כמה פעמים גלגלתם בראש את המחשבה שהגיע הזמן להירשם ללימודי תואר ראשון ולא עשיתם עם זה כלום? האם יצא לכם לבקר באתרי אינטרנט של מוסדות אקדמיים ואולי אפילו לקבוע פגישה עם יועץ אקדמי, ובסוף לא להגיע אליה? אתם ממש לא לבד
דחיינות של הרשמה ללימודי תואר ראשון היא תופעה מוכרת היטב. הדחיינות מדחיקה את החששות הנובעים מקבלת החלטה משמעותית, ומרגיעה אותנו לטווח הקצר. אך בטווח הארוך היא מזיקה לנו וגורמת לעיכובים בפיתוח קריירה ובהגשמה עצמית.
מהם המעצורים הנפשיים שגורמים לנו להחליט שלא להחליט, וכיצד ניתן להתגבר עליהם? הנה חמשת המעצורים הנפוצים ביותר, והדרכים להסיר אותם מדרכנו.
המעצור הכלכלי: איך לממן את התואר?
תואר ראשון הוא עסק לא זול. זה מתחיל בשכר הלימוד, ממשיך בהוצאות שוטפות הקשורות למגורים, תחבורה ואמצעי לימוד – וכל זאת בתקופה שבה אתם לא לגמרי פנויים לעבודה. הבשורות הטובות: יש הרבה מאוד דרכים להתמודד עם עלות הלימודים:
מלגות: ישנן מלגות כלליות שזמינות לסטודנטים של כל מוסדות הלימוד ומוצעות ע"י גורמים המעודדים למידה אקדמית, וישנן מלגות פנימיות שונות שאותן מציע מוסד הלימודים עצמו. כיום מוצעות בישראל כ-700 (!) מלגות, וניתן להגיש מועמדות ליותר ממלגה אחת. חלק מהמלגות ניתנות על בסיס סוציו אקונומי, חלק על בסיס מוצא, חלק על בסיס מעורבות חברתית ועוד. יש מלגות שמציעות, בנוסף למימון, גם פתרונות דיור מוזלים.
הלוואות והסדרי תשלומים: קרן שכ"ל מציעה הלוואות למימון שכ"ל בפריסה נוחה במיוחד ובריבית נמוכה להפליא. גם הבנקים, המעוניינים לקנות לעצמם לקוחות צעירים, מציעים הלוואות משתלמות לפותחי חשבון סטודנט. בחלק ממוסדות הלימוד ניתן למצוא הסדרי תשלום שכר לימוד בפריסה נוחה.
מסלול לימודים גמיש: זה שאתם לומדים ברצינות לא אומר שאתם לא יכולים גם לעבוד ברצינות. חלק מהמוסדות האקדמיים מציעים מסלולי לימוד גמישים, למשל מסלול ערב, או מסלול המורכב מימי לימוד מרוכזים, שמאפשרים לעבוד בעבודה משמעותית ומכניסה במקביל ללימודים.
השורה התחתונה: החשש הכלכלי לא צריך למנוע מכם להירשם. הוא צריך לגרום לכם לתכנן.
המעצור הלימודי: האם אצליח להתמודד עם הלימודים?
עברתם שירות צבאי מוצלח, קיבלתם פידבקים חיוביים מהבוסים שלכם – ולמרות זאת אתם זוכרים את אותה מורה שאמרה לכם שלימודים הם כנראה לא הצד החזק שלכם. רבים מאיתנו סוחבים על הגב משקולת של חוויות שליליות מהתיכון, חוויות שממש לא בא לנו לשחזר באקדמיה.
אז זהו, שאקדמיה זה לא תיכון ואתם כבר לא תיכוניסטים. במוסדות אקדמיים רבים מציעים היום שירותי תמיכה בלימודים: החל באבחוני הפרעות קשב וריכוז, דרך שיעורי תגבור לימודים וכלה בסדנאות להקניית כלים המדריכות את הסטודנטים כיצד ללמוד למבחנים. האקדמיה מלאה בסטודנטים מצטיינים שבתיכון נחשבו לכישלונות לימודיים.
השורה התחתונה: החשש הלימודי הוא בדרך כלל מפלצת קטנה בהרבה ממה שנדמה לכם, מפלצת שקל מאוד להביס אם רק תרצו.
המעצור החברתי: האם אסתדר עם החבר'ה?
הסתגלות למסגרת חברתית היא חוויה טבעית עבור חלק מהאנשים וחוויה לא קלה עבור אחרים.
לימודים לתואר ראשון אכן מצריכים הסתגלות חברתית, אך תשכחו מכל מה שחשתם בצבא, בתנועת הנוער או בתיכון. באקדמיה לומדים אנשים בוגרים, מכווני מטרה, והאווירה בכיתות טובה ופרודוקטיבית. בנוסף, בחירה בתואר שמתאים לכם מבטיחה כי תהיו בכיתה עם אנשים שדומים לכם, כי הרי גם הם מתעניינים בתחום הלימודים שבחרתם. לא בטוחים? בואו לבקר בקמפוסים של המוסדות האקדמיים הרלוונטיים עבורכם, הציצו לכיתות, שוחחו עם סטודנטים, חושו את האווירה.
זה הרבה יותר כיף ממה שאתם מעיזים לדמיין.
השורה התחתונה: חשש חברתי הוא טבעי, אך באקדמיה האווירה שונה מאוד מבמסגרות אחרות, ובדרך כלל החששות ממש אינם מוצדקים.
המעצור הנפשי: החשש מעצם קבלת ההחלטה
לא קל לקבל החלטות, במיוחד לא החלטות שיש להן השלכה על כמה שנים מחייכם. אך יש רק דבר אחד שגרוע יותר מהחלטה גרועה, וזה לא לקבל החלטה בכלל.
מה עושים? מחליטים להחליט, אך עושים זאת באופן מושכל. ישנן שיטות לקבלת החלטות שיכולות לסייע לכם. למשל, ניתן להשתמש במודל הבא:
א. איסוף ועיבוד מידע טכני: אוספים מידע על מסלולי לימוד ומוסדות לימוד: מה המסלול המדויק של התואר, מהם קורסי היסוד ועד כמה מגוונים קורסי הבחירה, האם יש קורסים עם ערך מוסף כמו יציאה לשטח, מפגשים עם אנשי מפתח מהתעשייה, תוכניות מצטיינים וכדומה.
לאחר שהמידע נאסף, מצליבים אותו, משווים אופציות, מוחקים אופציות פחות טובות ומסמנים את אלה שיש להן ערך מוסף.
ב. מבט לעתיד: מדמיינים מה הדבר הגרוע ביותר שיקרה אם נרשמים ללימודים (למשל: חוסר בזמן, קושי בלימודים), ומה הדבר הכי גרוע שיקרה אם לא נרשמים ללימודים (למשל: הקריירה תיתקע, ארגיש חוסר מימוש עצמי). המחשבה קדימה, בעזרת דמיון מודרך, על מה יקרה בעוד חמש או עשר שנים, יכולה לעזור לכם בקבלת ההחלטה.
ג. תחושת בטן: אחרי שנעזרתם בהשוואה טכנית ובמבט לעתיד, כדאי מאוד להגיע פיזית למוסדות הלימוד המיועדים כדי לחוש את האווירה ולהרגיש מה אומרת לכם הבטן, ולא רק מה אומר הראש.
השורה התחתונה: העולם מלא באנשים שלא הגשימו חלומות כיוון שחששו להחליט. יישום פשוט של מודלים לקבלת החלטות ימנע מכם להצטרף אליהם.
המעצור המהותי: עוד לא החלטתם מה ללמוד
יש אנשים שכבר שנים יודעים שהם רוצים ללמוד רפואה, משפטים או מנהל עסקים ויש כאלה שלא. האנשים הנמנים עם הקבוצה השנייה מלאים בחששות מסוגים שונים: מה אם אני בוחר/ת להשקיע זמן, כסף ואנרגיות בתואר הלא נכון? מה אם באמצע הלימודים אגלה שהתחום משעמם אותי או שאני לא טוב/ה בו כמו שחשבתי?
אם אתם רוצים להירשם לתואר ראשון אך לא בטוחים לאיזה, תוכלו להשתמש בשירותי ייעוץ להכוונת קריירה, בדרך כלל פגישה עם יועצי לימודים במוסדות האקדמיים השונים תסייע לכם לקבל החלטה נכונה. ליועצים האקדמיים יש ידע רב בתחום הכוונת קריירה וגם היכרות מעמיקה עם המסלולים השונים.
תוכלו גם להתחיל בכלי הזה שיאבחן את נקודות החוזקה שלכם ויציע מסלולי תואר ראשון שמתאימים לכם.
השורה התחתונה: אל תירשמו לתואר שאתם לא בטוחים שאתם רוצים בו, אבל גם אל תרשו לעצמכם לבזבז שנה ועוד שנה בהתלבטויות סרק, מבלי שעשיתם צעדים אופרטיביים כדי להחליט מה ללמוד לתואר ראשון. בהצלחה!
לסיכום: זה בסדר גמור להחליט להתחיל ללמוד בעוד שנה או שנתיים, זה בסדר גמור להחליט שלא ללמוד בכלל – כל עוד מדובר בהחלטה מסודרת שאתם קיבלתם, ולא בדחיינות שנובעת מחששות כאלה ואחרים. אם אתם רוצים לנהל את החיים שלכם ולא שהחיים ינהלו אתכם – החליטו להחליט. והעיקר: אל תיתנו לדחיינות ולחששות לעצור אתכם מלהגשים את עצמכם ואת חלומותיכם.
