האם יצא לכם לחשוב פעם איך תיראה מערכת המזון העולמית ב-2050? מה יאכלו, איך, כמה, וכיצד זה ישפיע על קיימות כדור הארץ? בדיוק לשם כך הקים כתב העת היוקרתיLANCET את ועדת Lancet-EAT . הוועדה כינסה 37 מדענים מובילים בתחומם, מ-16 מדינות ומתחומי דעת שונים, שחיברו יחד דו"ח המשרטט את היעדים והדרכים להאכלת עשרה מיליון בני אדם עד 2050.
אם לא נשנה את התזונה שלנו – ילדינו עלולים לסבול מרעב
הדו"ח של LANCET מספק סקירה מדעית מקיפה על תזונה בריאה לאדם ממערכות מזון בריאות לסביבה, והוא מתריע כי אם לא נשנה את התזונה שלנו באופן דרסטי כבר היום, עתיד ילדינו יכלול רעב ומחלות.
הדו"ח כולל את הצעדים שיש לנקוט על מנת למנוע עתיד עגום זה, וסקירה מדעית על הצורך בתזונה בעלת אופי בריא, עם חיבור לסביבה ולכדור הארץ.
בין שורת הצעדים שעליהם המליצה הוועדה נמצא שינוי דפוסי תזונה, והחידוש המרכזי הוא שצלחת המזון שלנו חייבת להיות מורכבת משני חצאים – האחד כולל ירקות ופירות והשני כולל קלוריות בעדיפות לפי הסדר הבא: דגנים מלאים, מקורות חלבון מהצומח, שומנים צמחיים בלתי רוויים ועד כ-12% מחלבון שמקורו מהחי. דפוס זה כונה "תזונה בריאה פלנטרית".
בריאות פלנטרית היא מונח המתייחס לבריאות של הציוויליזציה האנושית ולמצב המערכות הטבעיות שעליהן היא מתבססת. ועדת Lancet-EAT נסמכת על המונח בריאות פלנטרית ומציגה את המונח החדש ״תזונת בריאות פלנטרית״ על מנת להדגיש את תפקידה המכריע של התזונה בחיבור בין בריאות בני אדם לקיימות סביבתית, ואת הצורך בשילוב שני אלה לתוך תוכנית גלובלית אחת.
הפורום הישראלי לתזונה בת-קיימא: שלושה צעדים הכרחיים
הפורום הישראלי לתזונה בת-קיימא השיק בשבוע זה את עיקרי הדו"ח, שמעט ממנו אני מביא כאן. הדו"ח מציע חמש אסטרטגיות פעולה:

- מחויבות לאומית ובינלאומית למעבר למערך תזונה בריא יותר
- סדרי עדיפות של החקלאות, מייצור כמויות גדולות של מזון לייצור מזון בריא
- הגברת ייצור מזון באופן בר-קיימא, כדי להגדיל תפוקה באיכות גבוהה
- משילות הדוקה ומתואמת על היבשה והאוקיינוסים
- הפחתה עד למחצית של אובדן מזון ובזבוז מזון, בהתאם ליעדים שהציב האו״ם לפיתוח בר-קיימא
כמסקנה, הוועדה הגדירה שלושה צעדים משמעותיים שיש לנקוט באופן מיידי:
- שינוי דפוסי תזונה בהתאם לדו"ח Lancet (לפיהם, צלחת המזון צריכה להיות מורכבת בחצי מנפחה מירקות ופירות; החצי השני של הקלוריות בצלחת צריך להכיל בראש וראשונה דגנים מלאים, מקורות חלבון מהצומח, שומנים צמחיים בלתי רוויים ו(לבחירה) עד כ-12% חלבון שמקורו מהחי).
- הפחתה בחצי של אובדן מזון בשלב הייצור ושל בזבוז מזון בשלב הצריכה.
- שיפור שיטות ייצור המזון, מהשלב של הגידול בשדה ועד שלב השיווק לצרכן, זאת על מנת להפחית את פליטת גזי החממה, היקף השטחים המעובדים, השימוש, הבזבוז ואובדן מים מתוקים, כמו גם צמצום וייעול הדישון והפחתה משמעותית של הפגיעה במגוון הביולוגי.
לבסוף, מוצע השינוי בהרכב הדיאטה המובא בטבלה המבטאת את רכיבי המזון והצריכה היומית, שמטרתה להקנות צריכה קלורית יומית של 2,500 קלוריות (המספרים בסוגריים מראים את טווח הצריכה):
צריכת אבות המזון בגרמים ליום
קלוריות
דגנים מלאים
אורז, חיטה, תירס ועוד
232
811
ירקות שורש עמילניים
תפוח אדמה
50 (100-0)
39
ירקות
300 (600-200)
78
פירות
200 (300-100)
126
מוצרי חלב
חלב מלא או שווי ערך דומים
250 (500-0)
153
מקורות חלבון
בקר, טלה
עופות
ביצים
דגים
קטניות
אגוזים
14 (28-0)
29 (58-0)
13 (25-0)
28 (100-0)
75 (100-0)
50 (75-0)
30
60
19
40
284
291
שומנים
שומנים לא רווים
שומנים רווים
40 (80-20)
11.8 (11.8-0)
354
96
סוכרים
כל הסוכרים
31 (31-0)
120
תזונת בריאות פלנטרית: האם כולנו נאכל אותו דבר? 
על אף שהתזונה הבריאותית הפלנטרית, המבוססת על שיקולים בריאותיים, מתיישבת עם דפוסי אכילה מסורתיים רבים, אין היא מרמזת כי האוכלוסייה העולמית חייבת לאכול בדיוק אותו אוכל, והיא גם לא קובעת תזונה מדויקת. במקום זאת, הדיאטה הבריאותית הפלנטרית מציגה קבוצות מזון אמפיריות וטווחי צריכת מזון שמשולבים בתזונה ואשר יועילו לבריאות.
לסיום – טיפים מזכריה
- לקרוא את הדו"ח המלא בעברית (יש לחפש בגוגל את הפורום הישראלי לתזונה בת-קיימא, שם קיים הדו"ח המלא)
- ללמוד את הטבלה ולהתחיל ליישמה. חשוב לציין כי בסך הכול לא תישארו רעבים, שכן הטבלה ממליצה על צריכה של 2,500 קלוריות באופן יומי.
- כיוון שהטבלה אינה מתייחסת לסוגי השתייה, המלצתי היא: חייבים להימנע משתייה ממותקת (קוקה קולה, מיצים ממותקים, סוגים אחרים), אך אפשר לצרוך באופן מתון קפה שחור, יין ובירה לבנה.
לפינה הבאה של פרופ' מדר: פלפל חריף