תיקון כלכלי או אזהרה מערכתית? קריאה ביקורתית בדוחות ההיי-טק הישראלי

ראשית שנת 2026 מציבה את הכלכלה הישראלית בצומת דרכים. לאחר תקופה ארוכה של טלטלה פורסמו דוחות רבים המציגים תמונה אופטימית: על פי דוח רשות החדשנות לשנת 2025, חברות הטכנולוגיה הישראליות גייסו 10.6 מיליארד דולר ב-2024, בעוד ש-2025 נרשמה, על פי דוחPwC Israel כשנת שיא באקזיטים עם שווי כולל של 58.8 מיליארד דולר - קפיצה של 340% לעומת השנה הקודמת. זו השנה השנייה בגודלה בהיסטוריה הישראלית. דוחות אלה משפיעים במידה רבה על האופן שבו מקבלי החלטות והציבור מפרשים את מצבה של הכלכלה הישראלית ואת רמת הסיכון שבה. המסר העולה מרוב הדוחות דומה: לאחר שנות השיא החריגות (2021-2022) נרשם תיקון טבעי וחזרה לרמות פעילות של 2018-2020. התמונה המאקרו-כלכלית נתפסת כסבירה ואף מרגיעה.

אולם קריאה כזו מחמיצה את הסיפור החשוב באמת. הנתונים המאקרו-כלכליים מתארים את הפעילות הקיימת, אך אינם חושפים את השינויים המתרחשים בשכבות העמוקות של מערכת החדשנות, שם מתקבלות ההחלטות שמעצבות את עתיד הענף. מרבית עסקאות האקזיט המשמעותיות של 2025 משקפות חברות שהוקמו לפני חמש עד עשר שנים Wiz .הוקמה ב־2020, Armis ב־2015, וחברת CyberArk ב־1999. ההצלחה המסחררת שאנחנו רואים בדוחות היום משקפת פירות של השקעות עבר. ומה לגבי פירות העתיד? כפי שעולה מדוח רשות החדשנות לשנת 2025, מספר הסטארטאפים החדשים המוקמים בישראל צנח ב-64% בעשור: מ-1,404 חברות חדשות ב-2014 ל-505 בלבד ב-2024. מדובר במגמה רב-שנתית מתמשכת שהחלה עוד ב-2014. במקביל, ההשקעות בסבבים הקטנים, מתחת ל-10 מיליון דולר, המאפיינים שלבי seed וpre-seed צנחו ב-59% בשנתיים: מ-2.2 מיליארד דולר ב-2022 ל-0.9 מיליארד ב-2024. בעוד שגם בארה"ב ובאירופה נרשמה ירידה בהשקעות מוקדמות באותה תקופה, הירידה בישראל חדה משמעותית.  נתוני רשות החדשנות מראים שבארה"ב הירידה עמדה על כ-23%, ובאירופה על כ-40%, לעומת 59% בישראל.

מדובר בסימני אזהרה מוקדמים. כל סטארטאפ שלא נוסד ב-2024 הוא חברה פוטנציאלית שלא תגיע לאקזיט ב-2030. כל מיליארד דולר שלא הושקע בשלב seed ב-2023 הוא דור חסר של חברות צומחות בעוד חמש שנים. גם דפוסי האקזיטים מעוררים דאגה. דוח PwC Israel לשנת 2025 מראה ש-22 חברות שהוקמו בשלוש השנים האחרונות נמכרו ב-2025, לעומת 8 ב-2024. מדובר בחברות שנמכרו לאחר שלוש עד חמש שנות פעילות, מוקדם משמעותית ממחזור החיים הטבעי של חברה טכנולוגית. בנטרול עסקתWiz , גודל העסקה הממוצעת צנח ב-40%. חברות צעירות נמכרות מהר, לא בגלל הצלחה מהירה אלא בגלל היעדר אלטרנטיבה.

הפגיעה העמוקה יותר מתרחשת אף מוקדם מכך. דוח רשות החדשנות לשנת 2025 מראה שיותר מ-80% מהיזמים הישראליים בוחרים כיום להתאגד בארה"ב, לעומת כ-20% ב-2022. זו החלטה על מיקום נכסים, קניין רוחני, מוקד מחקר ופיתוח ובסופו של דבר איפה ישולמו המיסים. כפי שהתריע  אדם פישר, שותף ב- :Bessemer Venture Partners "אנחנו גונבים מיסים מהדור הבא, מהילדים והנכדים שלנו, מבלי לשים לב". במקביל, דוח IATI מדצמבר 2025 מצביע על כך ש-53% מהחברות הרב-לאומיות כמו Microsoft ו Google- בישראל חוו עלייה בבקשות relocation לחו"ל מצד עובדים במהלך המלחמה. חברות אלו היו אחראיות לכ-80% מעסקאות ה M&A-בישראל בחמש השנים האחרונות. ברמת הפרט, מדובר בהחלטות רציונליות. יזמים פועלים בסביבה המאופיינת באי ודאות ביטחונית, רגולטורית וגאופוליטית, ובהקשר זה בחירה להמתין, למכור מוקדם או לפעול מחוץ לישראל היא לעיתים החלטה סבירה. אולם כאשר החלטות אלה מצטברות, המחיר הוא מערכתי ולאומי. פחות סטארט-אפים פירושם פחות חברות צומחות, פחות עומק טכנולוגי ופחות מקומות עבודה איכותיים עשור מהיום.

הסיכון המרכזי להיי-טק הישראלי אינו קריסה מיידית אלא אובדן שקט והאטת הקטר המרכזי של המשק. משום שהנתונים הקיימים עדיין נראים סבירים, קל להתעלם ממנו. אך מדיניות כלכלית אחראית אינה יכולה להסתפק בפרשנות מרגיעה. כפי שמדווח בדו"ח רשות החדשנות מ2025, התעסוקה בהיי-טק קפואה מאז 2023 עם גידול של פחות מ-2% בשנה והכלכלה כולה נפגעת. אם ישראל תמשיך להישען על הצלחות שנוצרו בעשור הקודם מבלי להשקיע באופן יזום בדור הבא של החברות, היא עלולה להתעורר באיחור ולגלות שמנוע הצמיחה שלה נשחק. השקעה בשלבי ההתחלה, הרחבת התשתיות היזמיות מעבר למרכז הארץ, והעמקת ההשתתפות ביזמות טכנולוגית של אוכלוסיות ואזורים נוספים אינן צעדי רווחה אלא תנאי בסיס לחוסן כלכלי ארוך טווח.

בסופו של דבר דוחות יכולים להרגיע, אך כלכלה נבנית מהחלטות. בחירה להסתכל רק על מה שכבר קיים יוצרת תחושת יציבות. בחירה להביט גם על מה שאינו נולד עדיין חושפת את הסיכון האמיתי. לא משום שהמשבר כבר כאן, אלא משום שעדיין ניתן למנוע אותו.

הכותבת היא שיר אלקיים לוצאטו, חברת סגל בתכנית לתואר שני במנהל עסקים (MBA) ,המרכז האקדמי פרס.