מהן 5 שגיאות הלשון הנפוצות בשפה המשפטית? מירית שרון רכזת לימודי אוריינות אקדמית, מרצה בקורס מיומנויות הבעה בחוג למשפטים ואחראית על תחום העברית ב"מרכז האקדמי פרס", מסבירה לכם מאילו טעויות נפוצות כדאי להימנע.
אי אפשר שלא להסכים עם פרופ' גבריאלה שלו שאמרה: "הלשון היא הכלי של המשפטן. משפטן בישראל שאינו מיטיב לכתוב ולדבר בעברית כהלכתה, לוקה בחסר".
מה זה אומר להיטיב לכתוב ולדבר?
כפי שאני רואה זאת, זה קודם כל אומר שיש לדעת להתאים את המשלב הלשוני לנמען ולסיטואציה. בסיטואציות מקצועיות ואקדמיות נבחר במשלב לשוני בינוני-גבוה, ואילו במפגשים חברתיים או משפחתיים נבחר במשלב לשוני נמוך הכולל מילות סלנג. שימוש במשלב גבוה עם חברים קרובים, עם ילדים קטנים או עם דוברי עברית כשפה שנייה ייצור ריחוק, ומן הצד השני – שימוש במשלב לשוני נמוך או בשפה רווית שגיאות לשוניות בבית המשפט, לא רק שלא ישכנע, אלא גם יגרום לביקורת וכך חטאנו למטרה. לכן חשוב להתאים את רמת השפה לנמענים ולסיטואציה.
שנית, שליטה בכללי השפה העברית. אמנה כעת מספר שגיאות לשוניות שחוזרות על עצמן בעולם המשפט:
- באם – רבים כותבים "באם" במטרה להגביה את השפה, אך זו טעות. המילה "אם" היא הצורה התקנית והנכונה כשמדובר בתנאי בהווה או בעתיד. לא במקרה הרצל אמר: "אם תרצו, אין זו אגדה". כשרוצים לנקוט זמן עבר, יש לומר "אילוּ" או "לוּ".
- במידה ו – ראשית, יש לומר "במידה ש", ושנית – אין מדובר במילת תנאי, אלא במילת מידה. למשל, אני אוהבת את הבת שלי באותה מידה שאני אוהבת את הבן שלי.
- בכדי – בדומה לאות ב' המיותרת במילה "באם", גם כאן האות ב' מיותרת. "כדי" בלבד היא מצוינת.
- הינו – במשפט "התובע הינו האדם אשר יזם את התביעה" למעשה אמרנו: התובע הינה הוא אדם אשר…". חשוב להבהיר: הינו = הינה הוא, ולא רק "הוא" כפי שבטעות חושבים. ההמלצה כאן היא להחליף את המילים הינו, הינה, הינם והינן במילים הבאות בהתאמה: הוא, היא, הם והן.
- התמקדות בקוראים – פרופ' ישעיהו לוין אמר: "ההנמקה בפסק דין צריכה להיות ברורה גם למי שאינו משפטן". התחשבות בקוראים משמעה שימוש בשפה בהירה, פשוטה ובמשלב לשוני בינוני. כמו כן ללא שימוש במושגים מעורפלים ומקצועיים מדיי. הקפדה על עקרונות אלה תסייע גם ל"אדם הפשוט" לקרא מסמכים משפטיים ללא בעיה.
