"אני מתרגש בשבילך ומתרגש בשביל החינוך בישראל. תרומתך לחינוך המיוחד בישראל מעוררת השראה, ומחקרייך מאפשרים למערכת החינוך להתאים את עצמה לילדים בעלי צרכים מיוחדים בצורה טובה יותר". דברים אלה נאמרו על ידי שר החינוך, נפתלי בנט, שאישר את המלצת חברי ועדת פרס ישראל שהחליטו על הענקת פרס ישראל ל-2017 בתחום חקר החינוך לדיקנית בית הספר למדעי ההתנהגות במרכז האקדמי פרס, ופרופ' אמריטוס באוניברסיטת תל אביב, פרופ' מלכה מרגלית.
תאוריית התקווה פורצת גבולות חדשים
בנימוקי ועדת הפרס צוין, בין היתר, כי בשנים האחרונות מתמקדים מחקריה של פרופ' מרגלית ב'תאוריית התקווה'. התאוריה עוסקת ביכולת לסמן מטרות רצויות ולהניע אדם לתכנן נתיבים, להתמודד עם חסמים ולהגשים מטרות. מחקריה של פרופ' מרגלית מוכיחים, כי תלמידים עם תקווה משיגים הישגים גבוהים יותר. המחקרים אף מראים כיצד שיפור כוח הרצון המנטלי יכול להוות כלי לשינוי אישי מרחיק לכת.
לרגל הזכייה המרגשת, יצאנו לברך את פרופ' מרגלית, לשמוע ממנה על תאוריית התקווה ועל תכניותיה לעתיד, וגם לשאול מיהם הסטודנטים הלומדים ומצליחים בבית הספר למדעי ההתנהגות שבראשו היא עומדת, ולבקש ממנה עצת זהב לסטודנטים החדשים.
פרופ' מרגלית, ברכות לרגל זכייתך בפרס החשוב ביותר בישראל. האם יש לזכייה משמעות מעשית לגבי המשך עבודתך?
בעצם הזכייה יש אישור לחשיבות המחקר שאותו אני מפתחת, הן מבחינה מדעית – להעמקת הידע על עולמם הרגשי של ילדים ומשפחות, והן עבור מערכת החינוך הישראלית, השואפת לסייע לתלמידים עם צרכים מיוחדים. מובן שלזכייה יש גם משמעות אישית של שמחה וסיפוק, על הכרת המערכת בהישגים שלי בתחום בעל חשיבות עבורי. בכל מקרה, מבחינה מעשית הקריירה שלי לא עומדת להשתנות. אני מאוד נהנית מהמחקרים שלי, ומתכוונת להמשיך במחקר של תאוריית התקווה והשלכותיו התאורטיות והטיפוליות, במחקרים נוספים וכן בהוראה של הסטודנטים.
נראה כי מחקר "התקווה" מתפתח מעבר לתחום שיפור המוטיבציה הלימודית. זה נכון?
מחקר התקווה מסתעף לכיוונים רבים ומרתקים. התקווה רלוונטית בכל תחום מחיינו. לדוגמה, כיוון מעניין אחד שהתפתח לאחרונה הוא מחקר בשיתוף עם האגף למשפחות שכולות במחוז רחובות של משרד הביטחון. העובדים באגף שמעו על המודל התאורטי והציעו שיתוף פעולה מחקרי בתחום ההתמודדות עם שכול.
באילו מחקרים נוספים את מעורבת בימים אלו?
אני שותפה במחקר יחד עם פרופ' מיכל אל-יגון מאוניברסיטת תל אביב ופרופ' אריק רימרמן מאוניברסיטת חיפה, שבוחן את איכות החיים של צעירים עם לקות אינטלקטואלית לאורך חמש שנים, בתמיכת קרן שלם. המחקר נמצא כעת בסיום שנתו הראשונה, כשהכוונה היא ללמוד על איכות החיים של צעירים שלא יכולים לבחור במסלול של בני גילם שאינם בעלי לקות. אנחנו בודקים מהם אירועי החיים המכוננים עבור צעירים שהמסלול של צבא ולימודים לא אוטומטי או אפשרי עבורם. המטרה היא להבין מה יתרום לשיפור איכות החיים שלהם, ומתוך ההבנה הזו להסיק מסקנות יישומיות. נוסף על כך, אני שותפה במחקר על ההתאמות בדרכי הבחנות הניתנות לתלמידים עם לקויות למידה.
האם הסטודנטים שלך מעורבים במחקרים האלה?
הסטודנטים משתתפים במחקרים במסגרת עבודות סמינריוניות, עבודות גמר, וכן כעוזרי מחקר.
הסטודנטים אצלנו מתנסים גם בעבודה מעשית, לפי נטיות לבם. הם משתלבים במספר גדול של מסגרות טיפוליות, בטווח רחב של גילאים וצרכים, מילדי גן ועד דיור מוגן לקשישים או לבעלי בעיות נפשיות
מחפשים סטודנטים עם משיכה לשאלות אנושיות
פרופ' מרגלית עומדת, כאמור, בראש ביה"ס למדעי ההתנהגות ופסיכולוגיה חינוכית במרכז האקדמי פרס ואחראית לתכניות הלימודים של הסטודנטים. מה קורה לאחר שהסטודנטים מסיימים את התואר הראשון? קשת האפשרויות המקצועיות כוללת מגוון אפיקים, מהמשך לתואר שני בפסיכולוגיה, דרך תחומים טיפוליים בחינוך, שירותי הביטחון ועוד, ועד התחום של הייעוץ העסקי – הכול בהתאם להתאמה אישית לכל סטודנט.
אילו סטודנטים היית שמחה לראות בתכנית למדעי ההתנהגות שאת עומדת בראשה?
סטודנטים עם עניין באנשים ורגישות חברתית, שרוצים לפתח קריירה שתתבסס על תכונות אלו ולהשתלב במקצועות הפסיכולוגיה, הסוציולוגיה ומקצועות טיפוליים נוספים. גם במקצועות הארגוניים והעסקיים וגם בתחום המקצועות הטיפוליים יש צורך להבין מדוע אנשים מתנהגים כמו שהם מתנהגים. מתי הם כועסים, מה משמח אותם, ואיך גורמים להם ליותר מוטיבציה. מי שנמשך לשאלות האנושיות האלו, יתאים ללימודים לתואר ראשון בתכנית למדעי ההתנהגות וייהנה מהם.
אז התואר מספק כלים להבנת ההתנהגות האנושית. איך מתרגמים אותו לקריירה?
יש לבוגרים מגוון אפשרויות בכיוונים שונים על פי העדפותיהם. סטודנטים שנמשכים לתחום הטיפול, יכולים להמשיך לתואר שני בפסיכולוגיה או לאחד מתחומי הטיפול הנוספים. מי שנמשך לתחום הניהולי יכול להירשם לתואר שני בייעוץ ארגוני, תואר שמיישם את מדעי ההתנהגות בתחום העסקי.
באילו מקומות עבודה, למשל, משתלבים הבוגרים שלכם?
יש לנו סטודנטים שהשתלבו במשטרה או בכוחות הביטחון, סטודנטים שסיימו את לימודיהם והמשיכו ללימודי גרונטולוגיה, והיום מרכזים את נושא הטיפול בקשישים באחת מקופות החולים הגדולות, ובארגונים הנותנים שירותים לקשישים. יש גם אפשרות להמשיך בתואר מחקרי. שתי סטודנטיות שלנו קיבלו את מלגת המר היוקרתית, הניתנת על ידי המועצה להשכלה גבוהה בכל שנה ל-10–12 סטודנטים ממכללות, וכוללת מלגת מחיה מלאה ולימודי תואר מתקדם עם תזה באוניברסיטה. אפשרות נוספת ומאוד מעניינת בעיניי, שאנשים לא כל כך מודעים אליה, זו האפשרות להמשיך ללימודי תעודת הוראה במדעי החברה. זה מסלול חדש יחסית, שמאפשר להשתלב בהוראה במגמות למדעי החברה בחטיבות הביניים ובתיכונים.
יש בארץ כמה תכניות ללימוד מדעי ההתנהגות. מה מייחד את התכנית במרכז האקדמי פרס?
זוהי תכנית מעמיקה המקנה ידע רחב בפסיכולוגיה ובסוציולוגיה. בנוסף לידע, התכנית גם ידועה בכך שהיא מעניקה תמיכה לסטודנטים לפי הצורך האישי שלהם. היא מעצימה את היכולות של הסטודנטים המצטיינים להצליח ולהתקבל למסגרות המשך לתואר שני, ותומכת בסטודנטים מתקשים. חברי הסגל שלנו קשובים לצרכים ולקשיים האישיים והלימודיים, ומסייעים לכל סטודנט לממש את מלוא יכולותיו. הסטודנטים אצלנו מתנסים גם בעבודה מעשית, לפי נטיות לבם. הם משתלבים במספר גדול של מסגרות טיפוליות, בטווח רחב של גילאים וצרכים, מילדי גן ועד דיור מוגן לקשישים או לבעלי בעיות נפשיות.
לסיכום: איזו עצה היית נותנת לסטודנט שעומד להתחיל את דרכו האקדמית?
אני מציעה לסטודנטים לבחור בתחומי הלימוד המעניינים אותם, להשקיע בלימודים, ולהיפתח לאפשרויות שיתגלו להם תוך כדי הלימודים לתחומים מרתקים וחדשים שנלמדים במסגרת התואר הראשון. אנחנו יודעים כי בעקבות הלימוד תתגבש בהם זהות עצמית הצומחת מתשתית ידע רחבה, מבוססת ועדכנית. הם ירכשו ידע ויפתחו מוטיבציה ורצון למעורבות ולהשתתפות באתגרים בקהילה.
אבל מעבר לברכות החגיגיות והמליציות, מדובר בחדשות מרגשות גם לסטודנטים בתכנית למדעי ההתנהגות במרכז האקדמי פרס, שקיבלו גושפנקה נוספת לכך שבראש התכנית שלהם עומדת מומחית בעלת שם בינלאומי בתחום חקר החינוך.
