מערכת הבריאות היא אחד הגופים הגדולים והמורכבים בישראל. היא מעסיקה כחצי מיליון עובדים, יותר ממספר תושבי תל אביב ופי עשרה ממספר עובדי גוגל. הצוות הרפואי מהווה כשליש מהעובדים במערכת הבריאות והוא עוסק ברפואה, בסיעוד, במקצועות פרא-רפואיים ועוד. עובדי המערכת הרפואית עוברים הכשרה בסיסית לתפקידם ולאחר מכן עוברים השתלמויות והתמחויות בנושאים ספציפיים שמקנים להם יכולות בשני צירים מרכזיים: מקצועי וניהולי. הציר המקצועי מרחיב את היכולת לתת עזרה רפואית נקודתית והציר הניהולי, מנהל מערכות בריאות, מקנה כלים ניהוליים. ידע וכישורים ניהוליים נחוצים ביותר לאורך כל שדרת התפקידים המקצועית במערכות מורכבות. מיפוי התפקידים במערכת מורכב במיוחד מכיוון שלכל מערכת רפואית – קופת חולים, בית חולים או מרפאת שיניים – יש מערכת נפרדת של תפקידים ודרגות, שלא תמיד חופפים להכשרות ולהסמכות הממשלתיות הקיימות. מונחון זה מגדיר כמה מהמקצועות הנפוצים והמעניינים בתחום הרפואי, שאותם פוגש מי שעוסק בתחום של מנהל מערכות בריאות.
1. אח אחראי
אח אחראי עובד במוסד רפואי גדול ומופקד על פעולות אדמיניסטרטיביות וטיפוליות שאינן נופלות בתחום אחריותם הישירה של שאר האחים. במוסדות גדולים כמו בתי חולים ישנו אח אחראי משמרת שאחראי על מחלקה או מעבדה ואח אחראי כללי שמופקד על כל המוסד. בבתי חולים יש גם אח אחראי חדרי ניתוח שנותן מענה ממוקד לצרכים של כל צוותי חדרי הניתוח. בעבודה השוטפת במוסדות רפואיים גדולים צצים לעיתים קרובות אתגרים טיפוליים ואדמיניסטרטיביים מסדר גודל קטן עד בינוני שאינם נופלים באחריותו הישירה של אף אחד מאנשי הצוות כגון תיאום בין מחלקות, העברה של ציוד רפואי ממקום למקום תוך תיאום בין כל הגורמים שמופקדים על הציוד ועוד. האחים האחראיים מספקים גמישות למערכת בכך שהם לוקחים על עצמם את הטיפול באתגרים אלה.
2. אח בקהילה
אח בקהילה הוא אח שעובד במרפאה מקומית. במרפאה מקומית יש צרכים אחרים מבבתי חולים או במוסדות סיעודיים. אח בקהילה מקדיש תשומת לב מיוחדת למניעה ולהדרכה, ותפקידו כולל יותר פעולות של מיון, אבחון וטיפול נקודתי בבעיות רפואיות ופחות פעולות של עזרה לחולים בפעולות יום-יומיות כמו הלבשה והיגיינה ביחס לתפקידי האחים במחלקות בבתי החולים. האחים בקהילה מוכרים לנו ממוסדות רפואיים שמשפחות פונות אליהם לטיפול באופן שוטף כמו המרפאה השכונתית או העירונית, מרכזי בריאות האישה והתפתחות הילד וטיפת חלב. האחים במקומות אלו מבצעים בדיקות שגרתיות, ממיינים את הפונים למרפאה, קובעים סדרי עדיפויות בטיפול, מחסנים ומבצעים הליכים טיפוליים פשוטים לאחר אבחון או בהוראת הרופא.
3. אח מוסמך
אח מוסמך הוא אח שקיבל הכשרה מעשית מקיפה. בעבר היו נפוצות כמה דרגות של הכשרה אחים מעשיים היו לומדים לימודי תעודה מקוצרים ועוזרים לאחים האחרים בתפקידים שעיקרם תפעולי, אחים מוסמכים קיבלו יותר הרשאות לביצוע הליכים רפואיים ואחים אקדמאים היו מי שלמדו גם תכנים מחקריים וקיבלו תואר ראשון. כיום רוב האחים מתחילים את הקריירה המקצועית כאחים מוסמכים אקדמאים. אח מוסמך אחראי על כל הטיפול הנוסף בחולה מעבר לעבודת הרופאים: טיפול רפואי שגרתי, הדרכה, שמירה על סביבה נעימה והיגיינית, מענה רגשי ועוד. לרוב, אחים שונים אחראים על היבטים שונים של הטיפול בחולה.
4. אח ראשי
האחים במוסדות רפואיים לא מרוכזים במחלקה מסוימת אלא מפוזרים בכל המחלקות. האח הראשי הוא מעין “אחראי מחלקת סיעוד” של המוסד כולו. לפעמים נקרא התפקיד “מנהל סיעוד”. אח ראשי הוא המנהל של כל פעולות האחים במוסד רפואי מסוים. האח הראשי אחראי על ניהול כוח האדם – העסקה, הדרכה והכשרה, תמיכה, מענה מקצועי, מעקב ופיטורין במידת הצורך. האח הראשי מתווה את מדיניות הסיעוד המוסדית ומשתתף, לרוב, בישיבות של הנהלת המוסד. לעיתים המונח “אח ראשי” מתייחס לאחריות על הסיעוד במחלקה אחת בתוך המוסד הרפואי. ישנם מוסדות רפואיים שיש בהם אח ראשי שמתחתיו אחים ראשיים בעלי אחריות מוגדרת על חלקים מהמוסד או מפעולות הסיעוד.
5. טכנאי מקצועי
טכנאי ציוד רפואי אחראי על תקינות מכשור הרפואי במוסד רפואי או על הפעלתו. לרוב, טכנאי רפואי יעסוק בתמיכה טכנית ובהפעלה של מכשיר אחד, כמו למשל טכנאי רנטגן, או יקבל הכשרה כללית של טכנאי מכשור רפואי. ישנם טכנאי ציוד רפואי שעובדים עבור חברות ציוד רפואי כמשווקים, מטמיעים או מתקינים של מכשור רפואי.
6. לבורנט
לבורנט, בעברית: “עובד מעבדה”, עובד במעבדה במוסדות רפואיים. להבדיל ממעבדות אקדמיות, עסקיות או לימודיות, עובדי מעבדה רפואית נדרשים להסמכה ולבחינות ייעודיות לקבלת תעודת מעבדן רפואי. הלבורנט עובד באחת ממעבדות המוסד הרפואי כמו למשל בנק הדם, ביוכימיה, המטולוגיה, גנטיקה ועוד. המפגש של רוב הלבורנטים עם קהל הפונים לשירותי הרפואה מצומצם.
7. מזכיר רפואי
מזכירי בתי החולים, המרפאות והמוסדות הרפואיים השונים נדרשים לכישורים של מזכירים בשוק העסקי ונוסף לכך דרוש להם ידע בנהלי הטיפול והמנגנון הרפואי. בניגוד למזכירים בתחומים אחרים, במקרה של מזכירות רפואית נושא הפנייה הוא שלומו ורווחתו של האדם הפונה עצמו ובכך הטיפול של המזכירים הרפואיים בפונים אליהם הוא חלק בלתי נפרד מכלל הטיפול הרפואי הניתן למבקשי השירות.
8. מנהל אדמיניסטרטיבי
לצד ההנהלה המקצועית של מוסדות רפואיים פועלת הנהלה אדמיניסטרטיבית שאחראית על כל הצדדים התפעוליים של המוסד ועל נוהלי המקום. במוסדות קטנים המנהל האדמיניסטרטיבי אחראי על כל היבטי התפעול: כוח אדם, רכש, תחזוקה ועוד. במוסדות גדולים ישנם מנהלים אדמיניסטרטיביים לכל אחד מהתחומים הללו.
9. מנהל רכש ולוגיסטיקה
מנהל רכש ולוגיסטיקה הוא אחד התפקידים החשובים בניהול האדמיניסטרטיבי של מוסדות גדולים ובכללם המוסדות הרפואיים. תפקיד מנהל הרכש הוא לרכוש למוסד את הציוד הדרוש להפעלתו. המנהל אחראי על כל הליך הרכישה, החל מניסוח מכרזים, דרך מפגש עם ספקים ומשא ומתן ועד לרכישה ולשינוע של הסחורה למקומה. מנהל הלוגיסטיקה אחראי על מלאי הציוד של המוסד הרפואי. הוא אחראי למצוא לו שטחי אכסון מתאימים ולהוביל אותו למקומות שבהם משתמשים בו. יש לשים לב שכשמדובר בציוד מוסדי מדובר על ציוד מגוון מאוד: מכשור רפואי, תרופות, ציוד משרדי או צי הרכב של המוסד, כולם נכללים באחריותו של מנהל הלוגיסטיקה, כאשר לעיתים קרובות הוא מופקד על עובדים רבים שלכל אחד מהם תחום אחריות משלו.
10. רופא
הרופא הוא התפקיד העומד בליבת העשייה הרפואית בישראל. הרופא הוא זה שמאבחן מחלות ומצבים רפואיים, מורה על הטיפול הנדרש ועוקב אחרי ביצועו. חלק מהרופאים מאיישים גם תפקידים ניהוליים במערכת הבריאות. בפועל, רופאים עובדים במערכת הבריאות במגוון תפקידים ומקומות עבודה: חלקם כרופאים בבתי חולים ממשלתיים ופרטיים ובמרכזים גריאטריים ושיקומיים וחלקם כרופאים בקהילה: בקופות חולים ובמרפאות פרטיות. חלק מהרופאים מועסקים על ידי ארגונים שונים, למשל רופאים העוסקים ברפואת ספורט, ברפואה תעסוקתית, ברפואה משפטית ועוד.
11. רופא מתמחה
התמחות היא שלב נוסף בהכשרה הרפואית. רופא מתמחה הוא רופא כללי שסיים את הכשרתו הרפואית ואת הסטאז’, וממשיך למסלול התמחות באחד ממקצועות הבסיס שהוגדרו על ידי משרד הבריאות (ויש יותר מ-30 מקצועות בסיס כאלה, כמו רפואת ילדים, מחלות עיניים וכירורגיה כללית). בתום תקופה של ארבע עד שבע שנים, ולאחר שיעבור בחינות הכשרה, הרופא יקבל תעודה של רופא מומחה. חלק מהמומחים ממשיכים לתת-התמחות בתחומם. אחת ההתמחויות שהוגדרה על ידי משרד הבריאות היא “מנהל רפואי”.
12. מנהל רפואי
המנהל הרפואי עומד בראש הפירמידה של ארגונים רפואיים, החל משלב התכנון האסטרטגי של יעדי הארגון הרפואי, דרך תכנון המבנה הארגוני להגשמת יעדים אלה, וכלה בקביעת הנהלים, התפקידים, המדרג הניהולי והנהגת העובדים להגשמת היעדים. המנהל הרפואי הוא גם זה שאחראי לוודא שביצועי הארגון מתאימים למטרות שהוגדרו לו, תוך בקרה ניהולית ורפואית שלו. כדי להתקבל לתוכנית התמחות של מנהל רפואי יש להיות בעל תואר רופא מומחה או בעל תואר שני רלוונטי דוגמת ניהול רפואי, מנהל מערכות בריאות, בריאות הציבור במגמת ניהול רפואי וכדומה.
13. סניטר
סניטר הוא עובד המוסד הרפואי שאינו מבצע תפקידים רפואיים. תפקידי הסניטר משתנים ממוסד למוסד ומתפקיד לתפקיד והם כוללים בדרך כלל לפחות אחד מן התפקידים הבאים: שינוע מטופלים על גבי מיטות או כיסאות גלגלים ממקום למקום בתוך המוסד הרפואי, ליווי מטופלים או ניקיון והובלת ציוד בתוך בית החולים.
14. תועמלן רפואי
תועמלן רפואי הוא משווק של תרופות וציוד רפואי. בגלל שמדובר בציוד רגיש על התועמלן הרפואי להיות בקיא בתחומי הרפואה הקשורים לתחום עיסוקו: ביולוגיה ופרמקולוגיה, על מנת להסביר על המוצרים, על השימוש המומלץ בהם ועל השלכות הטיפול. בישראל ובמדינות אחרות בעולם ישנם כללים נוקשים המגבילים את עבודתו של התועמלן הרפואי. לתועמלן הרפואי אסור לחלק טובות הנאה לאנשי הצוות הרפואי שלהם הוא משווק את מוצריו ואף אסור לו להיפגש עם רופאים לפגישות עבודה אישיות. כתוצאה מכך, עיקר שיווק התרופות והציוד הרפואי נעשה בכנסים ייעודיים.
