כשל שוק נרטיבי - דיסאינפורמציה, אמון ויזמות בישראל בעידן של משברים מתמשכים

בעידן של משברים ביטחוניים וגאופוליטיים מתמשכים, מידע אינו פועל עוד כרקע ניטרלי לפעילות כלכלית, אלא ככוח פעיל המעצב תפיסות סיכון, אמון ויכולת פעולה. בהקשר הישראלי, המאופיין באי-ודאות מתמשכת, המרחב הדיגיטלי הפך לזירה מרכזית שבה נבנים נרטיבים ציבוריים המשפיעים על האופן שבו יחידים, ארגונים ומוסדות מפרשים את המציאות הכלכלית ופועלים בתוכה. נייר עמדה זה מציע לראות בדיסאינפורמציה ובנרטיבים קונספירטיביים גורם מערכתי בעל השפעה ישירה על חוסן כלכלי, יזמות וחדשנות, ולא רק תופעה תקשורתית או תודעתית.

בעוד השיח הכלכלי נוטה להתמקד בהשפעות מוחשיות של משבר כגון פגיעה בשרשראות אספקה, תעסוקה והשקעות, בתקופות חירום מתרחש תהליך מקביל של הצפה נרטיבית בקונספירציות ובמידע כוזב. תהליך זה מערער את התשתית התודעתית שעליה נשענים מנגנוני השוק, ובהם הערכת סיכונים, אמון בין שחקנים ויכולת לתאם ציפיות ולפעול לטווח ארוך. כאשר נרטיבים דומיננטיים מחליפים מידע אמין כבסיס לפעולה, נפגעת יכולת התפקוד של המערכת הכלכלית. בפרט, נפגעת נכונותם של יזמים ליטול סיכונים, לחשוף רעיונות חדשים ולהיכנס לשיתופי פעולה עתירי אי-ודאות, מה שמוביל לזהירות יתר, להשהיית השקעות ולפגיעה בחדשנות, גם כאשר מדדים מאקרו כלכליים נותרים יציבים.

בהקשר זה מוצע המושג כשל שוק נרטיבי לתיאור מצב שבו מרחב המידע אינו מאפשר תיאום כלכלי אפקטיבי אלא פוגע בו. מושג זה מרחיב את ספרות כשלי השוק הקלאסית אל ממד הסיפור, הפרשנות והרגש, כמשתנים כלכליים פעילים המשפיעים על אמון וקבלת החלטות. מדובר בכשל שוק משום שהמידע, שאמור להפחית אי-ודאות ולתמוך בהחלטות מושכלות, מייצר בפועל עיוות מערכתי המשבש את מנגנוני השוק. כשל זה אינו נובע מהיעדר מידע, אלא דווקא משפע נרטיבי המפעיל מנגנונים רגשיים ותודעתיים באופן שמחליש את יכולת הפעולה הכלכלית ופוגע ביכולת לייצר תיאום, שיתופי פעולה וציפיות משותפות לאורך זמן.

מחקר אמפירי שערכתי בשיתוף עם ד"ר אלירן סולודוחה וד"ר גיתית בר און, אשר בחן תכני "פייק ניוז" שנאספו באמצעות מיזם "פייק ריפורטר" בשלושת החודשים הראשונים של מלחמת השבעה באוקטובר 2023, מצא כי נרטיבים כוזבים אינם מופיעים באופן אקראי, אלא מתארגנים סביב דפוסים פונקציונליים עקביים. דפוסים אלה זוהו באמצעות ניתוח איכותני שיטתי של מאות דיווחים מתויגים. נרטיבים אלה נוטים לפשט מצבים מורכבים ולהציע הסברים חד משמעיים לאירועים עמומים. הם מגבירים קיטוב, מעוררים רגשות עזים כגון פחד, כעס וחרדה המחזקים מעורבות והפצה, שוחקים אמון במוסדות ציבוריים, כלכליים ומדעיים, ומציעים תסריטי פעולה צרכניים, אזרחיים או פוליטיים המכוונים התנהגות בפועל.

המחקר מציע לבחון נרטיבים קונספירטיביים לא לפי מידת אמיתותם או שיעורי האמונה בהם, אלא לפי הדפוסים התודעתיים והרגשיים החוזרים שהם מפעילים. במחקר זיהינו שישה סוגים מרכזיים של תפקוד נרטיבי, הכוללים יצירת בהירות קוגניטיבית, חיזוק זהות קבוצתית, דרמטיזציה ועוררות רגשית, שחיקת אמון במוסדות, התמודדות רגשית והכוונת התנהגות. פונקציות אלו פועלות כמשאבי משמעות זמינים במיוחד בתנאי אי-ודאות, איום ועמימות. כאשר פונקציות נרטיביות אלה פועלות בהיקף רחב ובאופן מצטבר, הן חורגות מהשפעה תודעתית נקודתית והופכות למנגנון המשנה את תנאי הפעולה של השוק. בכלכלה הישראלית, הנשענת במידה רבה על יזמות, השקעות הון סיכון ופעילות בתנאי אי-ודאות, מדובר באיום מצטבר על החוסן הכלכלי והלאומי.

לפיכך, נדרש להרחיב את תפיסת החוסן הכלכלי כך שתכלול גם חוסן נרטיבי ותודעתי, שמטרתו לשמר אמון קוגניטיבי ורגשי בתנאי עומס מידע ואי־ודאות מתמשכת. חוסן זה מחייב הרחבה של ארגז הכלים הכלכלי מעבר למדיניות פיסקלית ורגולטורית, ומתבסס על היכולת לזהות מוקדם נרטיבים מסוכנים, להבין את הפונקציות שהם ממלאים, ולשמר אמון במערכות מידע ובמוסדות לאורך זמן. בהקשר זה נפתחת זירה יזמית חדשה של פיתוח כלים טכנולוגיים לניהול אמון דיגיטלי, לניטור דפוסים נרטיביים ולחיזוק חוסן קוגניטיבי ורגשי של יזמים, משקיעים וצרכנים.

יזמות בישראל בעידן הנוכחי מחייבת יכולת לנהל אי־ודאות ציבורית באמצעות יזמות נרטיבית, תחום משלים המשלב טכנולוגיה, ניתוח נרטיבי והבנה פסיכו־חברתית לשם יצירת יציבות תודעתית בתנאי משבר. יזמות נרטיבית אינה רק מנגנון הגנה מפני דיסאינפורמציה, אלא מנוע צמיחה חדש שיכול לחזק את החוסן הכלכלי. נדרשת מדיניות ציבורית משלימה הכוללת שילוב של חוסן נרטיבי בתוכניות רשות החדשנות, תמריצים לסטארט אפים העוסקים בדיסאינפורמציה, אמון ובינה מלאכותית אחראית, וכן שילוב הכשרה נרטיבית ותודעתית במסלולי הכשרת יזמים. בכך יכולה ישראל לתרגם ניסיון מצטבר בהתמודדות עם משבר לפיתוח פתרונות יישומיים בתחום החוסן הכלכלי והתודעתי.

הכותבת היא ד"ר ענת תודר אלון, סגנית ראש החוג למנהל עסקים, המרכז האקדמי פרס.