משבר הקורונה טלטל את עולמנו כפי שהכרנו אותו עד כה, אך יש תחומים שאותם הוא טלטל יותר. תחום החינוך הוא אחד הענפים שבהם הטלטלה הורגשה במיוחד, ואנשי המקצוע בתחום נאלצו להגדיר מחדש את עבודתם היומיומית. בתוך עולם החינוך, יש לפסיכולוגים חינוכיים תפקיד מיוחד, כזה שיכול לתת תמיכה רוחבית לעובדי מערכת החינוך.
פסיכולוגים חינוכיים: קווים לדמותם בעידן שלפני הקורונה
אחד התפקידים המשמעותיים ביותר במערך החינוכי בישראל הוא תפקיד הפסיכולוג החינוכי. השפ"ח (השירות הפסיכולוגי החינוכי) אמון על ליווי התלמידים, משפחתם ומערכת החינוך בהיבטים רבים. הפסיכולוגים החינוכיים מלווים למעשה את כל המערכת החינוכית, כולל צוותי הוראה בכל הדרגות והתפקידים, ומעניקים שירות מקצועי גם להורים וגם לתלמידים מגן חובה ועד סיום התיכון. התפקיד כולל לא רק סיוע נפשי בעת מצוקה, אלא גם שיפור תהליכי למידה והאקלים החינוכי, התמודדות עם סוגיות חברתיות, בניית תוכניות מניעה עבור בתי הספר ועוד. אנשי המקצוע אומנם מקבלים כלים כדי להיות מסוגלים לספק מענה למערכת החינוך גם בעיתות חירום, אך משבר הקורונה הגדיר מחדש את המילה "חירום" ויצר עבורם אתגרים ייחודיים, המצריכים התארגנות שונה.
פסיכולוגים חינוכיים: תופעות הלוואי של נגיף הקורונה
משבר הקורונה הוא מצב חירום עולמי, הכולל איום בריאותי-קיומי שאינו גלוי לעין. מצב כזה מעורר חרדה ואימה אצל אנשים בכל הגילים, כיוון שהרצון הטבעי והבסיסי ביותר של בני אדם – לחיות – מצוי בסכנה מיידית. כתוצאה מכך עלה מפלס החרדה במהירות, והוא ממשיך לתחזק את עצמו בגלל הפאניקה השוררת סביב. כלי התקשורת והרשתות החברתיות מוצפים בנתונים מטרידים מהארץ ומהעולם, וזה לא משפיע לטובה על תחושת הרוגע הנחוצה לנו כדי להמשיך לתפקד. על האיום הבריאותי-קיומי נוסף הריחוק החברתי חסר התקדים שנכפה עלינו: הסגרים החוזרים ונשנים והאיסור על מפגשים חברתיים ומשפחתיים משפיעים באופן דרמטי על הבריאות הנפשית של כל אדם, ופוגעים גם הם בתפקוד ובהרגשה של כולנו. ההיבט הזה כולל גם את האפשרות שנמנעה מאיתנו לצאת להתאוורר בבילוי תרבותי או בחופשה מרעננת, והאפקט הכולל הוא לחץ, חרדה, ירידה בתפקוד ועוד.
נוסף על האיומים הללו, ישנו גם הקושי הכלכלי. אנשים רבים איבדו את מקור פרנסתם, הבורסות נפלו בחדות ושוב – תחושת האיום הקיומי מתגברת. צריך לזכור שאת כל הרגשות והתחושות הללו חווים הורים, תלמידים, צוותים חינוכיים וכן – גם הפסיכולוגים החינוכיים עצמם. גם הפסיכולוגים הם בני אדם, למרות שקיימת נטייה בציבור לחשוב אחרת, וגם הם מאוימים, חוששים, ומנסים לעשות את המיטב כדי לעבור את התקופה הזאת.
צוותי ההוראה דואגים לתלמידים, אך מי דואג להם?
כאמור, אפקט הקורונה ניכר בכל מקום, ומערכת החינוך נדרשה להגיב במהירות וביעילות למצב החדש שנוצר. בניגוד לזמני חירום, כמו מלחמה או רעידת אדמה, שאליהם מערכת החינוך יכולה להיערך ואף נערכת מראש, הקורונה היא תרחיש שקשה היה לצפות. בתוך זמן קצר נדרשו המנהלים לקבל החלטות, לרכוש מערכות, להנחות את צוותי ההוראה ולהרגיע את ההורים המודאגים. המורים נאלצו לסגל שיטות למידה חדשות, ולחוות את הקשר עם התלמידים בצורה שטרם חוו בעבר. בסוף השרשרת הזו נמצאים התלמידים, שהם כמובן המרכז והסיבה לקיומה של מערכת החינוך מלכתחילה. ומי אמון על המענה והתמיכה הנפשיים בכל החוליות בשרשרת? הפסיכולוג החינוכי, שכאמור, עובר קשיים דומים לאלו שלהם הוא נדרש לתת מענה.
בזמנים של כאוס, חרדה ואי-ודאות מוחלטת, מערכת החינוך זקוקה קודם כול להכלה. כדי שצוותי ההוראה יוכלו להכיל את התלמידים וההורים, הם צריכים מישהו שיוכל להכיל אותם, וכאן נכנסים לתמונה הפסיכולוגים החינוכיים, העומדים בפני אתגר מקצועי לא פשוט. אם בזמני שגרה יכול הפסיכולוג להיות נוכח פיזית בבית הספר, לשמור על רצף טיפולי ולסייע ביצירת תחושת יציבות ומעטפת תומכת, הרי שבתקופת הקורונה נמנעות ממנו האפשרויות הללו. יש לכך השלכות לא רק על היכולת לטפל, אלא גם על היכולת לאבחן מצוקות בזמן. כדי להצליח בכל זאת לתת מענה למערכת החינוך, נדרשים הפסיכולוגים החינוכיים להתמקם מחדש, להגמיש את שיטות העבודה שלהם ולמצוא פתרונות יצירתיים.
מגדירים את הצרכים מחדש
הפסיכולוג החינוכי נמצא בעמדה ייחודית: מצד אחד, הוא שומע על כל מצוקה שעולה בשטח מטעם הרבה גורמים – צוותי הוראה, מנהלים, הורים ותלמידים, מה שמאפשר לו פרספקטיבה רחבה על כל מקרה שכזה. מצד שני – הוא עצמו מרוחק מעט מהאירועים עצמם ולא חווה אותם באופן ישיר, ולכן יכול לשמש איש מקצוע אובייקטיבי יחסית. מהמקום הייחודי הזה, של ראייה מרחבית ומרחק מהאירועים, יכול הפסיכולוג להועיל מאוד לסגל החינוכי, בעזרת הידע והכלים העומדים לרשותו.
הפניית הזרקור אל צוותי ההוראה חשובה מאוד. הצוותים, שכאמור מתמודדים עם אתגרים לא קלים בפן האישי ובפן המקצועי, זקוקים לייעוץ ולאוזן קשבת עבור עצמם ולא רק עבור התלמידים. מדובר בצורך השעה, ואפשר לחשוב על יותר מדרך אחת לענות עליו. למשל, אפשר ליצור מרחב כלשהו, פגישה יומית או שבועית של כלל הצוות, שבמסגרתה יוכלו אנשי המקצוע השונים להציף את הבעיות והמצוקות שהם נתקלים בהן, הן בהיבט האישי-רגשי והן בהיבט המקצועי-חינוכי. לפעולה מהסוג הזה יש יתרונות רבים וחשובים, כמו מתן תוקף לרגשות ולתסכולים שונים, וסיוע לפסיכולוג בהבנת התמונה הרחבה. כאשר אנשי הסגל יקבלו הכרה והכלה של החוויות שלהם, הם יוכלו להיות לעזר רב יותר להורים ולתלמידים, וכך למעשה תרוויח המערכת כולה.
מדובר כמובן ברעיון כללי בלבד, אך הקו המרכזי ברור – הפסיכולוג החינוכי צריך לחשוב אחרת, להסתכל על התמונה בעיניים יצירתיות, להתגמש, להתאים את עצמו ולהכיל את השינוי במרקם החיים שאנו רגילים אליו, כדי להיות מסוגל לתת מענה מקצועי יעיל ונכון יותר למערכת החינוך.
תואר שני בפסיכולוגיה חינוכית במרכז האקדמי פרס: איך להתמודד עם משברים
להכשרה מקצועית עדכנית יש השפעה מכרעת על היכולת של פסיכולוגים חינוכיים להתאים את עצמם לשינויים תכופים, המאפיינים את העידן שבו אנחנו חיים. נכון שמשבר הקורונה לא היה צפוי, אבל כאשר ישנה הבנה מלכתחילה שהשינויים ימשיכו להגיע בקצב מהיר, הגישה היא אחרת. במרכז האקדמי פרס מדגישים את הצורך בהכשרה עדכנית ויישומית, ולכן מבצעים עדכון שוטף של תוכנית הלימודים. דוגמה להכשרה שמכינה את הסטודנטים להתמודדות בשטח היא קורס התמודדות עם משברים ומצבי לחץ. הקורס מקנה לסטודנטים ידע בהתמודדות עם מצבי דחק ומשבר, כמו טראומה ואובדן, ומעניק להם מגוון כלים להתמודדות עימם, באמצעות גישות שונות המקובלות כיום במקצועות בריאות הנפש.
נוסף על היותה עדכנית, כוללת תוכנית ההכשרה התנסות מבוקרת עם הדרכה באבחון ובטיפול פסיכולוגי בילדים, במשפחות ובמערכת החינוכית, וכוללת צוות מקצועי מהשורה הראשונה, כמו פרופסור מלכה מרגלית,כלת פרס ישראל בתחום חקר החינוך. בסיום התואר יכולים הבוגרים להשתלב כפסיכולוגים חינוכיים בעבודה בתוך צוות בית הספר, בהדרכת הורים או קבוצות, ולסייע לתלמידים ולצוותי הוראה בהתמודדות עם אתגרים שונים. אם מעניין אתכם לעמוד בחזית העשייה הטיפולית-חינוכית ולהשפיע על דור העתיד, ייתכן שתואר שני בפסיכולוגיה חינוכית הוא התואר המתאים עבורכם.
כדי לשמוע עוד על תוכנית הלימודים שלנו השאירו פרטים כאן
