מושגים רבים נכנסו לחיינו בשנת 2020 כתוצאה ממשבר הקורונה. אחד מהם הוא המונח חל”ת: חופשה ללא תשלום. צעירות וצעירים רבים חוו בשנה האחרונה משבר תעסוקתי שנבע מקשיי המעסיקים להמשיך להחזיק עובדים כמו בימי שגרה, וגם כאלה שלא פוטרו נאלצו לחשוב פעמיים על הצעדים שלהם בכל הנוגע לפיתוח קריירה.
אם אתם סטודנטים בדימוס או בהווה של המרכז האקדמי פרס ומצאתם את עצמכם במצב דומה, אתם לא לבד: צוות היחידה לפיתוח קריירה של המרכז האקדמי פרס ילווה אתכם צעד צעד, עד למציאת המשרה המיוחלת. בריאיון מיוחד שערכנו עם ירדן בכמן, רכזת גיוס וייעוץ תעסוקתי מטעם היחידה, שחוותה בעצמה את השלכות המשבר, היא מספרת על העשייה של היחידה ונותנת כמה טיפים חשובים למחפשי העבודה שביניכם.
משבר הקורונה: יש גם צד חיובי בסיפור
ירדן, איך הגעת לייעץ ביחידה לפיתוח קריירה?
עשיתי תואר ראשון בניהול ומשאבי אנוש והיום אני לומדת לתואר שני בייעוץ ארגוני במרכז האקדמי פרס. לפני הקורונה התחלתי לעבוד במקום עבודה חדש שנראה מאוד מבטיח, עם אופק התפתחותי למעבר לארה”ב. אחרי כמה ימים בתפקיד הגיעה הקורונה, יצאתי לחל”ת ובתוך זמן קצר מצאתי את עצמי ללא עבודה. באותו זמן התבאסתי, אבל בזכות זה הגעתי לתפקיד הנוכחי שלי ביחידה לפיתוח קריירה, שאני נהנית ממנו מאוד. אף אחד לא חסין מפני השלכות המשבר, אבל אנחנו כאן כדי לסייע.
כיצד היחידה לפיתוח קריירה עוזרת לסטודנטים ובוגרים שמוצאים את עצמם לפתע בלי עבודה?
הסיוע שלנו מתחיל בניסוח קורות חיים, בהתאמה שלהם לתחום שבו המועמד מחפש עבודה, ולאחר מכן אנחנו מתמקדים בחיפוש עבודה אפקטיבי, כולל קבוצות ווטסאפ ייעודיות ואתר של היחידה לפיתוח קריירה, שם אנחנו מפרסמים משרות. לאחר מכן היחידה לפיתוח קריירה לוקחת חלק פעיל בתהליכי המיון שהסטודנטים והבוגרים עוברים – בהכנה לראיונות עבודה, מבדקי אמינות, מרכזי הערכה ועוד. אנחנו שמחים מאוד על כל סטודנט או בוגר שמוצא עבודה דרכנו.
איך השפיעה הקורונה על עולם משאבי האנוש?
בתחום משאבי האנוש הייתה פגיעה משמעותית, אבל אני חושבת שהיום ארגונים למדו לחיות עם הדבר הזה והתחילו להשתקם. הפגיעה המשמעותית ביותר היא ההאטה של תהליכי הגיוס.
למה את מתכוונת כשאת אומרת “האטה”?
לפני חודשיים שלחתי קו”ח של סטודנטים שלנו למשרה מסוימת, ורק בשבוע האחרון הם זומנו לראיונות. הבירוקרטיה נמתחת על פני יותר זמן, בעיקר במגזר הציבורי בארגונים כמו עיריות וגם בארגונים גדולים אחרים. צריך הרבה מאוד סבלנות.
למה את חושבת שהתהליך לוקח יותר זמן?
הכול הפך להיות יותר מסובך בגלל הסגרים. הרבה דמויות מפתח בתהליכי המיון נכנסות לבידוד ויוצאות ממנו, יש את הקפסולות שבמסגרתן לא כל העובדים נמצאים באותו מקום ובאותו זמן, והעבודה מרחוק באופן כללי מקשה על התהליך. דבר נוסף שיכול להשפיע הוא מספר מחפשי העבודה.
העבודה מרחוק אומרת שתהליכי גיוס התרחשו גם הם מרחוק?
כן, מרכזי הערכה שלמים הפכו לווירטואליים, ולדעתי זה דווקא מקל את העניין. למשל, בריאיון פרונטלי שבו יש כמה מראיינים אתה לא תמיד יודע על מי להסתכל, ובזום – פשוט מסתכלים לעינית של המצלמה וזה נראה כאילו אתה מסתכל על כולם.
הזום הולך להישאר איתנו גם אחרי הקורונה?
כן. הוא הולך להיות איתנו עוד הרבה זמן גם באקדמיה, גם בשוק התעסוקה וגם בהרבה מאוד תחומים אחרים. אנשים פשוט הבינו שלא צריך לשבת עם בנאדם בחדר כדי שדברים יצאו לפועל. אני יודעת שהסטודנטים מתבאסים מזה לפעמים, אבל יש לזה הרבה מאוד יתרונות. ביחידה לפתוח קריירה למשל זה חוסך הרבה מאוד זמן – אני עושה את כל הפגישות בזום והסטודנט או הבוגר לא צריכים להגיע אליי.
תהליך חיפוש עבודה: אופטימיות זה שם המשחק
לא לגמרי ברור לאן השוק הולך, אבל מה אנחנו כן יודעים להגיד על העתיד? אילו מיומנויות חשוב לרכוש כדי להישאר רלוונטיים?
אני חושבת שמדובר בעיקר על מיומנויות רכות, כמו התמודדות עם אתגרים והסתגלות לשינויים. משהו שחשוב מאוד בעיניי זה אנגלית – בגלל שהכול הופך לדיגיטלי, האנגלית הופכת להיות יותר חשובה. אני כל הזמן אומרת לאנשים שבעקבות הקורונה יש להם כרגע יותר זמן פנוי לנצל כדי לשפר את האנגלית שלהם. אין היום מישהו שלא צריך אנגלית עבור העבודה שלו, ב-2021 זה בסיסי.
ראית סטודנטים שאי-ידיעת השפה האנגלית פגעה בהם?
חד משמעית. גם אם מדובר במשרות התחלתיות כמו אדמיניסטרציה, נדרשת אנגלית טובה. בכל חברה שהיא חברה גלובלית או כזו שעוסקת בתחומי ההנדסה והטכנולוגיה חייבים לדעת אנגלית, ומי שלא יֵדע מספיק – יישאר מאחור.
בחוכמת הבדיעבד, איך לדעתך אפשר להימנע ממצב שבו מגלים אחרי התואר שהוא לא מתאים לנו?
מרבית התארים של המרכז האקדמי פרס מעניקים ידע בכמה תחומים, אז לא ראיתי עדיין סטודנטים שלנו שהתחרטו על הבחירה שלהם. כל אחד יכול לקחת את הידע לכיוון שלו ולפתח את הקריירה שמתאימה לו.
לסיום, מה הטיפ שלך למחפשי עבודה?
מה שאנחנו נחשוב זה גם מה שנשדר החוצה. אם נשדר חוסר ביטחון וחוסר אמונה בעצמנו, לא נצליח. צריך רק מקום אחד שיגיד לך כן, אז גם אם מקבלים כמה “לא” בדרך – זה לא נורא, בסוף תגיע התשובה החיובית וצריך רק אחת כזאת. אופטימיות זה שם המשחק.
