הינה שלושה דברים שמשותפים למוטה גור, קובי חן ויבגני פרחיה: שלושתם סטודנטים לשעבר בחוג למשפטים במרכז האקדמי פרס, שלושתם למדו באותה כיתה ושלושתם, שימו לב, הקימו יחד משרד עורכי דין מייד עם סיום בחינות ההסמכה.
אז איך הופכים מחברים לספסל הלימודים לשותפים בעולם העסקים? מה לדעתם האופי הנדרש לעורך דין כדי להקים משרד עו”ד עצמאי כבר בתחילת הקריירה? ומה הקשר בין החיים האמיתיים לחיים הסטודנטיאליים? תפסנו את השלושה לשיחה על המעבר החד מספסל הלימודים לבית המשפט.
“חוזים אפשר להפר – אמון לא”
“במהלך התואר היינו מכרים קרובים, ואחרי ההתמחות היחסים בינינו התהדקו עד שהגענו להחלטה משותפת להקים יחד משרד”, מספר יבגני ומוסיף: “עסק כזה מצריך המון משמעת עצמית, רצינות וכימיה. חוזים אפשר להפר, אמון לא. לכן, רק כשהיינו משוכנעים שזה יכול לעבוד – החלטנו לאחד כוחות ולרוץ יחד בכל הכוח. בהמשך צירפנו אלינו חבר נוסף, שותף רביעי, עורך דין יאן ברנדר. מהר מאוד הבנו שהשלם גדול מסך חלקיו ושאנחנו פשוט טובים יחד. מאז אנחנו ממש כמו משפחה”.
“העבודה מגוונת: יום עבודה אחד לא דומה לשני”
עם הרבה אופטימיות וגם לא מעט כישרון, הקימו השלושה את משרדם הראשון, שעם הזמן נוספו לו עוד שני סניפים – בבאר שבע ובערד. בכולם עוסקים בתחום המשפט האזרחי-מסחרי ובתחומי הליטיגציה, מקרקעין, חוזים, דיני עבודה, לשון הרע, חדלות פירעון, משפחה ועוד. ארבעת השותפים הנמרצים עובדים עם שני עורכי דין נוספים, ונוסף על כך מחזיקים גם מתמחה וטרום מתמחה.
“תחומי ההתמחות שלנו מחולקים בין שלושת המשרדים, והעבודה מאוד מגוונת”, מספר קובי ומוסיף כי “יום עבודה אחד ממש לא דומה לשני”. כשאנחנו מבקשים לשמוע על תיק מעניין שיצא להם לעבוד עליו, שלושתם עונים פה אחד: “עתירה מנהלית שהגשנו כנגד שירות בתי הסוהר והשר לביטחון פנים, במקרה שבו סירבו לאשר לקצין מצטיין תפקיד של מפקד בית סוהר. זו הייתה אחת הסוגיות המשפטיות הקשות שנאלצנו להתמודד איתן”.
“אם המרצים מסוגלים – גם אנחנו מסוגלים”
הלימודים במרכז האקדמי פרס מוכוונים לא רק למתן מעטפת רחבה של ידע אקדמי, אלא גם ליישום מעשי בשטח. הגישה הפרקטית משולבת עם הלימודים התיאורטיים במגוון דרכים: קליניקות משפטיות מעשיות, “תואר פלוס” המעניק לימודי תעודה כמו מגשר או דירקטור, מרצים שבמקביל לעשייה האקדמית שלהם גם מנהלים פרקטיקות משפטיות מצליחות ועוד. ואכן, הגישה המעשית סייעה לשותפים בהקמת המשרד, כפי שהם ממהרים להסביר.
“הקליניקות המשפטיות בהחלט תרמו לתחושת העשייה והלמידה”, משתף קובי. “ובכלל, במרכז האקדמי פרס יש אנושיות ומקצועיות שקשה למצוא במוסדות אחרים. יש שם צוות מרצים מוכשר, צעיר ומקצועי מאוד, שעזר גם לי במהלך ההתמחות ומעבר לשעות הלימודים. במידה רבה, זה אחד הדברים שדחפו אותנו לפתוח משרד כבר בתחילת הדרך – אם הם מסוגלים, גם אנחנו מסוגלים”.
מוטה, שהגיע ללימודים במרכז האקדמי פרס לאחר שלמד תואר אחר באוניברסיטה, מחדד את היתרונות של גישה ישירה למרצים: “כשהייתי סטודנט באוניברסיטה, הרגשתי כמו טיפה קטנה בים הגדול. היה קשה מאוד להגיע למרצים. הלימודים במרכז האקדמי פרס שונים מאוד בהרבה מובנים, והעיקרי שבהם הוא היחס האישי והליווי הצמוד. כסטודנטים ידענו שאנחנו יכולים תמיד לפנות למרצים ולמתרגלים אם מתעוררת בעיה, ושהם תמיד יהיו קשובים ונגישים ויגישו לנו סיוע. הלימודים במרכז האקדמי פרס אכן מכוונים לפרקטיקה, ומשמשים מקפצה חשובה בסיום התואר”.
יבגני מוסיף ואומר: “מדובר במכללה שבאמת מתאמצת לתת כלים פרקטיים, אבל צריך לזכור שהחיים האמיתיים מתחילים אחרי הלימודים”.
“בבית המשפט אין מועד ב'”
עבודה במשרד עורכי דין פרטי היא ללא ספק החלום הרטוב של רבים מבוגרי לימודי משפטים, אך רבים מהם מוותרים עליה בשלבים הראשונים של הקריירה המשפטית. מה נדרש כדי להתחיל להגשים את החלום כבר בתחילת הדרך? יבגני ממליץ להצטייד ב”נחישות, התמדה, אמונה ביכולות ושאיפה למצוינות”. מוטה מוסיף את התבלינים הסודיים שלו: “לדעת לשלב את החזון האישי שיש כמעט לכל עורך דין עם חזון המשרד, וליצור משהו גדול יותר יחד. כשכל שותף תורם את חלקו, אפשר להגיע להישגים מרשימים מאוד”.
כל השותפים מסכימים שיש להתכונן לכך שהדרך לא הולכת להיות קלה. “היא מהירה מאוד, תזזיתית, מלאה בעלויות ובמורדות, וחשוב מאוד לסגל לעצמך את היכולת להתאושש בקלות ולהתחיל מחדש”.
כאשר אנחנו מבקשים מעורכי הדין להצביע על הנקודות שבהן מורגש ההבדל בין העולם התיאורטי של הלימודים לבין העולם שבחוץ, אנחנו מקבלים מספר זוויות הסתכלות מעניינות.
“הלימודים במרכז האקדמי פרס מכוונים לפרקטיקה, אך עדיין מדובר בתיאוריה ומבינים את זה כשעומדים בפועל בפני בית המשפט”, אומר יבגני ומוסיף: “בעולם ה’אמיתי’, גם כשיש נתונים ראייתיים ומשפטיים מסוימים שצריכים עקרונית להוביל לתוצאה מסוימת, בפועל התוצאה עשויה להיות הפוכה לחלוטין מזו שלמדת בתיאוריה, כי השיקולים הם שונים. זה עלול לבלבל”.
מוטה מוסיף: “בעיניי, הקושי הגדול ביותר טמון בעובדה שבלימודים אתה יכול לתקן עד אינסוף – ובעולם האמיתי לא. סטודנט יכול לגשת למועד ב’, לגשת לקורס חוזר או לשפר את ציון המטלה, אך בבית המשפט טעות עלולה לעלות בגורלו של התיק, שמאחוריו עומד אדם שסומך עליך”. יבגני מחדד: “זה נכון. להיות עורך דין זה לא רק לעסוק במשפטים, אלא לספק תוצאה ללקוח. כשהולכים לרופא, לא ממש אכפת לנו מה המרכיבים של התרופה הניתנת – אנחנו רוצים להיות בריאים וסומכים על הרופא. גם בשדה המשפטי, האדם המגיע לעורך דין לא ממש רוצה להאזין להתפלפלות משפטית ולא באמת מעניין אותו כמה אתם שולטים בדיני חברות או במשפט עברי – הוא רוצה לקבל תוצאה”.
ומה קורה אם התוצאה אינה כפי שהלקוח ציפה? גם לזה צריך להסתגל, כפי שמבהיר מוטה: “אני חושב שהסוד הוא לקבל את העובדה שאי אפשר לנצח כל הזמן, אבל כן צריך לעשות כל מה שאפשר כדי ללמוד לעומק את התיק, לעבוד קשה בשביל הלקוח ולעשות כל מה שאפשר כדי לנצח עבורו. במקרה של הפסד, צריך לנתח את הייצוג וליישם את המסקנות כדי לא לשגות בפעם הבאה. הכי חשוב זה לעמוד שוב על הרגליים”.
חמש שנים מהיום
בעוד חמש שנים מהיום, כך מקווים השותפים, הם יהפכו להיות פירמת עורכי דין ידועה ומשגשגת, המציעה מקומות עבודה למתמחים ולעורכי דין צעירים: “חשוב לנו לעזור לבוגרים צעירים להשתלב בתחום הקשוח הזה ולהקנות להם מהידע ומהניסיון שלנו”, אומר קובי. “אנחנו חושבים שההשקעה במתמחים ובעורכי דין צעירים היא נדבך חשוב בהצלחה של משרד”, ממשיך מוטה. “הם רעננים, יש להם המון אמביציה וזו לגמרי הפריה הדדית”.
אתם לומדים משפטים במרכז האקדמי פרס? יש מצב שכדאי לכם להגיש בקשת התמחות למשרד של מוטה, קובי ויבגני כבר עכשיו. אנחנו כבר יכולים לראות את התור מכאן.
מנהל הרכש של קבוצת כלמוביל, אסף ארביב, חולק איתנו טיפים לקריירה שאפשר להתאהב בה
