ד”ר נטע קלע, מומחית באימונותרפיה ובטכנולוגיות רפואיות מתקדמות, מובילה את תחום היזמות והחדשנות במרכז האקדמי פרס ומקנה לתלמידיה במנהל עסקים כלים שלמדה בשטח. “יזמות אינה כישרון מולד. זו יכולת נרכשת וניתן ללמד אותה כמו כל תחום אחר”
כבר בפתיחת הקורס הראשון, ד”ר נטע קלע מבהירה לתלמידיה שהם חייבים להפנים שהעולם השתנה. “אנחנו חיים בעידן שבו אין יותר ביטחון תעסוקתי. צריך להבין את זה”, היא מסבירה, “היום, על מנת לשרוד ולהצליח בשוק התעסוקה, צעירים חייבים לרכוש כלים ליזמות. כי אפשר לצאת מהעולם האקדמי עם ידע נרחב אך אם אין לסטודנט את הידע הפרקטי של פיתוח חדשנות ויזמות, היכולת שלו לשרוד בעולם האמתי מוגבלת מאוד”.
”תחום הטיפול בסרטן עבר שינוי משמעותי, והוקמו חברות פארמה המתבססות על טיפול אימונותרפיה מסוג זה. מה שמדהים הוא שכל ההתפתחות של הטכנולוגיה הזאת היא תוצאה של מחקר כחול-לבן“.
מחקר כחול-לבן שמשנה את פני המלחמה בסרטן
ד”ר קלע (39), היא מומחית לחדשנות בביוטק ורפואה וחוקרת את תחום האימונולוגיה (תורת מערכת החיסון) והאונקולוגיה. היא בוגרת מכון ויצמן ואוניברסיטת סטנפורד, זוכת פרס McCormick למדע מאוניברסיטת סטנפורד, ובבעלותה חברת הייעוץ Omni consulting המתמחה בייעוץ עסקי ומדעי לפיתוח חדשנות ויזמות בתחום הרפואה והביוטק.
את האופי היזמי היא מביאה איתה עוד מהבית. “גדלתי ביבנה כבת להורים עצמאיים”, היא מספרת, “בגיל 26 אבי הקים עסק עצמאי למעליות ומוצרי בטיחות שקיים עד היום. אז אפשר לומר שבאתי מסביבה כזאת, שמעודדת יצירתיות ויזמות. בדוקטורט שלי, ומאוחר יותר בפוסט דוקטורט, עסקתי באימונותרפיה כשהתחום הזה עוד היה בחיתוליו. אף אחד לא האמין שהוא יבשיל למקום כזה, אבל אני וחבריי לתחום האמנו בפוטנציאל העצום שלו”.
מהי בעצם אימונותרפיה?
“אימונותרפיה היא גישת טיפול המתבססת על שימוש במערכת החיסון על מנת להילחם במחלות. עד היום דרך הטיפול הרווחת במחלת הסרטן כללה בעיקר כימותרפיה והקרנות. השתמשו בה למרות שידעו את חסרונותיה, למשל שסוגי סרטנים מסוימים מפתחים עמידויות לטיפול, שהטיפול פוגע גם בתאים בריאים, ושהוא גורר אחריו גם תופעות לוואי קשות מאוד. בשנים האחרונות התחילו לחקור מגוון שיטות ייחודיות שמתמקדות בפגיעה ספציפית בתאים הסרטניים”.
ויש תוצאות?
“פריצת הדרך הגדולה התרחשה ב-2010, כאשר חולים במצב סופני טופלו באימונותרפיה שמבוססת על CAR T, שהיא שיטה המשתמשת בתאי T מהונדסים גנטית כך שיהיו בעלי תכונות של נוגדנים. התוצאות היו יוצאות דופן. בחלק מהחולים נצפתה נסיגה מוחלטת של המחלה. כתוצאה מכך תחום הטיפול בסרטן עבר שינוי משמעותי, והוקמו חברות פארמה המתבססות על טיפול אימונותרפיה מסוג זה. מה שמדהים הוא שכל ההתפתחות של הטכנולוגיה הזאת היא תוצאה של מחקר כחול-לבן תחת ניהולו של פרופ’ זליג אשחר ממכון ויצמן. כרגע הטיפול הספציפי הזה מתאים רק לסוג חולים מצומצם, אך השאיפה היא להרחיב אותו גם לסוגי סרטן אחרים”.
האם ישנם מרכזים רפואיים שכבר מיישמים את השיטה הזו?
“כרגע הטיפול מחכה לאישור של ה-FDA, ובינתיים הוא נוסה על חולים במצב סופני במסגרת טיפולי חמלה וישנם ניסויים קליניים המתבצעים כיום. הפרוצדורה הזאת, המערבת “חינוך מחדש” גנטי לתאים, מאוד יקרה, ולטיפול יש עדיין לא מעט תופעות לוואי. אבל מבחינת החזון, אנחנו מדברים כאן על גישה חדשה בתחום הטיפול בסרטן: “רפואה מותאמת אישית”, שמחזקת את מערכת החיסון ולא מחלישה אותה”.
שחיקה בחיי הניסויים: בלי אמונה אין יוזמה
גם כעת, כשתחום האימונותרפיה נכנס עמוק לשדה המחקר וחברות רבות מפתחות בשיטה הזו, הדרך למימושו בקנה מידה רפואי רחב עדיין ארוכה.
”מובן שהדרך היא קשה, קשה מאוד אפילו. היו לנו גם סשנים מתישים של ניסויים. הניסויים נערכו בשעות לא שגרתיות – חצות, שתיים בלילה, ארבע בבוקר – ומדובר ביזמים בתחילת דרכם שעושים את הכול על חשבונם האישי
מדוע יש פער גדול בין החזון לבין מימושו בפועל בקנה מידה נרחב?
“בפיתוח מוצר בתחום הרפואה קיימים אתגרים מתמידים. במקרה שלנו: תופעות לוואי, בחירת חולים מדויקת, פיתוח הטיפול כך שיהיה יעיל גם לסוגי סרטנים נוספים וגם שיפורים בתהליך הייצור. תהליך הייצור כיום הוא מאוד מורכב, דורש צוות מקצועי מיומן וחדרים נקיים, דבר המתבטא בעלויות גבוהות מאוד שעשויות למנוע את הטיפול מהרבה חולים. המיזם שהקמתי, CGA (Cell Gene Actor), מתמקד בצורך הנ”ל ועוסק בפיתוח מערכת ייצור אוטומטית סגורה שתאפשר ייצור טיפול אימונותרפי בעלויות נמוכות יותר ובאופן בטוח יותר”.
איך מתמודדים נפשית עם הפער בין החזון הגדול לבין צעדים הקטנים של הפיתוח?
“במסגרת הניסוי הקליני בשנת 2010, טיפלו בשיטה בשלושה חולים סופניים. בשניים מהם הייתה נסיגה מוחלטת, ואצל השלישי נצפתה נסיגה חלקית. אחרי תוצאות כאלה, אין דרייב יותר גדול וזה נותן לך כוחות להמשיך ולחקור ולפתח. מובן שהדרך היא קשה, קשה מאוד אפילו. היו לנו גם סשנים מתישים של ניסויים. הניסויים נערכו בשעות לא שגרתיות – חצות, שתיים בלילה, ארבע בבוקר – ומדובר ביזמים בתחילת דרכם שעושים את הכול על חשבונם האישי ובזמנם האישי, במקביל לדברים אחרים, אז ברור שצריך בשביל זה הרבה אמונה. אולם, כשמבינים את משמעות הפתרון של המוצר שלנו, יש אמונה חזקה מאוד”.
“בניגוד לדעה הרווחת, יזמות אינה כישרון מולד. זו יכולת נרכשת”
”אנחנו לומדים כיצד להתחיל מיזם. איך לחדש בעולם שבו המרוץ מהיר והשוק מתפתח ומשתנה באופן מאוד תזזיתי. בקורסים אני משלבת מקרי בוחן של יזמים ויוזמות שהצליחו, וכן יוזמות שלא הצליחו ואף חברות ענק שכשלו כיוון שלא השקיעו בחדשנות
מחקרה של ד”ר קלע, כמו גם חברת הייעוץ שהקימה, מהווים בסיס להכשרה הייחודית שהיא מקנה לתלמידיה במרכז האקדמי פרס. “במרכז האקדמי פרס אני מבצעת מחקר שבוחן כיצד ניתן לעודד חדשנות ויזמות כבר מגיל צעיר”, היא אומרת. “במחקר משותף עם ד”ר טלי תאני-הררי וד”ר תמר איזקסון אנחנו בודקות גם את השפעת ההורים וסביבת הגידול על פיתוח יזמות, וכיצד ואם אמהות יזמיות מעודדות יזמות אצל הילדים שלהם. המחקר מתבצע על סטודנטים בגילאי 20–35, ובו נבחנות היכולות היזמיות שלהם, ואם הם קיבלו רקע יזמי מהבית שמקנה להם יתרון יחסי”.
אילו כלים את מעניקה לסטודנטים שלך?
“אנחנו לומדים כיצד להתחיל מיזם. איך לחדש בעולם שבו המרוץ מהיר והשוק מתפתח ומשתנה באופן מאוד תזזיתי. בקורסים אני משלבת מקרי בוחן של יזמים ויוזמות שהצליחו, וכן יוזמות שלא הצליחו ואף חברות ענק שכשלו כיוון שלא השקיעו בחדשנות. תחומי החדשנות והיזמות הנלמדים בקורסים מאוד מגוונים – אפליקציות חדשניות, רפואה דיגיטלית, מסחר אינטרנטי, ציוד רפואי פורץ דרך ועוד. אני דואגת להדגיש שבניגוד לדעה הרווחת, יזמות אינה כישרון מולד. זו יכולת נרכשת וניתן ללמוד אותה כמו כל תחום אחר”.
נניח שאני רוצה להקים מיזם. מאיפה מתחילים בעצם?
“זה בדיוק מה שאני מלמדת בקורסים שלי. דבר ראשון, לזהות מהם הנכסים שלך. כלומר מהן היכולות הייחודיות שלך. זה יכול להיות הקמת מספרה או סטארטאפ. על בסיס הכישורים האישיים בונים את המיזם. במהלך הקורס אנחנו מתעמקים כיצד אפשר לחדש בכל תחום וליצור יתרון תחרותי והסטודנטים רוכשים כלים פרקטיים להקמת מיזם – איך יוצרים יתרון תחרותי, איך מחדשים, איך בונים צוות מנצח, איך מגדירים את המוצר, איך מגייסים כסף, איך ניגשים למשקיע, איך הפיץ’ בפני המשקיע צריך להיראות ועוד. אלו הכלים הכי בסיסיים שיש ללמוד בכדי לצאת לעולם האמתי”
אילו טעויות נפוצות אצל יזמים מתחילים, ולחלופין, מהן העצות המנצחות שלך?
“לא לגייס כסף מוקדם מדי. להבין שאתה צריך שותף על מנת להתקדם מהר ולדעת למצוא שותפים טובים. להיות מודעים למתחרים ואף פעם לא לומר שאין מתחרים, כי תמיד יש. לדעת למצוא את המשקיעים הנכונים, שזה אומר שלא כל מי שמציע לך כסף בהכרח כדאי ללכת איתו. צריך לבחור ‘כסף חכם’ – כלומר משקיע שיהיה גם שותף אסטרטגי”.
איך ניתן לסכם ריאיון כזה? אולי בעובדה שכדי להצליח בעולם היזמות נדרשים לא רק רעיון טוב, אלא גם הרבה שאר רוח בדמות אמונה בצדקת הדרך, עבודה קשה, אורך רוח, ובעיקר: הרבה מאוד אופטימיות.
