עולם ההשמה וגיוס העובדים השתנה לבלי הכר בשנים האחרונות. שיטות ישנות קרסו יחד עם לוחות המודעות בעיתונות המודפסת, שיטות חדשות נולדו יחד עם הרשתות החברתיות, והתחום כולו משנה את פניו.
אם נשמע לכם שהגזמנו, שימו לב לנתון הבא: לפי מחקר שפורסם בארה"ב ב-2014, 93% מהאחראים על גיוס כוח אדם בוחנים את דפי הרשתות החברתיות של המועמדים. לינקדאין, למשל, כבר הפכה מזמן מרשת חברתית מקצועית לרשת הרוחשת ציידי ראשים ומחפשי עבודה. איך ניתן ללמוד ניהול משאבי אנוש בעידן התזזיתי והמשתנה הזה?
דומה כי אין תשובה טובה יותר לשאלה זו מאשר מסלול הקריירה והלימודים של יוגב גולדיס.
האתגר: הקמת יחידת השמה לאיסתא
יוגב, בן 27 בלבד, הוא בעל תואר ראשון במנהל עסקים במסלול משאבי אנוש ותואר שני במנהל עסקים במסלול ייעוץ ארגוני – שניהם מהמרכז האקדמי פרס. כיום משמש יוגב מגייס כוח אדם בישראל ובארה"ב עבור Gett, הלא היא "גט טקסי" המפורסמת.
יוגב, אז מה – יצאת מהאקדמיה היישר לחיקה של אחת החברות הנחשקות?
לא. העבודה הראשונה שלי בתחום הייתה ב"איסתא", ועבדתי בה כבר תוך כדי הלימודים. הסגל האקדמי בפרס המליץ עליי לאיסתא, שבאותו זמן התמודדו עם מערכת חדשה לקליטת עובדים. בסופו של דבר הקמנו מחלקת משאבי אנוש מאפס.
לפני זה לא הייתה יחידה כזו באיסתא?
אכן. כשנכנסתי לאיסתא היו בה יותר מאלף עובדים, וכל מנהל מחלקה היה מגייס לעצמו עובדים, בשיטות שלו. אחד כן מראיין והשני לא. השני היה מתקשר לממליצים של המועמד – והראשון לא. לא היו הליכים סטנדרטיים לגיוס. בנוסף, לעובדים היה חסר מקום מסודר לפנות אליו, ולא כל המנהלים הקדישו זמן להגברת המוטיבציה אצל העובדים.
מצב מורכב. אז מה עשית בפועל?
בשלב ראשון צריכים לערוך שינוי פנימי בתוך החברה. לאפיין את הצרכים של כל תפקיד ולבנות תהליך מיון לאותה משרה. צריכים להיפגש עם המנהלים, לשתף אותם, להעביר להם הדרכות על התהליך ולוודא ביצוע עד שכל הארגון מיישר קו עם התהליך.
ואיך מנהלים בכירים מקבלים את זה שסטודנט מתווה להם דרך?
כשבאים עם טיעונים רציונליים אנשים מקבלים אותם. אני מראה להם מקומות שבהם השינוי אכן הצליח, והם מבינים שזה לטובת כולם. אני בעיקר מעורר אצלם נקודות למחשבה, מאיר על אזורים שאולי חשוכים כרגע מבחינתם, ומתייעץ אתם איך לדעתם השינוי צריך להיעשות. אם הולכים בדרך הזו, בסוף מגיעים למסקנות משותפות.
איך היחידה שהקמת משפיעה כיום על עובדים חדשים בחברה?
לעובד תהיה נחיתה רכה בחברה. הוא יֵדע בדיוק מה העבודה שנדרשת ממנו ויחכה לו על השולחן כל מה שהוא צריך כדי לעבוד וגם להרגיש בנוח. גם בהמשך, הוא תמיד ירגיש שיש לו לאן לפנות לגבי התפתחות הקריירה שלו. ההתנהלות הזו מולידה מוטיבציה של העובדים להישאר לטווח ארוך בחברה.
איך מגיעים מאיסתא ל-Gett?
איך הגעת מ"איסתא" ל-Gett?
לפני כחצי שנה Gett פנו אליי דרך לינקדין, נוצר קשר טוב וכיום אני אחראי שם על גיוס עובדים בישראל ובארה"ב. החברה חדשנית מאוד ועושה פעילויות פורצות דרך במגוון תחומים שמשפיעים על החיים של כולנו, וכמובן גם בעולמות התוכן המקצועיים שלי.
ארה"ב? איך מגייסים עובדים בארה"ב כשאתה בארץ?
אני עובד מול חברות השמה גדולות בארה"ב. אני בקשר עם יחידות הקריירה של האוניברסיטאות המובילות בניו יורק, וכמובן – אני גם פונה לעובדים רלוונטיים עם ניסיון דרך לינקדין.
אתה מרגיש הבדל בתהליך הגיוס בין ישראל לארה"ב?
יש הבדלים תרבותיים. בישראל יש את הסמול טוק ואת האווירה הפחות פורמלית שחשוב לשמר. בארה"ב הכול יותר ענייני. מנגד – על כל שלב מיון המועמד שולח מכתב תודה. יש גם אתגר לפצח את השפה, הכוללת סלנגים מקומיים.
"הניסיון נותן לך יתרון גדול בסיום התואר"
אתה מרגיש קשר בין הדברים שלמדת באקדמיה לבין המצב בשטח?
את שני התארים עשיתי במרכז האקדמי פרס, ולא בכדי. אני חושב שדואגים שם שתצא עם ארסנל כלים מעשיים לקריירה, ולא רק תעודה. למשל, בקורס מנהיגות עם ד"ר אורנית דוידסון-בז'רנו למדנו על סוגים שונים של תאוריות מנהיגות, שהשילוב שלהם הוא כנראה השילוב האידאלי. עם כל המידע הזה אתה מוצא את הדרך שלך להוביל שינוי גם אם צריך להעביר ביקורת על מנהלים.
יש איזה מרצה שנוצר לך אתו קשר מיוחד?
ד"ר עתליה שובל. למדתי אצלה פיתוח ושינוי ארגוני, ומיון עובדים. נוצר לי אתה קשר אישי. יש לה דרך מיוחדת להעביר את הקורס, שמתנהל כמו סדנה. יושבים במעגל, מצלמים סימולציות בווידאו, ממש חוויה.
הקשר הזה נמשך גם כבוגר?
כן, גם היום אני עדיין בקשר עם חלק מהמרצים, אני מתייעץ אתם על דברים שצצים בעבודה או כשאני צריך מבט קדימה על פיתוח הקריירה שלי לעוד נושאים בתחום.
לסיום: תן כמה טיפים לסטודנטים חדשים.
תבחרו תחום שיש לכם תשוקה אליו. זה המתכון להצלחה. המרכז האקדמי פרס מאפשר לכם ליצור קשר אמתי עם המרצים, אז אל תהססו לעשות זאת. כך תוכלו למצוא עבודה בתחום תוך כדי הלימודים, כי תכלס הניסיון נותן לך יתרון גדול בסיום התואר.
ד"ר טלי תאני הררי: "בחרתי בתחום שממשיך לרתק אותי בכל יום מחדש"
