התחום של למידה ארגונית היה חי ובועט עוד לפני הקורונה, אך עכשיו הוא הפך לתחום לוהט ממש. השינויים התפיסתיים של עולם העבודה, בהם עובדים מחלקים את זמן העבודה בין המשרד לבית, ומשתמשים בהרבה יותר כלים דיגיטליים המאפשרים שיחות ופגישות מרחוק, יוצרים אתגרים חדשים. האתגרים נסבים סביב הצורך להטמיע ידע וכלים חדשים בארגון, לפתח שיטות עבודה מותאמות, ולסנכרן ידע בין העובדים.
במסגרת מסלול “תואר פלוס” במרכז האקדמי פרס, יכולים הלומדים בתוכנית לייעוץ ופיתוח ארגוני ובתוכנית לתואר שני במנהל עסקים לעבור קורס ייחודי בשם “למידה דיגיטלית בארגונים“. בקורס רוכשים הסטודנטים כלים לפיתוח למידה דיגיטלית בארגונים, ועל הדרך מקבלים כלים ללמידה נכונה ואפקטיבית עבור עצמם. את הקורס מנחה אסף שדה, יועץ בכיר בחברת “מתודיקה” המתמחה בתהליכי למידה כבר מעל ל-15 שנים.
בריאיון שערכנו עם אסף, הוא מספר על השיטה הייחודית שבה הקורס נלמד, ומספק לנו הצצה לעולם מדעי הלמידה המרתק, שיכול לסייע לסטודנטים, ובעצם לכל אדם, ללמוד טוב יותר.
המדיום הוא המסר: ללמוד בזום על למידה דיגיטלית
יועצים ארגוניים יכולים להשתלב במגוון תפקידים ובסוגים שונים של ארגונים. בין היתר, יכולים בוגרי התואר להפוך למנהלי למידה דיגיטלית בארגונים, תחום מתפתח שהביקוש אליו רק הולך וגובר.
אסף, מה זה אומר להוביל למידה דיגיטלית בארגון?
הקורס מכשיר סטודנטים שלומדים ייעוץ ופיתוח ארגוני וסטודנטים שלומדים לתואר שני במנהל עסקים להיות מפתחי או מנהלי למידה בארגונים. המשמעות היא שהם מקבלים כלים לפיצוח אתגרי למידה שאיתם מתמודדים ארגונים בדרך כלל. בקורס אנו מתמקדים בשתי אוכלוסיות רלוונטיות: עובדים חדשים הנקלטים לארגון, ועובדים ותיקים, שצריך לשמור על הכשירות המקצועית שלהם. מי שאמון על הנושא הזה בארגון יצטרך למצוא דרך להתמודד עם האתגר, ולהתחשב בפרמטרים כמו סוגי הפערים שיש לעובדים, כמות הזמן והקשב שיש לעובדים, כמות העובדים שצריך להכשיר ותדירות ההכשרה, היכרות של העובדים עם טכנולוגיות חדשות וכמובן – הצורך בלמידה אפקטיבית שתישאר עם העובדים לאורך זמן.
מהם הכלים שמקבלים הסטודנטים לצורך כך?
הקורס ממוקד בשני תחומים עיקריים: למידה אפקטיבית ולמידה דיגיטלית, ומערכת היחסים ביניהם.
למידה אפקטיבית היא למידה שנשארת עם הלומד. התוכן בחלק הזה של הקורס מבוסס על מחקרי מוח ומתייחס גם לאספקטים של זיכרון. אפשר לראות בתחום הזה גם פן של קיימות – אנחנו שואפים לפתח למידה שנשארת, ומדברים בקורס לא מעט על העניין של ROI (Return on Investment – החזר השקעה), שאומנם לקוח מעולמות הכלכלה והשיווק, אך רלוונטי גם לתחום הלמידה הארגונית. אנחנו רוצים תמורה ארוכת טווח להשקעה שלנו.
ה”רגל” השנייה של הקורס היא כמובן הלמידה הדיגיטלית – נושא סופר-רלוונטי וחשוב בכל ארגון, לא רק בגלל הקורונה, אלא גם בגלל שמחקרים מראים שיותר ויותר עובדים מעדיפים ללמוד באופן דיגיטלי. אנחנו לומדים איך מפתחים מערך שיעור שמתאים ללמידה מרחוק, איך משיגים את הקשב של הלומדים מעבר למסך וכדומה.
למעשה, הקורס עצמו נלמד באופן דיגיטלי – מרחוק?
נכון. אנחנו אחרי מחזור ראשון של הקורס במרכז האקדמי פרס, שהועבר כולו בזום. באופן מעניין, הלמידה מרחוק אפשרה לנו ליישם בפועל את התיאוריה הנלמדת, ולעשות “מודלינג” (חיקוי) , נושא שאני שם עליו דגש רציני בקורס. למעשה, אני לא מדבר הרבה במהלך הקורס, אלא בעיקר מאפשר לסטודנטים לעבוד ולהיות מעורבים כחלק מהמודלינג.
נשמע מאתגר, ללמד קורס בלי לדבר הרבה.
אנחנו מדברים על למידה אפקטיבית ודיגיטלית, ולכן זה כולל המון למידה עצמית וקבוצתית. הסטודנטים נחשפים לכלים דיגיטליים, עובדים בקבוצות ומגישים תוצרים שונים. נוסף על כך, הסטודנטים נחשפים ומראיינים מנהלי למידה מארגונים אמיתיים, ולומדים באופן עצמאי קורס MOOC ((Massive open online course שרלוונטי לתכני הקורס שלנו. גולת הכותרת היא כמובן המטלה שבמסגרתה הסטודנטים ממש עובדים על בריף שהם מקבלים, ומנסים לפצח ולפתח אתגר למידה דיגיטלי מאחד הארגונים במשק הישראלי, שאותו יגישו בסיום הקורס.
“הסטודנטים מפצחים אתגר למידה של ארגון אמיתי כחלק ממטלות הקורס”
אילו כלים מתחום מדעי המוח משולבים בקורס?
אנחנו מנסים להבין איך נכון למוח ללמוד ומכאן לדעת כיצד ללמד. יש ארבע אסטרטגיות למידה מובילות, ואנחנו מתמקדים בשתיים מהן – מעורבות של הלומד (engagement), ושליפה. נוסף על כך, הכלים והידע שהסטודנטים מקבלים מבוססים על מחקרים עדכניים בתחום, שלעיתים מחדשים ומנפצים מיתוסים, כמו המיתוס על סגנונות למידה. רבים מאיתנו למדו להכניס את עצמם לתבנית לגבי צורת הלמידה הנכונה עבורם: טקסטואלית, שמיעתית, חזותית ועוד, אבל המחקר היום מדבר על זה שהמוח שלנו עובד באופן דומה בלמעלה מ-90% מהמקרים.
זה נכון גם לגבי אנשים בגילים שונים, נניח נוער ומבוגרים?
כן, האבחנה הזו היא גורפת, ללא הבדלי מגדר או גיל. אפשר לדבר על הבדלי למידה אצל אנשים בגילים שונים, כמו פדגוגיה (למידת ילדים) ואנדרגוגיה (למידת מבוגרים), אבל גם בהיבט הזה – למידה היא למידה היא למידה. אולי אצל מבוגרים אפשר להיות ישירים יותר בנוגע לסיבה והצורך של הלמידה, אבל מבחינת המוח, השיטה ללימוד אפקטיבי היא זהה.
במרכז האקדמי פרס מדגישים את החיבור בין התיאוריה לשטח – זה קורה גם בקורס הזה?
בהחלט, הקורס מאוד מחובר לשטח. יש לנו מערך של שני שיעורים לפחות שבו אנחנו סוקרים את עשר המתודות הדיגיטליות הבולטות בארגונים נכון להיום. זה כולל הסברים, סרטונים, דוגמאות וקייס-סטאדיז שמאפשרים לסטודנטים ללמוד איך ליישם את המתודה בפועל. מעבר לזה, בקורס שהסתיים הבאנו מנהלת למידה מארגון גדול שהסבירה על העבודה שלה בדיגיטל ובכלל, וגולת הכותרת של הקורס היא עבודת הסיכום.
מה מיוחד בעבודת הסיכום?
כחלק מהמודלינג שדיברנו עליו – עבודת הסיכום לא מתרחשת בסוף הקורס, אלא לאורכו ובמהלכו. הסטודנטים מקבלים אתגר למידה דיגיטלי של ארגון אמיתי, שאותו הם מפצחים במהלך הקורס. הם בעצם בונים מודל עבודה שעונה על הצרכים של הארגון, גם מבחינת ההיבט הדיגיטלי וגם מבחינת ההיבט האפקטיבי. זה מפתח מאוד את היצירתיות של הסטודנטים, שמעלים הצעות חדשניות, כמו סימולציה לימודית באמצעות טכנולוגיית VR (virtual reality), חדרי בריחה ועוד.
כשהתוכן מעניין – השעה פחות מעניינת
הבנתי שהסטודנטים במחזור הראשון מאוד אהבו את הקורס והתחברו אליו. למה, לדעתך?
התרגשתי לקבל פידבקים מחממי לב במהלך הקורס. מעבר לכך שזה סימן לי שהמודלינג שניסיתי לייצר בקורס עובד, אפילו בשעות הערב המאתגרות כשכל אחד במקום אחר, אני חושב שהתוכן של הקורס רלוונטי לסטודנטים ומעניין אותם. זה קורה לא רק בשל רכישת הכלי של פיתוח למידה בארגונים, אלא כיוון שמדובר בידע חיוני לכל אדם באשר הוא. להבין מהי למידה וללמוד איך ללמוד וללמד, אלה כלים שימושיים וחשובים לחיים, בטח בתקופה הנוכחית שבה אנשים נדרשים ללמוד כל הזמן.
לסיום – תן לנו טיפ ללמידה שנכונה למוח.
לא סתם בחרנו להתמקד בשתי האסטרטגיות שמתייחסות למעורבות ולשליפה – אני חושב שאלה שני הדברים הכי חשובים. לא מספיק לשבת בשיעור ולשמוע את מה שהמרצה אומר, כי זה שהבנת את החומר הנלמד והתעניינת בו לא אומר שהמוח שלך יזכור אותו ביום שאחרי. לכן, מומלץ לסכם, לשאול שאלות, לדבר על החומר ולעסוק בו – להיות כמה שיותר מעורב בתהליך הלמידה. לאחר מכן, צריך לנסות לשלוף את המידע מהמוח כמה שיותר ובדרכים מגוונות, כדי להשאיר אותו זמין.
מתעניינים בקורס למידה דיגיטלית בארגונים? השאירו פרטים כאן.
