האולם עדיין ריק. בכל זאת, אנחנו נמצאים חצי שעה לפני תחילת האירוע. כמה סטודנטים, לבושים בגלימות שחורות, מתקבצים בפינת האולם. הם מפטפטים בהתרגשות ובשמחה, מצטלמים יחדיו וטופחים זה לזה על השכם. לא, אין המדובר בטקס הסיום של בית הספר הוגוורטס, והגלימות אינן גלימות קסומות. מדובר במשפט המבוים של הפקולטה למשפטים במרכז האקדמי פרס.
הרכב בית המשפט מרשים בכל קנה מידה: אשר גרוניס, נשיא בית המשפט העליון עד לאחרונה, פרופסור רון שפירא, נשיא המרכז האקדמי פרס, וכבוד השופטת רויטל יפה-כ"ץ, נשיאת בית המשפט המחוזי בבאר שבע.
הסטודנטים שנבחרו לייצג את הצדדים עמלו קשה על כתיבת טיעונים וטיעוני נגד במשך סמסטר שלם, התאמנו על גינוני הטקס של בית המשפט, והם נראים נחושים ודרוכים.
בתשע בדיוק, כיאה לדיוק של בית משפט אמתי, עולים השופטים לבמה.
משפט מבוים שלקוח מהחיים: "האם הבטחות בחירות אינן מחייבות?"
שני סטודנטים ממהרים לעלות לבמה להציג את הקייס, והוא נשמע הכול חוץ ממבוים: לקראת הבחירות לכנסת ה-21 מציעה מפלגה בשם "תעוזה" מצע חדש שבו היא שמה דגש על מהפכה בהקצאת התקציבים לפריפריה בתחום החינוך, הרווחה והבריאות.
בבחירות, זוכה המפלגה ב-40 מנדטים. הישג מרשים. בעזרת חתימה על הסכמים קואליציוניים עם שתי מפלגות אחרות, משיגה "תעוזה" רוב בכנסת ומקימה ממשלה. שתי המפלגות שאתן חתמה מחזיקות באג'נדה שונה מ"תעוזה" בנוגע לסדרי עדיפויות בדבר חלוקת התקציב.
בישיבה הראשונה של הממשלה החדשה, מביא ראש הממשלה הצעת החלטה שלפיה יבוטלו התקציבים לעיירות הפיתוח. ההצעה מתקבלת. יו"ר הקואליציה מטיל משמעת סיעתית על ההצבעה בוועדת הכספים ובמליאת הכנסת.
לדיון בוועדת הכספים מגיעים ראשי ראשיות מקומיות מעיירות הפיתוח ומתרעמים נגד חלוקת התקציב החדשה. דבריהם של ראשי הראשויות נוגעים ללבו של אחד מחברי הכנסת של "תעוזה", החבר בוועדת הכספים. הוא נואם נאום נרגש ומזכיר שהבטחות יש לקיים ומצטרף להתנגדות האופוזיציה. בתגובה, מודיע לו יו"ר הקואליציה כי הוא מושעה מחברותו בוועדת הכספים.
בתגובה לחלוקת התקציב החדשה, תשעה ראשי רשויות מקומיות עותרים לבג"ץ בדרישה למנוע מהממשלה להניח את הצעת התקציב על שולחן הכנסת. כמו כן, עותר חבר הכנסת שהושעה מועדת הכספים כדי למנוע את הדחתו מהוועדה.
הטענה: "אל לבית המשפט להתערב בסוגיות פוליטיות"
עמדת העותרים מוצגת ברהיטות:
"הממשלה לא שקלה שיקולים נוספים מלבד ההסכם הקואליציוני. נוסף על כך, הממשלה שכחה שהיא רשות מנהלית, ואף לא הפעילה את שיקול דעתה בסבירות. מפלגת תעוזה הגישה מצע חברתי, אך לאחר מכן סטתה ממנו באופן דרמטי. מצע המפלגה ירד לטמיון ולא ימומש", מסביר עמית בן סהל בטיעון משכנע וגורף הנהונים משולהבים מהקהל.
הצד שכנגד נוקט בטקטיקה טכנית שלפיה "אין זה ראוי שבית המשפט יתערב במקרה כמו שלנו. שינוי חברתי או פוליטי יכול להסביר סטייה מהמצע". ההגנה אף נוקטת בצעד אקטיבי: בקשה לדחיית העתירות, שכן אלה באות לעשות שימוש לא ראוי בהליכי משפט כי מדובר במחלוקות פוליטיות-חברתיות. "הן מעוניינות לרדת לסדר העדיפות בחלוקת התקציבים במדינה ואלו דברים שיש לעשות במליאות הכנסת ולא בין כותלי בית המשפט".
גם כאשר נשיא בית המשפט העליון בדימוס, אשר גרוניס, מנסה להקשות על המשיבים ולומר שכן מדובר בסוגיה משפטית, מדגישה הסטודנטית האמיצה בשם המשיבים את טענותיה לגבי העובדה שמדובר במחלוקת פוליטית שאין לה מקום בבית המשפט.
הקהל נראה שבע רצון ומהנהן. נדמה שיש כאן משפטנית צעירה שמפגינה את ידיעתה בכל הנדרש לתחום: ידע, כריזמה וביטחון. כשהיא יורדת מהבמה היא זוכה למחיאות כפיים רמות.
הפסיקה: "מפלגה שזקוקה למפלגות אחרות כדי להקים ממשלה יכולה לסטות מהמצע"
לאחר הפסקה קצרה שבה התדיין חבר השופטים, הם חוזרים ובפיהם פסיקה:
"לבית המשפט לא ראוי להתערב בפסיקה שלה אופי פוליטי-חברתי". עוד הוסיף פסק הדין וקבע:
"בנוסף, העתירה עוסקת בהחלטה מסוימת שבאה בעקבות הסכם קואליציוני, שעל פיו נטען שהוא אינו תואם הבטחות מסוימות שניתנו בזמן הבחירות על ידי מפלגת תעוזה. המפלגה קיבלה 40 מנדטים. במסגרת ההסכם הקואליציוני עם שתי מפלגות נוספות, הסכימה המפלגה לסטות מהתחייבויות שהטילה על עצמה במסגרת מערכת הבחירות. ידוע שעל מנת להקים ממשלה יש צורך להשיג רוב של 61 חברים. מפלגת תעוזה השיגה רק 40 מנדטים ולכן מובן שהיא צריכה את תמיכתן של מפלגות אחרות. אם היא תקיים את הבטחותיה, תיאלץ כנראה לסגת מהקמת קואליציה".
"גם את עתירתו של חבר הכנסת שהודח מהוועדה יש לדחות. ראש הסיעה של הקואליציה הודיע על הרחקתו של חבר הכנסת מוועדת הכספים בעקבות הצבעתו, הצבעה שלא תאמה את עמדתה של סיעתו. הסיעות הן שקובעות מי יכהן בוועדות. הזכות בעניין זה היא לא זכות אישית של חברי הכנסת ועל כן הסיעה מוסמכת לשבץ חברי כנסת וגם מוסמכת לנקוט צעדים כנגדם".
סיום: בא לנו ללמוד משפטים
בהגיענו לחניה הנכבדה, נכנסנו לרכבנו הנכבד ועשינו את דרכנו הנכבדת חזרה. אנחנו לא יודעים איך זה קרה, אבל השפה המליצית של בית המשפט נשארה שגורה בפינו עוד זמן רב לאחר סיום המשפט. מתברר שמשנפתח צוהר לעולם המשפטים, הוא דבק בך ונשאר אתך גם לאחר מכן. המשפט המבוים, שמהווה הצצה אל הקריירה שלאחר התואר, בהחלט עושה חשק ללמוד תואר ראשון במשפטים.
כל שנשאר הוא לאחל הצלחה רבה לסטודנטים הכריזמטיים, הדעתניים והשאפתנים, שאין לנו ספק שעוד יופיעו בפני הרכבים נכבדים נוספים בהמשך הקריירה הנכבדת שלהם.
תואר במשפטים: מה הסוד לקבלה להתמחות טובה?
