משמעויות למסלול חיים, אני זוכרת שגם הצגנו אחת את השנייה כאילו כל אחת הציגה את עצמה והמפגש הראשון זה עוד נפתח אני זוכרת וכל אחת מהחברותות המדהימות שהיו איתנו בפגישה סיפרה שזה נשים חרדיות ונשים וסטודנטיות חילוניות לצורך העניין מהקמפוס בפרס כאן

 נכון הנשים החרדיות הן לא מפרס רק החילוניות הן מפרס כן מן הסתם ואז החרדיות הציגו את עצמן וכל אחת הייתה מדהימה ומופלאה בדרכה מאוד מלומדת מאוד משכילה עם מקצוע מאוד מכובד

בגיל שלי ועם ילדים ועם ילדים ואז אני זוכרת שהרבה מהחילוניות אמרו וואו איזה יופי מרתק מדהים איך עושים את זה ואז אני אמרתי מודה באשמה

חבר’ה יש כאן איזה שלוש שנים שנתיים לנשים כן ולא אני עשיתי שלוש שנים שירות חובה מבחירה אבל בגדול זה שנתיים בסדר זה מספיק זה פער מספיק גדול אז יש פה שנתיים שהם פער

כן כן אני מסכימה איתך בוא נדבר לא יאללה בוא נדבר על זה טוב האמת היא שזה אחד הצבא זה אחד הנושאים או השירות הצבאי הוא אחד הנושאים הכבדים שכאילו מסתכלים על חרדים חילונים ומה שביניהם

זה אחד הפילים הכבדים שנמצאים בחדר והאמת שכאילו לדבר על זה עכשיו בתוך המלחמה בתוך כל הכאב זה כאילו צריך אומץ לדבר על זה אני ממש אומרת את האמת כי זה כבד וכאילו כל אחת מאיתנו סוחבת על הכתפיים את כל את כל המסע הרגשי.

וואו זה כבד אבל אנחנו בכל זאת נדבר אני לא באה לשכנע אף אחד בסדר זה כאילו אני כזה אני מקדימה את כל ההקדמות האלה אני מקדימה את כל ההקדמות האלה כי אני באמת מרגישה ברגע הזה שכל מה שהייתי מדברת עד לפני המלחמה על צבא זה דבר אחד וכשאני מדברת עכשיו כשיש לנו שם משמורות החיילים שלנו כל כך הרבה חיילים שנפלו וכל כך הרבה אנשים חיילים פצועים וכל כך הרבה נשות מילואים שמקריבות את החיים שלהם ומילואימניקיות ומילואימניקים שהחיים שלהם השתבשו לחלוטין

בא לי להגיד אין לי כוח להיכנס לנושא הכבד הזה אבל אנחנו נדבר כי זה פה וזה קיים אז אני רוצה להגיד שאני לא מייצגת אף אחד ואני לא באה לשכנע אף אחד אבל אולי אולי אולי אולי מזמינה לכמה דקות להקשיב רק למה עומד מעבר רק לסיפור שמאחורי הדברים ולא צריך להשתכנע בשום דבר בסדר זה כזה רגע

רגע רק להכיר אז הציפיות כן כן זהו אז אחרי שעשינו אותו אז אולי אני אסביר קצת קודם כל אני אגיד שכאמא חרדית לבחורים חרדים בנות זה לא בכלל אין מה לדבר אצלנו אבל רגע בחורים חרדים יש לי שלושה בחורים שיהיו בריאים אחד נשוי שניים עוד לא אבל תלמידי ישיבה שמה שהם עושים זה יושבים ולומדים וגם יוסי בעלי אברך יושב ולומד כל הזמן

: אז קודם כל הדבר הטבעי המסלול הטבעי שהיה עד עכשיו זה שחרדים לא הולכים לצבא זאת אפילו לא הייתה כזאת שאלה או זה חרדים לא הולכים לצבא כך לתוך הדבר הזה נולדנו וגדלנו וכך היה ואגב זה על פי חוק כלומר הם לא עריקים עכשיו החוק קצת השתנה והדברים נראים אחרת אבל בגדול הם לא עריקים שפורעי חוק שלא עושים את מה שצריך ובורחים אלא פשוט היה חוק שאפשר את תורתו אומנותו לאורך השנים האחרונות

אם אנחנו נסתכל אחורה ברי ההיסטוריה אז במקום המדינה חרדים התגייסו והיו חלק מהצבא

מה זה לאיזה תקופת זמן אנחנו מדברות כל המדינה מלחמת העצמאות חרדים לחמו במלחמת העצמאות

חרדים היו חלק ואם תיכנסי לבית כנסת הגדול בבני ברק יש שם גם שלטי הנצחה של חיילים חרדים שנפלו וזה היה חלק מזה שזה היה לפני הקמת המדינה זאת אומרת הם לא היו צבא הם היו חלק מהלחימה

גם בתחילת גם כשהתחיל הצבא היו חרדים, רק מה אני ממש רוצה לדבר בשיא הזהירות על צהל היקר באמת בשיא הזהירות אבל אני אגיד שאם קום המדינה היה ברור שפה בשכונה הזאת חייב שיהיה צבא וצבא טוב וחזק ועובד ואין הפוגה של רגע מהצורך הזה בצבא

אבל כשמו מי שבנה את המדינה הזאת הם אמרו רגע צבא זה כורח המציאות אבל זאת גם הזדמנות למשהו נוסף מעבר לצורך הביטחון יפה כור היתוך בוא ניצור כור היתוך ניקח את היהודי הגלותי, אגב זה לא היה רק בהיבט הדתי זה גם היה בהיבט המנטלי כן כל התרבויות שהביאו מכל מקום בוא ניקח את כל הקושי שיש לנו עם איך שנראה יהודי גלותי עם ההיבט התרבותי ובטח עם ההיבט הדתי את האתגר שיש בלייצר תרבות חדשה ותרבות ישראלית

 כן אבל עולם ישן עדין יסוד נחריב ונחריב את מה שהיה לא רלוונטי אנחנו רוצים לייצר פה משהו חדש ישראלי יפה בלורית חזק צעיר שזוף אחר

הרבה בושה ממה שהיה

עכשיו כל עוד זה קטע מנטלי זה בעיה וזה יצר הרבה הרבה קשיים ותסביחים שאנחנו אוכלים אותם עד היום אבל זה דבר אחד אבל כשאנחנו מדברים על קטע דתי בא האדם הדתי שומר תורה ומצוות ואומר רגע החרדי

כן אני רוצה להגיד האורתודוקס היום הצורה של החרדי הישראלי היא צורה שנוצרה פה בהוויה הישראלית בעולם החדש הישראלי שנוצר עם קום המדינה אבל רגע עם קום המדינה זה יהודי שומר תורה ומצוות הדוק תקראי לו לא משנה אדם שמחויב על מלא החרדי בסדר החרדי בא האדם החרדי ואומר, אלפיים שנות גולה אלפיים שנות גולה שמרתי על מי שאני בכל מקום שהייתי על הזהות היהודית הדתית שלי בכל מקום שבו הייתי בפולין ובאתיופיה וברוסיה ובמרוקו ובעיראק ובאמריקה ולא משנה איפה ושילמתי על זה מחירים כבדים

אינקוויזיציה ושילמנו לאורך כל ההיסטוריה שילמנו מחירים כבדים על עובדת היותינו על זה שלא התבוללנו על זה ששמרנו על הזהות היהודית הדתית שלנו על היותינו שומרי תורה ומצוות זה המהות שלנו הפער העצום בתפיסה היה שמה שהיה צריך בחול כדי לשמור אותם כיהודים את זה לא צריך

 זה היה מצוין כדי לשמור על זה מה ששימר אותה תראי זה פלא העם היהודי העובדה שאנחנו פה שאת ואני פה לא יודעת מה המוצא שלך ולא משנה גם אבל אבל העובדה שאנחנו יושבות פה היום זה בגלל שאיך אפשר להבין את זה בעולם שאנחנו מפוזרים עם מפוזר ומפורט ובכל מקום התורה אותה תורה והכללים אותם כללים

ובסוף אנחנו מצליחים לשמור על הזהות ולהגיע לפה יחד זה פלא שאין לתאר אותו בכלל פלא הקיום של העם אבל יש כאן משהו שאני חייבת לשאול את מדברת כאן על סכנת ההתבוללות ואני מסכימה איתה היא הייתה קיימת בגולה פה אנחנו מדברים על כור ריתוך כעם יהודי זאת אומרת לא רק סכנת התבוללות יש לנו שתי סכנות יש לנו סכנת התבוללות ויש לנו סכנת איבוד הזהות אני מחויבת אני אגיד את זה כזה כיהודית יהודייה שומרת תורה מצוות אני מאמינה שהתורה תורת אמת והתורה הרלוונטית גם שזה נראה לנו כאילו עולם אחר לגמרי התורה רלוונטית ואני מחויבת אף אחד לא פתר אותי אני לא קיבלתי אני לא קיבלתי פטור ממה שהסבא והסבתא והסבתא של הסבתא של הסבתא שלי שמרה אני לא קיבלתי פטור בשום שלב

קיבלתי הוראות יצרן אני הולכת איתם עד הסוף משתדלת לפחות אז בא היהודי החרדי והוא מגיע לצבא חלק צריך להגן על המדינה הזאת שורדי שואה חרדים וכאלה מגיעים לפה רוצים להיות לא שהם מסכימים להיות חלק הם רוצים להיות חלק הם הופכים להיות חלק ואז מבינים שלצבא יש עוד מטרה המטרה של כור היתוך וכשיש פה מטרה של כור היתוך אני בעצם מבינה וגם המספרים מלמדים את זה כן שאנשים דתיים נגיד לצורך העניין שעשו צבא כי זה חמישים אחוז מהדתיים הם מתחתנים בסוף הצבא כלומר מספרים מלמדים אותנו שיש משהו בתוך התהליך הכל כך מחבר הזה כי להיות בצבא אני מבינה בסוף זה להיות הכי הכי על מלא שיש אנחנו בתוך שליחות בתוך הטירוף של העשייה משהו נוצרה בעיה נוצרה בעיה דתית כשאנשים נכנסו דתיים ויצאו חילונים עשו שליחות זה לא ידענו בקום המדינה

נכון נכון

אבל שם זה התחיל איפה זה נולד את שואלת שם זה נולד שם במקום הזה שאנחנו לא יכולים לאבד את הזהות שלנו ואז הסיפור המפורסם עם החזון איש ועם בן גוריון לא תספרי לנו אותו

אוקיי אז הייתה פגישת פסגה של הרב חזון איש ובן גוריון הם נפגשו יחד והגיעו להחלטה של לאפשר

אז דיברו על ארבע מאות בחורים אז היו ארבע מאות בחורים לאפשר למי שתורתו אמנותו כי גם בן גוריון הבין שאנחנו כעם יהודים רוצים לשמר דיברנו על שמורת טבע בפרקים הקודמים לשמר את הדבר הזה של היהודי שומר תורה מצוות כי זה היה ברור שזה הולך להיאבד כאן אז גם בן גוריון הבין שצריך לשמר את הדבר הזה כי זה חלק מהמהות זה כאילו צריך לעשות את המוזיאון הדתי כאילו מה זה היהודי הדתי צריך לשמר את הדבר הזה וזה גם חלק מהכוח שלנו והוא הסכים לשמר את הדבר הזה לאפשר שניהם אני חושבת לא חלמו שזה יגיע למספרים שאנחנו מדברים עליהם היום

 זה בדיוק מה שבאתי להגיד שאנחנו תומכים את זה במספר מאוד קטן ומצומצם אז אוקיי יש כאן משהו סמלי נכון אנחנו נותנים סמלי אני חושבת שבן גוריון הסכים כי זה כאילו סמלי כן

גם אני כנראה הייתי מסכימה היום כי זה סמלי היום אנחנו כבר מדברים על כמה 15 אחוז מהאוכלוסייה

זה המון כן עוד לא עוד לא עוד לא אבל נראה לי 12 אחוז אבל בסדר מן הסתם עם הדמוגרפיה בדרך ל-15 אחוז מתישהו אבל כן היום המציאות השתנתה לגמרי והיו אני חושבת גם אם מסתכלים על ההיסטוריה של מה שכתוב בתנ”ך אנחנו רואים שאבנר למשל אבנר המקראי הוא היה גם כהן דת זאת לא המילה הוא היה ברחה לי המילה הוא היה שר הצבא הוא היה לצורך העניין הרמטכל אבל הוא גם היה ראש הסנהדרין כלומר הסמכות התורנית הכי גבוהה שיש וגם הסמכות הצבאית הכי גבוהה שיש, זאת אומרת שאנחנו מבינים שזה דווקא אולי זה לא סותר לא סותר ואפילו יש כאן מזה יותר

 אנחנו לומדים, מבחינתי אנחנו לומדים מהתורה הכל איך אני צריכה להתנהג היום ובתורה כתוב שכשאתה לפני שאתה יוצא למלחמה צריך לאסוף את החיילים שיוצאים למלחמה ויש מי שרק התחתן עכשיו חוזר הביתה ומי שבנה בית ולא חנכו כל מיני אנשים אבל מי עוד יחזור הביתה וממה הוא מפחד מעבירות שבידו כלומר אנחנו לומדים משם שבתפיסה מי צריך ללכת לצבא דווקא מישהו מחזיק את עצמו כיותר צדיק כי זה יוסיף לו זכויות רוחניות הוא יכול ללכת לעשות את העבודה הפיזית של לחימה כלומר בהפוך על הפוך אנחנו רואים שאם אני מסתכלת בתורה דווקא מי שעסוק בתורה ושומר תורה מצוות הוא זה שצריך לרוץ ראשון להילחם פה במדינת ישראל נוצרה מציאות אחרת כי הבינו שהצבא סותר את התפיסה התורנית הוא בעייתי מהבחינה הזאת והחברה החרדית מוכנה לשלם הרבה מחירים

ם זה אומר סותר את כאילו לא כל כך הבנתי זה לא נכון מה שאני אומרת אבל אם נגיד יש אופציה שאני נכנסת חרדית ויוצאת חילונית אז אני בבעיה אבל יש גם לא כולם יש הרבה אופציות

 אבל המספרים וזה תלוי יחידה וזה תלוי איזה חברה אני נחשפת אליה

 אנחנו גם יודעים שהצבא רוצה להיות כור היתוך

 אנחנו כבר לא שם היום נכון

אני מדברת על קום המדינה שגם היו ארבע מאות תלמידים וזה בסדר היום אנחנו במקומות אחרים אז אני שואלת איך היום החברה החרדית מסבירה את זה מה היום ההצדקה

אז שוב זה אותה הצדקה שהצבא הוא לא מקום מותאם מבחינה דתית לחברה החרדית

זה דבר אחד דיבור נוסף זה שבעצם יש חיילות שונים גם בצבא אנחנו מבינים שבצבא צריך שיהיה גם גלי צהל בסדר וזה שאנשים שלא משרתים בפועל ובצבא יש הרבה תפקידי תחזוקה שהם לא תפקידי לוחמה וגם אותם צריך ואנחנו מאמינים שכמו בכל דבר בחיים צריך לעשות השתדלות פיזית מעשית חומרית וצריך שתהיה השתדלות רוחנית ושתיהן לא סותרות אחת לשנייה ושתיהן לא יכולות ללכת בלי השנייה אני לא יכול ללכת בכביש ככה ולהגיד אלוהים ישמור עליי לא אני חייבת מבחינה הלכתית ונשמרתם לנפשותיכם מאוד מאוד כאילו התורה מזהירה אותי אז למה היום חרדים לא ממלאים את התפקידים האלה בצבא?

אז רגע אז רגע יש כל מיני תפקידים צבא מורכב זה ארגון שלם של תפקידים אז יש כל מיני תפקידים ויש גם תפקיד של לימוד תורה כלומר גם התפקיד הרוחני הוא תפקיד אני רוצה להגיד לך שהבחורים שלי זה לא כאילו כולם רגע סליחה זה קשה לדבר בתקופה הזאת אבל באמת לא יש כאלה

אני יודעת שיותר קשה להיות בצבא ולשכב על הרצפה ולהילחם בפחד מוות של מחבלים בסדר ומה שהם רואים ומה שהם חווים אבל אני אגיד שגם לשבת ללמוד תורה היום שלהם מתחיל בשבע בבוקר יש הפסקת צהריים והוא מסתיים בעשר וחצי בלילה כל יום בחורים צעירים נכון נכון נכון לא אבל רגע להגיד שזאת השקעה של חיים גם גלי צהל לא נמצאים במלחמת קיום הם נמצאים כמו שעכשיו אנחנו מדברות וזה נורא נחמד

 ועדיין הם עושים צבא אבל הם עושים צבא כן

 את בעצמך אמרת שאין כאן או או שאתה יכול להיות גם צדיק יראי השם גם להגן על המדינה נכון?

 לא אבל רגע אני רוצה אמונה אבל גם להיות בצבא

 לא אז אמרנו אחד יש פה היבט שזה עלול לפגוע מבחינה דתית

צריך לפתור את זה צריך לפתור את זה והיום מנסים לעשות מעשים לפתור את זה כדי שהחרדים שרוצים לעשות צבא זה לא יקרה מהר זה לא יקרה כל כך מהר זה תהליך וזה עבודה אני חושבת אני אגיד רגע את דעתי כן זה לא זה דעתי שמי שלא יושב ולמד תורה צריך למצוא את הדרך לעשות צבא, הצבא צריך לאפשר לו להישאר חרדי ולעשות מסלול ולעשות צבא אז טיעון אחד זה טיעון שהצבא צריך להתאים לאפשר אורח חיים דתי

צריך לאפשר את זה זה דבר אחד הדבר השני יש חיילות שונים צריך להיות גם חייל לומדי תורה כל הזמן שיהיה על המשמר גם את הדבר הזה זה כמובן לא יכול להיות בהתקפות זה לא יכול להיות פטור גורף לחברה שלמה אבל צריך להבין שכמו שיש תחזוקה יש גם ערך כמדינה יהודית יש גם ערך ללימוד תורה בתוך הדבר הזה למי שרוצה אני לא אומרת שלא אני אומרת שבמספרים זה פשוט לא

 מסכימה

וגם אני חושבת שצריך להבין שזה דורש שני מאמצים זה לא רק הצבא צריך להתאים את עצמו, החרדים גם צריכים לבוא ולתת את היד ולהגיד שנייה אנחנו רטומים

ז פה אנחנו נכנס לשאלה פוליטית ולשאלה חברתית ולשאלה רבנית שאין לי הכתפיים הרחבות מספיק בשביל לתת את המענה אבל אין ספק שהשנה האחרונה, את חושבת שהיא קצת עזרה?

כן יש גיוס של חרדים יותר ממה שהיה בעבר בוודאי ויותר ממה שהצבא יכול לקלוט בנקודת זמן הנוכחית הזאת גם אבל גם הצבא יצטרך לעשות מהלכים משמעותיים וגם אנחנו כחברה נצטרך ללמוד איפה אנחנו יכולים לתת את מה שאנחנו יכולים בלי לאבד את מי שאנחנו

זה נושא מורכב זה נושא קרוב זה כאילו אני אגב אני גם חייבת להגיד אם זה לא פוליטי פוליטיקלי קורקט לגמרי בתוך חילונית ששנייה היה לי שירות מדהים והוא ייצב את מי שאני מה שאני לא הייתי משנה ממנו דקה אמרתי את זה כבר בפודקאסט הזה אבל אם הייתה לי את האלטרנטיבה לא להתגייס לא בטוחה שהייתי מתגייסת

נכון תמיד תמיד אומרים את הדבר הזה כאילו שזה כזה תודה שהזכרת לי

תארי לך שהצבא היה צבא חרדי על מלא ומי שהיה נותן את ההוראות היו תפיסת העולם שהייתה מעצבת את הצבא הייתה תפיסת עולם תורנית ואת לא היית חייבת להתגייס והאם היית מתגייסת שאלה שאלה זאת המציאות כמו שאנחנו חווים אותה היום הצבא הוא מרוחק מבחינה תרבותית דתית מאיתנו מאוד מאוד וזאת גם כשהוא יתקרב וגם כשתהיו יחידות מותאמות במאה אחוז לחרדים ואתם תוכלו להתגייס מבלי לוותר על אמונה

אז גם אז אני מאמינה שהשינוי יהיה קשה כי שינוי כמו כל שינוי הוא קשה ובטח שאנחנו מדברים כן בטח שאנחנו מדברים גם על בחירה שהיא לא קלה ללכת לסכן את החיים שלי שחייתי עד היום לא כן

אני חושבת שזה לא הסיפור של החברה החרדית את יודעת אני לא חושבת שהסיפור הוא המחירים וההקרבה זה לא זה לא סיפור של נוחות כי את יכולה להסתכל על החיים של החברה החרדית ולהבין שהבחירה היא לא בחירה של באמת

זה משהו מעניין לומר אני היום כשאני מכירה אתכם קצת יותר אני יכולה להגיד את זה ולדאוג לעצמי

קודם כל הבחור הישיבה יושבים לומדים אמרתי לך מ שבע בבוקר עד עשר וחצי בלילה כל יום כל היום כאילו כל החיים זה לא קל אני לא יודעת אם הייתי מצליחה לעשות את זה אני אומרת את האמת על עצמי לא בטוחה שהייתי מצליחה לעשות את זה

שוב זה לא להיבחן ולא כלום זאת בחירה אבל רגע להגיד שזה לא בחירה בחיי נוחות והילד היותר גדול שהוא נשוי והוא יושב ולומד בכלל ויש לו כבר תינוקת ועול של להחזיק בית על הראש זה לא כאילו זה חיים שאת לוקחת בהם אחריות מתוך איזושהי תודעת שליחות אחרת בסדר ואמונה כן הבסיס הוא לא בסיס של לא בא לי להיות חלק לא בא לי לתרום לא בא לי לתת אפשר להגיד שהחברה החרדית היא החברה עם אחוזי ההתנגדות הכי גבוהים שיש בחברה הישראלית במלחמה הזאת בענק זה נראה לי בשורה ובזקה וזה לא מספיק זה לא זה ואם יש צורך למסד כן אנחנו צריכים אנחנו כבר ילדים גדולים בוא נגיד דיברנו על ההתחלה ועבר הרבה מאוד זמן מאז ואנחנו ילדים גדולים גדולים וצריך למצוא את הדרך איך אני זוכרת שבתחילת המלחמה אני באופן אישי הייתי המון המון המון עדיין עם משפחות החטופים

אמרתי לילדים שלי אני במילואים אני לא יודעת מאיפה הבאתי את המשפט הזה אמרתי יש מלחמה

חד משמעית של אני חושבת שמה שאת עשית זה שירות ללא ספק לא פחות חשוב ממי שעושה מילואים

כן וכאילו וזה לא קשור לכלום נכון זה לא קשור יש לי מלא חברות שמתנדבות בבתי חולים שונים

הרצון הוא הרצון לתת ולהיות חלק זה ברור שזה שם רק צריך למצוא את הדרך להבין איך זה לא איך זה בכל זאת מתכתב

לגמרי גם צריך אני חושבת ההידברות הזאת שהיא מאוד קשה היום מאוד קשה מאוד קשה היום אני לא נכנסת בכלל ממקומות פוליטיים זה לא המטרה שלנו זה לא מה שאנחנו מחפשות אבל זה שאין לנו את היכולת הידברות הבריאה הזאת את התקשורת זה מקשה עלנו למצוא פתרון כן

זה גם באמת קשה אני גם חושבת כאילו נגיד על מי שצופה וכאילו מלא דברים עולים וזה

 אני אוהבת לדבר הנושא הזה הוא טעון עכשיו הוא לא זה לא שכאילו את כזה מסתכלת מהצד וכן וצריך לדבר על מה שצריך לתקן אנחנו לא אנחנו בתוך מלחמה אנחנו בתוך עכשיו ברגע הזה ברגע הזה החיילים שלנו נלחמים אגב היו הרבה חרדים שבחרו ברגע הזה גם לקחת חלק נכון נכון צריך להגיד גם את זה

נכון נכון אבל אבל זאת באמת שאלה ואנחנו נידרש אליה בעזרת השם שתיגמר כבר המלחמה הזאת ונדבר פה רגוע צריך לעשות חושבים על מה ואיך אבל ולצאת מנקודת הנחה שרוצים שינוי

שני הצדדים זה את אמרת

אנחנו רוצים, רוצים שוויון אתם רוצים הם מבינים שאנחנו כבר אנחנו רוצים מדינה חזקה ועומדת על הרגליים כמו כולם ואנחנו גם רוצים לעשות ואנחנו רוצים להיות חלק

גב אני לא חושבת שרק להילחם זה חלק

נכון

 להתנדב במקומות כאלה ואחרים זה חלק כאילו שירות לאומי זה דבר מדהים לא פחות משירות למשל צריך למצוא את הפתרונות שיאפשרו לכולם לקחת חלק וגם צריך לאפשר למי שחרדי שלא לומד למצוא את הדרך שלו לתרום לתרום למדינה בלי להיפגע דתית

חד משמעית ואני חושבת שגם אפשר שנייה להגיד זה לא חייב להיות שירות צבאי זה יכול להיות תרומה למדינה גם בתוך החברה החרדית זו תרומה

בסדר אני מסכימה אני מסכימה

זהו

וכולם היו מדהימים כמו ריקי פשוט כל הזמן אבל יש הרבה יש הרבה

אני בטוחה אני לא מכירה מספיק

 יש המון המון המון עשייה המון עשייה והמון התנדבות והמון זה שוב זה לא ממוסד לפעמים אני אומרת כאילו יאללה בוא נסדר את זה כי זה כי זה יש הרבה דברים שכבר קורים אבל לא יודעים על זה כי זה לא ממוסד אבל זה לא רק בשביל שידעו זה גם בשבילי כי כשאת אמרת בתחילת הפודקאסט הזה שאת בחרת לעשות קודם כל זה שעשית מילואים שאת עושה מילואים בתקופה הזאת זה מה שנותן לך את השפיות בתוך הטירוף אני חייבת להגיד לך ברמה האישית אני הרגשתי שלקח לי שבוע וחצי כדי למצוא את הדרך לא חשבתי לעשות זה רק הלכתי לחבק בכיכר החטופים וזה משאיר לפודקאסט אחר מה קרה מאז אבל אני הרגשתי שזה מה שנתן לי את השפיות היכולת שלי לעשות משהו

זה מה שנתן לי את השפיות אז אני חושבת שכולנו צריכים למצוא את הדרך רוצים רוצים לתת רוצים להיות חלק כיף לשמוע את זה אבל הלוואי שנזכה לעשות דברים טובים

וואו כרגיל מאי מעניין לדבר איתך היה לי תענוג

תודה תודה תודה לכולם