כמו בכל תקופה של משבר, גם משבר הקורונה יצר הזדמנויות בשוק ההון, אך הן לא מדברות אל חלק גדול מאיתנו. הסיבה: צמד המילים “שוק ההון” נשמע לרובנו כדבר מסקרן, אך גם מאיים או מרוחק, כזה שאין טעם להיכנס אליו, בטח שלא בתנאי אי-ודאות. במרכז האקדמי פרס מעודדים את הסטודנטים לא לחשוש להכיר את שוק ההון, וללמוד עליו באופן מעשי.
כדי להבין כיצד עושים זאת במרכז האקדמי פרס, וכן – גם כדי לקבל כמה טיפים להשקעות – בחרנו לראיין את ד”ר ליאור גל, מרצה בכיר במרכז האקדמי פרס, ואת תומר הדר, סמנכ”ל ודירקטור בחברת “איילון פתרונות פיננסיים”, המלמדים יחד קורס ייעודי על שוק ההון במסגרת “מסלול החברות” של המרכז האקדמי פרס.
“חיבור הסטודנטים לתעשייה משפר את סיכוייהם בשוק התעסוקה”
ד”ר גל, איך קרה שחברה כמו “איילון פתרונות פיננסיים” חוברת למרכז האקדמי פרס לצורך העברת קורס על שוק ההון?
הקורס הזה נערך במסגרת מסלול ייחודי של המרכז האקדמי פרס בשם “מסלול החברות” במטרה לחבר את הסטודנטים לתעשייה. אני מאמין בהפריה בין האקדמיה לתעשייה, וגם הפעילות האקדמית שלי מתקיימת במקביל לעבודה בתחום. במפגש עם אנשים מהתעשייה, הסטודנטים יכולים להתחיל לתכנן לעצמם מסלול קריירה. אגב, רוב מנהלי חברות שאני מכיר לא מאפשרים לילדים שלהם להיכנס לעסק לפני שלמדו ורכשו השכלה. ציטוט: “הוא חייב ללמוד לפני שיעשה ניסיונות על העסק שלנו”. זה עובד לשני הכיוונים – עדיף שידע אקדמי וניסיון מעשי יגיעו יחד.
מה לומדים הסטודנטים במסגרת הקורס המשותף עם חברת “איילון פתרונות פיננסיים”?
הם לומדים מהו ניהול השקעות ואיך מתנהל בית השקעות גדול. המרצים של “איילון פתרונות פיננסיים” בעלי ניסיון רב בשוק ההון בכלל ומומחים להשקעות, מימון, עולם איגרות החוב והשוק הסולידי בפרט. נוסף על מקצועני ההשקעות, מגיעים גם אנשי השיווק ומשאבי האנוש, במטרה להראות לסטודנטים לא רק מה קורה בתחום השקעות, אלא גם איך מתנהל בית השקעות באופן כללי. כך הסטודנטים יכולים ללמוד על השקעות, אבל גם לזהות הזדמנויות תעסוקתיות שונות שיכולות לעמוד בפניהן כשיסיימו את התואר.
תומר, כנציג “איילון פתרונות פיננסיים”, איך אתה רואה את החיבור בין האקדמיה לתעשייה?
כשאנו פוגשים בוגרים לאחר שסיימו את לימודיהם, אנו רואים השכלה פורמלית רחבה. החיבור לשוק ההון ישתפר כאשר הסטודנטים יפגשו מנהלי השקעות בתעשייה כבר במהלך הלימודים.
“הסטודנטים לא יוצאים להפסקות ונשארים גם אחרי השיעור”
ד”ר גל, כמי שנמצא ברצף באקדמיה וגם בשטח – התחדש לך משהו מהחיבור לאקדמיה ולחברת איילון?
כל חיבור עם ארגון מוצלח משפר את הידע והיכולות שלנו, ודאי כשמדובר בבית השקעות מרכזי כ”איילון פתרונות פיננסיים”. כל ארגון מוצלח הוא מקור ללמידה. ראיתי שוב, כמו שאנחנו לומדים בקורס, שאנחנו מדברים כל הזמן על השקעה במניות וזה נשמע לנו מאוד סקסי, אבל בפועל חלק קטן מכלל ההשקעות בשוק ההון מנותב אליהן.
מהי המשמעות של המידע הזה בשביל האדם הפשוט?
בגדול, זה אומר שכספי הציבור שמטופלים בידי משקיעים מוסדיים, הפנסיה שלנו למשל, לא מצויים בסיכון גבוה בדרך כלל, אלא מנוהלים בסיכון נמוך. הקורס שלנו לא ממוקד רק בכספי פנסיה, אך זהו ערך מוסף פרקטי שהסטודנטים מקבלים על הדרך.
רוב האנשים נרתעים מהעיסוק בנושאים פיננסיים. איך הסטודנטים מגיבים לקורס?
ניכר שהם נהנים כיוון שהם נשארים אחרי השיעור, שואלים שאלות, וחלקם אפילו לא יוצאים להפסקות. ניהול כסף ונכסים זה נושא מעניין ואקטואלי שתורם לכל אדם, גם למי שאין לו עדיין רזרבות או נכסים משלו.
“רוב המשקיעים המתחילים מבצעים טעויות”
לא רק הסטודנטים מתעניינים בשוק ההון, אלא גם הרבה ישראלים אחרים. ניצלנו את ההזדמנות ושאלנו את המומחים כמה שאלות על השקעות בשוק ההון.
ד”ר גל, מהו סכום הכסף הנדרש כדי לדבר על השקעה?
זו שאלה טובה שנשאלת הרבה פעמים. כשחושבים על השקעה צריך לכלול עלויות שיש במהלך הפעילות ונוגסות בכסף. יש מיסים, עמלות וסיכוני שער חליפין משמעותיים. כדי לדבר על השקעה רצינית שממנה אפשר להרוויח סכומים מהותיים, נדרשים לפחות 30,000 דולר שהמשקיע יכול לשים בצד לטווח ארוך. סכומים קטנים לטווח קצר לא יניבו רווחים משמעותיים בדרך כלל, או שיפעלו בסביבת סיכון–תשואה גבוהים מאוד.
הבנתי שהתואר השלישי שלך עסק בתופעות מיוחדות בבורסה. מה הכוונה בתופעות מיוחדות? הקורונה נחשבת לאחת כזאת?
לא, תופעות מיוחדות מתרחשות דווקא בזמני שגרה. למשל, סביב חילוף החודש, כלומר בין סוף חודש אחד לתחילת החודש הבא, מתרחשת תופעה שעל פי המודלים לא אמורה לקרות, שבמסגרתה מגיעות עליות וירידות חריגות. זה קורה דווקא בעת רוטינה. ללא קשר לכך, המגפה היא הזדמנות עבור מנהלי השקעות, והניצול שלה אפשרי רק בתנאי החשוב שהמשקיע לא זקוק לכספו מיידית ושהכסף יכול להישאר מושקע לטווח רחוק.
זה נשמע כמו טעות אנושית מובנת. אילו טעויות נוספות אנשים עושים בהשקעות?
אחת הטעויות הנפוצות ביותר היא לקחת את סכום הכסף המיועד ולהשקיע מייד את כולו בבורסה. יש עוד טעויות של מתחילים, ובמסגרת “מסלול החברות” אנחנו מדברים עליהן. נוסף על כך, נדרש לדעת איפה כדאי להשקיע ומתי. רוב המשקיעים המתחילים מבצעים טעויות בהשקעות, באופן טבעי בהיותם חדשים בתחום, ושגיאות אלה עולות להם עשרות אלפי שקלים.
תומר, אתה מזדהה עם התמונה שד”ר גל משקף?
מתוך הידע האקדמי שרכשתי והניסיון שצברתי בתחום לאורך השנים, אני יכול להעיד שמשקיעים שאינם מנוסים פועלים מתוך לחץ ואינם מקבלים החלטות מושכלות על בסיס כלכלי. הטיפ שהייתי נותן למשקיעים כדי להימנע מהטעויות האלה הוא להיצמד לכללים המקובלים לתמחור של נכסים פיננסים.
ד”ר גל, לסיכום הדברים – האם בפתח שנת 2021 שוק ההון עדיין נתון במשבר?
המשבר הנוכחי מוגדר כחריג של פעם ב-100 שנים. חלק מהענפים יצאו ממנו בתוך מספר חודשים, זמן רב לפני שהיה חיסון, וזה אומר שמדדים מסוימים כבר משקפים יציאה מהמגפה. לכך תרמו ההתרחשויות בעולם, למשל הגישה של טראמפ, שהתנהג כאילו המגפה נגמרת בעוד רגע. לעומת זאת, מדדים אחרים כמו מדד הבנקים עדיין נמוכים בעשרות אחוזים מהרמה שלפני המגפה, ומציגים את ההפסדים שנגרמו. הבורסה הופכת לסלקטיבית, וכך יש ענפים בעלי פוטנציאל ואחרים שכבר יצרו רווחים במהלך 2020. קיימים גם ענפים חסיני מיתון ואף כאלה שמרוויחים במיתון, מניית “זום” לדוגמה.
עכשיו, כשכבר יש חיסון, ובהנחה שלא תגענה מוטציות חדשות בעייתיות, יגיעו נתונים אמיתיים מהשוק הריאלי ויתמכו בתחושת סיום המשבר, וכך המשקיעים יוכלו להישען על מידע ממשי שיתמוך במגמות החיוביות. שוק ההון מושפע עקרונית ממה שקורה בעולם, אבל לעיתים הוא חי בקצב משלו ומתנתק קצת מהעולם הריאלי, כלומר עולה ומתקן את הירידות זמן רב מאוד לפני סיום המשבר. לשאלתך, במשפט אחד: למרות העליות היפות שהיו ב-2020, במיוחד בחצי השני של השנה, יש בסיס לאופטימיות ריאלית זהירה.
לפרטים נוספים על מסלול החברות במרכז האקדמי פרס – מלאו את הטופס
