מתחילתה של מגפת הקורונה ניתנו עצות והוראות התנהגותיות רבות, החל משמירה על מרחק בין אנשים, דרך שטיפת ידיים יעילה ועד שימוש נכון במסכת פנים. מפתיע מאוד שבין העצות וההוראות האלה לא נכללו עצות בנושא תזונה, במטרה למנוע או לצמצם את התופעה של SARS-CoV-2 (וירוסים ממשפחת הקורונה) וכן את הסיכון לזיהום ולסיבוכים נלווים. אחד הנושאים המדוברים בתחום זה הוא התרומה הפוטנציאלית של דיאטה קטוגנית כאורח חיים למלחמה בנגיף הקורונה. כדי להבין את הקשר בין תזונה קטוגנית לבין מחלת הקורונה, נסביר להלן מהי תזונה קטוגנית ומה המחקרים עליה אומרים.
דיאטה קטוגנית: יכולת לשפר את התגובה האימונולוגית
דיאטה קטוגנית היא דיאטה עשירה בשומן וענייה בפחמימות, והיא נועדה במקור לסיוע לחולי אפילפסיה, כחלופה טובה יותר לצום. עם הזמן, הורחב השימוש בה ואומץ להתמודדות עם מצבים פתולוגיים שונים (השמנה קשה, מחלות מטבוליות, מיגרנה, סרטן וכדומה).
כיצד קשורה דיאטה קטוגנית לווירוסים ממשפחת הקורונה? מחקר שפורסם לפני מספר חודשים הציע שילוב של צום ותוספות לסירוגין של טריגליצרידים המורכבים משרשרת בינונית של חומצות שומן, כאסטרטגיות מניעה פוטנציאליות או כטיפול נלווה בזיהום SARS-CoV-2. השילוב הזה יוצר שינוי בחילוף החומרים ממצב גליקוליטי (כלומר שימוש בפחמימות) למצב קטוגני (כלומר שימוש בשומן), וכך משנה את השכפול הוויראלי (שכפול של הווירוס). שינוי מטבולי כזה מוביל להתנגדות מוגברת ללחץ מיטוכונדריאלי, לשיפור בהגנה אנטיאוקסידנטית, לתיקון DNA ולהפחתה בהפרשת אינסולין. בהקשר הזה, דיאטות קטוגניות מייצגות גישה תזונתית עם בסיסים תיאורטיים מסקרנים במטרה לשפר את התגובה האימונולוגית עקב זיהום של SARS-CoV-2 (וירוסים ממשפחת הקורונה) באוכלוסיות עם סיכון גבוה.
כך, תזונה קטוגנית עשויה לשחק תפקיד המווסת את תאי החיסון המולדים (המגיעים בתורשה) ותאי החיסון המסתגלים, ששניהם יחד יכולים להגן באופן סינרגטי (על ידי שיתוף פעולה) על האדם מתקיפות של פתוגנים. ההגנה מתבצעת על ידי זיהוי הפתוגן על ידי תאי חיסון באמצעות קולטנים – הכול במטרה לעכב שכפול ויראלי של הפתוגן. בהמשך יש גם תאי חיסון המסתגלים ומתגייסים למערכת ההגנה.
דיאטה קטוגנית: שימושים נוספים
החשיבות של דיאטות קטוגניות באה לידי ביטוי גם בטיפול בהשמנת יתר ובתחלואה הנלווית אליה (סוכרת מסוג 2; דיסליפידמיה; עמידוּת לאינסולין; דלקת). הדבר נכון במיוחד לגבי דיאטות קטוגניות דלות קלוריות המאופיינות בהגבלה ניכרת של צריכת פחמימות, בדרך כלל מתחת ל-30 גרם ביום, עם עלייה יחסית בפרופורציות של שומן וחלבון ואנרגיה יומית כוללת של 800 קק”ל.
מערך דיאטטי כזה, כפי הנראה, יעיל ביותר כאסטרטגיה בחולים הזקוקים לירידה מהירה במשקל בתקופה קצרה, כמו במצבי השמנת יתר חמורה וגורמי סיכון קרדיווסקולריים, מה שמוביל לשיפור ניכר בתנגודת לאינסולין ובבקרת גלוקוז בדם ולחץ דם. ירידה במשקל המתקבלת עם דיאטה קטוגנית דלת קלוריות היא בעיקר משנית לאובדן מסת השומן.
כמו כן, צריכה נמוכה מאוד של פחמימות ידועה כמפחיתת “קפיצות-פיקים” גדולים בסוכר בדם, ובכך משפרת את השונות הגליקמית. בחולים שמנים עם סוכרת סוג 2 חשיפה לטווח קצר לדיאטה קטוגנית דלת קלוריות הראתה שיפור ניכר בתפקוד תאי β בשיעור גבוה ממה שניתן היה להסביר לפי הירידה שהושגה במשקל. הפחתה דרסטית בצריכת הפחמימות יכולה להוביל לירידה משמעותית בייצור גלוקוז בכבד וזאת עקב השיפור הניכר ברגישות לאינסולין בכבד.
משיקולים אלו, דיאטה קטוגנית דלת קלוריות עשויה להיות חלק מאסטרטגיה רב תחומית עבור שיקום מטבולי בחולים עם סוכרת. יש לזכור שדיאטה קטוגנית מעלה את רמתם של גופי קטו (אצטואצטט ובטא-הידרוקסיבוטיראט), זאת נוסף על הירידה ברמת הגלוקוז בדם.
נוסף על כך, דיאטה קטוגנית הוכחה כטיפול יעיל ומהיר ב- MAFLD(כבד שומני לא אלכוהולי), כאשר באופן בולט רואים ירידה בתכולת השומן בכבד ועמידות לאינסולין בכבד כבר לאחר שישה ימי טיפול.
יש לשים לב שלא לבלבל בין דיאטה קטוגנית לדיאטה דלת פחמימות. פחמימות הן מקור אנרגיה חיוני לגוף ולמוח, שכן הן מתפרקות בקלות ובמהירות ובכך מספקות גלוקוז (סוכר) זמין למוח. הפקת אנרגיה בצורה דומה משומן או מחלבון היא משימה הרבה יותר מורכבת.
דיאטה קטוגנית מצריכה פיקוח וליווי רפואי
חשוב לציין כי שימוש בדיאטה קטוגנית דורש פיקוח רפואי קפדני המצריך מתן תוספי תזונה וויטמינים. שימוש בדיאטה קטוגנית ללא פיקוח וליווי רפואי כרוך בסיכונים נלווים הכוללים:
• יצירת גופיפי קטו שיוצרים דם חומצי שעלול להוביל לשחרור סידן מהעצמות (אוסטיאופורוזיס).
• תופעות לוואי של ערפול מוחי, עייפות ובחילות, כאבי ראש, כולסטרול גבוה, בעיות בכליות, התייבשות וריח רע מהפה.
• מחסור חמור בסיבים תזונתיים – עקב אי צריכת פירות ודגנים.
• עודף נתרן – מזונות רבים בעלי אחוזי שומן גבוהים מכילים עודף נתרן.
• הכבדה על פעילות הקיבה בשל צריכה של כמות שומן גבוהה.
• מחסור בוויטמינים, בהם B, A ו-E, סידן, מגנזיום וברזל, בשל הימנעות מפירות ומירקות.
