רונית מנדלבליט
הקדמה:
כשמגפת הקורונה כמעט מאחורינו, הגיע הזמן לבחון את השינויים שנכפו עלינו במציאות החיים בשל הסגר .
שינוי בולט התרחש בתחום הלמידה הן במערכת החינוך היסודי והעל- יסודי והן במסגרת ההשכלה הגבוהה באוניברסיטאות ובמכללות.
השינוי התבקש על מנת לא ליצור פערים בידע הנרכש ובמטרה לשמור על רצף לימודי.
בתחילת הדרך נשמעו הדים חיוביים בקרב ההורים והתלמידים. המורים והמרצים השקיעו ביצירת חומרי למידה אטרקטיביים ומבחינתם הם העבירו את “כדור הלמידה” לתלמיד. ההורים הרגישו שלתמיד יש מערכת לימודית עם סדר יום ברור הכולל משימות, סרטונים ועבודות. בהמשך, נשמעו קריאות ייאוש מצד מורים, אשר התקשו לעמוד בעומס יצירת המטלות והמשימות. הורים , שמצאו עצמם בתפקיד המורים ותלמידים אשר נואשו מדרך הלמידה ונותרו ללא מענה לקשיים שעלו וללא משובים על התוצרים שהתקבלו.
בראיונות שעשיתי בקרב תלמידים רבים אודות הלמידה מרחוק עלתה שאלה מרכזית: האם במהלך הלמידה מרחוק התרחשה למידה?
במאמר זה ברצוני להפנות זרקור על נקודת מבטם של התלמידים והסטודנטים בכלל ועל תלמידים וסטודנטים עם לקויות למידה בפרט אודות למידה זו.
מהי למידה? 
בטרם ניגע במהות הלמידה מרחוק חשוב שנגדיר מה היא למידה וכיצד אנו לומדים? הפסיכולוגיה מייחסת ללמידה את כל אותם השינויים, המתרחשים בנו בעקבות ההתנסויות שלנו, ואשר מאפשרים לנו לפעול בעתיד בצורה שונה מזו שפעלנו בה בעבר. בתהליך הלמידה המרצה/ המורה משמש ככלי מתווך בין החומר לבין השינוי המתרחש בהבנה וההפנמה של הלומד.
רבות דובר על כך שמטרת החינוך היא להפוך את התלמיד ללומד עצמאי ובמהלך שהותו במסגרות החינוכיות, עלינו להעניק לו כלים על מנת להפוך אותו כלומד כזה. לצערנו, מערכות החינוך טרם הפנימו את חשיבות מיומנויות הלמידה ועוסקים בעיקר בהספק החומר הנדרש בהתאם לשכבת הגיל, כך יוצא שמרבית הסטודנטים מתחילים את לימודיהם בדרך אל התואר כאשר הם נטולים כלים המאפשרים להם ללמוד באופן עצמאי . עקב כך במרבית האוניברסיטאות והמכללות הוקמו מרכזי תמיכה המאפשרים לסטודנט לרכוש אסטרטגיות למידה.
בתכנון שיעור או הרצאה צריכים להיכלל ארבעה רכיבים עיקריים: חומר הלמידה, מיומנויות (כמו : קריאה, כתיבה , הבנה ) ,מושגים חדשים וערכים. במהלך למידה מרחוק ישנה התייחסות רק לחלק מהרכיבים. הרכיב המשמעותי שמקבל התייחסות משנית הוא הדגש בפיתוח מיומנויות למידה. הדבר לא תמיד נעשה במהלך הרצאה או שיעור במסגרת שגרת לימודים רגילה , קל וחומר שהדגש התרופף במהלך הלמידה מרחוק. רכיב המיומנויות הוא הרכיב המשמעותי המבדיל בין סטודנטים ליקויי למידה ובין סטודנטים ללא קשיים.
ההבדל בין סטודנטים ליקויי למידה לסטודנטים ללא קשיי למידה בלמידה מרחוק:
תלמידים וסטודנטים ללא קשיי למידה מצוידים במיומנויות בסיסיות אשר מאפשרות ללומד להתמודד עם חומרי למידה באופן עצמאי, גם אם בתחילת הדרך, ניכר קושי, התלמיד נטול הקשיים מוצא דרכים עוקפות על מנת להתגבר וכך דרכו סלולה להבנה והפנמת חומרי הלמידה.
סטודנטים ותלמידים עם לקות למידה אינם מצוידים בכלים אשר מאפשרים להם להתמודד עם חומרי הלמידה באופן עצמאי וזה בא לידי ביטוי בכמה מיומנויות בסיסיות:
- גיוס משאבי קשב- סטודנטים עם לקויות למידה וסטודנטים עם הפרעת קשב מתקשים להתכנס ולגייס משאבי קשב באופן עצמאי. במערכת הלימודים הרגילה, התלמיד שוהה בכיתה, לעתים הקשב דועך אך המסגרת מחייבת להתגייס ולהתמקד שוב ללמידה כשישנם אמצעים המזרזים את הפניית הקשב(כמו: מטלת ביצוע, הערת המורה או גיוון במטלות ).
- קריאה עצמית והתמדה בקריאה- סטודנטים עם לקויות למידה מתקשים בקריאה לאורך זמן וכל שכן כשמדובר בסטודנטים עם לקות למידה המאפיינת דיסלקציה. במהלך הלמידה מרחוק, הסטודנט אמור לקרוא חומרי למידה רבים באופן עצמאי והדבר עלול להקשות עליו כשהקריאה משובשת או איטית או כשהוא נדרש להקראה על מנת ללמוד את החומר.
- הבנה ברבדים השונים- למידה מרחוק כוללת התמודדות עם הבנת חומר הלמידה בכל הרבדים: ברובד הגלוי, ברובד הסמוי וברובד היישומי. ייתכן שסטודנטים יתגברו על הבנה ברבדים הבסיסיים אך קיים חשש משמעותי שהרובד היישומי לא יופנם ללא תיווך והמחשה משמעותיים.
- כתיבה-מאפייני הלמידה מרחוק כוללת בעיקר מענה על משימות ומטלות כחלק ממערך הלמידה. סטודנטים עם לקויות למידה מתקשים בהבעה בכתב ובארגון המסר המילולי ובכדי לכתוב תשובות מיטביות הם זקוקים לתיווך ועידוד.
- ניהול עצמי בלמידה- לצורך למידה מרחוק באופן עצמאי נדרש מאפיין אישיותי משמעותי מאוד והוא מאפיין הניהול העצמי. סטודנטים עם ליקויי למידה מתקשים בפיתוח מנגנון של ניהול עצמי והוא קשור בהתמודדות או ליתר דיוק בריחה מהתמודדות עם הקשיים בלמידה. ניהול עצמי כולל גם את ניהול הזמן ונטייה לדחיינות, על הלומד להימנע ממסיחים כמו מסכים וכדומה בכדי ליצור סדרי עדיפויות בפעילות היום יומית השוטפת.
- התמודדות עם עומס ולחץ לימודי- במהלך הלמידה בקמפוס או במסגרת בית הספר נערך מפגש עם החברים לספסל הלימודים. תוכן המפגשים הוא בעיקר על בסיס חברי והשיחות הן סביב הלמידה ושיגרת החיים. בנוסף, השיתוף בעומס והלחץ הלימודי בפני החברים מעניק חווית תרפיה ללחץ ולחוויית הלימודים המעמיסה. ובמסגרת למידה עצמית, גם אם היא נעשית במערכת ה-zoom, היא עדיין חוויית למידה עצמאית ללא שיתוף רגש או חוויה.
במרכזי התמיכה שהוקמו במכללות ובאוניברסיטאות הבינו גם את הצורך הרגשי של הסטודנטים והם זוכים למענה גם בהיבט הזה .
- היעדר משוב על התוצרים- חלק בלתי נפרד משיעור או הרצאה בהוראה מרחוק הוא היישום של חומרי הלמידה הבא לידי ביטוי בתרגול או במענה על שאלות. גם כשהתלמיד מצליח לענות על שאלות הוא לא תמיד מקבל משוב חיובי או שלילי על תוצריו ולעיתים הוא עלול להיוותר עם שגיאותיו ולהפנימן בתהליך הלמידה.
- תיווך– התיווך של חומרי למידה לתלמידים עם סטודנטים ליקויי למידה הוא משמעותי, בקרב סטודנטים הוא נעשה ע”י שאלת שאלות הן באופן ישיר של הסטודנט והן באופן עקיף של עמיתים לכיתה. כששאלתי סטודנטים עם לקות למידה האם פנו למרצה כשהחומר לא היה מובן דיו, הרבה מהם השיבו בשלילה בשל הסיבה שלא העזו לשאול שאלות שנראו להן שאלות טפלות ולא חשובות מה שכן היו עושים במסגרת כיתה רגילה.
- המחשה- אמצעי המחשה והמשגה של חומרי למידה הם זמינים יותר באמצעות הלמידה מרחוק והם נעשים בעיקר באמצעות סרטונים, חידות ומשחקי רשת. מה שפחות זמין בהוראה מרחוק הוא התוצרים שהסטודנטים או התלמידים מכינים כאמצעי להפנמת חומרי הלמידה.
- יחס אישי וחווית למידה- ללמידה בכיתה יש משמעות רגשית חשובה מאוד ביצירת הקשרים והחוויות הכיתתיות ובקשר עם המרצה המלמד הפוגש את עיניהם של הסטודנטים ואת שפת גופם ומתוך כך לומד האם החומר הובן או לא. האינטראקציה הבין אישית תורמת רבות ללמידה וכל שכן לסטודנטים ותלמידים עם לקויות למידה אשר זקוקים ליחס האישי ולהכלה של המלמד.
לסיכום, נראה שסטודנטים עם לקויות למידה מתקשים יותר בלמידה מרחוק בשל הצורך המשמעותי בתמיכה והכוונה לימודית ע”י תיווך, המחשה, שאילת שאלות, עיבוד המידע, הכנת תוצרים ומשובים בניגוד לתלמידים ללא קשיים בלמידה שבדרך כלל, מתמודדים היטב עם חומרי הלמידה והמטלות באופן עצמאי.
מוקדם “לקבור” את מסגרת הלמידה בקמפוס ולעבור ללמידה מרחוק כי לא לכל הסטודנטים והתלמידים מצויים כלים לניהול למידה נכונה שתניע אותם בדרך לחוללות עצמית אקדמית.
הכותבת דוקטורנטית בחינוך וחוקרת סטודנטים עם לקויות למידה, פסיכותרפיסטית , מאבחנת דידקטית ומומחית באסטרטגיות למידה והוראה מתקנת.
