אם קריאת מספרים מכניסה אתכם לחרדה, נוסחאות מתמטיות מלחיצות אתכם או שאתם מתקשים לבצע חישוב מהיר של אחוזי הנחה או מסלולי חיוב, ייתכן שיש לכם דיסקלקוליה.
דיסקלקוליה: לקות למידה בתחום החישוב
דיסקלקוליה מוגדרת כלקות חישוב הבאה לידי ביטוי בקשיים ברכישה של מיומנויות החשבון ובדרך כלל מתגלית כבר בגיל צעיר, כאשר מיומנויות החשבון לא תואמות את גיל הילד.
הקשיים באים לידי ביטוי בהבנת מושגים מרכזיים בחשבון ובקשיים בביצוע פעולות חשבון, חשיבה כמותית והערכת אומדן כמויות.
חשוב להבחין בין “דיסקלקוליה התפתחותית” שבאה לידי ביטוי ברכישת מיומנויות המתמטיקה מגיל ילדות, לבין “דיסקלקוליה נרכשת” שמתרחשת לאחר פגיעה מוחית.
חשוב לציין שדיסקלקוליה היא לקות העומדת בפני עצמה ואינה קשורה בהכרח ליכולות קוגניטיביות אחרות.
מאפייני דיסקלקוליה בקרב סטודנטים
מאפייני לקות דיסקלקוליה בקרב סטודנטים יכולים לבוא לידי ביטוי במגוון דרכים. למשל:
- בלבול בסימני חשבון (+ – * :).
- הפיכה או החלפה של מקומות הספרות.
- קושי בהבחנה כמותית כגון השוואה בין כמויות, יכולת אומדן.
- קושי בהבנה של רצף המספרים כגון מספר עוקב ומספר קודם.
- קושי בביצוע רצף פעולות חשבוניות – בעיות מילוליות חד שלביות ודו שלביות.
- קושי בזיכרון – חוסר יכולת לזכור פעולות חשבון, צורות גיאומטריות ונוסחאות.
- קשיים בתפיסת כיוונים במרחב ובזמן.
במידה שאכן מתגלים קשיים מהסוג שמנינו, חשוב לאבחן במדויק את הבעיה ולבדל את הלקות הספציפית. הסיבה: לעיתים, מתלווה לקושי במתמטיקה קושי שפתי המתבטא באי הבנת הוראה או בתרגום שגוי של בעיות מילוליות לתרגיל תואם. גם ליקויים בתהליכי עיבוד אחרים כגון הפרעות בקשב ובריכוז, הפרעה בשפה (דיספזיה), קשיים במוטוריקה העדינה והגסה וקשיי כתיבה (דיסגרפיה) עלולים לפגוע ברכישת מיומנויות מתמטיות.
כמו כן, מקורה של חרדה מתמטית יכול להיות היבטים רגשיים המבוססים על כישלון במבחנים או על הוראה לקויה, וחרדה זו אינה בהכרח תסמין של לקות למידה.
יש לכם קשיים עם מספרים – מה עושים?
- אבחון – חשוב לפנות לאבחון ספציפי במתמטיקה ע”י מאבחן מוסמך ולבדוק אם הקשיים ברכישת מיומנויות המתמטיקה הם על רקע לקות למידה.
- המחשה – בכדי להבין בעיות מילוליות הדורשות פתרון באמצעות תרגיל, חשוב להמחיש בציור, טבלה, דיאגרמה או תרשים ולבנות פתרון לבעיה שלב אחר שלב.
- שינון – חשוב לשנן בעל פה כפולות, נוסחאות וחישובי תרגילים.
- תרגול – יש להרבות בתרגולים שכן תרגול חוזר מסייע לאוטומציה בתהליכי למידה.
- משמעות – רצוי להפוך את החומר הלימודי במתמטיקה למשמעותי ורלוונטי עבור הסטודנט בחייו האישיים.
- טכנולוגיה מסייעת – שימוש במחשבון וביישומים שונים.
- חרדה ממתמטיקה – סטודנטים רבים נושאים מטען רגשי מהעבר סביב מתמטיקה ומפתחים חרדה ממקצוע זה. חשוב להשתחרר מעקבות רגשיים ולשכנע עצמכם כי הינכם בוגרים דייכם להתמודד עם הלקות ולפתח אסטרטגיות עוקפות קושי.
לסיכום: לא משנה מה הסיבה לכך שאתם חווים קשיים עם מספרים – תמיד יש מה לעשות כדי לסייע.

רונית מנדלבליט הינה מאבחנת דידקטית, מורה מומחית לאסטרטגיות למידה ורכזת הנגשה אקדמית “במרכז האקדמי פרס”.