כמעט לכל תחום מקצועי יש ז’רגון משלו עם מינוחים שברורים רק לעוסקים בו. כלכלה היא תחום שנוגע לכל אחד מאיתנו בחיי היומיום, ובכל זאת מעטים מבינים לעומק את משמעות המונחים בתחום. החלטנו לפתוח עבורכם צוהר לעולם המונחים הזה.
כלכלה: מילון המונחים שכדאי לכל אחד להכיר
כלכלה הוא תחום הכולל את כל הפעולות שאנשים עושים כדי להתפרנס, מרמת הפרט והדרך בה הוא מקיים את עצמו ועד להבנה מעמיקה של אופן ההתנהלות המסחרית של שווקים מקומיים ומדינות. הבנת המערכת הכלכלית היא קריטית למי שרוצה להשפיע וליצור שינוי משמעותי בתחום העיסקי, בתחום המדיניות הממשלתית וברמת החיים האישית שלו. מילון מונחים זה כולל הסברים תמציתיים וממוקדים על מושגי יסוד בכלכלה.
1. אחוז מס שולי
המילה “שולי” אולי נשמעת כמו משהו זניח, אך אחוז מס שולי הוא דווקא לא זניח בכלל. להיפך. מס ההכנסה לא מוטל באופן שווה על כל השכר, שכן גובה המס אותו משלם העובד נקבע בצורה של “מדרגות”: עד לסכום מסוים מוטל מס נמוך, על כל שקל מעבר לסכום זה מוטל מס בשיעור גבוה יותר, וכן הלאה. אחוז המס השולי הוא שיעור המס המוטל על “השקל האחרון” שהרוויח העובד, כלומר אחוז המס הגבוה ביותר עבורו. אחוז המס השולי הוא מרכיב חשוב בהחלטה האם להגדיל הכנסה.
2. אינפלציה
אינפלציה היא ירידה בערך הכסף, או, אם מסתכלים בצד השני של המטבע: עלייה במחירי המוצרים. האינפלציה נמדדת על פי העליה (או הירידה) במחירו של סל מוצרים קבוע. סל זה משקלל את העליות והירידות במחיריהם של מוצרי צריכה למשקי הבית וחומרי גלם לתעשיות שונות. החשש מירידת ערך הכסף מונע ממדינות להדפיס לעצמן כסף באופן בלתי מבוקר. ישראל סבלה בעבר ממצב של “היפר-אינפלציה” בו ערך הכסף הדרדר במהירות, לעיתים אפילו במהלכו של יום אחד, והמחירים נכנסו לסחרור כלפי מעלה. בשנות השמונים הממשלה נקטה בצעדי ייצוב קיצוניים על מנת להוציא את המשק מהיפר-אינפלציה, צעדים שהשפיעו על המשק במשך שנים רבות לאחר מכן.
3. דירוג אשראי
דירוג אשראי הוא ציון הניתן לאדם, חברה או מדינה ומציין את יכולת פרעון ההלוואות של האדם או הגוף המדורג. דירוג האשראי לוקח בחשבון מרכיבים כמו נכסים, התחייבויות, היסטוריה של עמידה בתשלומים ועוד. הדירוג משפיע על ההחלטה של גופים שונים להשקיע בגוף המדורג ועל הנכונות לתת לו הלוואות. ישנן חברות דירוג אשראי למדינות (המפורסמות שבהן הן סטנדרט אנד פורס, מודי’ס ופיץ’), וליחידים (בישראל – גופים שאושרו לצורך כך על ידי המדינה). דירוג האשראי מוסדר בחוק שכן הוא דורש איזון בין זכות האדם לפרטיות לבין הצורך הכלכלי באמינות.
4. חסמים לא מכסיים
מכס הוא למעשה מס המוטל על סחורות או שירותים שיובאו לישראל, ומטרתו לא רק להעשיר את קופת המדינה אלא לעודד תעשיות מקומיות. מלבד המכס, קיימים חסמים נוספים בפני ייבוא לא מבוקר, והם נקראים “חסמים לא מכסיים”. חסמים אלה הם מגבלות על הייבוא הכוללות בירוקרטיה מסוגים שונים, מכסות ייבוא המגבילות את כמויות הייבוא למוצר מסוג מסוים, תקנים מקומיים, וחוקים בדבר התאמות נדרשות לשוק המקומי. חסמים לא מכסיים יכולים להגן על המוצר המקומי מחד, אך גם לייקר מחירים לצרכן הסופי, שכן הם מהווים מגבלה על השוק החופשי ומגלגלים עלויות לצרכן.
5. מבחן הכנסה
מבחן הכנסה הוא אחד התנאים לקבלת הטבות, הנחות, קצבאות ותשלומי העברה שונים (תשלומים שהמדינה מעניקה לאזרח ללא קשר לייצור מוצרים או שירותים) . מבחן ההכנסה קובע תנאי סף כלכליים כגון רמת ההכנסה, גודל משק הבית, בעלות על דירה ועוד שעל פיהם תאושר ההטבה. יתרונו של מבחן ההכנסה הוא בניווט התקציבים הציבוריים ישירות לעזרה לחלשים. החסרון שלו הוא סרבול בירוקרטי, יצירת פתח להעדפת מקורבים ויצירת “מלכודת עוני” – מצב בו שווה לעניים להישאר ברמת הכנסה נמוכה על מנת לא לאבד את הזכאות לקצבאות והנחות.
6. מדד ג’יני
מדד ג’יני הוא דרך למדוד את רמת השיוויון הכלכלי במדינה, והוא נקרא על שם יוצרו: הסטטיסטיקאי קוראדו ג’יני. ככל שהמדינה שוויונית שיותר כך הציון שהיא מקבלת במדד ג’יני נמוך יותר,. הדרך בה מחושב מדד ג’יני היא מדידת הפער בין מצב שיוויוני לחלוטין שבו ההכנסה במדינה מחולקת שווה בשווה בין כל תושביה לבין חלוקת ההכנסה בפועל (עקומת לורנץ). מדד ג’יני משפיע על יכולת המעבר בין שכבות שונות של האוכלוסיה. ככל שהמדד גבוה יותר כך יקשה על אנשים משכבה כלכלית נמוכה לעבור לשכבה כלכלית גבוהה יותר. הקשר בין אי השוויון לצמיחה הוא אחד הנושאים הבולטים במחקר הכלכלי.
7. מדד מחירים לצרכן
מדד המחירים לצרכן מייצג את השינוי במחירו של סל מוצרים קבוע במהלך התקופה אותה מודדים. בישראל, הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה בודקת על ידי סקר על מה מוציאים משקי בית בישראל את כספם ואילו אחוזים תופסת כל הוצאה מההוצאה הכללית של משק הבית. על פי נתונים אלו נבנה, אחת לשנתיים, “סל” מוצרים ושירותים הכולל כ 1,300 מוצרים ושירותים שמחיריהם נסקרים בכ -3500 חנויות בכ 100 יישובים ברחבי ישראל. התחייבויות כספיות ארוכות טווח כגון משכורות והלוואות מוצמדות לעיתים למדד המחירים על מנת לבטח את מקבלי הכספים או ההחזרים כנגד ירידה בערך הכסף (שמקבילה לעליה במחירי המוצרים).
8. מונופול
מונופול הוא לא רק שם של משחק. בכלכלה, מונופול הוא מונח מתחום ההגבלים העסקיים, המתאר מצב בו לחברה יש שליטה מלאה או כמעט מלאה בנתח השוק או בתחום בו היא פועלת. מצב זה מאפשר לה לשלוט על המחירים בצורה משמעותית מבלי לגרום לירידה בביקושים למוצריה. על פי חלק מהגישות בתחום המדיניות הכלכלית מונופול מזיק לפעילות הכלכלית בשוק ומרגע שהוא נוצר יש לוודא שכוחו יוגבל.
9. מט”ח
מט”ח הן ראשי תיבות של המילים “מטבע חוץ”. ביטוי זה הוא שם כולל לכלל המטבעות (והשטרות) שאינם מטבעות מקומיים. המסחר במטבעות הוא השוק הגדול בעולם שכן הוא משמש מצע לפעילות כלכלית בינלאומית. סביב המרת הכספים לצרכי מסחר בינלאומי ומעבר בין מדינות התפתח שוק ענף של מסחר ספקולטיבי וניסיונות להרוויח מפערי ארביטראז’ (חוסר איזון זמני בין שערי החליפין של מטבעות בעולם שיוצר מצב בו ניתן להרוויח על ידי המרת מטבעות זה בזה עד להגעה חוזרת לשיווי משקל). קניית מט”ח מבטאת אמון בערך המטבע והיא נחשבת לאפיק השקעה מקובל.
10. רגולטור
רגולטור הוא אדם או גוף שתפקידו לפקח ולאכוף תקנות ממשלתיות או תקנות של רשות שהוקמה מתוקף פעילות הממשלה. בעוד הממשלה מתווה את המדיניות הכללית, הרגולטורים הם לרוב אלו שבוחנים את השטח ונותנים אישור לפעולות האזרחיות והמסחריות, לדוגמה: רגולטורים שונים יכולים לאשר מיזוגי חברות, תקינה של מוצרים או הקמה ומימון של בית ספר חדש. משום כך, החלטות הרגולטורים משפיעות באופן עמוק על פעולות רבות בשוק המקומי וחברות רבות אף ממנות “אחראי רגולציה” שתפקידו להתאים את פעילות החברה לתקנות אותן אוכף הרגולטור.
11. תוספת יוקר
תוספת יוקר היא מרכיב בחישוב שכר. מרכיב זה מופיע בעיקר בהסכמי שכר קיבוציים. סעיף תוספת היוקר במשכורת או בהסכם העבודה הוא העלאת שכר אחוזית שניתנת בדיעבד כדי לפצות על עליית מחירים או התחייבות להעלות את השכר במקרה של עלייה חדה במחירים ששוחקת את השכר הריאלי ואת כוח הקניה (אינפלציה). בישראל, למשל, ניתנה תוספת יוקר בשנת 2003 . על פי ההסכמים שערכה אז הממשלה עם הסתדרות העובדים תינתן תוספת יוקר רק במקרה של עלית מחירים גבוהה מ- 8%, עליה שלא התרחשה מאז אותה שנה.
12. ריבית פריים
ריבית היא התוספת לסכום ההלוואה (הקרן) אותו הלווה מתחייב לשלם עד מועד הפרעון. לרוב הריבית נמדדת באחוזים מתוך הקרן. ריבית היא כלי בידי הממשלה לביצוע מדיניות פיסקאלית. על ידי קביעת הריבית בה הבנק המרכזי של מדינה מלווה כסף לציבור (דרך הבנקים) ניתן לווסת את כמות הכסף שבידי הציבור: ככל שהריבית נמוכה יותר – יותר כסף יזרום אל השוק ולהיפך. הבנקים מלווים את הכסף לציבור בריבית גבוהה יותר מאשר הבנק המרכזי מלווה להם. ריבית זו נקראת ריבית פריים. הריבית על הלוואות בסיכון גבוה יותר גם היא גבוהה יותר והיא נקבעת לרוב על ידי הוספה של משתנה לריבית הפריים, למשל: פריים + 2. סובסידיה
סובסידיה היא הנחה במחיר מוצר הניתנת על ידי הממשלה לצרכן או ליצרן. הסובסידיות נועדו לשמור על מחירם הנמוך של מוצרי יסוד, להגן על שווקים מקומיים מפני תחרות על ידי מתן סובסידיות למוצרים מקומיים ועוד. סובסידיה היא כלי ליישום עקרונות של צדק חלוקתי וסדרי עדיפויות ממשלתיים. הביקורת על סובסידיות ממשלתיות מצביעה על כך שקביעת המחיר באופן שרירותי משבשת את המנגנונים המווסתים של השוק החופשי ויוצרת אנומליות כגון מחסור במוצרים או מימון ממשלתי למוצרים שאינם נצרכים.
13. תמ”ג
תמ”ג הן ראשי תיבות של “תוצר מקומי גולמי” והוא נקרא בקיצור: “התוצר”. התוצר הוא סך מחירי המוצרים הסופיים והשירותים שנמכרו במדינה מסויימת. תוצר גבוה הוא אחד המדדים לפעילות כלכלית משגשגת ולרווחתה של מדינה. כשהתמ”ג בעליה המדינה מוגדרת במצב של “צמיחה”. כשמחלקים את התוצר במספר תושבי המדינה מתקבל התוצר המקומי לנפש שמהווה אחד המדדים לרווחתם האישית של התושבים. בעבר היה נהוג להשתמש בחישוב התל”ג- תוצר לאומי גולמי – שלוקח בחשבון את המוצרים שמכרו אזרחי המדינה בתוך המדינה ומחוצה לה.
14. בורסה לניירות ערך
בורסה היא שוק שבו נסחרים מוצרים ייחודיים שאינם נמכרים בשווקים הרגילים. בבורסה ניתן לקנות שטר בעלות חלקית על חברות (מניה), בבורסה הציבור יכול להלוות כסף לחברות וממשלות תמורת ריבית (בקניית איגרת חוב) או להמר על מחיר עתידי של מניה או איגרת חוב כשאדם או חברה מתחייבים למכור או לקנות אותן בעתיד במחיר קבוע מראש.
בגלל אופיו הרגיש של המסחר בנכסים אלה הם נסחרים רק במסגרת הבורסה. הבורסה והממשלה מגינות על הסוחרים באמצעות שורה של תקנות המסדירות את כללי המסחר ומעודדות שקיפות והגינות, כמו למשל: חובת הדיווח של חברה שמניותיה נסחרות בבורסה על רווחי החברה ועל הרווחים הצפויים לה בהמשך הדרך, ועוד.
15. קו העוני
קו העוני הוא גובה ההכנסה לנפש שמתחתיו תחשב משפחה ל”ענייה”. במדינות מתפתחות לעיתים מודדים אותו בצורה אבסולוטית על ידי קביעת סל מוצרים שמתחתיו אין לאדם האמצעים הדרושים לו לצורך קיום בסיסי. במדינות מפותחות בהן האוכלוסיה ככלל עשירה יותר, התפתח מדד של עוני יחסי. העניים במדינות אלה מוגדרים עניים ביחס לתושבים האחרים של אותה מדינה. המדד הרווח של קו העוני מחושב על ידי מציאת ההכנסה החציונית. אדם שמרוויח פחות מחצי מהכנסה זו, או 60% על פי שיטה אחרת, יימצא מתחת לקו העוני.