שבוע התזונה: שלוש תובנות מאת פרופ' זכריה מדר

השבוע חל "שבוע התזונה" בישראל, שמטרתו לקדם את הביטחון התזונתי ולשפר את המצב התזונתי של אזרחי ישראל. לכבוד שבוע זה, פרופ' זכריה מדר, ראש החוג לתואר ראשון במדעי התזונה במרכז האקדמי פרס, משתף אותנו בשלוש תובנות רלוונטיות לתקופה זו, בנושאי תזונה, בריאות הציבור והתמודדות עם מגפת הקורונה ברמת התזונתית.

1. שימוש בויטמין D להפחתת הסיכון להידבקות בקורונה 

המאבק במגפת הקורונה אינו שייך רק לצוותים הרפואיים המעניקים טיפול תרופתי, אלא מתחיל בתזונה של כל אחד ואחת מאיתנו. אין לנו בשלב זה עדויות מספקות שיאפשרו לתמוך באופן גורף בהמלצה על תזונה מסוימת או על שימוש בוויטמין מסוים להפחתת הסיכון להידבקות בווירוס COVID-19. עם זאת, ברור שתזונה נכונה ומצב תזונתי תקין משפרים משמעותית את הסיכויים להחלמה ולשיקום, בעיקר לאחר היציאה מהמחלה ולאורך זמן.

אחת הדרכים להגיע למצב תזונתי תקין היא העשרת התזונה בויטמין D. המכונים הלאומיים לבריאות בארה"ב (NIH) ממליצים לרוב על נטילת ויטמין D במינון יומי של 400 עד 800 יחידות בינלאומיות. ההחלטה על המינון תלויה בין השאר בגיל; בקרב בני יותר מ-70 נדרש מינון גבוה יותר.

נוסף על כך, אפשר לצרוך יותר מזונות שבהם מצוי ויטמין D, כמו דגים מסוימים (סלמון, מקרל וסרדינים), שמן דגים וחלמון ביצה. בישראל משווקים גם מוצרי מזון שהועשרו בוויטמין D.

בנימה אישית – לאחר קריאה של חומר בנושא, ועל אף היעדרן של ראיות מוחלטות, הייתי ממליץ על ההתוויה לויטמין D ובמיוחד לאוכלוסייה הבוגרת ולאלו הסובלים ממחלת הסוכרת.

2. חשיבותו של קמפיין הסימון התזונתי בצל המגפה 

בצל מגפת הקורונה, קצת לפני שנכנסנו להסגר, השיק משרד הבריאות את קמפיין הסימון התזונתי על מוצרי המזון. לצערי, הקורונה האפילה על הקמפיין כיוון שבתקופה זו נראה היה טרחני להעלות נושא זה לכותרות בהתחשב במצב, וכולנו היינו חסרי סבלנות ורצון לעסוק בכך.
למרבה הצער אנו רואים לחץ מצד תעשיית המזון למוסס את הקמפיין ולדחות את יישומו. חשוב שהציבור הישראלי יתמוך בקמפיין ולא ייתן לו להתמוסס, שכן יש בו לשפר את החוסן התזונתי שלנו ולשפר את בריאות האוכלוסייה בישראל.

3. חידושים מדעיים: כיצד תזונה בריאה מפחיתה סיכון לניוון רשתית

מדעי התזונה הם תחום מתפתח שבו מתפרסמים חידושים מדעיים בקצב גבוה. דוגמה לחידוש מדעי שכזה פורסם על ידי בית המדרש של המדענים של אוניברסיטת TUFTS הנחשבת למובילה בתחום התזונה. המחקר, שכותרתו "The Food-Vision Connection", עוסק בהתנוונות מקולרית (AMD) ברשתית העין, הנחשבת לגורם מוביל לאובדן קשה של הראייה. מחקרים אפידמיולוגיים שנערכו על ידי מדעני TUFTS ואחרים הבחינו בקשר בין תזונה בריאה לבין הפחתת סיכון לחלות ב-AMD. עכברים שניזונו מדיאטה שהכילה רכיבי מזון בעלי תגובה גליקמית נמוכה – עשירים יחסית בדגנים מלאים – הראו פחות שינויים ברשתית האופיינית ל-AMD, בהשוואה לעכברים שניזונו מתזונה עתירה באופן גליקמי המכילה פחמימות פשוטות שעוברות תהליך עיכול מהיר. הממצא, שלפיו השינוי התזונתי השפיע וגרם לבלימה של הנזק לרשתית, הפתיע ואף ריגש את החוקרים. שלב נוסף במחקר גילה שהדיאטה שינתה את המגוון של המיקרוביוטה במעי, כלומר קיים קשר בין הדיאטה הנמוכה בתגובה הגליקמית לבין מגוון החיידקים שהתפתחו במעי ואשר הביאו לבלימה של ה-AMD. את המנגנון הזה כינו החוקרים The Gut-Retina Axis (ציר מעי–רשתית).

האם חידוש זה ישפיע על המלצות התזונה כבר עכשיו? לדעתי, מוקדם מדי להמליץ על תזונה נמוכה גליקמית למניעת AMD, שכן המחקרים בנושא עדיין נמשכים. עם זאת, אפשר לומר ששינוי תזונתי עשוי לעזור להאט את התקדמות מחלת ה-AMD בשלביה הראשונים. לכן, מתן תזונה דלה בפחמימות פשוטות ועשירה בעיקר בדגנים מלאים היא התחלה טובה שעשויה להגן מפני התפתחות AMD בגיל מבוגר.