בשנים האחרונות זוכה המקצוע של ייעוץ ופיתוח ארגוני לצמיחה מהירה. שורשי המקצוע נעוצים בתחילת עידן התיעוש, כאשר מפעלים וארגונים גדולים נזקקו לפיתוח שיטות עבודה סדורות ולניהול יעיל של אלפי עובדים, אך תרומתם של היועצים הארגוניים התעצמה בעשורים האחרונים וממשיכה להתעצם בימים אלה של שינויים דרמטיים בארגונים.
מדוע זינק הביקוש ליועצים ארגוניים וכיצד ישפיע על הביקוש משבר הקורונה? שוחחנו עם ד"ר ליעד ברקת בוימל, ראשת התוכנית לתואר שני בייעוץ ופיתוח ארגוני במרכז האקדמי פרס, כדי לקבל את התשובות.
המוטיבציה האנושית: מה יותר מניע – כסף או תודה ממנהל?
ד"ר ברקת בוימל, המחזיקה בתואר שלישי בפסיכולוגיה חברתית, היא לא רק מרצה וחוקרת התנהגות ארגונית מובילה, אלא מגיעה עם הרבה ניסיון מהשטח. מאחוריה עומד ניסיון של יותר מ-12 שנים בתחום משאבי האנוש והייעוץ הארגוני בענקית הטכנולוגיה אינטל, כמו גם ייעוץ ארגוני לחברות מובילות במשק. במחקריה האקדמיים מתמקדת ד"ר ברקת בוימל בשני נושאים מרכזיים: חדשנות בעולם העבודה העתידי, ומוטיבציה אנושית בעבודה.
ליעד, בואי נתחיל בהתחלה: מה זה בכלל "ייעוץ ארגוני"? 
ייעוץ ארגוני הוא תהליך שבו יועץ מסייע לארגון לפתור אתגר או בעיה הקשורים בתפקוד הארגון. תהליך הייעוץ הארגוני כולל שני מרכיבים עיקריים: השלב הראשון הוא אבחון – זיהוי האתגר או הבעיה שאיתם מתמודד הארגון, והשלב השני הוא התערבות – פתרון האתגר שזיהינו בתהליך האבחון. לצורך כך נדרשים ידע והבנה באנשים, תהליכים וכלים פרקטיים לפיתוח המשאב האנושי בארגון, מתוך הבנה שאנשים הם המשאב הכי יקר וחשוב בכל ארגון.
בהסתכלות עסקית – מדוע המשאב האנושי חשוב כל כך?
המשאב האנושי הוא המשאב העיקרי של ארגונים כיום. אם העובדים יהיו מרוצים ומחוברים לארגון, הם יביאו את הכישורים שלהם לידי ביטוי וזה בהכריח ישפיע על התוצאות העסקיות, וגם להפך – אם העובדים לא נקלטים לארגון בצורה טובה, אם התנאים שלהם לא מתאימים או אם התרבות הארגונית לא מתאימה או שיש אווירה בעייתית, יתעוררו בעיות בארגון.
ומכאן מגיע העיסוק המחקרי שלך בחקר המוטיבציה של עובדים בעבודה?
נכון, אני מאמינה מאוד במחקרי שטח. לדוגמה, מחקר שדה שערכתי באינטל בשיתוף עם פרופסור דן אריאלי ועם ד"ר גיא הוכמן, בנושא של "תודות קטנות" בניסיון להבין מה נותן לעובדים מוטיבציה בעבודה. בדקנו מה מהווה תמריץ טוב יותר לעובדים: כסף, מתנה בעלת ערך כספי או מילה טובה. הממצאים היו מעניינים מאוד: גילינו שמילה טובה משפיעה לחיוב על עובדים הרבה יותר מאשר כסף או מתנה שוות ערך, ממצא ששווה המון למנהלים ולארגונים שרוצים למקסם את הפוטנציאל של העובדים שלהם.
ייעוץ ופיתוח ארגוני: נכס לכל ארגון בתקופות משבר והתפתחות
מדוע בעשורים האחרונים אנחנו רואים פריחה של מקצוע הייעוץ והפיתוח הארגוני?
אחד מתפקידיו המרכזיים של היועץ הארגוני הוא לזהות שינויים המתחוללים בעולם, ולעזור לארגון להתנהל בתוך השינוי מתוך הבנה שאי אפשר למנוע מהשינוי להתרחש. העולם שלנו מתפתח בקצב מהיר מאוד בעשורים האחרונים, וארגונים צריכים להסתגל כל הזמן למציאות חדשה ומתפתחת.
במובן זה, משבר הקורונה העצים עוד יותר את חשיבותו של היועץ הארגוני? 
הקורונה מאיצה תהליכים, אך עוד הרבה לפני הקורונה הייתה דרישה לעבודה מהבית, כדוגמה. יועץ ארגוני טוב יֵדע להבין את השינוי בזמן, להדריך את ההנהלה כיצד להתכונן לשינוי עוד לפני שמתרחש משבר, ואם כבר התרחש משבר – כמו עכשיו בתקופת הקורונה – לסייע לארגון להתנהל במהלכו. אפשר לומר שאם עד כה זה היה בעיקר חשוב, אז עכשיו – בתקופה של שינויים ומשבר – היועץ הארגוני הופך לנכס ממש חיוני לארגון.
לימודים לתואר שני בייעוץ ופיתוח ארגוני יכולים להקנות כלים מעשיים לייעוץ ארגוני?
בהחלט. הלימודים לתואר שני בייעוץ ופיתוח ארגוני במרכז האקדמי פרס נחלקים ללימודי ליבה בתחום, כגון שינוי ארגוני וניהול עסקי, לקורסים מתקדמים, כגון עולם העבודה העתידי, ולקורסים שמקנים כלים מעשיים, כמו הנחיית קבוצות וייעוץ אישי למנהלים. בכל הקורסים ניתן דגש על תיאוריה, לצד כלים מעשיים כגון crowdsourcing (חוכמת המונים), שהוא כלי יעיל מאוד בתהליכי פיתוח ארגוניים. התוכנית כוללת גם התנסות מעשית משמעותית (פרקטיקום), שבמסגרתה חווים הסטודנטים תהליך ייעוץ בארגון אמיתי עם הנחיה וליווי צמודים של סגל התוכנית.
את יכולה לתת לי דוגמה?
לדוגמה, סטודנטים שביצעו את הפרקטיקום שלהם בארגון טכנולוגי גדול המירו שירות פנים ארגוני לפורמט וירטואלי, וכך חסכו ללקוחות הפנים ארגוניים זמן יקר ולארגון עצמו כסף. כשפרצה הקורונה עזר הפורמט הווירטואלי לארגון להתמודד עם האתגרים הקיימים.
אילו עוד כלים מעשיים לומדים הסטודנטים לתואר שני בייעוץ ופיתוח ארגוני?
למשל, במסגרת לימודי קורס האבחון מתנסים הסטודנטים בשיטת מזהה החוזקות של קליפטון (Clifton Strength finder) של מכון גאלופ. הסטודנטים עוברים בעצמם אבחון חוזקות אישי, ולומדים כיצד להעבירו בארגונים. זו רק דוגמה מתוך סט שלם של כלים פרקטיים ייחודיים שאפשר לקבל בתוכנית.
מה זה תואר פלוס?
מסלול “תואר פלוס” הוא מסלול ייחודי למרכז האקדמי פרס, שבמסגרתו יכולים הסטודנטים לרכוש מיומנויות פרקטיות נוסף על לימודי התואר, ולקבל תעודה יישומית נפרדת, שנותנת להם יתרון משמעותי בשוק העבודה. הלימודים במסגרת "תואר פלוס" מתקיימים במקביל ללימודי התואר.
אילו תעודות יישומיות אפשר לקבל?
יש מספר קורסים ומיומנויות שאפשר לרכוש: ניהול למידה דיגיטלית בארגונים בשיתוף פעולה עם חברת מתודיקה, הנחיית קבוצות בשת"פ עם מכון אדלר, ניהול משאבי אנוש בשיתוף עם העמותה לניהול משאבי אנוש בישראל, וייעוץ אישי למנהלים. כל הקורסים מאוד פרקטיים, ומעניקים ערך מוסף ליועצים ארגוניים ואפשרויות תעסוקה לבוגרי התואר.
למי מתאים ללמוד תואר שני בייעוץ ופיתוח ארגוני?
לבוגרי תואר ראשון שמעוניינים לעסוק בייעוץ ופיתוח ארגוני, לעובדים בתפקידי ניהול והובלה בארגונים שרוצים לרכוש כלים פרקטיים להנעת אנשים ותהליכים בארגון, ולבוגרי תואר ראשון שרוצים למצב את עצמם טוב יותר בעולם התעסוקה. מאחר שהלימודים עוסקים גם בתחום הרחב של משאבי אנוש, המסלול שלנו מוכר ע"י העמותה לניהול משאבי אנוש בישראל, מה שמעניק יתרון נוסף לבוגרים.
שאלה לסיום: מה החלק הכי טוב בקריירה בייעוץ ארגוני?
מלבד הסיפוק שבלתכנן וללוות שינוי מהותי בארגונים, אני אוהבת את זה שאפשר לקחת את מקצוע הייעוץ הארגוני להרבה כיוונים. יש המון אפשרויות וכל אחד יכול לפתח את החוזקות והיכולות שלו במקצוע. אפשר לעסוק בייעוץ ברמת המאקרו – ייעוץ אסטרטגי ושינוי תהליכים כלל ארגוניים, ברמת המיקרו – ייעוץ אחד על אחד למנהלים, בסדנאות ובהנחיית קבוצות בארגון ועוד. מה שהכי חשוב כדי להצליח, ואת זה למדתי מהסטודנטים שלי, זה נחישות. מי שאומר "אני עושה את זה", לומד, רוכש את הכלים המתאימים והולך עם זה עד הסוף – מצליח. ראיתי הוכחות לזה אצל בוגרים שלנו שהשתלבו במקצוע, ואני באמת מאמינה שזה המפתח העיקרי להגשמה.
