יש שאלה שאנחנו אוהבים להישאל כשאנחנו ילדים, אך מתחמקים ממנה ככל שאנו מתבגרים וחושבים על בחירת קריירה. השאלה הזו מעמתת אותנו עם הציפיות שלנו, החלומות והפחדים שלנו. האם יש דרך טובה לענות על השאלה “מה תרצו לעשות כשתהיו גדולים”?
הרבה מאוד משתנים משפיעים עלינו בבחירת קריירה, חלקם באופן לא מספיק מודע. כדי לזקק את ההחלטה מה כדאי לנו ללמוד ולאיזו קריירה לשאוף, חשוב לעשות סדר בגורמים אלה ולהכירם. ניתן לחלק גורמים אלה לשלושה סוגים עיקריים: אישיותיים, סביבתיים ותעסוקתיים. בחירה נכונה צריכה להתחשב בשלושתם.
הגורמים האישיותיים: שאיפות ויכולות
לעיתים בחירת התואר הראשון נעשית שלא מתוך הסתכלות פנימית. סטודנטים רבים בוחרים ללמוד תואר “מבוקש”, מבלי לבדוק לעומק אם הם בכלל מתאימים לקריירה בתחום זה. בטווח הארוך, בחירת תואר לפי שיקולים חיצוניים בלבד עלולה להתברר כטעות קריטית, הן מבחינת הביצועים שלנו בתחום והן מבחינת שביעות הרצון שלנו מחיי היומיום.
לכן, אחד השיקולים שאסור להזניח בבחירת תואר ראשון הוא החלומות והרצונות הפנימיים שלנו. הצלחה בחיים דורשת עבודה וקשה ומסירות, ואלה אפשריות רק אם מגבה אותן תשוקה אמיתית למה שאנחנו עושים. כאשר אנחנו עוסקים בחלומות אישיים יש לשים לב: יש חלומות שנשתלו בכם מגיל מוקדם על ידי ההורים (“הקטנצ’יק הזה ממש עורך דין”) או בשלבים מאוחרים יותר (“היא יכולה לעשות הרבה כסף כמתכנתת”). נסו לזקק את החלום שלכם עצמכם, ולא את החלומות שיש לאחרים בנוגע אליכם.
הגשמת חלומות זה חשוב, אך כדאי לוודא שיש לכם את היכולת להגשים אותם בפרקטיקה היומיומית. גם אם יש לכם חשיבה משפטית מבריקה, לא בטוח שחלומות על קריירה כעורך דין פלילי מתאימים לכם מבחינה אישיותית, מאחר שהתפקיד דורש, בין השאר, יכולת עמידה בלחצים והופעה בבתי משפט.
את הקריירה שמתאימה לכם מבחינה אישיותית נמצא למצוא בנקודת החפיפה שבין חלומות ליכולות.
הגורמים הסביבתיים: חברה ומגדר
על פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, בשנת 2011 רק 6% מכלל הנשים שסיימו תואר ראשון עשו זאת בהנדסה או באדריכלות, זאת בהשוואה ל-22% אצל הגברים. בחינוך, המצב הפוך: 18% מהנשים שסיימו תואר ראשון עשו זאת בחינוך לעומת 6% מהגברים בלבד.
האם העובדות מלמדות על שכך שיש מקצועות שהם “נשיים” יותר או “גבריים” יותר באופיים, או שמא העובדות מלמדות על הסללה, כלומר השפעה חברתית מוקדמת? מחקר שנעשה באוניברסיטה העברית מצא שנשים שנשאלו באיזה מקצוע ברצונן לעסוק בחרו במקצועות הנתפסים כנשיים, אולם כאשר נשאלו על בחירת מקצוע בהתאם לכישוריהן, הבחירה הייתה מגוונת יותר וכללה גם מקצועות כמו הנדסה ומדעים. כך קרה גם לגבי גברים שבחרו תחילה במקצועות כמו הנדסה ומדעים אך על פי כישוריהם בחרו מגוון רחב יותר של מקצועות, כולל פסיכולוגיה והוראה.
כך או אחרת, כדאי להיות מודעים למגדר ולהשפעה החברתית סביב בחירת קריירה, ולהחליט על היצע התארים הראשונים שאנו שוקלים לא רק לפי אינסטינקט ראשוני אלא גם לפי הכישורים האישיים שלנו, ללא קשר למגדר.
הגורמים הסביבתיים: המשפחה
על פי נתונים שהתפרסמו בניו יורק טיימס, הסיכוי של בנים לבחור במקצוע שבו עוסק אביהם גדול פי 2.7 מהסיכוי של כלל האוכלוסייה לבחור במקצוע, והסיכוי שיבחרו במקצוע של אימם גדול פי 2. אצל בנות הדברים מובהקים פחות; הן נוטות לבחור במקצוע של אימן פי 1.8 מכלל האוכלוסייה, ופי 1.7 במקצוע של אביהן.
המשמעות ברורה: הורים משמשים לילדיהם מודל ראשוני בכל תחום ומתווכים ביניהם לבין החברה. ילדים רבים הולכים בעקבות הוריהם גם בתחום הקריירה, והדבר בולט בתחומים כמו רפואה או עריכת דין. יש כאן כנראה גם השפעה מהצד הגנטי, אך לא רק. ילדים צופים בהוריהם ואם הם מזהים שביעות רצון מהקריירה שבנו, הם ישאפו ללכת בעקבותיהם.
עם זאת, יש משפחות שבהן הדינמיקה היא אחרת: יש הורים שמנסים להגשים באמצעות הילד חלומות שלא הגשימו בעצמם. הילדים, גם בבגרותם, מושפעים מחלומות אלה, במודע או שלא במודע, ועלולים לבחור קריירה מתוך רצון לרצות את הוריהם. הדבר בולט גם אצל משפחות המנהלות עסק משגשג – הילדים מרגישים מחויבות להמשיך את העסק, גם אם אינם מתאימים לכך או אינם רוצים בכך. מחקרים בארה”ב הדגימו שהון משפחתי בקרב משפחות עתירות נכסים לא צולח את הדור השני, בין השאר כיוון שהילדים במשפחה מוסללים אל תפקידים שלא מתאימים להם.
אם אתם שוקלים ללמוד מקצוע שבחרו הוריכם, או מקצוע שהוריכם מאוד רוצים שתלמדו, עליכם לעצור לרגע ולחשוב אם זה אכן מה שאתם רוצים.
הגורמים התעסוקתיים: קריירה, שכר והכשרה
אם פתחנו מאמר זה בסטודנטים שבוחרים מקצוע רק לפי מידת הביקוש שלו ומתעלמים משאיפותיהם הפנימיות, הגענו עכשיו למצב ההפוך: סטודנטים שמתעלמים ממצב השוק. מובן שיש לאזן בין הדברים.
נתחיל משאלת הביקוש: חשוב לברר לא רק מהו הביקוש למקצוע כיום, אלא גם מה יהיה הביקוש למקצוע בעתיד הקרוב. לכן, כדאי לעשות חלוקה בין מקצועות נכחדים למקצועות בצמיחה. מקצועות טיפוליים כמו רפואה וסיעוד נמצאים בצמיחה בשל עליית תוחלת החיים וחוסר היכולות של מכונות להחליף את הגורם האנושי. מקצועות טכניים יותר, שעשויים להיות מוחלפים על ידי מחשבים ורובוטים, נמצאים בדעיכה. כך, למשל, בשנת 2016 שתיים מה”ביג פור” – ארבע חברות ראיית החשבון הגדולות בעולם, בחרו מערכות בינה מלאכותית לביצוע הבקרה החשבונאית. המשמעות של המהלך היא שיש לצפות לשינויים משמעותיים בביקוש לאנשי מקצוע בתחום בעתיד.
שאלה שקשורה בדרך כלל לשאלת הביקוש היא שאלת השכר, אולם לא ניתן להפרידה מהשאלה מהם תנאי ההעסקה בתחום. יש מקצועות שבהם מספר השעות שאדם נמצא בעבודה גורם לשחיקה ומהווה, יחד עם השכר, שיקול משמעותי. כך, למשל, בסקר שנעשה בקרב 10,000 עובדים מ-297 עסקים ממגזרים שונים נמצא שמתכנתי הייטק עובדים בממוצע 10.2 שעות ביום וכמעט 90% מהם נמצאים במשרד אחרי 18:30. השכר הוא אחד הגורמים המשפיעים בבחירת קריירה, אך הוא לא יכול לשמש גורם יחיד.
עוד גורם שכאי להכיר הוא סף הכניסה למקצוע ורף ההתקדמות בו: כמה שנים יש ללמוד לתואר שני, עד כמה תואר שני הכרחי בתחום זה, האם יש לעבור התמחות בטרם קבלת רישיון ומה נדרש לעבור כדי להתקדם ולהתפתח בתחום.
בחירת קריירה: הסתכלו היטב פנימה ואז התחשבו במה שקורה בחוץ
יש גורמים רבים המשפיעים על בחירת קריירה, במודע ושלא במודע. על חלקם יש לנו השפעה ישירה ועל חלקם לא. התובנה החשובה ביותר היא להיות אותנטיים עם עצמכם: לזקק את החלומות שלכם מחלומות שאחרים רקמו לכם, להבין ביושר באילו תחומים יש לכם חוזקות ובאילו חולשות, להכיר את שוק העבודה ואת מסלולי הקריירה השונים ואז לבחור קריירה שתתאים לכם ושתוכלו להתאהב בה.
