איך נראה הדיון באולם בית המשפט בעיני השופטים? נושא זה, המסקרן עורכי דין רבים, עמד במרכז המפגש הראשון של “פרלמנט המרכז האקדמי פרס”, מפגש שכותרתו: “אמנות הליטיגציה בראי בית המשפט”
יותר מ-200 סטודנטים לתואר ראשון במשפטים ומרצים גדשו את האודיטוריום המרכזי במרכז האקדמי פרס השבוע, כדי לשמוע מה יש לשופטים להגיד על עורכי הדין המופיעים בפניהם. לאחר דברי הפתיחה של המנחה, ד”ר דליה צמריון-חלק, ושל דיקן הפקולטה למשפטים, פרופ’ אשר מעוז, עלו אל הדוכן בזה אחר זה שלושה שופטים ופרשׂו בפני הסטודנטים את רזי הליטיגציה כפי שהם משתקפים בעיניהם ביומיום.
אמנות הליטיגציה מתחילה בפרטים הקטנים
הליטיגציה, ובמילים משפטיות פחות – ייצוג בבתי משפט, נחשבת לדובדבן שבקצפת עולם עריכת הדין. זהו השלב בהליך המשפטי שבו כל המאמצים של הכנת התיק, כתבי בית דין והכנת העדים מגיעים לכדי מימוש. 
עורכי הדין מתכוננים היטב לדיונים, אך לא יודעים מה מתרחש בראשם של השופטים בזמן שהם שוטחים את טענותיהם וחוקרים את העדים. המפגש הנוכחי אִפשר להיכנס לראשם של שלושה שופטים וללמוד מכך לא מעט על הדרך הנכונה לטעון בבית המשפט.
כל אחד מהשופטים התרכז בנושא אחר בתחום הליטיגציה: שופט בית המשפט המחוזי מרכז, אבי פורג, עסק בתחום הנזיקין, סגן נשיא בית המשפט השלום ברמלה, ד”ר עמי קובו, התמקד בדיון הפלילי, וסגנית הנשיא לענייני תעבורה בבית המשפט השלום מרכז, השופטת טל אוסטפלד נאוי, התמקדה במחלוקות עובדתיות בתאונות דרכים קטלניות.
”אלמנט אחד שחזר אצל כל הדוברים והשופטים: הליטיגציה מתחילה בפרטים הקטנים. החל מהלבוש וההופעה, דרך נועם ההליכות והשפה וכלה בשפת הגוף.
אולם, הפנינים האמתיות שנשמעו מפי השופטים לא היו טמונות דווקא בחומר המקצועי הרשמי שנכתב בכותרות הרצאותיהם, אלא בטיפים שהם שזרו בנאומיהם. אלמנט אחד שחזר אצל כל הדוברים והשופטים: הליטיגציה מתחילה בפרטים הקטנים. החל מהלבוש וההופעה, דרך נועם ההליכות והשפה וכלה בשפת הגוף. כעורך דין שיצא לו לטעון בכמה אולמות, אני יכול להעיד שהעצות היו עצות זהב.
ריכזנו עבורכם מפי שניים מהדוברים את הטיפים ששזרו בנאומיהם. לגזור ולשמור.
השופט פורג: “אפשר לשכנע גם שופט שכבר גיבש דעה על התיק”
הנה מקבץ טיפים של כבוד השופט אבי פורג מבית המשפט המחוזי מרכז:
”אך עם טיעון טוב בהחלט אפשר לשכנע, אפילו במקרים שבהם לעורכי הדין נדמה שהשופט ‘נעול’ על דעתו”.
- האם ניתן לשנות את דעתו של שופט שהגיע עם דעה מקדימה על התיק: “נכון ששופט שקרא את התיק מגבש עליו דעה ראשונית עוד בטרם הדיון מתחיל. אך עם טיעון טוב בהחלט אפשר לשכנע, אפילו במקרים שבהם לעורכי הדין נדמה שהשופט ‘נעול’ על דעתו”.
- כיצד להתכונן להופעה בפני שופט שאינכם מכירים: “יש עורכי דין שממש עושים סוג של תחקיר על השופט. הם קוראים פסקי דין קודמים שלו, רואים אילו שאלות בתיק מעניינות אותו בדרך כלל, קוראים את קורות החיים שלו, מנסים להבין את תחומי העניין שלו”.
- מה הכי חשוב לזכור בזמן הכנת טיעון: “לתכנן את הזמן. לעמוד מול ראי או בפני חבר ולטעון, תוך כדי מדידה של כמה זמן לוקח הטיעון. זהו רגע האמת, כל ההכנות של התיק מתרכזות לכמה תהיה ממוקד ברגע הטיעון”.
- מה לעשות כשהשופט קצר רוח כלפיך? “טיעון טוב מתחיל בנימוסים והליכות. לתת כבוד לאולם, למעמד, לסמל המדינה. יש חשיבות רבה לנועם ההליכות וסגנון הדיבור. גם אם הטונים מול השופט עלו – לא להיבהל, לחזור תמיד לדיבור נעים ולהחזיר את תדר הדיבור עם השופט לרגוע”.
- איך להתמודד עם עובדה חדשה שעולה בבית המשפט? “התפקיד שלכם הוא לברר מראש את כל העובדות. הלקוח מספר את הסיפור שלו, נותן את המסמכים שהוא חושב שרלוונטיים. אבל הוא לא תמיד יודע איזה נתונים לספק. זהו תפקידכם לשאול את השאלות הנכונות כדי להגיע לכל העובדות. הדבר הזה חשוב במיוחד היום כאשר כל ווטסאפ ומייל הם ראיה שיכולה להפוך תוצאה של משפט”. בנוסף עודד השופט שימוש בהליכים מקדמיים: “השתמשו בכלי הגילוי של ההליכים המקדמיים: שאלון, גילוי מסמכים, כי בלעדיהם תתקשו אחר כך להתנגד לראיות מפתיעות”.
- האם ליטיגציה היא תכונה מולדת או נלמדת? “ברור שיש כאלה שנולדים טוענים טובים יותר ויש כאלה שפחות – אך כל אחד יכול לשפר את היכולת. אפשר ללמוד את זה”.
השופט קובו: “היו אדיבים. אתם שחקנים במשחק חוזר”
- על חשיבות ההופעה: “השופט שם לב להופעה של עורכי הדין. יש להקפיד על הופעה בהתאם לכללים, לא מרושלת, אל תבואו עם חולצה בחוץ. יש להקפיד גם על השפה: לפנות לשופט בגוף שלישי, בכבוד, לכבד את המעמד. לכו כבר היום לראות דיונים ולהכיר את הכללים ואופן ההתנהלות”.
- על חשיבות האדיבות: היו אדיבים גם כלפי הצד שכנגד, לא רק בכאילו, באמת. לא להגיד “חברי הנכבד” ואז להגיד שהוא שקרן. אתם שחקנים חוזרים ותיפגשו שוב עם אותם עורכי דין ושופטים… לעולם גם אל תשקרו. אין לקוח ששווה את זה. השם הטוב שלכם הוא הנכס היחיד שלכם כעורכי דין. אני זוכר שכעו”ד צעיר ממש ראיתי איך מדיון לדיון בית המשפט נותן לי יותר זמן טיעון”.
- הכלל החשוב ביותר בהכנת טיעון: “להפריד בין עיקר לטפל. עליכם להגיע כמה שיותר מהר לטענה הכי חזקה שלכם, אחרת לא ייתנו לכם להשמיע אותה. אני זוכר שפעם בבית המשפט העליון עורך דין ביקש לטעון שלושה ימים והשופט נתן לו רבע שעה. בסוף התפשרו על חצי שעה”.
- האמינו בטיעון של עצמכם: “כשאתם טוענים, השופט קורא את שפת הגוף שלכם והיא משפיעה עליו. ככל שתיראו משוכנעים יותר בטיעון שלכם ותאמינו בו – כך הוא ייטען טוב יותר. גם אם באמצע חקירה נגדית אתם חוטפים מהלומה מהעד – אל תראו את זה כלפי חוץ. המשיכו בקו שלכם. אם שפת הגוף שלכם משדרת שאתם עומדים להפסיד, זה משפיע על כל האנשים באולם, כולל השופט”.
”ייקח לכם חמש שנים ללמוד אילו שאלות כדאי לשאול ועוד חמש שנים ללמוד אילו שאלות לא כדאי לשאול”
- חקירה נגדית – קווים מנחים: “חקירה נגדית היא השיא של השיא. זה המקום שבו אפשר להפוך תוצאה שנראית לפי כתבי בית הדין ידועה מראש. חשוב להכין שאלות שלכל אחת מהן יש מטרה ברורה. עם זאת, לא להיצמד בכוח לתכנית המקורית – הקשיבו לעד היטב, לפעמים דבריו צריכים לגרום לכם להחליט לסטות מקו החקירה המקורי. ייקח לכם חמש שנים ללמוד אילו שאלות כדאי לשאול ועוד חמש שנים ללמוד אילו שאלות לא כדאי לשאול”
- חשיבות ההקשבה לשופט: “כשהשופט מתערב בחקירה נגדית או בטיעון, עצרו הכול והקשיבו לו. זו הזדמנות ייחודית לשמוע מה הדבר שהכי מטריד או מעניין אותו בתיק. ייתכן שזו נקודה שאתם לא ייחסתם לה חשיבות בטיעון שלכם אך בעיני השופט היא חשובה. הסתכלו גם על שפת הגוף של השופט, איך הוא מגיב לטיעון שלכם”.
- האם סנגור שממונה להיות שופט לא נוטה מלכתחילה לצד הנאשם, ולהפך? “אתם מייצגים אינטרסים של לקוחות, לא של עצמכם. אני מכיר סנגור משטרתי שטען כל הזמן שיש לנקות רחובות מפשע, וכשבהמשך דרכו הפך לסנגור, דיבר באותו להט על החירות של האזרח”.
סוף דבר: מחכים למפגש הבא
בסוף המפגש שוחחתי עם קבוצות סטודנטים שהתגודדו מחוץ לאולם. המפגש היה פתוח לכל הסטודנטים, אך ניכר היה שככל שהסטודנטים היו משנים מתקדמות יותר בלימודי המשפטים, הם הבינו יותר את חשיבות הדברים שנאמרו.
לקבוצת הסטודנטים משנה א’ שישבה לשתות קפה בטרקלין הסמוך, קצת המומה מעומס ההרצאות שניתך על ראשם זה עתה, המלצתי המלצה חמה: “רשמו היטב את העצות שניתנו כאן הערב. זה חומר זהב שעוד תיזכרו בו הרבה פעמים בקריירה”.
בינתיים, נמתין למפגש הבא של הפרלמנט.
קרייריסטים חוזרים לאקדמיה: תואר ראשון במשפטים במרכז האקדמי פרס
