סיימתם את התואר? שאפו, אבל זה לא אומר שסיימתם את הלימודים. בעולם המתפתח במהירות, כדי להישאר רלוונטיים אי אפשר להסתפק בתואר. חייבים להמשיך להתעדכן וללמוד כל הזמן. תובנה זו עומדת מאחורי הקמת מועדון הבוגרים של פרס, המזמין את בוגריו למפגש חודשי המיועד לרכישת כלים להמשך פיתוח הקריירה.

העידן החדש: קריירה במהירות מחשבה
בערב הבוגרים שהתקיים לאחרונה הוזמן להרצות ליאור פרנקל. ליאור הוא מרצה בתחום הקריירה בעידן החדש, והוא שותף ב"ג'ולט – בית הספר של העולם החדש". בג'ולט מאמינים שבעידן המודרני רבות מהעבודות עוברות שינויים מהירים, וכך, אנשים שעובדים כבר שנים רבות באותו מקצוע מבלי להתפתח הופכים ללא רלוונטיים. בעקבות כך הוקם "ג'ולט", במטרה לספק הכשרה מקצועית בכל התחומים שעוברים טרנספורמציה לעולם החדש.
לא תמיד עסק ליאור בהרצאות בתחום הקריירה. ליאור התחיל את הקריירה במסלול נחשק שכל אימא הייתה מאחלת לבנה; את התואר הראשון שלו עשה ליאור בטכניון בהנדסת חשמל ואת התואר השני סיים בהצטיינות באוניברסיטת תל אביב בפילוסופיה והיסטוריה של מדע ורעיונות. לליאור גם הייתה משרה נחשקת בהייטק, ובכל זאת הוא בחר לעזוב את העבודה הנוצצת ולחקור את המקצועות החדשים שהולכים ומתפתחים.
ליאור פרנקל: "אין אלגוריתם להצלחה"
"אני מתרגש במיוחד כאשר אני מעביר את ההרצאה הזו לבוגרים חדשים", פותח ליאור את הרצאתו. "היא הכי רלוונטית עבורכם", הוא מוסיף ועובר לסיפורו האישי.

"אימא שלי, כמו עוד אימהות רבות, חושבת שיש אלגוריתם להצלחה ושאם הילד הולך לפי הנוסחה הוא גם יצליח בחיים. אני הייתי ילד טוב ועשיתי מה שדרשו ממני, ואכן מימשתי את החלום של ההייטק, עבדתי במשרה בחו"ל עם משכורת גבוהה, אבל לאחר זמן קצר שמתי לב שזה לא עובד לי".
מה בדיוק התפספס? ליאור הרגיש שלמרות שעשה את הכול נכון, היה במסלול קריירה נחשק, ומבחינת הסביבה "חי את החלום" – הוא לא מסופק. באומץ רב, הוא החליט לצאת ולחקור את הנושא.
"בדיעבד הבנתי שכל החיים שאלו אותי מה אני יכול, ולא מה אני רוצה. התחלתי לחפור מה אהבתי לעשות בילדות, ובין השאר שאלתי את אחת הדודות שלי מה אהבתי לעשות כילד. היא אמרה לי שאהבתי ללמד את כולם ולהרצות בפני אנשים. לכן בחרתי בתחום של חינוך".
תגמול כספי? זה ממש לא מספיק
באחד ממחקריו של חוקר הכלכלה ההתנהגותית פרופ' דן אריאלי, נבחן נושא התגמול הכספי עבור ביצוע עבודה. שתי קבוצות של אנשים התבקשו להרכיב רובוטים מלגו תמורת תשלום לכל רובוט. לאחת הקבוצות, פירק עורך הניסוי את הרובוט מייד לאחר הבנייה, ולקבוצה האחרת הרובוטים פורקו רק לאחר סיום הניסוי. לכאורה, שתי הקבוצות קיבלו את אותו תשלום, אך מה שהתגלה בפועל הוא שהקבוצה שפירקו את תוצריה באופן מיידי הייתה פחות חדורת מוטיבציה והרכיבה פחות רובוטים.

ליאור מביא את המחקר המעניין הזה כהמחשה לכך שתגמול כספי הוא לא הכול. "אם הייתם משוכנעים שתגמול כספי הוא מה שמעלה את המוטיבציה בעבודה, הניסוי הזה מוכיח שלכסף משמעות מוגבלת ושאם אין משמעות וסיפוק מהעבודה המוטיבציה תרד מהר מאוד".
ליאור יוצא נגד המוסכמה שלפיה מי שמחפש משמעות יכול למצוא אותה מחוץ לעבודה: "נוצרה מוסכמה שאם אתה רוצה משמעות – חכה לסוף יום העבודה ותתנדב במד"א. זה מה ששמעתי מהחברים שלי, שרובם סובלים בעצמם מאותה בעיה. העניין הוא שהעבודה היא חלק משמעותי מאוד מהזמן שלנו, ואם לא נמצא את הדרך לאהוב אותה, לא נרגיש מסופקים ולא תהיה לנו מוטיבציה".
בשלב זה שואל אחד הבוגרים את ליאור כיצד היה לו האומץ לעזוב את המסלול שכבר בחר והשקיע בו. "לפעמים גם אני גם שואל את עצמי למה אני מתאגר את עצמי. התשובה שלי היא שהאופציה של לחזור לעשות את מה שאני לא אוהב, לרוטינה שמרצה את כולם, היא לא אופציה מבחינתי".
להתאהב בקריירה: מה גורם לנו לאהוב את העבודה?
מה בעצם גורם לנו לאהוב את העבודה שלנו? בדרך כלל אנחנו נוטים לחשוב שבחירת המקצוע היא הגורם המשפיע ביותר, אולם ליאור פרנקל מבהיר שיש אלמנטים נוספים שמשפיעים על כך, שאותם הוא מחלק לשלוש אבני יסוד:
- אוטונומיה: כמה שליטה יש לי על המשימות והזמן?
- ידע/יכולת: כמה הכישורים והידע האישי שלי באים לידי ביטוי במהלך העבודה?
- מעורבות: כמה אני מעורב בעשייה הכוללת ויודע כיצד העבודה שלי תורמת לחברה?
אם אין לכם את אבני היסוד האלה, גם אם המקצוע שבחרתם מאוד מתאים לכם, לא תרגישו הגשמה עצמית בעבודה.
זה לא אומר שאין חשיבות לבחירת המקצוע, כמובן, וליאור ממליץ על הרחבת מעגל המכרים וסוגי העשייה שלכם כדי להיחשף כל הזמן לתחומים חדשים ולקבל השראה מהם.
"סיימתי לפני שנים בודדות – וכבר העולם השתנה"
בתום ההרצאה, ליד פינת הקפה והמאפה, תפסתי לשיחה את צחי כהן, בוגר המחזור הראשון של המרכז האקדמי פרס, ומחזיק בתואר ראשון ושני במנהל עסקים.
צחי, מה אתה עושה היום?
אני עובד כיום בבית השקעות אדמונד דה רוטשילד.
יש לך זמן להגיע לאירועים כאלה?
כן, גם כשאני אחרי עבודה אני מוצא את הזמן לכך מתוך הבנה שזה חשוב ונכון לשמר את הקשר למוסד הלימודים שלך. המוטו שלי הוא להיות סטודנט לחיים. כשעושים הרצאות כאלה אחת לחודש זה מבורך ומלמד אותי מגוון רחב של נושאים.
מה אתה לוקח אתך מההרצאה היום?
שאפילו שסיימתי את הלימודים לא מזמן, כבר העולם השתנה. בעיניי, הגישה צריכה להשתנות: לא "לך תלמד כדי שתהיה לך עבודה", אלא "תלמד כדי שתוכל להמשיך להתפתח, ליזום וליצור".