התרגלנו לשמוע ש"הצעירים", והכוונה בדרך כלל לבני דור ה-Y, נוטים לעבור בין הרבה מקומות עבודה ביחס לדור ה-X שקדם להם, ושחלק משמעותי מהם מעדיפים להיות פרילנסרים ששולטים יותר על הזמן של עצמם. ומה אם נספר לכם ש-77% צעירים מבני דור ה-Z שהשתתפו במחקר בנושא תעסוקה העידו שהם מחפשים יציבות וביטחון בעבודה? את ד"ר ליעד ברקת-בוימל, ראש התוכנית לתואר שני בייעוץ ופיתוח ארגוני במרכז האקדמי פרס, הנתון הזה לא ממש מפתיע. בריאיון שערכנו עימה, היא מספרת על הפער בין הדור שנכנס למעגל העבודה בתקופת משבר הקורונה לבין הדור הקודם, ומסבירה על המגמות וההזדמנויות הצפויות לנו בשוק התעסוקה שלאחר משבר הקורונה.
עצמאים או שכירים – בסוף כולנו רוצים להיות מאושרים
ד"ר ברקת-בוימל היא בעלת תואר שלישי בפסיכולוגיה חברתית מאוניברסיטת בן-גוריון, והיא חוקרת מוטיבציה בארגונים ואת עולם העבודה המשתנה. במקביל לעיסוקה האקדמי מייעצת ברקת-בוימל לחברות מובילות, בעיקר בתחום ההיי-טק, במיוחד בכל הנוגע לשינויים בעולם העבודה.
ליעד, לפני שנבין למה הצעירים חוזרים לרצות יציבות – למה מלכתחילה הייתה נטייה לעבור למודל של פרילנס?
מחקרים מעידים שלעצמאים יש יתרונות מסוימים על פני שכירים. הם יכולים להחליט בעצמם אילו פרויקטים הם מעוניינים לעשות וכיצד לבצע אותם, ויש לכך השפעה משמעותית על מדד שביעות הרצון שלהם מהעבודה.
במחקר שערכנו עמיתיי, פרופ' אהרון צינר, יאיר צדיק ואני, טרום עידן הקורונה, בדקנו את הנושא של פרילנסרים מנקודת מבט של מנהלים. גילינו עלייה במגמת הפרילנס, וראינו שמנהלים מבינים את זה ורוצים לשתף פעולה עם עצמאים. הם רואים בהם מומחים בתחומם, ומוכנים לשלם להם בעד המומחיות שלהם גם לאורך זמן, כיוון שזה מעניק לארגון גמישות. המנהלים יכולים להביא מומחים בתחומים שונים בהתאם לצרכים ולרצונות שלהם, ומכאן התמריץ להעסיק פרילנסרים שמביאים ערך מוסף ייחודי לארגונים.
ואז הגיעה הקורונה וטרפה את הקלפים?
את המחקר הבא עשיתי כבר בתקופת הקורונה, יחד עם ד"ר טלי תאני הררי מהמרכז האקדמי פרס וד"ר ירון סלע מנהל מכון המחקר P-Value. במסגרת המחקר בדקנו מה חשוב לדור ה-Z בעבודה. על המחקר השיבו למעלה מ-600 צעירים, 78% מתוכם השיבו שהם מחפשים עבודה קבועה בארגון ו-77% מחפשים יציבות וביטחון. הממצאים האלה מצביעים כנראה על הטלטלה שעבר הדור הצעיר שנכנס כרגע לשוק התעסוקה בתקופת המשבר. את התוצאות לאורך זמן נוכל לראות רק בהמשך, אבל מסתמן שבניגוד לדור הקודם שחיפש יותר חופש ועצמאות, הדור הנוכחי ייתכן שיחפש דווקא יציבות ומחויבות.
ומה לגבי האושר – איך ניתן להשיג אושר כשאתה לא עצמאי וכפוף למנהלים?
יש כמה דברים שמשפיעים על שביעות רצון של עובדים, אחד מהם הוא היחס של המנהלים – אם הם מקדישים זמן לעובדים, מחברים אותם לארגון ולאסטרטגיה שלו, תומכים בהם ומעריכים אותם, ואם הערכים של הארגון חשובים לעובד. השילוב בין "מה" ו"איך" משפיע על שביעות הרצון של העובדים.
אחריות, יזמות ורצון ללמידה מתמדת – הדברים שהפכו לחשובים במשבר הקורונה
משבר הקורונה שינה הרבה דברים בחיינו כפי שהכרנו אותם עד לפני שנה, במיוחד בתחום התעסוקה. שאלנו את ד"ר ברקת-בוימל כיצד השפיעה הקורונה על מה שמחפשים ארגונים בעובדים.
מהיכרותך עם מנהלים בארגונים גדולים, מה חשוב כיום במועסקים פוטנציאליים?
לאור הסיפור של עבודה מרחוק, נדרשת עצמאות רבה. העובדים צריכים לדעת לעבוד לבד ולקבל החלטות גם מרחוק וללא המנהל שלהם לצידם. מובן שיש גם לארגונים עצמם תפקיד בזה – הם צריכים לדעת לייצר תקשורת נכונה ולנהל עבודה מרחוק בצורה טובה.
אילו מיומנויות עובדים צריכים כדי להישאר רלוונטיים לשוק העבודה?
בעיקר למידה מתמדת. עובדים צריכים לקחת אחריות על הפיתוח והלמידה שלהם, להסתכל קדימה, ולשמור על היתרון האישי בעולמנו המשתנה. זה רלוונטי גם בתוך ארגון וגם בתהליך חיפוש עבודה. צריך ללמוד כל הזמן. מעבר לזה, צריך לסגל לעצמנו גישה אקטיבית-יזמית, לנצל את רשת הקשרים שלנו ולפעול לקדם את עצמנו. זה לא קל, אבל הגישה האקטיבית היא השולטת כרגע. הזכרנו גם עצמאות וגמישות, שהן בהחלט עוד שתי מיומנויות נחוצות לעובד בעידן הנוכחי.
מה יהיה המאפיין העיקרי של עולם התעסוקה בעוד שנתיים מהיום?
אני חושבת שבעיקר שינויים מהירים. התחושה הזאת שהכול משתנה כל הזמן תמשיך איתנו גם אחרי הקורונה, ולכן הגמישות, הזריזות והיכולת להסתגל יידרשו מכולנו. אנחנו צריכים לראות בזה סוג של אתגר ולא להתנגד לשינוי, כי הוא פה כדי להישאר.
האם את יכולה להצביע על מגמות מקצועיות שמתרחשות כבר?
המהפכה שעוברת עלינו עכשיו הופכת ארגונים למה שנקרא "ארגון ביוני" שמשלב בין טכנולוגיה לאנשים. ראינו איך בעקבות הקורונה מערכת הבריאות עברה תהליכי שינוי מהירים, ואיך שילוב הטכנולוגיה סייע לה לתפקד. המגמה הזו תימשך ; דיגיטציה זה תהליך שמואץ כרגע והרבה ארגונים, כמו ארגוני בריאות והיי-טק, צריכים עוד אנשים כדי לנהל את התהליכים הללו. לכן בעתיד הקרוב יעלה הצורך באנשי ייעוץ, ניהול, ובכל התפקידים הקשורים בהובלת תהליכים מורכבים ובפתרון בעיות.
אושר ויציבות: היצעדו שניהם יחדיו?
בעמוד המרצה שלה באתר של המרכז האקדמי פרס בחרה ד"ר ברקת-בוימל לצטט את סטיב ג'ובס: "העבודה עומדת למלא חלק גדול מחייכם, והדרך הטובה ביותר להיות מסופקים היא האמונה שאתם עושים עבודה נהדרת. והדרך היחידה לעשות עבודה נהדרת היא לאהוב את מה שאתם עושים". במרכז האקדמי פרס קוראים לזה "להתאהב בקריירה".
להתאהב בקריירה – זה משהו שקורה מלכתחילה או שזה יכול לקרות גם בדיעבד?
זה יכול לקרות בשתי הדרכים, אבל מקצועות משתנים ומתפתחים עם הזמן וכל אחד יכול למצוא אזורי עניין בתוך התחום שלו, ללמוד ולהתפתח. אם אתם אחרי תואר ראשון תוכלו לעשות תואר שני ולרכוש התמקצעות נוספת, וגם אחרי שהתחלתם לעבוד בתחום מסוים, אפשר וחשוב להמשיך ללמוד ולעשות קורסים שיעזרו לכם להוסיף עוד כישורים וידע לארסנל. למידה מתמדת – זה אחד הנושאים הקריטיים לרלוונטיות של עובדים בעולם התעסוקה המשתנה.
איך נוכל לדעת בשלב הלימודים שהתואר שבחרנו יוביל אותנו לעבודה שיש סיכוי שנאהב?
אני תמיד בעד ללכת עם תחושות הבטן שלנו ולסמוך עליהן. אם השיעורים במהלך התואר מרתקים בעיניכם, סביר להניח שאתם במקום הנכון, אבל יש כמה דברים שאפשר לעשות תוך כדי הלימודים כדי להבטיח עניין בהמשך: במרכז האקדמי פרס מעניקים לסטודנטים מגוון אפשרויות להתנסות מעשית תוך כדי הלימודים. זה יכול לקרות במסגרת "מסלול החברות" או במסגרת פרקטיקום, כמו זה שקיים בתואר השני בייעוץ ופיתוח ארגוני, שבמהלכו הסטודנטים נכנסים לארגון וחווים תהליך של ייעוץ אמיתי. נוסף על כך, יש את היחידה לפיתוח קריירה שמסייעת לסטודנטים ולבוגרים למצוא עבודה בתחום הלימודים שלהם, מה שיכול לעזור גם להתנסות בעבודה עצמה וגם להשתלב במקצוע ולרכוש ניסיון להמשך.
לסיכום, מה יעשה מי שמחפש גם ביטחון ויציבות וגם גמישות שתאפשר לו להתמקד בדברים שהוא אוהב לעשות?
לשלב. לשכיר יש ביטחון כלכלי שאין לעצמאי, הוא יודע שהוא יקבל משכורת בסוף החודש והוא לא צריך לדאוג להביא לקוחות. זה נושא משמעותי מאוד, ולכן, בעיניי, שילוב בין עבודה כשכיר לבין עסק עצמאי הוא המצב האופטימלי.
