טקס חלוקת תעודות הוא תמיד אירוע מעט נוסטלגי. את התעודות מקבלים זמן מה לאחר שהסתיימו החובות האקדמיים, מטעמים בירוקרטיים. כיוון שכך, האירוע הוא הזדמנות להיפגש שוב עם חבריך לספסל הלימודים, להציף בדיחות ישנות ולהעלות זיכרונות משותפים עם החברים והמרצים.
במרכז האקדמי פרס הבינו זאת היטב וארגנו לבוגרים שבוע שלם של טקסי חלוקת תארים, כאשר לכל חוג ניתן מקום של כבוד. ביום שלישי, 17.10 חולקו התארים למחזור הראשון של התואר הראשון במנהל מערכות בריאות ושל מחזור ג' בתואר הראשון במשפטים.
קובי אפללו: "שמח להיות כאן. אני היפוכונדר"
את המוזיקה של טקס חלוקת התעודות שמעו עוד מהחניה של המרכז האקדמי פרס. וכך גם את קולותיהם הנרגשים של הסטודנטים שסיימו את לימודיהם בשנה שעברה. מתהדרים בחלוקים שחורים ובכובע המסורתי המסמל את סיום הלימודים, מתהלכים הסטודנטים בתהלוכה חגיגית אל הרחבה שבה מתקיים הטקס.

את החיוכים והסיפוק של על פני הסטודנטים אין שום דרך לזייף. הם מחבקים זה את זה, דורשים לצלם תמונה אחר תמונה, ומסרבים להירגע גם כאשר מודיעים להם שהטקס עומד להתחיל.
ברחבה, מחכים לסטודנטים ההורים ובני משפחותיהם, הנרגשים לא פחות מהסטודנטים עצמם. הם כבר מחכים עם המצלמות מוכנות, מתרגשים בעת זיהוי כניסתו של הבוגר שלו חיכו, והאווירה החגיגית הזו בהחלט מידבקת.
בשלב זה עולה לבמה קובי אפללו, השואו המרכזי של הערב. "אם להודות באמת", הוא אומר, "אני קצת היפוכונדר. כך שאני נהנה להיות מוקף באנשים שסיימו תואר במנהל מערכות בריאות", הוא צוחק, והקהל מריע.
שלל להיטיו של קובי אפללו לוקח את הסטודנטים עוד שלב בהתרגשות עם "בא מן השתיקה", "מכתב לאחי" ועוד. עם אמן בסדר הגודל של אפללו, קשה שלא להיסחף.
"סגל ההוראה והסגל המנהלי יצאו מגדרם למעננו"
חברי החוג נראים מגובשים במיוחד לאורך כל הערב, וכולם משוחחים בחברות עם חברי הסגל שליווה את דרכם האקדמית בתואר הייחודי שמכשיר מנהלי מערכות בריאות, מהתפקידים המאתגרים שיש. גם חברי החוג למשפטים נרגשים ומחליפים ביניהם חוויות.

נאומה של אחת מסטודנטיות המצטיינות, מאירה דנינו, יכול להסביר מדוע הבוגרים מרגישים כה קרובים למרצים: "עבורנו כסטודנטים במרכז האקדמי פרס", היא אומרת בטון נרגש. "אחד על אחד עד לתואר כבר אינו רק סלוגן, כי אם מציאות חיה. אתם, סגל יקר — ההוכחה".
מאירה ממשיכה ואומרת: "לא אחת חווינו כסטודנטים את היחס האישי מצד כל המרצים והרצון לרַצות מכל הלב, לתמוך בליווי מקצועי הדוק ומחמם את הלב. סגל ההוראה כמו גם הסגל המנהלי יצאו למעננו מגדרם כדי להעניק לכל אחת ואחד מאיתנו יחס אישי משפחתי ומאוד חם".
גם נאומו של פרופסור רון שפירא, נשיא המרכז האקדמי פרס, ונאומה של מצטיינת נוספת, ליאת אלבז, היה מרגש והותיר רושם רב על המשתתפים.
כל סוף הוא התחלה חדשה

עם סיום הטקס הרשמי, כשהמינגלינג דועך, הערב מגיע לסיומו, והסטודנטים הולכים למכוניותיהם מחויכים.
שנה אולי חלפה, אבל נראה שהמרכז האקדמי פרס יצר קבוצה מגובשת של בוגרים, כזו שמרגישה שהמרכז האקדמי פרס הוא סוג של בית שני. את הדברים האלה לא אנחנו אמרנו, אלא כמה וכמה סטודנטים שעימם שוחחנו במהלך הערב.
הבוגרים ציינו אולי את סוף התואר, אך הם כבר עמוק בתוך עולם הקריירה. כל סוף הוא התחלה חדשה, ונראה שההתחלה של הבוגרים האלה מבטיחה במיוחד.
החיים בקמפוס: פאנל יום האישה במרכז האקדמי פרס