תחום העיסוק של תזונאים ודיאטנים קליניים הופך למשפיע יותר ויותר. מעבר לעיסוק במראה החיצוני, תזונה נכונה הפכה להיות חלק מהחיים של כולנו. גלית אלדרוטי מרצה במרכז האקדמי פרס, דיאטנית קלינית ומטפלת בהתנהגויות אכילה, מסבירה על העבודה של התזונאים ואיך היא תורמת לבריאות של כולנו.
כשאנשים שומעים על תואר במדעי התזונה, המחשבה הראשונית היא שהתואר מוביל אך ורק לקריירה כדיאטנים קליניים, אך למעשה תואר כזה פותח את הדלתות למגוון משרות מרתקות בעולם התזונה, מדיאטנים קליניים ועד תפקידי מפתח חשובים בתעשיית המזון.
תזונה היום נוגעת בחיים של כולנו, בייחוד בתקופת הקורונה בה כולם נכנסו למטבחים וניסו לשמור כמה שיותר על אורח חיים בריא. אך מה הוא אורח חיים בריא ? איך שומרים על איזון ? ולמה תואר במדעי התזונה הוא רלוונטי יותר מאי פעם ?
בריאיון מיוחד שערכנו עם גלית אלדרוטי, ניסינו להבין כיצד משתלבים תזונאים ודיאטנים קליניים במאמץ לשיפור המצב הבריאותי ואיכות החיים של כולנו: חולים ובריאים כאחד.
עושים סדר במדעי התזונה: על תזונה נכונה ואורח חיים בריא
גלית אלדרוטי, מרצה במרכז האקדמי פרס במסגרת התואר במדעי התזונה, היא בעלת תואר ראשון במדעי התזונה ותואר שני במנהל מערכות בריאות. בעשרים השנים האחרונות היא עוסקת ומטפלת בהפרעות אכילה, ובעבר אף ניהלה את ההכשרה המקצועית (סטאז') של הדיאטניות בישראל מטעם משרד הבריאות.
גלית, בואי נתחיל מהשאלה הבסיסית ביותר: מהם מדעי התזונה?
תזונה היא קומבינציה של מדע ואומנות. מדע – כיוון שמקצוע התזונה מבוסס על מקצועות מדעיים כמו כימיה, מתמטיקה פיזיקה, ואומנות כי בשטח אנחנו נדרשים להיות יצירתיים מאוד כדי לתרגם את הידע הזה לתוכניות מעשיות עבור אנשים. יש לשים לב שתזונה היא אמנם מדע, אך היא לא נכללת בקטגוריית המדעים המדויקים והראיה הכי טובה לכך היא מחקרים חדשים שמתפרסמים כל הזמן ומשנים את המלצות אנשי המקצוע.
יש לך דוגמה להמלצה כזו, שהשתנתה עם הזמן?
אבוקדו הוא דוגמה מצוינת. לפני שלושים שנה חשבו ששומן האבוקדו הוא שומן לא בריא. אחרי כמה שנים הראו מספר מחקרים חדשים יותר ששומן האבוקדו בריא, ואפילו מאוד, ולכן המליצו לאכול ממנו ללא הגבלה. זאת ההוכחה שישנם מיתוסים בעולם התזונה שנשברים כל הזמן. כיום התחום אף מתפתח לכיוון של תזונה מותאמת אישית.
בתחום מדעי שבו המחקרים משתנים ומתפתחים, יש דרך לוודא שאנחנו אוכלים בריא?
כדי לשמור על אורח חיים בריא, נרצה לצרוך מזון מקיים ומזון מקדם בריאות, ולהפחית עד כמה שאפשר צריכת מזון מזיק. מזון מקיים הוא מזון שמעניק לנו את הצרכים של הגוף, למשל: מים, פחמימות, חלבון ושומן. מזון מקדם בריאות הוא מזון שלא רק מעניק את המרכיב הבסיסי שהגוף זקוק לו, אלא גם מעניק יתרונות בריאים נוספים. למשל: כל סוגי הדגים מעניקים לנו חלבון, אבל אם נאכל דג שגדל בים התיכון בטמפרטורה גבוהה, הוא יעניק לנו רק את החלבון. זאת, לעומת דג שגדל באזור הצפוני של כדור הארץ, שהוא עשיר גם באומגה 3, ולכן מקדם את בריאות הלב, בריאות המוח ומפחית דלקות. מזון מזיק לבריאות הוא מזון שמוסיף לגוף חומרי גלם מיותרים או תעשייתיים שמכבידים עליו.
יש גם כללי אצבע לזיהוי מזון מהסוג השלישי – מזון מזיק לבריאות?
כלל האצבע בהקשר הזה הוא רמת העיבוד של המזון – ככל שהמזון שאנחנו אוכלים קרוב יותר למצבו הטבעי, כמו פירות וירקות, הוא יותר בריא לנו. ככל שהמזון מעובד ורחוק מהמצב הטבעי שלו – כך נדע שהוא פחות בריא, ונרצה להפחית את צריכתו כדי לא להזיק לבריאותנו.
תזונה היא לא רק בדיאטה
כשמדברים על דיאטנים או תזונאים, הנטייה היא לחשוב על מראה חיצוני ומשקל. האם זו באמת עבודתם העיקרית של אנשים אלה?
זו גישה שעושה עוול גם לתזונאי וגם לדיאטן. לימודי מדעי התזונה מכשירים את התזונאים לטפל באנשים במצבים קליניים שונים, בחולי ובבריאות. הטיפול הזה נמשך בכל מעגלי החיים: החל משלב ההריון, דרך תקופת הלידה ושנות הילדות, גיל ההתבגרות והשירות הצבאי, ולבסוף – הבאת דור ההמשך והמשך החיים. טיפול בעודף משקל הוא רק נושא אחד שנלמד במהלך התואר, והוא לא משקף את הידע הרב מאוד שיש בתחום.
ובכל זאת בואי נדבר רגע על הפחתת משקל: עד כמה תזונה אחראית להשמנה?
על פי מחקרים עדכניים, אנחנו יודעים בוודאות שהמשקל הוא נושא שרובו תלוי בגנטיקה. המדענים יודעים לומר ש-75% מהמשקל שלנו קשורים לגנטיקה ורק 25% קשורים לנושאים אחרים, כמו תזונה. ולכן, במדעי התזונה יש חלק ספציפי ומצומצם יחסית שמתייחס למשקל. רוב התוכן הנלמד עוסק בשיפור איכות החיים והבריאות, מניעת מחלות, וחיים מלאים עם ובעזרת הגוף שניתן לנו.
בינינו, זה בסך הכול מזון. כמה הוא כבר יכול להשפיע על מחלות?
לא כל מחלה מחייבת טיפול תזונתי ספציפי, אבל יש מחלות שבהן נושא התזונה הוא קריטי. למשל, מחלות כליה שבהן כל מיליגרם נוסף או מופחת של אשלגן, נתרן, זרחן או מגנזיום יכול להשפיע על הריפוי המיידי של החולה. גם במקרה של כוויות, הטיפול התזונתי מהווה את עיקר הטיפול, והמטרה תהיה לתת מספיק אנרגיה, קלוריות וחלבון לגוף, כדי שיוכל לשקם את עצמו ולבנות רקמות חדשות. לתזונה יש משקל גם במחלקות טראומה ובטיפול נמרץ, שכן הרכב התזונה עשוי להשפיע מאוד על יכולת הנשימה.
לימודי מדעי התזונה והעבודה של תזונאים ודיאטנים
תזונאים ודיאטנים קליניים עובדים בדרך כלל בבתי חולים?
לא רק. תזונאים פוגשים בכל אוכלוסיות הקהילה, על כל רבדיה: גנים, בתי ספר, מקומות עבודה, רשויות מקומיות, וכן, גם בתי חולים וכל מקום שבו נמצא הציבור. כיום, בתקופה שבה המודעות גבוהה, מזמינים תזונאים להרצאות כחלק מפעילויות רווחה של עובדים, ייעוץ לפעילות ספורטיבית, ייעוץ פרטני ועוד.
ומעבר להתאמת תפריט תזונתי, האם תזונאים יכולים לעסוק בתחומים נוספים?
בוודאי, אנשי מדעי התזונה נחוצים בתעשיות רבות. אם זה בתעשיית המזון, שם הם מסייעים בייעוץ והכוונה לפיתוח מוצרים, העשרה בחומרי גלם מתאימים, תוספי תזונה ועוד, בתחום הספורט, שם הם מתאימים את התזונה לספורטאים בהתאם למטרות ולהישגים שנדרשים אליהם, וכמובן בתחומי המחקר השונים בנושאי בריאות – אורח חיים בריא, ייצור ומחקר תרופות ועוד.
כיצד תוכנית הלימודים במרכז האקדמי פרס מכשירה את הבוגרים למסלולים השונים
תוכנית הלימודים לתואר ראשון במדעי התזונה במרכז האקדמי פרס נבנתה באופן ייחודי, המשלב ידע כללי נרחב הבונה תשתית איתנה במדעי התזונה יחד עם התמקדות ספציפית בתחומים קליניים הפותחים אפשרויות לקריירה רחבה ומעניינת. אפשר להתמקד במקצוע הדיאטן הקליני, שלגביו פירטנו כבר, אפשר להתמקד בתחום של תזונאי לאורח חיים בריא ופעיל, שהוא תחום מתפתח שבמסגרתו פועל התזונאי בתעשיית המזון, בגופים ממשלתיים כמו הצבא והמשטרה, בבתי חולים, מוסדות חינוך ובריאות, וכדומה, וכמובן, אפשר לעסוק במחקר ולהפוך לתזונאים בתחום האקדמי, המשתלבים בחקר השפעת מזון ורכיביו על הגוף, פיתוח מוצרי מזון וגידולים חקלאיים מוכוון מטרה, חקר ההזדקנות ועוד.
בעבר ניהלת את תחום ההכשרה המקצועית של דיאטנים קליניים במשרד הבריאות. מהו בעצם המסלול שיש לעבור בהכשרה זו?
עם סיום הלימודים מקבלים הבוגרים תואר בוגר מדעי התזונה, המתאים לתפקיד התזונאי. כדי להיות תזונאי קליני, נדרשת הכשרה מקצועית (סטאז') של חצי שנה המתקיימת בבית חולים, במרפאות של קופות חולים או במרפאות חוץ של בתי החולים, וחודש נוסף בתחום בריאות הציבור. בתום הסטאז' צריך לעבור מבחן לקבלת רישיון תזונאי קליני, בדומה למבחנים המתקיימים בתחומים אחרים כמו משפטים או ראיית חשבון. מעבר מוצלח של המבחן מקנה רישיון תזונאי קליני.
לסיכום: מה תגידי למי שמתלבט אם ללמוד תואר ראשון במדעי התזונה?
הייתי אומרת לה או לו שמדעי התזונה הוא תואר שמעניק תשתית ידע רחבה ומקיפה. מדובר בעולם שלם של אפשרויות מחקר ועיסוק, שרלוונטיות לחיי היום יום שלנו ושל הסובבים אותנו, ושעם הידע שתרכשו במסגרת ההכשרה של המרכז האקדמי פרס, תוכלו להתפתח מקצועית למגוון מסלולים מרתקים, וליהנות מקריירה מספקת בתחום רלוונטי ומתפתח.
האם כדאי ללמוד תואר במדעי התזונה ?
תואר ראשון במדעי התזונה נותן לכם ידע רחב ומעמיק. בוגר תואר במדעי התזונה, אשר עשה סטאז' של חצי שנה, ועבר את מבחני ההסמכה מטעם משרד הבריאות יסיים את לימודיו עם תעודה של דיאטן קליני ועם ידע רחב לעסוק בתחום גם בתפקידי ייעוץ, הדרכה, תועמלנות רפואית או תזונאי אקדמי.
תוכנית הלימודים במרכז האקדמי פרס, מורכבת מלימודי חובה, קורסי בחירה מעשירים העוסקים בתעשיית המזון, מנהל רפואי, רפואת ספורט, פיתוח מזון פונקציונלי, שיווק, קידום בריאות בקהילה ועוד. נוסף על כך, כוללת התוכנית, מעבר לקורסים ולסמינרים, גם שעות מעבדה.
