הפינה של פרופ' זכריה מדר – והפעם: על אוכל וקיימות

האם יצא לכם לחשוב פעם איך תיראה מערכת המזון העולמית ב-2050? מה יאכלו, איך, כמה, וכיצד זה ישפיע על קיימות כדור הארץ? בדיוק לשם כך הקים כתב העת היוקרתיLANCET את ועדת Lancet-EAT . הוועדה כינסה 37 מדענים מובילים בתחומם, מ-16 מדינות ומתחומי דעת שונים, שחיברו יחד דו"ח המשרטט את היעדים והדרכים להאכלת עשרה מיליון בני אדם עד 2050.

אם לא נשנה את התזונה שלנו – ילדינו עלולים לסבול מרעב

הדו"ח של LANCET מספק סקירה מדעית מקיפה על תזונה בריאה לאדם ממערכות מזון בריאות לסביבה, והוא מתריע כי אם לא נשנה את התזונה שלנו באופן דרסטי כבר היום, עתיד ילדינו יכלול רעב ומחלות.

הדו"ח כולל את הצעדים שיש לנקוט על מנת למנוע עתיד עגום זה, וסקירה מדעית על הצורך בתזונה בעלת אופי בריא, עם חיבור לסביבה ולכדור הארץ.
בין שורת הצעדים שעליהם המליצה הוועדה נמצא שינוי דפוסי תזונה, והחידוש המרכזי הוא שצלחת המזון שלנו חייבת להיות מורכבת משני חצאים – האחד כולל ירקות ופירות והשני כולל קלוריות בעדיפות לפי הסדר הבא: דגנים מלאים, מקורות חלבון מהצומח, שומנים צמחיים בלתי רוויים ועד כ-12% מחלבון שמקורו מהחי. דפוס זה כונה "תזונה בריאה פלנטרית".

בריאות פלנטרית היא מונח המתייחס לבריאות של הציוויליזציה האנושית ולמצב המערכות הטבעיות שעליהן היא מתבססת. ועדת Lancet-EAT נסמכת על המונח בריאות פלנטרית ומציגה את המונח החדש ״תזונת בריאות פלנטרית״ על מנת להדגיש את תפקידה המכריע של התזונה בחיבור בין בריאות בני אדם לקיימות סביבתית, ואת הצורך בשילוב שני אלה לתוך תוכנית גלובלית אחת.

הפורום הישראלי לתזונה בת-קיימא: שלושה צעדים הכרחיים

הפורום הישראלי לתזונה בת-קיימא השיק בשבוע זה את עיקרי הדו"ח, שמעט ממנו אני מביא כאן. הדו"ח מציע חמש אסטרטגיות פעולה:

1. מחויבות לאומית ובינלאומית למעבר למערך תזונה בריא יותר
2. סדרי עדיפות של החקלאות, מייצור כמויות גדולות של מזון לייצור מזון בריא
3. הגברת ייצור מזון באופן בר-קיימא, כדי להגדיל תפוקה באיכות גבוהה
4. משילות הדוקה ומתואמת על היבשה והאוקיינוסים
5. הפחתה עד למחצית של אובדן מזון ובזבוז מזון, בהתאם ליעדים שהציב האו״ם לפיתוח בר-קיימא

כמסקנה, הוועדה הגדירה שלושה צעדים משמעותיים שיש לנקוט באופן מיידי:

1. שינוי דפוסי תזונה בהתאם לדו"ח Lancet (לפיהם, צלחת המזון צריכה להיות מורכבת בחצי מנפחה מירקות ופירות; החצי השני של הקלוריות בצלחת צריך להכיל בראש וראשונה דגנים מלאים, מקורות חלבון מהצומח, שומנים צמחיים בלתי רוויים ו(לבחירה) עד כ-12% חלבון שמקורו מהחי).
2. הפחתה בחצי של אובדן מזון בשלב הייצור ושל בזבוז מזון בשלב הצריכה.
3. שיפור שיטות ייצור המזון, מהשלב של הגידול בשדה ועד שלב השיווק לצרכן, זאת על מנת להפחית את פליטת גזי החממה, היקף השטחים המעובדים, השימוש, הבזבוז ואובדן מים מתוקים, כמו גם צמצום וייעול הדישון והפחתה משמעותית של הפגיעה במגוון הביולוגי.

לבסוף, מוצע השינוי בהרכב הדיאטה המובא בטבלה המבטאת את רכיבי המזון והצריכה היומית, שמטרתה להקנות צריכה קלורית יומית של 2,500 קלוריות (המספרים בסוגריים מראים את טווח הצריכה):