הפרלמנט של פרס: אלאור אזריה – משפט תקשורתי או פלילי?

האודיטוריום של המרכז האקדמי פרס מלא מפה לפה. סטודנטים למשפטים, עורכי דין ואורחים מכל הגילאים ישובים בכיסאותיהם בשקט. חילופי הדברים ביניהם, אם בכלל, נעשים בלחש. מתח שורר באוויר והעיניים נשואות כלפי הבמה בציפייה לתחילת הדיון.

מה מעורר את תחושת המתיחות בקרב הנוכחים? הכותרת של הפאנל במפגש השני בסדרת "הפרלמנט של פרס" מדברת בעד עצמה – "אלאור אזריה: המשפט שקרע את המדינה".

מה למשפט אלאור אזריה ולמרכז האקדמי פרס? "הפרלמנט של פרס" נועד לחבר את הלימודים האקדמיים אל עולם המשפט המעשי. בפאנל הקודם, בנושא אמנות הליטיגציה, שיקפו שופטים לסטודנטים איך נראה אולם הדיון מבעד לעיניהם. הפעם כולל הפאנל צדדים שונים הקשורים ישירות למשפט המתוקשר ביותר בשנים האחרונות בישראל, שעדיין נותר שנוי במחלוקת.

עו"ד בסרגליק: "רק כשהסיפור יצא לתקשורת הושמעה ביקורת. פתאום נקבע שמדובר ב'חייל שסרח'. אך מדובר בחייל שראה מחבל, לבוש במעיל נפוח שנראה חשוד"

עו"ד בסרגליק: "אלאור הוא הלקוח, והוא אמר דבר שאינו משתמע לשתי פנים"

פאנל המשתתפים הנכבד עולה לבמה בזה אחר זה: עו"ד אייל בסרגליק, סנגורו של אלאור אזריה; עו"ד אבי חימי – סנגור פלילי, יו"ר מחוז מרכז (בהקמה) של לשכת עורכי הדין; כתב הפלילים של ערוץ 2, ברהנו טגניה; וד"ר חמדה גור אריה, סגנית דיקן ביה"ס למשפטים במרכז האקדמי פרס. מנחת הפאנל, ד"ר דליה צמריון-חלק, תופסת פיקוד מיד לאחר סיום דברי הפתיחה של דיקן בית הספר למשפטים, פרופ' אשר מעוז, ומפנה את שאלתה הראשונה אל סנגורו של אזריה, עורך הדין בסרגליק: מדוע נבחר קו ההגנה שנבחר? עו"ד בסרגליק ממהר להשיב:

"קו ההגנה היה ברור. אלאור הוא הלקוח. הוא אמר משהו ברור שלא משתמע לשתי פנים: 'חשתי סכנה מסכין ומטען'. כך הוא אמר עוד בזירה עצמה, לפני שיחות עמנו, סנגוריו. הוא הצהיר על תחושת הסכנה הן לפרמדיקים בשטח והן לקצינים".

בסרגליק ממשיך מיד להסביר: "בנוסף, עובדה היא שגם אחרי הירי, אף אחד, כולל הרבש"ץ (רכז הביטחון השוטף הצבאי), לא דיווח על הירי כעל אירוע חריג. רק כשהסיפור יצא לתקשורת הושמעה ביקורת. פתאום נקבע שמדובר ב'חייל שסרח'. אך מדובר בחייל שראה מחבל, לבוש במעיל נפוח שנראה חשוד. המחבל זז בזירה, והרי כבר ביצע פיגוע. 11 דקות מהרגע שנגמר הירי של חמישה–שישה כדורים של חיילים אחרים, וארבע שניות אחרי שהיד של המחבל הוזזה מכיוון בית החזה שלו, ירה אלאור במחבל. בהכרעת הדין, אגב, לא מצוין שהמחבל זז כלל. זאת ועוד, בסמוך לאירוע אמר המ"פ שהסכין הייתה קרובה לידו הימנית של המחבל. בבית המשפט, לעומת זאת, הוא שינה גרסתו".

ד"ר גור אריה: "מבחינה משפטית, מקרה אזריה הוא לא מקרה קשה"

במהלך דבריו של עו"ד בסרגליק, ד"ר חמדה גור אריה ישובה על קצה כיסאה, כמי שמעוניינת להשמיע דעה נגדית. בסיום דבריו, היא אכן מגיבה:

"נקודת המוצא שלי, בניגוד לעו"ד בסרגליק, היא של משפטן שעומד מן הצד", היא מסבירה. "אמנם לא נחשפתי לתיק החקירה כולו, אך מבחינה משפטית, מקרה אזריה הוא לא קשה. הסוגיה המרכזית שעומדת לדיון היא גרסתו של הנאשם שלפיה הוא חש בסכנה. כיוון שאנו יודעים בדיעבד שמטען לא היה שם, אנחנו מדברים על הגנה שמתרכזת בטעות — הנאשם מודה שהוא אשם, אך שסבר שהוא נמצא בסיטואציה שונה מן המציאות. בית המשפט צריך לשפוט את המציאות המדומה שאותה מתאר הנאשם, ובלבד שהוא מאמין לנאשם. אך בית המשפט דוחה את הטענה ואומר שהוא אינו מאמין לו".

גור אריה ממשיכה לתאר פרטים מהאירוע שמוכרים לרבים מאתנו שצפו בסיקורי התקשורת הנרחבים. "מדוע לא האמין בית המשפט? בשל מספר עובדות: בראש ובראשונה, בית הדין התרשם על פי הסרטון שאלאור לא התנהג כמישהו שחש סכנה לחייו. הוא הגיע 11 דקות אחרי האירוע. רואים אותו לוקח את נשקו בניחותא ואף מבצע ירי בין כוונות – לא ירי זריז או מאחורי מחסה. הוא אף לא מציע לאף אחד מעוברי האורח באזור לתפוס מחסה. גם אחרי ההרג הוא לא נראה כמי שחושש מפני גופה ממולכדת. הוא לא מתרחק מהאלונקה שהובילה את הגופה, למשל. הוא בעיקר נראה מחליף ברכות עם עוברי אורח. מסיבות אלו ואחרות, בהכרעת דין ארוכה, בית המשפט הגיע למסקנה שהם אינם מאמינים לו".

ציטוטים משייקספיר, או: מדוע לא הורשע אלאור אזריה ברצח?

"מקרה אזריה הוא לא מקרה יחיד מסוגו", ממשיכה גור אריה. "לפני מספר שנים קרה מקרה דומה לחייל אנגלי בשם אלכסנדר בלקמן ששירת באפגניסטן. הוא ירה בראשו של לוחם טאליבן שהיה פצוע קשה, כאשר תוך כדי הירי הוא מצטט ציטוטים מ'המלט'. מהאמרות ניכר שהירי היה במטרת נקמה ולא מתוך חשש. בית הדין הצבאי האנגלי קבע שמדובר ברצח, הרשיע אותו, וגזר עליו מאסר עולם שלא יפחת מעשר שנים. בית הדין לערעורים הקל את עונשו והמיר אותו מעשר שנים לשמונה. במקרה שלנו, התביעה החליטה להגיש הרשעה לא ברצח, אלא בגין עבירת הריגה — משום שהחליטה שאזריה לא 'פעל בדם קר', שזהו אחד המרכיבים הנחוצים להרשעה ברצח".

עו"ד אבי חימי: "סנגורים מתעסקים במספרים – בסוף יש שנה וחצי על עבירת הריגה. המספר הנמוך הזה הוא תוצאה של גל תקשורתי שהשפיע לבסוף על גזר הדין, שהוא בעצם החלק המשמעותי ביותר במשפט"

עו"ד אבי חימי: "היה פה עירוב יתר של התקשורת, כמו במשפט זדורוב"

לוויכוח הסוער מצטרף כרוח סערה ברהנו טגניה, כתב ערוץ 2 לענייני פלילים. "משפט אלאור אזריה הוא לא משפט פלילי", הוא מבהיר. "מדובר במשפט פוליטי. כמעט כל מהדורת חדשות שלנו נפתחה בסיקור של התקדמות המשפט. כולם במדינה גיבשו עמדה בנושא".

עו"ד חימי מסכים: "כבר בשלב מוקדם היה ניתן לראות שיש עירוב יתר של התקשורת. בדומה אולי למשפט זדורוב, שזכה בפן התקשורתי אך מרצה כעת מאסר עולם, גם כאן התקשורת עזרה מאוד לאזריה ואף השפיעה לבסוף על פסיקתם של השופטים. השופטים לא עמדו בלחץ. העונש הוקל מאוד בצורה מופרזת. סנגורים מתעסקים במספרים – בסוף יש שנה וחצי על עבירת הריגה. המספר הנמוך הזה הוא תוצאה של גל תקשורתי שהשפיע לבסוף על גזר הדין, שהוא בעצם החלק המשמעותי ביותר במשפט. עורכי הדין היו צריכים לנהל משפט פלילי נטו ולא פוליטי".

גם על קו ההגנה של הסנגורים יש לעורך הדין חימי השגות: "כל קו ההגנה היה שכולם שקרנים פרט לאלאור אזריה. כשאומרים שכולם שקרנים, הכי קל להחליט שאתה שקרן. לא ניתן להפוך את כל העדים לשקרנים. משפטנים רבים, על סמך הסרט, יוכלו לומר בהחלט שמדובר ברצח ולא בהריגה". עם זאת סייג עו"ד חימי את דבריו בכך שמי שלא ייצג בפועל במשפט, לא יכול להיות בקיא בכל הפרטים.

סנגור אזריה: "אין לי קו פוליטי. לא טענתי שהחייל הוא גיבור"

ארבעה חודשים אחרי הכרעת הדין, בית הדין הצבאי לערעורים החל לדון בערעור של אלאור אזריה. על התנגדותו להגשת הערעור מסביר בסרגליק:

"מבחינה משפטית הערעור מוצדק, אבל הרגשנו שהיינו במלחמה מול גורמים רבים וביניהם התקשורת, ולכן קיבלנו מנדט ללכת למשא ומתן. הלקוח לא קיבל זאת. התפקיד שלי הוא לייעץ. אין לי קו פוליטי. לא טענתי שהחייל הוא גיבור. רק טענתי שלאור תחושת הסכנה והצעקות למטען, הוא פעל כפי שפעל".

סיכום הפרלמנט של פרס על משפט אזריה: הפולמוס נמשך

השעון כבר מורה על סיום הזמן, אך חברי הפאנל הנרגש נראים כמי שיכולים להמשיך להתדיין עוד שעות רבות נוספות.

בדיוק כפי שקרע משפטו של אזריה את המדינה, כך נשארו חברי הפאנל מקוטבים בעמדותיהם. גם הקהל שהיה באולם, המלא במשפטנים לעתיד, ממשיך את הפולמוס ביציאה מהאולם. ויכוחים ערים נשמעים מכל עבר ודעות מנוגדות נשמעות בתור בקפיטריה ובחניה. אכן, בעולם האמתי שמחוץ לאקדמיה, לפעמים הדברים נשארים אפורים וללא הכרעה חד משמעית, וזה לכשעצמו לקח חשוב לכל המשפטנים לעתיד במרכז האקדמי פרס.

למידע נוסף אודות התואר במשפטים במרכז האקדמי פרס לחצו כאן

בית המשפט בראשות גרוניס קבע: לא תמיד ניתן לקיים הבטחות בחירות