מאת: פרופ' זכריה מדר, ראש החוג לתואר ראשון במדעי התזונה במרכז האקדמי פרס.
לסגר שהוטל בעקבות מגפת הקורונה (COVID-19) יש השלכות על התזונה שלנו. כך, למשל, כיוון שהסגר קשור להפרעה בשגרת העבודה, הדבר עלול לגרום לשעמום. השעמום נקשר בצריכת אנרגיה גדולה יותר, כמו גם בצריכת כמויות גבוהות יותר של שומנים, פחמימות וחלבונים. נוסף על כך, במהלך הסגר, שמיעה או קריאה רציפה על המגפה ללא הפסקה יכולות להיות מלחיצות. כתוצאה מכך, אנשים נדחפים לעבר אכילת יתר, ובעיקר מחפשים "אוכל נגיש" שברובו ממותק. רצון זה לצרוך סוג אוכל מסוים מוגדר כ"השתוקקות לאוכל". הרגלים תזונתיים לא בריאים עלולים להגביר את הסיכון להתפתחות השמנת יתר שמעבר לזה שזה מצב כרוני של דלקת, לרוב הוא גורם סיכון למחלות לב, סוכרת ומחלות ריאה שהוכחו כמגבירות את הסיכון לסיבוכים חמורים יותר של COVID-19.
השתוקקות לאוכל: מושג רב ממדי
השתוקקות לאוכל הוא מושג רב ממדי הכולל תהליכים רגשיים (רצון עז לאכול), התנהגותיים (חיפוש מזון), קוגניטיביים (מחשבות על אוכל) ופיזיולוגיים (הפרשת רוק). אגב, קיימים הבדלים בין המינים בעניין זה, עם שכיחות גבוהה יותר בקרב נשים בהשוואה לגברים.
תשוקה לפחמימות מעודדת ייצור הורמון הקרוי סרוטונין, שבתורו יש לו השפעה חיובית על מצב הרוח. במובן מסוים, אוכל עשיר בפחמימות יכול להיות דרך של "ריפוי עצמי" נגד לחץ, כאשר ההשפעה של התשוקה לפחמימות על מצב רוח ירוד היא פרופורציונלית לתגובה הגליקמית של המזונות.
מזונות חלבוניים, כגון חלב ומוצרי חלב, הם המקורות העיקריים לחומצת האמינו טריפטופן המשרה שינה. יתר על כן, טריפטופן מעורב בוויסות שובע וצריכת קלוריות באמצעות סרוטונין, המוריד בעיקר את צריכת הפחמימות והשומן. יתר על כן, מעבר למאפיינים מעוררי שינה, מוצרי חלב כמו יוגורט יכולים גם להגביר את פעילותם של תאים הנקראים "תאים רצחניים" ובכך להפחית את הסיכון לזיהומים בדרכי הנשימה במהלך הסגר.
האם יש קשר בין מלטונין לבין COVID-19
מלטונין הוא הורמון המיוצר בגוף האדם ומכונה גם "הורמון החושך", המשקף לגוף את הסדר היממתי. מלטונין אף יכול להינתן כטיפול תרופתי.
חוקרים זיהו כי טיפול במלטונין לווה בירידה בסבירות לתוצאה חיובית בבדיקה לנגיף הקורונה. הם בחנו באופן ספציפי את התסמינים הנפוצים והגורמים לתמותה במקרים של זיהום חמור ומחלות אחרות, דוגמת אלח-דם ותסמונת של מצוקה נשימתית ודיווחו כי מתן מלטונין לווה בירידה של 30% בסיכוי לתוצאה חיובית בבדיקה לנגיף הקורונה (PLOS BIOLOGY 2020).
מספר מחקרים הצביעו על כך שפירות וירקות יכולים להגביר את התפקוד החיסוני. זה קורה מכיוון שחלק מהחומרים שיש בפירות וירקות, כמו ויטמין E, ויטמין C ובטא קרוטן, הם נוגדי חמצון יעילים מאוד. דווח שנוגדי חמצון מגדילים את מספר תאי ה-T ומשפרים את תגובת הלימפוציטים. כמו כן הם מגבירים את פעילות "התאים הרצחניים" שהוזכרו לעיל ומוגברת התגובה לחיסון נגד נגיף שפעת (וירוס ממשפחת הקורונה). בטא קרוטן נמצא בשפע בבטטות, גזר וירקות בעלי עלים ירוקים ואילו ויטמין C נמצא בפלפלים אדומים, תפוזים, תותים, ברוקולי, מנגו, לימונים ובפירות וירקות אחרים.
לסיכום: שימו לב להתנהגות תזונתית בסגר
בעת לחץ ,שהוא תוצאה של הסגר, התזונה הופכת להיות בראש סדר העדיפויות. הקרבה הפיזית הופכת את המזון לנגיש יותר ומגבירה את הסכנה לעלייה במשקל ולצבירה של שומן. משום כך, תזונה הכוללת מזונות המהווים מקורות טובים לרכיבים בעלי תמיכה חיסונית, תכנון זמני אכילה ואופן האכילה הם פקטורים שעשויים להועיל בהתמודדות עם ההשפעות השליליות של הסגר. אין ספק שתזונה בריאה עם העלאת צריכת פירות וירקות בימים אלו תסייע לימים שאחרי המגפה שכן היא תאפשר לנו להתגבר על הסימפטומים הרדומים והחבויים שמגפת הקורונה המיטה עלינו.
צרור עצות מעשיות לסיום:
1. אומנם כולנו מודעים להמלצה לצרוך פירות וירקות, אך המלצה זו מקבלת משנה תוקף בימים אלה.
2. הפעם נשים את הדגש על צריכה של תרד, ברוקולי ופרי הדר (דגש על קלמנטינות, מנדרינות).
3. מומלץ לצרוך מזונות עשירים ביסודות קורט (כמו אבץ, ברזל, נחושת, סלניום).
