הדוקטור שהפך לסטודנט: הכירו את מוטי גרוס

תואר ראשון במשפטים הוא תואר שרוב הלומדים בו הם צעירים השואפים להתחיל קריירה משפטית. אך בין הסטודנטים הצעירים במרכז האקדמי פרס ניתן למצוא תופעות מיוחדות. ד”ר מוטי גרוס הוא בדיוק תופעה שכזו

יש לו תואר ראשון בכלכלה מהאוניברסיטה העברית, תואר שני במנהל עסקים מבוסטון ותואר שלישי בכלכלה ופיננסים מאוקספורד. הוא מכהן כדירקטור בחברות ציבוריות, שימש בתפקידי מנכ”ל, הוא מרצה באוניברסיטאות ומכללות, מייעץ לחברות המובילות במשק ואפילו מילא את מקומו של ראש עיריית ערד למשך שנה. אז מה גרם למוטי גרוס ללמוד תואר ראשון במשפטים באמצע החיים?

“משפטים זה לא רק תחום עיסוק או מקצוע. זו שפה”

מוטי, נשמע שאין לך רגע לנשום. מה פתאום ללמוד משפטים?

“תמיד רציתי ללמוד משפטים. אף פעם לא מצאתי לזה זמן. בשנת 2012 נוצר לי איזשהו חלון הזדמנויות מבחינת העבודה. החלון נוצר לפני שהתחלנו בהקמתה של חברת דוטס ננו, חברה ישראלית הנסחרת באוסטרליה ומייצרת חומרי ננו. כיועץ אסטרטגי ועסקי, אני יודע כמה חשוב לנצל טיימינג נכון וללכת על דברים בלי לחשוש. כך התחלתי בלימודים. אני מאוד שמח שעשיתי את הצעד הזה, הלימודים נתנו לי הרבה”.

אבל בקריירה שלך השתפשפת בכל מה שקשור בדיני חוזים ורכש. עוד היה לך מה ללמוד?

“נכון, עבדתי הרבה מול עורכי דין ברמה העסקית, החברתית והאישית, ואכן למדתי הרבה. אבל הרגשתי שאני לא דובר את השפה שעורכי הדין דוברים. משפטים זה לא רק מקצוע או תחום עיסוק. זוהי ממש שפה. ככל שנכנסתי לתפקידים בכירים יותר הכוללים העמקה בנושאים הניהוליים, הרגשתי שאני צריך להשקיע הרבה זמן ומאמץ כדי להסביר לעורך הדין מה בדיוק אני רוצה. ידעתי שעם לימודי משפטים והכרת השפה המשפטית אוכל לתקשר עם עורכי דין ביעילות רבה יותר”.

ולימודי המשפטים אכן השיגו את המטרה הזו?

“בהחלט. אני מכיר לעומק מושגים משפטיים, מתנהל בקלות רבה יותר מול עורכי דין ויכול להשיג מטרות באופן יעיל יותר. היה לי גם חשוב להכיר את החוקים. לדעת מה אפשר ומה לא. הלימודים עזרו לי בתפעול המערך ההסכמי בחברות, ובניהול משא ומתן יעיל יותר. לימודי המשפטים לא עזרו לי רק בעבודה אלא גם בחיים האישיים. גם אם לא מתעסקים בעריכת דין, הרי בכל יום כמעט אנחנו נתקלים במסמכים משפטיים”.

תואר ראשון במשפטים לאקדמאים: להשאיר את כל האופציות פתוחות

יש לך תארים מתקדמים בכלכלה ובמנהל עסקים ואתה מרצה בעצמך. יכולת ללמוד ישר תואר שני במשפטים. למה בחרת ללמוד תואר ראשון?

“סיבה אחת היא שרציתי להתחיל מהתחלה, להכיר את התמונה השלמה והרחבה. רציתי להכיר את התחום המשפטי הרחב: הדין הפלילי, דיני נזיקין, תחום שבו המרצה שאולי שארף נתן בסיס חזק. אני מאמין שחשוב לעשות כל דבר ברצינות. אני עובד עם חברות ציבוריות והלימודים נתנו לי המון ידע בתפעול ובניהול חברות ציבוריות”.

ומה הסיבה הנוספת?

“הסיבה השנייה היא שרציתי שתהיה לי האופציה, במידה שארצה, להיות גם עורך דין, דבר שניתן לביצוע רק עם לימודי תואר ראשון במשפטים. בינתיים אין לי תוכנית לממש זאת, אבל שוב, כמתעסק באסטרטגיה, אני חושב קדימה ומשאיר את כל האופציות פתוחות”.

כמרצה, איך היה לחוות שוב את המקום של סטודנט לתואר ראשון?

“לקח לי קצת זמן להיכנס לעניינים אבל נהניתי מאוד מהלימודים. כפי שבעבודה אני נדרש לעיתים לקרוא וללמוד נושא, כך התייחסתי גם ללימודים. הייתי קורא את כל הסילבוס שקיבלנו בתחילת הסמסטר. עם הסטודנטים היה לי נחמד מאוד, לא הרגשתי שמתייחסים אליי כאל עוף מוזר. עזר לכך מאוד שהיו לא מעט סטודנטים בגילי כך שלא למדתי רק עם חבר’ה אחרי טיול או אחרי צבא”.

ואיך היה מול המרצים? בכל זאת, סטודנט שהוא דוקטור…

“כן, היו מרצים שהרגישו קצת מאוימים ממני, למרות שלא באמת הייתה להם סיבה. אני מעריך מאוד את המרצים ולמדתי מהם הרבה מאוד. ידעתי שרמת המרצים בפרס היא גבוהה. כאסטרטג טוב, עשיתי מחקר לפני שבחרתי בפרס וראיתי שמרצים רבים הם מובילים בתחומם. בשטח ראיתי שהמרצים הם לא רק בעלי ידע בתחומם, אלא עושים מעל ומעבר ונותנים לסטודנטים כל מה שהם צריכים ואפילו יותר”.

“כדי להגיע להישגים משמעותיים – חייבים להעז”

יש לך טיפים לתת לסטודנטים למשפטים?

“לקחת את הלימודים ברצינות, כמו כל דבר אחר בחיים שבוחרים לעשות. להפוך את הרצינות להרגל, לעבוד בצורה יעילה שתביא לביצוע העבודה בצורה טובה וגם להשלמתה במהירות. בנוסף, אני ממליץ לסטודנטים לא לוותר על להגיע לכיתה. בכיתה יש התדיינות שמפרה ונותנת עומק לחומר הלימוד”.

כמי שעבר כמה דברים בחיים: מה לעשות כשהלימודים מציבים אתגרים?

“הלימודים אכן מציבים אתגרים ואפילו קשיים. אל תראו בהם מכשולים אלא הזדמנויות. כל דבר שקורה לנו, גם כזה שנראה שלילי, אפשר למנף”.

קל להגיד.

“אני יכול לתת דוגמה: היה לי בעבר שותף לא ישר שמעל בכספים והשאיר אותי עם חובות. כתוצאה מזה סגרתי את העסק אך האמנתי שהכול לטובה. זה עזר לי מאוד לעבור את המשבר ולהגיע בסוף לאן שהגעתי. כדי להגיע להישגים משמעותיים צריך להעז, אבל בשיקול דעת”.

לסיום: מה הלאה? איפה אתה רואה את עצמך בהמשך?

“משחק גולף, שט על יאכטה ומשחק עם הנכדים. וברצינות: אני שותף בחמש חברות ציבוריות, העוסקות באיתור טכנולוגיות אוניברסיטאיות שיש בהן פוטנציאל מסחרי. יש לי אחזקות בכל מיני חברות ואני מכניס את האלמנט המשפטי כל יום ובכל דבר. פתחתי גם חברה קטנה שנקראת ליגאנומיקס בע”מ, חברה המשלבת בדיוק את כל ההכשרות והלימודים, כולל לימודי המשפטים שלי במרכז האקדמי פרס. החברה עושה חישובים אקטואריים, חישובים לתביעת נזק. התחום הוא בדיוק נקודת ההשקה בין היותי כלכלן לבין בוגר תואר במשפטים”.

לפעמים אנחנו מתלוננים עד כמה אין לנו זמן ושאנחנו לא מספיקים שום דבר. ד”ר מוטי גרוס הוא הוכחה לכך שזה רק עניין של החלטה. גם דוקטור ומנכ”ל עסוק במיוחד יכול להפוך שוב להיות סטודנט לתואר ראשון ולהפוך את הלימודים להזדמנות שתמנף אותו גבוה עוד יותר. כך נראית השראה.

 

החובש שזכה לצל”ש: “נתנו לי צ’אנס להמשיך בחיים והחלטתי לעשות עם זה משהו”