המקצוע הקלאסי שבו בוחרים בוגרי תארים במשפטים הוא עריכת דין, על גווניה השונים. לצד מקומו המכובד של המקצוע בשוק העבודה ישנם מקצועות הנסמכים על תואר במשפטים ואינם מחייבים לעבור את המסלול המלא: לימודי תואר ראשון, התמחות ומבחני לשכה. הפרק הזה בסדרת “מונחים לקריירה” מאיר כמה מהמקצועות המרתקים בתחום המשפטים ופותח את הראש לכיווני הקריירה השונים הקיימים בו.
1. יועץ משפטי
יועץ משפטי עובד עבור ארגון, חברה או גוף ממשלתי ומייעץ להם בתחומי פעילותם. תפקיד היועץ המשפטי מקבל אופי שונה בכל מקום עבודה. ישנם יועצים משפטיים שעיקר עיסוקם בחוזי עבודה, מכרזים, מיסים, קניין רוחני ועוד. חלק מן היועצים המשפטיים עובדים בחברה שלה הם מייעצים וחלקם מספק שירותי ייעוץ חיצוניים עבור חברות שונות. על פי חוק, רק רשויות מקומיות והממשלה על משרדיה השונים מחויבות במינוי יועצים משפטיים בעלי סמכויות מוגדרות (ולעיתים מחייבות), אולם גופים רבים נעזרים בהם על מנת למנוע הפרת חוק ותביעות. כיום, לכל חברה גדולה ישנה מחלקה משפטית שמעסיקה כמה וכמה יועצים משפטיים שאינם בהכרח עורכי דין.
2. מגשר
גישור הוא תחום צומח שנולד מההבנה שלא כל סכסוך כדאי לפתור בבית המשפט. למגשרים יש כלים מקצועיים לשוחח עם צדדי הסכסוך ולהגיע להבנות שמקובלות על שני הצדדים. מגשרים עוסקים לרוב בנושאים רגישים כמו זוגות בהליכי גירושים, סכסוכים עסקיים בין שותפים ועוד. על מנת לטפל בנושאים אלה, המגשרים משלבים בעבודתם ידע בניהול משא ומתן עם ידע בהנחיה ובטיפול רגשי. בשונה מתפקיד הבורר, מגשרים אינם נותנים פסק דין אלא מנסים להוביל את הצדדים להסכמה. גם לתפקיד מגשר (בישראל) אין צורך בהכשרה או בהסמכה משפטית, אך הבנה בחוק היא הכרחית לצורך הכרת ההיבטים המשפטיים של הנושא הנדון בתהליך הגישור.
3. מזכיר משפטי
מזכיר משפטי הוא שם לשני מקצועות שונים: במשרד עורכי דין המזכיר המשפטי הוא תפקיד אדמיניסטרטיבי הקשור בניהול המשרד. לאור טיבם הרגיש של עניינים משפטיים התפקיד דורש בקיאות בעניינים חוקיים שונים. מזכירים משפטיים יכולים להתקדם לתפקידי ניהול משמעותיים, כמו למשל ניהול מחלקת רישום סימני מסחר במשרד קניין רוחני, או סיווג תיקים במשרד העוסק במיסוי. לא חייבים להיות בעלי תואר ראשון במשפטים כדי להיות מזכירים משפטיים במשרד, אך הוא בהחלט מסייע לצורך קידום לתפקידים אחרים במשרד שאינם תפקידים של עורכי דין. מזכיר משפטי הוא גם הכינוי למקצוע הקשור בתחום השיפוט – לשופטים יש מזכירים משפטיים. לאחרונה ניתנו למזכירים משפטיים סמכויות חוקיות: החוק קובע כי בסמכותם לפסול מסמכים שהוגשו לבית המשפט ואינם עומדים בתקנות.
4. נוטריון
תפקיד הנוטריון הוא לאשר, חוקית, את האמיתות הפשוטות ביותר: שהחותם על מסמך הוא אכן האדם שהוא אומר שהוא, שאדם מסוים חי, שהעתק או תרגום של מסמך הוא אכן העתק או תרגום מדויק של המסמך המקורי, שאדם מסוים הצהיר הצהרה מסוימת ועוד. מכיוון שלכל האמיתות הללו יש השלכות חוקיות, על הנוטריון להיות אדם שקיימות אינדיקציות להיותו אמין. בישראל, נוטריון הוא עורך דין שעבר הכשרה לכך, שעסק במקצוע מעל עשר שנים ושאין לו רישום פלילי או השעיות מלשכת עורכי הדין.
5. עורך דין
עורך דין הוא אדם שמכיר את החוק ורשאי לייצג אדם אחר בבית משפט או בפני רשויות ומוסדות ציבוריים אחרים. בישראל, על עורך דין להיות בעל תואר במשפטים, שעבר התמחות כנדרש בדין ועבר את בחינות לשכת עורכי הדין. לאחר שנרשם עורך הדין ללשכה, הוא רשאי לעסוק בעריכת דין. עורך דין רשאי גם לערוך מסמכים משפטיים (כמו למשל חוזי מכר של נדל”ן). לרוב, עורכי הדין מתמחים בתחומים מסוימים מתוך כלל התחומים המשפטיים, כמו דיני עבודה, משפט פלילי, דיני מיסים ועוד.
6. בורר
בורר הוא אדם שתפקידו להכריע בסכסוכים ולתת פסק בוררות. בשונה משופט, הבורר אינו שייך למערכת המשפט , אלא הוא אדם המקובל על הצדדים לסכסוך. למרות שהבורר אינו שייך למערכת המשפט, עליו להכיר את החוק הרלוונטי לתחום שבו הוא דן ואין בסמכותו להכריע בניגוד לחוק. הפנייה לבורר במקרה של סכסוך מעוגנת בדרך כלל בחוזי מכר, עבודה או חוזים נוספים ויש גם מקרים שבהם צדדים בסכסוך מעדיפים לפנות לבורר ללא התחייבות חוזית מראש. הבורר אינו חייב להיות עורך דין אך מתוקף עיסוקו הוא חייב להכיר את החוקים הנוגעים לתחומים שבהם הוא דן.
7. תפקידי שיפוט
שופט הוא נציג המדינה שמכריע בסכסוכים על פי החוק והעדויות המוצגות לפניו. שופט גם מכריע במקרה שבו אדם נחשד כי עבר על חוקי המדינה. מינוי השופטים נעשה על ידי ועדה שבוחרת מבין מועמדים בעלי ותק בעריכת דין. דרך המלך למסלול השיפוט מתחילה ממינוי כשופט בית משפט שלום. על מנת להתמנות לשופט שלום יש לצבור ותק של חמש שנים לפחות בעבודה כעורך דין, ולהיבחר על ידי הוועדה למינוי שופטים. עורכי דין הפונים למסלול שיפוט הם בדרך כלל כאלה שיש להם “מזג שיפוטי”: הם יכולים לנהל דיון ביעילות ובקור רוח, לאפשר לצדדים לבטא את עצמם ולקבל הכרעות לא פשוטות. שימו לב: גם אם תבחרו להמשיך את דרככם באקדמיה ולא כעורכי דין, עדיין תוכלו להתמנות לשופטים, כיוון שגם “משפטאי מובהק” וגם הוראת משפטים באקדמיה יכולים לשמש תנאי סף לכס השיפוט.
