פסיכולוגיה חיובית היא נדבך חשוב בהצלחה של ארגונים. בבסיסה של פסיכולוגיה חיובית טמונה ההכרה בחשיבותה של ההשקעה במנהלים ובעובדים כמנוף שיביא אותם למימוש הפוטנציאל האישי שלהם. לכן, תמצאו יותר ויותר קורסים של פסיכולוגיה חיובית במסגרת התארים השניים. הקורסים “פסיכולוגיה חיובית” ו-“פסיכולוגיה חיובית בארגונים” יציגו לסטודנטים תכנים מרכזיים מעולם הפסיכולוגיה החיובית ויציידו אותם במגוון כלים להפעלת התערבויות מבוססות פסיכולוגיה חיובית כחלק מעבודתם הייעוצית בארגונים. הקורסים משלבים למידה תיאורטית והתנסות אישית חוויתית.
בכתבה זו מובא ריאיון עם ד״ר ינון היימן, פסיכולוג קוגניטיבי. היימן, המשמש חבר סגל ומרצה בבית הספר למנהל עסקים ומשפטים במרכז האקדמי פרס, מסביר מהי פסיכולוגיה חיובית וכיצד היא משפיעה על תחומים כגון קריירה, פיתוח ארגוני ואפילו על תחושת האושר בחיים.
מהי פסיכולוגיה חיובית?
היימן: ״תחום הפסיכולוגיה החיובית התפתח כאנטיתזה לפסיכולוגיה המודרנית שמנסה לפתור ולרפא בעיות נפשיות, בעזרת שיטות כמו טיפולי CBT או פסיכותרפיה. אף שכבר ידוע כיום כי 50% מהאושר הם תלויי גנטיקה, עדיין יש משתנים סביבתיים המשפיעים על אושרו של האדם, ולכן המטרה של הפסיכולוגיה החיובית היא לנסות לשפר את מצב רוחו. החיים שלנו מלאים בלחצים – עבודה, פרנסה, משפחה, זוגיות ועוד – וכאשר לחצים אלו נמשכים זמן רב אנו חווים סטרס גדול. נתינת כלים מתאימים מסייעים לאנשים להפוך לבריאים, מאושרים ובעלי חוסן נפשי חזק יותר. ההנחה הרווחת היא שכסף, בריאות, כבוד ומעמד הם המסבים אושר לבני האדם, אך תופתעו לדעת כי הפרמטר המרכזי הוא דווקא מעגל חברתי איתן ויציב.”
תסביר
“המוח האנושי מכוון לפסימיות, ועל כל חוויה שלילית שקורית, צריך לחוות 5 חוויות חיוביות על מנת לחפות על כך. לפיכך, ההבנה שהכול מתחיל ונגמר במשמעות שאנו מייחסים לדברים מסוימים וההפנמה שיש בנו את הכוח לשנות את המחשבה ולהכיר תודה – הן אלו המקדמות אותנו לכניסה לעולם מאושר יותר. בנוסף לכך, אם רוב האנשים בעולם בימינו רואים במקום העבודה שלהם תכלית, בעתיד הם ייאלצו לחפש תכלית אחרת, מאחר שהעולם הולך לכיוון שבו אנשים יעבדו פחות ופחות. לכן, כדי להעלות את רמת האושר, בני האדם זקוקים לתכלית מתמשכת – וזה נעשה באמצעות הצבת מטרות ויעדים גדולים בחיים.”
איך פסיכולוגיה חיובית מסייעת בייעוץ ופיתוח ארגוני?
כדי להבין איך פסיכולוגיה חיובית מסייעת בארגונים ישבנו לשיחה עם ד”ר תמר איצקסון, יועצת ארגונית ומנחת קבוצות. איצקסון, חברת סגל בכירה בתוכנית לייעוץ ופיתוח ארגוני במרכז האקדמי פרס, מספרת על הקשר בין פסיכולוגיה חיובית לפיתוח ארגוני ולחיים בכלל, ומציגה מה כולל הקורס במרכז האקדמי פרס ומדוע כדאי מאוד ללמוד שם.
איצקסון: ״פסיכולוגיה חיובית משמעה לדעת להתקדם לעבר חיים משמעותיים ובעלי ערך.
כאשר מדברים על ארגון, הפסיכולוגיה החיובית מסייעת למנהלים, לדעת איך לנהל בצורה אפקטיבית יותר ובעלת משמעות וכיצד לדאוג לרווחת העובדים. התחום מאגד בתוכו סל כלים ומיומנויות שמטרתם להעמיק את תחושת החיבור של העובדים לארגון ואף את הסיפוק שהם שואבים מעבודתם בו. כיום אנו מתמודדים עם אתגר גדול מאוד בשוק העבודה, לא מעט עובדים עוזבים ונוצר קושי רב לגייסם ולשמרם. לכן היום יותר מתמיד חשוב לדעת ליצור הנעה ותחושת משמעות בעבודה, דבר שחיוני גם בחיים עצמם. אם ארגון מצליח לפצח מה הערך והטוב שהוא מביא לעולם, הוא יצליח לגייס בקלות רבה יותר את העובדים ולרתום אותם אליו. למשל, במחקר שעשינו בקרב אנשים שהצליחו בקריירה לאחר שעברו חיים לא פשוטים, מצאנו שאחד המפתחות במציאות מורכבת הוא מציאת משמעות. כלומר, כשהם מצאו משמעות ועשו טוב לאחר, הם למעשה תיקנו את עצמם״.
האם פסיכולוגיה חיובית מתאימה לשימוש רק בארגונים?
היימן: ״שימוש בפסיכולוגיה חיובית הוא חלק בלתי נפרד מעבודתם של אנשים בתפקידי ייעוץ וניהול בארגונים, אבל לא רק. אנשים יכולים וצריכים ללמוד פסיכולוגיה חיובית, כדי לחיות חיים מאושרים, מאוזנים וארוכים יותר״.
איצקסון: ״תקופת הקורונה הותירה רבים עם משאבים פחותים גם כלכלית וגם נפשית, ואנשים רבים חווים חרדה, דיכאון ושחיקה בעבודה. במסגרת הפסיכולוגיה החיובית אנו בונים חוסן נפשי, לומדים איך קמים אחרי נפילה וכיצד לייצר ‘נוגדנים נפשיים’ לכל אתגרי החיים. תחום זה משמש אותנו לאורך כל הדרך, גם במשפחה ובזוגיות״.
מה לומדים בקורס פסיכולוגיה חיובית?
איצקסון: ״במסגרת הלימודים בתואר שני בייעוץ ופיתוח ארגוני במרכז האקדמי פרס אנחנו מתחילים בחשיבה מהו אושר, איך מגדירים אותו והאם אפשר למדוד אותו. בהמשך אנחנו מתמקדים בעולם הארגוני ולומדים כיצד זיהוי והיכרות עם החוזקות של עצמנו ושל העובדים והמנהלים הם כלי לפיתוח ארגוני, איך ניהול מערכת היחסים שלנו עם הטכנולוגיה, למשל עם הפלאפונים שלנו, יכול לקדם גם רווחה דיגיטלית אישית וגם ביצועים וחיבור בקרב עובדים.
לדוגמא, במחקר שעשינו בקרב אנשים שהצליחו בקריירה לאחר שעברו חיים לא פשוטים, מצאנו שאחד המפתחות במציאות מורכבת הוא מציאת משמעות. כלומר, כשהם מצאו משמעות ועשו טוב לאחר, הם למעשה תיקנו את עצמם״.
לימודי פסיכולוגיה חיובית במרכז האקדמי פרס
איצקסון: ״השקענו מחשבה מרובה בתוכנית לימודי הפסיכולוגיה החיובית במרכז האקדמי פרס, והלימודים הם פרקטיים ויישומיים. הלימודים מבוססי תיאוריה ומספקים ללומדים רמה אקדמית גבוהה, עם מרצים שעושים מחקרים בתחום.
במרכז האקדמי פרס ניתן ללמוד תואר שני בייעוץ ופיתוח ארגוני, שבמסגרתו הסטונדטים מקבלים גם תעודת תואר פלוס בלימודי פסיכולוגיה חיובית בארגונים בשנה אחת בלבד. במילים אחרות, אנו מקדמים את הסטודנטים צעד אחד קדימה בשוק העבודה“.
