בעידן המהפכה הטכנולוגית, גובר העניין של מנהלות ומנהלים בכל המגזרים בבחינת ההטמעה של כלים ויכולות של בינה מלאכותית (AI) לשיפור הביצועים של הארגונים שלהם.

מצד אחד, הטמעה זהירה ושקולה של AI יכולה להביא לעלייה בפריון והתייעלות בתהליך הייצור תוך צמצום בהוצאות. מאידך, הטמעה מהירה עלולה להעביר מוקדם מדי למערכות אוטומטיות פונקציות עסקיות שהחלטות הגורם האנושי, למשל המנהלים, מהותיות בהן.

במחקר זה, ביקשו הכותבים להתמקד  בהיבטים אנליטיים ואמפיריים של תהליך האימוץ של בינה מלאכותית בתחום המרכזי של משאבי האנוש. על פי הממצאים האמפיריים שיוצגו בהמשך, המתייחסים לסקרים בקרב מנהלות ומנהלי משאבי אנוש בעולם ובישראל, תהליך ההטמעה מתקדם באופן איטי והדרגתי, בעוצמות דומות בישראל לאלה בחו"ל, תוך דגש משמעותי בתחומי הגיוס ומיון של עובדים.

לסיכום, בינה מלאכותית בניהול משאבי אנוש נמצאת כיום בשלב ביניים: בין פוטנציאל עצום לבין יישום חלקי וזהיר.

קראו עוד על מחקרם של פרופ' ליעד ברקת-בוימל, פרופ' ליאו ליידרמן, ד"ר שלומית קמינקא, הילה פרץ ותמר שפירא

במאמר המצורף>>