יזמות כמנוע צמיחה או כמנגנון משעתק פערים?

בעשור האחרון ביססה מדינת ישראל את תוכניות ההאצה הממשלתיות כאחד המנגנונים המרכזיים לקידום יזמות טכנולוגית, לחיזוק הצמיחה הכלכלית ולהרחבת הפעילות מעבר למרכז הארץ גם לפריפריה הגיאוגרפית והחברתית. תוכניות אלו נועדו לתמוך במיזמים צעירים בשלבים מוקדמים באמצעות הפחתת אי-ודאות והנגשת ידע, ליווי ורשתות מקצועיות במטרה לשפר את סיכויי הישרדותם. עם זאת, חרף השקעה ציבורית רחבת היקף, שאלת האפקטיביות ארוכת הטווח של מדיניות ביחס  לתוכניות האצה נותרה פתוחה ובמרכזה השאלה עבור מי ובאילו תנאים היא אכן אפקטיבית? מחקר אודות 400 מיזמים בהובלת 583 יזמים ויזמיות שופך אור ומספק תמונה מורכבת משדמיינו.

נייר עמדה זה נכתב על בסיס מחקר אמפירי רחב היקף של לד"ר אלירן סולודוחה, ראש תחום חקר היזמות, המרכז האקדמי פרס, שיר אלקיים לוצאטו, חוקרת ומרצה בתחום היזמות הטכנולוגית, אסטרטגיה וחדשנות, המרכז האקדמי פרס, וד"ר גרניט אלמוג-ברקת בשיתוף עם יחידת המחקר בסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים, במשרד הכלכלה בהובלת ד"ר ניר בן אהרון.

המחקר עוקב אחר אחת מתוכניות היזמות הגדולות בעולם במימון ממשלתי, כשנתיים מסיום התוכנית ב-39 אקסלרטורים שונים ברחבי המדינה. הממצאים מצביעים על שיעור הישרדות כולל של 34.5% בלבד. באופן מפתיע, לא נמצא הבדל בשיעור ההישרדות של מיזמים בהובלת צוותים לעומת מיזמים בהובלת יחידים. ממצא זה מערער את ההנחה הרווחת בספרות ובמדיניות שלפיה הובלת מיזם על ידי צוות מהווה יתרון מבני מובנה. אולם, כאשר בוחנים את מבנה המייסדים בחלוקה למגדר וגיאוגרפיה, הנתונים חושפים פרדוקס מרתק: יזמיות המובילות לבדן מיזמים מציגות שיעור הישרדות נמוך במיוחד (15.9%), בהשוואה ליזמים יחידים (36.6%). אולם, כאשר יזמיות פועלות בצוותים מעורבים באזורי פריפריה, שיעור ההישרדות זינק ל- 45% מהמיזמים. ממצאים אלו מצביעים על שונות מובהקת בשיעורי ההישרדות בהתאם למבנה המייסדים ולמיקום הגיאוגרפי של המיזם. ממצאים אלה מציבים תמונה מורכבת ביחס ליזמות נשית ובאופן ספציפי, למבנה הצוות היזמי.. פער זה מדגיש כי עצם הנוכחות הנשית אינה פועלת באופן אחיד בכל הקשרים, וכי השפעתה כרוכה במבנה המייסדים ובתנאי הסביבה שבהם פועל המיזם.

ברמה הלאומית, מדיניות האצה אחידה עשויה לייצר תוצאות שונות ואף מנוגדות, באזורים שונים ובהרכבים שונים של צוותים יזמיים שונים. כאשר אותה מדיניות מיושמת ללא התאמה להקשר, היא אינה בהכרח מחזקת חוסן כלכלי, אלא לעיתים מיטיבה בעיקר עם יזמים ומיזמים הפועלים ממילא בתנאים מיטביים.  יתרה מכך, מראיונות עומק איכותניים שנערכו גם כן במסגרת המחקר הנוכחי, עולה כי גם כאשר מיזמים אינם שורדים, מתקיים אפקט משני משמעותי ברמת היזם עצמו. יזמים דיווחו על שינוי בתפיסתם העצמית, על רכישת ארגז כלים יזמי ועל פיתוח מיומנויות שאותן הטמיעו במיזמים חדשים שהקימו בהמשך או בתפקידים הבאים שלקחו על עצמם. . ממצא זה מצביע על תרומה שאינה נמדדת אך ורק במבחן התוצאה המתייחס למדדי הישרדות מיזמית, אלא מציעה מדד נוסף שלו ערך כלכלי וחברתי מצטבר בטווח הארוך. במובן זה, תוכניות ההאצה פועלות גם כמנגנון להשבחת הון אנושי, תרומה שאינה משתקפת במדדי הישרדות קצרי טווח אך מציעה מדד נוסף  הנושא ערך כלכלי וחברתי מצטבר ארוך טווח.

על רקע ממצאים אלו, עולה הצורך בשינוי פרדיגמטי במדיניות התמיכה ביזמות בישראל.
ראשית, יש מקום לחשיבה דיפרנציאלית בתכנון ובהפעלת תוכניות האצה. מיזמים בפריפריה זקוקים לחיזוק עמוק יותר של משאבים פנימיים, לליווי מתמשך ולבניית רשתות משלימות. שנית, יש חשיבות אסטרטגית לקידום יזמות בצוותים מגוונים - לא כהצהרה ערכית בלבד אלא כבחירה מבוססת נתונים התורמת להישרדות. שלישית, מדדי ההצלחה של תוכניות האצה צריכים להתרחב מעבר לגיוסי הון קצרי טווח ולהתמקד גם בהישרדות ובהתבססות לאורך זמן.

לבסוף, מומלץ להרחיב את הערכת האפקטיביות של תוכניות האצה ולכלול מדדים להשבחת הון אנושי ולפיתוח כישורים יזמיים לטווח ארוך הנחוצים לעולם העבודה המודרני.  יזמות יכולה לשמש מנוע צמיחה כלכלי ומכשיר להרחבת הזדמנויות אך היא עלולה גם לשמש מנגנון לשעתוק פערים אם המדיניות הציבורית אינה מותאמת להקשר. לפיכך, השאלה המרכזית אינה "האם צוותים או יזמים יחידים עדיפים?", אלא "באילו תנאים מבנה המייסדים משפיע באופן ממשי על סיכויי ההישרדות וההצלחה? "  גישה המכירה בשונות בין-אזורים, מגדרים ורמות זמינות של משאבים יכולה להבטיח שתוכניות ההאצה הממשלתיות יתרמו למימוש הפוטנציאל היזמי של כלל האוכלוסייה ולא רק של יזמים הפועלים במרכזים הכלכליים או נהנים מנגישות גבוהה למשאבים מוסדיים בפרט.

כותבי נייר העמדה:
ד"ר אלירן סולודחה, ראש חקר תחום היזמות, המרכז האקדמי פרס

שיר אלקיים לוצאטו, חוקרת ומרצה בתחום היזמות הטכנולוגית, אסטרטגיה וחדשנות, המרכז האקדמי פרס

ד"ר גרניט אלמוג- ברקת, אונב' בן - גוריון